גידולי היפופיזה
גידולי ההיפופיזה הם גידולים שפירים ברובם מסוג אדנומה. זהו גידול שפיר, מוגבל היטב, בו התאים דומים לתאים המקוריים. הגידול יכול להיות בצורות שונות מבחינה היסטולוגית: צורה פפילרית, צורת סרטים (ribbon), או צורות אחרות.
גידולים שפירים
[עריכת קוד מקור | עריכה]האדנומה מוגבלת מיתר רקמת ההיפופיזה, אולם לא על ידי קופסית אלא על ידי יצירת לחץ. הגידול בנוי ממשטח גדול של תאים וביניהם אספקת דם (fibro-muscular core). התאים הומוגניים, ובעלי גרעין קטן ומרכזי, וניתן להבחין בכלי דם באופן בולט. הגידול יכול להפריש הורמונים או שלא. כדי לדעת האם הגידול מפריש הורמונים ניתן להיעזר באימונוהיסטוכימיה (באמצעות נוגדנים להורמונים שונים) או על ידי התבוננות במיקרוסקופ אלקטרוני לזיהוי גרנולות הפרשה. בצביעה לרטיקולין אשר צובע את רשת כלי הדם ניתן להבחין בצביעה המאפיינת את תאי הדם של הגידול. תאי הדם לא גדלים במבנה של קורים כפי שקיים ברקמה התקינה. קיים סוג חודרני של אדנומה (micro invasive adenoma) גידול אשר נחשב לגידול שפיר אולם גבולותיו אינם ברורים, ויש חדירה לתוך הדורה- בעיקר בחלק הקדמי של ההיפופיזה. גידול שפיר שכיח יחסית הוא קרניופרינגיומה (Craniopharyngioma) מקור הגידול הוא ב-Rhatke pouch המהווה את המקור האמבריונלי ממנו נוצרה ההיפופיזה הקדמית (בלוע העליון). הגידול יכול להגיע לגודל של כ-5 ס"מ (לשם השוואה, גודל ההיפופיזה כ-1 ס"מ) כך שנוצר לחץ על ההיפופיזה. הגידול גדל לאט, מתפשט לאיברים מסביב וחודר לעצם (בגלל ההתפשטות שלו קשה להוציאו בניתוח). חלק מהגידול מצופה ברקמת דורה וחלקו פורץ את הדורה אל ההיפותלמוס. הסימן הראשון לגידול הוא כאבי ראש והפרעות בראייה. מבחינה היסטולוגית, הגידול מאופיין באפיתל עמודי קשקשי, אשר תוחם חללים ציסטיים המכילים נוזל שומני. בנוסף לכך קיימים אזורים בגידול של אפיתל רב שכבתי שטוח. גידול זה מלווה פעמים רבות בסוכרת תפלה מרכזית- או כתוצאה מניתוח להסרת הגידול אשר גורם לפגיעה בהפרשת ההורמון ואזופרסין, או כתוצאה מכך שהגידול עצמו מייצר חומר אשר עובד כאנטגוניסט על הקולטן (רצפטור) לווזופרסין.
גידולים ממאירים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גידולים ממאירים של ההיפופיזה הם יחסית נדירים.
גרורות בהיפופיזה יכולות להגיע מאיברים מאוד מרוחקים כגון כליה, שחלה ואיברים אחרים. הגרורה יכולה להגיע דרך נוזל הלימפה ולחדור אל כלי הדם שבהיפופיזה.