דואר דיפלומטי

דואר דיפלומטי של שוודיה

דואר דיפלומטי (באנגלית: diplomatic bag) הוא מעטפה, חבילה, מזוודה או כל מארז אחר המשמש למשלוח חומרים הנהנים מחסינות דיפלומטית מחיפוש או תפיסה. דואר דיפלומטי מועבר בדרך כלל על ידי שליח דיפלומטי, כמוגדר בסעיף 27 לאמנת וינה בדבר יחסים דיפלומטיים, והשליח נהנה אף הוא מחסינות דיפלומטית ממעצר או עיכוב. האמנה קובעת כי על השליח הדיפלומטי לשאת תעודה רשמית המציינת את מעמדו ואת מספר השקים הדיפלומטיים שהוא נושא. עוד קובעת האמנה כי הדואר הדיפלומטי חייב לשאת סימן חיצוני ברור המעיד על אופיו והוא חייב להכיל אך ורק מסמכים וחפצים שנועדו לשימוש רשמי. ניתן להפקיד דואר דיפלומטי אף בידי קברניט חברת תעופה מסחרית שמטוסה טס לנמל הכניסה למדינת היעד של השק. במקרה כזה, השק עדיין יהנה מחסינות דיפלומטית, אף שהקברניט לא יהנה ממעמד של שליח דיפלומטי, אולם המדינה המארחת חייבת להתיר, לחבר במשלחת הדיפלומטית שאליה מיועד השק, גישה חופשית וישירה לקברניט כדי לקבל מידיו את המשלוח.

שימוש לרעה בדואר דיפלומטי

במספר פרשיות דווח על ניצול לרעה של מעמדו של הדואר הדיפלומטי, ובכללם ניסיונות חטיפה. מצרים ניסתה לחטוף באמצעות שימוש בדואר הדיפלומטי שלה את המרגל הישראלי מרדכי לוק, אך ניסיון החטיפה התגלה וסוכל. ניגריה, בפרשה שהיו מעורבים בה גם ישראלים, ניסתה לחטוף את השר לשעבר אומרו דיקו ולהביאו לגבולותיה. גם ניסיון זה סוכל.

על פי דיווחים עיתונאיים קיימות ממשלות מושחתות שניצלו את חסינות הדואר הדיפלומטי להברחת סמים.

קריפטוגרפיה

בדיונים על קריפטוגרפיה הדואר הדיפלומטי מוזכר לעיתים קרובות כדרך הבטוחה ביותר להעברת מפתחות, ספרי קוד וכלים אחרים המשמשים להצפנה. בדומה לאליס ובוב, דואר דיפלומטי הוא דוגמה למשתנה מטה-תחבירי כאשר נעשה בו שימוש בדרך זו.

הדואר הדיפלומטי, במציאות היחסים הבינלאומיים בעולם, משמש בדיוק למטרה זו. דוגמה לכך היא מחאתם החריפה של דיפלומטים גרמנים בפולין בשנות ה-20 המאוחרות, כאשר מכונת הצפנה שנשלחה לשגרירות גרמניה בוורשה - גרסה מסחרית של האניגמה - לא סומנה בטעות כדואר דיפלומטי ונפתחה, תחת מחאה, על ידי שלטונות המכס הפולניים. לאחר ששהתה במהלך סוף שבוע בחזקת המכס, היא שוחררה לדרכה, ללא התנצלות, לא בטרם נבדקה באופן מדוקדק על ידי מומחי הצפנה פולנים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דואר דיפלומטי בוויקישיתוף