שחלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שחלה
שיוך מערכת הרבייה הנקבית עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום אנטומי חלל האגן עריכת הנתון בוויקינתונים
אספקה עורקית עורק השחלה עריכת הנתון בוויקינתונים
ניקוז ורידי וריד השחלה עריכת הנתון בוויקינתונים
ניקוז לימפטי Paraaortic lymph node עריכת הנתון בוויקינתונים
תיאור ב האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (1254) עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
לטינית (TA98) ovarium עריכת הנתון בוויקינתונים
טרמינולוגיה אנטומיקה A09.1.01.001 עריכת הנתון בוויקינתונים
TA2 (2019) 3470 עריכת הנתון בוויקינתונים
FMA 7209 עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד MeSH A05.360.319.114.630 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D010053 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C0029939 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מבנה מערכת המין הנקבית. השחלות באפור באיור

שחלה היא איבר רבייה המצוי ברוב היצורים החיים המתרבים ברבייה זוויגית. השחלה מצויה אך ורק בנקבות של יצורים אלו, ותפקידה הוא להוות כמקום להבשלת תאי הרבייה הנקביים - הביציות. השחלה היא בלוטת המין (אנ') הנקבית - האיבר המייצר תאי רבייה.

היצורים הידועים ביותר שלהם שחלות הם רובם של בעלי החיים וכל צמחי הפרחים.

שחלה בצמחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – שחלה (בוטניקה)

בצמחים בעלי פרחים השחלות נמצאות בפרחים עצמם, בתחתיתו של עמוד העלי.

השחלה לרוב תיצור חלל סגור שבתוכו תתפתחנה הביציות המכילות את הגמטופיט הנקבי ושם תתרחש ההפריה כאשר תאי הרבייה הזכריים יגיעו.

לרוב, לאחר ההפריה, נושרים עלי הכותרת של הפרח והשחלה גדלה, מתעבה והופכת לפרי, המכיל את הזרעים.

שחלה בבעלי חיים ובאדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרשים מערכת הרבייה הנקבית

בבעלי חיים מפותחים משתייכת השחלה למערכת הרבייה. באדם וברוב היונקים - אלה המשתייכים לשלייניים (יונקי שליה) - קיימות שתי שחלות, אך ביצורים אחרים - עופות, למשל - קיימת שחלה בודדת.

בנקבות האדם מצויות השחלות בחלל הבטן, מעל לרחם. הביציות נודדות מהשחלה אל החצוצרות שם הן ממתינות זמן קצר להפריה (קליטת תא רבייה זכרי), ומשם ממשיכות בנדידתן אל הרחם. אם הביצית מופרה על ידי תא זרע היא נדבקת אל קיר הרחם ומתפתחת לעובר בתהליך הקרוי היריון. אם לא מתרחשת הפריה - זהו המצב השגרתי - נפלטת הביצית, יחד עם דם אשר הזין אותה במשך ההמתנה, אל מחוץ לגוף בתהליך הקרוי וסת (המחזור החודשי).

ברוב בעלי החיים מייצרות השחלות את כל הביציות עוד לפני לידת הנקבה, והביציות הלא-בשלות נשמרות בשחלה במשך שנים. בגיל ההתבגרות מבשילות הביציות ומתחילות את נדידתן - ביצית אחת בכל 28 יום אצל האדם - אל הרחם. המחזור החודשי נפסק כשהאישה מגיעה לגיל הבלות, בו אינה יכולה יותר להיכנס להריון (בשל הפסקת הבשלת הביציות- כשבשחלותיה מתחת לאלף ביציות שלא הבשילו). תגליות חדשות ביצורים מסוימים - עכברים, למשל - מצביעות על כך שהנקבות מסוגלות לייצר ביציות גם בחייהן הבוגרים. עניין זה טרם הוברר דיו.

בנוסף לייצור הביציות מבוצעת בשחלות סינתזה של מספר הורמונים נשיים. תרכובות אלו נשלחות מהשחלות, דרך מחזור הדם, אל כל חלקי הגוף, וגורמות לשינויים פיזיולוגיים שבהם מתאפיין ההבדל בין זכרים ונקבות (אצל הגברים מיוצרים הורמונים זכריים באשכים, הגונדות הזכריות).

לעיתים מתרחש מפגש בין תא זרע וביצית לפני שהאחרונה מספיקה להגיע אל הרחם. העובר מתחיל להתפתח בחצוצרה ובמקרים נדירים מאוד - בשחלה עצמה. במקרה של היריון בשחלה כמעט ולעולם לא מצליח העובר להתפתח בצורה תקינה, ונדרשת התערבות כירורגית להסרתו (ראו: הפלה מלאכותית). יכולתה של האישה להיכנס להריון בעתיד לאחר מקרה זה בדרך כלל נפגמת במידה זו או אחרת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.