הצגת המקור של הדף "גופה"

[[קובץ:Mummy at British Museum.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מומיה]] ב"בריטיש מיוזיאם"]]
[[קובץ:13-11-12-rechtsmedizin-berlin-charite-by-RalfR-20.jpg|ממוזער]]
'''גופה''' היא גוף [[מוות|מת]] שהיה שייך ליצור [[חיים|חי]].

לאחר ה[[מוות]], כשמערכות הגוף אינן פועלות, מתחילה הגופה להיאכל על ידי [[חרקים]] ו[[חיידקים]] מסוימים, המביאים למצב של [[ריקבון גופה]].

כול מקרה [[מוות]] מחוץ לכותלי בית החולים תחקר על ידי ה[[משטרה]], במקרי [[מוות]] חשודים, הנחקרים על ידי ה[[משטרה]], נבדקות הגופות המתות, בהכילן לעיתים [[דיני הראיות|ראיות]]. גם ריקבון הגופה מספק ראיות. לעיתים נדרש לבצע תהליך של [[זיהוי גופות]].

גופות משמשות בלימודי [[רפואה]] ללימודי [[אנטומיה]] ולתרגול [[ניתוח]]. יש [[תרומת גופה למדע|התורמים את גופתם למטרה זו]]. בנוסף, ניתן להשתמש באיברי הגופה לשם השתלתם באדם חי שאיבריו אינם מתפקדים. יש [[תרומת איברים|התורמים את גופתם למטרה זו]].

גופה של [[בעלי חיים|בעל חיים]] קרויה '''[[פגר|נבלה]]'''. מילה זו משמשת גם לתיאור מבזה של גופת אדם (למשל: {{ציטוטון|וְנָתַתִּי אוֹתָם בְּיַד אֹיְבֵיהֶם וּבְיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם וְהָיְתָה נִבְלָתָם לְמַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ|{{תנ"ך|ירמיהו|לד|כ}}}}

== סילוק הגופה ==
ב[[דת]]ות מסוימות נחשבת הגופה לביתה לשעבר של ה[[נשמה]] – הנשמה היא האדם, מחשבותיו ואופיו, והגוף הוא הבית שבו היא גדלה ומתפתחת.
על-פי המצרים העתיקים, החיים ממשיכים גם בגוף "מת" – רק אם הוא נשאר שלם. מכאן הגיע מנהג ה[[חניטה]] היוצרת [[מומיה|מומיות]].

בתרבויות אחרות נהוג לקבור את הגופה (ב[[טקס]] מיוחד), לשמירה על כבוד המת וכחלק מה[[מסורת]]. ב[[יהדות]], למשל, נהוג [[קבורה|לקבור]] את הגופה המתה עמוק ב[[אדמה]], על פי הפסוק [[תנ"ך|התנכ"י]]: "מעפר באת ואל עפר תשוב", שכן האמונה היא שה[[אדם]] נוצר מה[[אדמה]]. גופות אנושיות נחשבות לדבר [[קדושה (דתות)|קדוש]], ולכן הקבורה שומרת על קדושה זו – גופת האדם מורחקת מעיני קרוביו ונמנעת האפשרות שבעלי-חיים יאכלו אותה.

דרך נוספת לטיפול בגופה היא [[שריפת גווייה|שריפתה]]. בטיבט הייתה נהוגה [[קבורת שמים]].

== שימוש בגופות לאחר המוות ==
=== עולמות הגוף ===
{{הפניה לערך מורחב|עולמות הגוף}}

עולמות גוף הן תערוכות נודדות המציגות לציבור גופות אדם.

במדינת ישראל התקיימה תערוכת גופות ב[[תחנת הרכבת יפו|מתחם התחנה]] בתל אביב בחודשים מאי עד אוקטובר 2012. בתצוגה היו כ-20 גופות אדם שלמות, ועוד כ-200 חלקי גוף שונים של מתים (ככל הנראה מסין), שעברו שימור ועיבוד בשיטת פלסטיזציה. על פי המארגנים, התערוכה מיועדת לחינוך מדעי על ה[[אנטומיה (גוף האדם)|אנטומיה של גוף האדם]], ועל מצבי מחלה שבין השאר נובעים מהתנהגות בלתי נאותה מבחינה בריאותית במהלך החיים. היא מיועדת לכל הגילאים, כולל לתלמידי בתי ספר.

ב-23 בספטמבר 2012, נתן בית המשפט העליון פסק דין בהסכמה, המורה לסגור את התערוכה לא יאוחר מ-20 ימים לאחר פסק הדין, תוך שהוא מפנה למחוקק קריאה לקביעת הסדר בנידון.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=שימוש_בגופות_אדם_לאחר_המוות_-_חוזר_משרד_הבריאות|כותרת=שימוש בגופות אדם לאחר המוות - חוזר משרד הבריאות – ויקירפואה|אתר=www.wikirefua.org.il|תאריך_וידוא=2021-03-09}}</ref>

=== להפוך כלי רכב לבטוחים ===
לפני ש[[בובת מבחן ריסוק|בובות מבחן ריסוק]] היו קיימות, היו משתמשים בגופות על מנת לבדוק את יציבות הרכב, ועזרו בעבר לבדוק בטיחות של כלי רכב מ[[חגורת בטיחות|חגורות בטיחות]] ועד לכדור מתנפח עד ל[[כרית אוויר|כריות אוויר]].

לפי מאמר של פרופסור אלברט קינג, הניסויים בגופות ששדרגו את בטיחותם של כלי הרכב, הצילו כ-143,000 איש מפציעות קלות עד קשות וכ-4,250 ממוות.<ref>{{צ-מאמר|שם=Humanitarian Benefits of Cadaver Research on Injury Prevention|קישור=https://doi.org/10.1097/00005373-199504000-00016|כתב עת=The Journal of Trauma: Injury, Infection, and Critical Care|שנת הוצאה=1995-04|עמ=564–569|כרך=38|doi=10.1097/00005373-199504000-00016|מחבר=Albert I. King, David C. Viano, Nicholas Mizeres, John D. States}}</ref>

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקימילון=גופה}}
* {{TheMarker|אקונומיסט|רגולציה // למכירה: גופה במצב טוב|1.2258943|26 במרץ 2014}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}{{בקרת זהויות}}

{{קצרמר|רפואה}}

[[קטגוריה:גופת מת והטיפול בה|*]]
[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]