הצגת המקור של הדף "גידור"

{{פירוש נוסף}}
ב[[מימון]], '''גידור''' היא [[אסטרטגיה (מדעי החברה)|אסטרטגיית]] [[השקעה]] שבאמצעותה ניתן לנטרל, לצמצם או לבקר [[הפסד]]ים פוטנציאלים העלולים להיווצר מההשקעות השוטפות. המקור הלשוני הוא במילה האנגלית hedge – 'גדר'; ואכן הגידור הוא למעשה הצבת גבולות ברורים וידועים מראש לסיכון. גרסה נוספת למקור המונח היא המשפט "hedge your bets", הקשור להימורי [[רולטה]], והמתייחס להנחת ז'יטונים בגבול שבין שני מספרים כדי לפזר את הסיכון.

תחום זה התפתח כבר ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] ובמקור נועד להגן מפני התנודות במחירי ה[[סחורה|סחורות]]. עם השנים התרחב תחום הגידור להגנה מפני שינויים בשוקי ה[[מתכת|מתכות]], ה[[ריבית|ריביות]] ו[[מטבע חוץ]].

קיימים מכשירים פיננסים רבים בהם ניתן לגדר: [[חוזה|חוזים]], [[אופציה|אופציות]], [[חוזה עתידי|חוזים עתידיים]], [[עסקת החלף|סוואפ]], [[מניה|מניות]] ועוד.
הסיכונים השכיחים להפחתה הם [[סיכון שוק|סיכוני שוק]] ו[[סיכון מטבע|סיכוני מטבע]]. קיימת אוכלוסייה מגוונת העשויה להשתמש בגידור: חברות עסקיות, המעוניינות להקטין את רמת אי הוודאות בניהול העסקי, עבורן הגידור הוא חלק ממכלול [[ניהול סיכונים פיננסיים]]; [[גוף מוסדי|גופים מוסדיים]] המנהלים השקעות עבור אחרים, שלהם עניין בהפחתת רמת הסיכון; קרנות השקעה, [[קרן גידור|קרנות גידור]] ואנשים פרטיים.

באמצעות הגידור ושימוש במכשירים הפיננסים הנכונים, ניתן להגן על השקעה בעולם הסחורות, המניות, הריביות ועוד.

מדינת ישראל, שהנפיקה בעבר [[איגרות חוב]] בדולרים, ניצלה במהלך שנת 2008 את שערו הנמוך של הדולר, וביצעה מהלך של רכישת הגנה כנגד החוב. הגידור נעשה על ידי עסקאות עתידיות ([[פורווארד]]) ועסקאות [[עסקת החלף|החלף (סוואפ)]].

==דוגמה לצורך בשימוש בגידור==
חברת "חומוס 166" מייצרת חומוס במפעל, אי שם בצפון הארץ, ומייצאת אותו לארצות הברית במחיר 10$ לקופסה. אין אפשרות להעלות את המחיר כיון שאז יעדיפו הצרכנים בארצות הברית את תוצרת המתחרים: "חומוס זה הכי אחי" המיוצר בארצות הברית או את "אכבר חומוס" המיוצר בלבנון. החברה מעסיקה עובדים בארץ וחומרי הגלם כולם נרכשים בארץ. לפיכך, העלויות המשמעותיות הן בשקלים ואילו ההכנסות בדולרים. עלות היצור של קופסת חומוס היא 45 ש"ח. שער הדולר שקל עומד כיום על 5 שקלים לדולר. מכאן שההכנסות מכל קופסה הם 50 ש"ח והרווח עבור כל קופסת חומוס עומד על 10% שהם 5 שקלים.

בעקבות העלאת הריבית בישראל, התחזק השקל וכעת דרושים 4 ש"ח בלבד לרכישת 1 דולר. נתון חיצוני זה השפיע על רווחיה של חברת "חומוס 166". עלות הייצור נשארה 45 ש"ח, המחיר לקופסה נשאר 10$ (אי אפשר להעלות את המחיר) אך כעת ההכנסות בשקלים הן 40 ש"ח בלבד ומכל קופסה נוצר הפסד של 12.5%.

במצב בו לחברה הוצאות בשקלים (כוח אדם, חומרי גלם וכדומה) והכנסות בדולרים, נוצרת חשיפה לשער הדולר-שקל וכל שינוי בו משפיע על רווחי החברה. גידור הסיכון על ידי שימוש ב[[אופציה|אופציות]], [[חוזה עתידי|חוזים עתידיים]] וכדומה ימנעו או יצמצמו הפסדים העלולים להיגרם מחשיפה זו. כך, למשל, חוזה עתידי הוא התחייבות לספק או לרכוש נכס כלשהו (כלומר, לקיים חוזה) במועד עתידי, כאשר המחיר (או שער חליפין במקרה של מטבע חוץ) נקבע מראש והתשלום מתבצע במועד מסירת הנכס או הסחורה. במקרה בו הצדדים קבעו מראש כי התשלום לא יהיה צמוד לשער החליפין, אלא ייקבע בהתאם ל[[שער חליפין קבוע]] מראש, שינויים בערך הדולר לא ישפיעו על הסכום אותו תקבל החברה. כלי זה מאפשר לחברה להתנהל באופן יציב ומבלי לחשוש משינויים בשוק ה[[מטבע חוץ]].

== אמצעי גידור ==

בשלבים המוקדמים היה הגידור צורה פשוטה להגנה על השקעה. אולם, עם הזמן הפכו המכשירים הפיננסים למתוחכמים יותר ומורכבים יותר עם אסטרטגיות שונות, והשוק נפתח ל[[ספקולציה (כלכלה)|ספקולנטים]] המפיקים רווח מהתנודות בשווקים. ישנן שתי צורות לקנייה של [[מכשיר פיננסי|מכשירים פיננסים]]: בבורסה בה מתנהל מסחר על פי [[היצע וביקוש|ביקוש והיצע]] על ניירות המקנות זכויות לרכש/מכר במחירים משתנים ו"מעבר לדלפק" (OTC) בה נתפרים עבור הלקוחות מכשירים בהתאם לדרישה.

==ראו גם==
* [[הגנות מטבע]]
* [[יווניות (מתמטיקה פיננסית)|היווניות]]

== קישורים חיצוניים ==
*[https://web.archive.org/web/20200526163702/https://www.themarker.com/ מדוע שוקי אורן קונה דולרים?]

{{בקרת זהויות}}

{{קצרמר|כלכלה}}

[[קטגוריה:כלכלה]]
[[קטגוריה:מימון]]