דוד אג'די

דוד אג'די
Egyedi Dávid

אין תמונה חופשית
לידה	18 ביולי 1885 שאי, הונגריה
פטירה	30 באפריל 1960 (בגיל 74) יוז'פווארוש (רובע 8), הונגריה
שם לידה	Klein Dávid
לימודי רפואה	אוניברסיטת אטווש לוראנד
תפקידים	רופא עור, אורולוג
פרסים והוקרה	סיגנום לאודיס

דויד אג'די, במקור קליין, בהונגרית: Egyedi Dávid;‏ שאי, 18 ביולי 1885 – בודפשט, 30 באפריל 1960) היה דוקטור לרפואה יהודי-הונגרי, רופא עור, אורולוג, רופא ראשי.

קורות חיים

דויד קליין נולד במשפחה יהודית כבנם של בנימין אג'די (קליין) (1861–1952) חזן, ושל רבקה הלר (1864–1945). הוא סיים את לימודיו בגימנסיה בעיר פץ' (1903), המשיך את לימודיו בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בודפשט (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד), שם הוסמך כדוקטור לרפואה בשנת 1909. בין 1909 לבין 1911, היה מתמחה בבית החולים בתסדה (Bethesda), ולאחר מכן עבר למחלקה האורולוגית של מרפאה על שם הרוזן אפוני אלברט. במלחמת העולם הראשונה שירת בחזית במשך שלושה עשר חודשים, כרופא של גדוד חיל הרגלים ה-70, הוא קיבל את העיטור הצבאי הגבוה "צלב הכבוד המוזהב עם הכתר על סרט מדליית החיל" (1915). מאוחר יותר קיבל לידיו את ניהול המחלקה הווריאולוגית והאורולוגית של בית החולים הקיסרי והמלכותי בנאג'ווארד. בשנת הלימודים האקדמית 1914/15 הוא קיבל מלגה של 400 כתרים מטעם אגודת המלגות הלאומית של יהדות הונגריה.

לאחר המלחמה מונה לרופא הראשי של מרפאת "טלאיה" (Teleia). בפברואר 1923, עם אימרה להנר, הוציא לאור כתב עת מקצועי בשם "סקירת דרמטולוגיה, אורולוגיה וונרולוגיה", שהפך לכתב העת הרשמי מ-1928 של האגודה ההונגרית לדרמטולוגיה שנוסדה אז. הוא היה חבר נבחר בוועד המנהל של "הקזינו הרפואי של בודפשט". בין השנים 1927 לבין 1937 היה חבר צוות בכיר של כתב העת "סקירה מדעית רפואית" וחבר צוות פנימי של המגזין טלאיה. הוא שרד את השואה ואחרי מלחמת העולם השנייה היה חבר ועדה בקבוצת המומחים לאורולוגיה שהוקמה ב-28 במאי 1945. מותו נגרם על ידי טרשת עורקים.

אג'די היה המאסטר הגדול של תא הבונים החופשיים של קזינצי.

אשתו הייתה אלזה פולאצ'ק (1889–1967), בתם של הקצב יונה פולאצ'ק ושל יוליה רוזנר, לה נישא ב-3 במרץ 1910 בבודפשט. בנם היה לאסלו אג'די (1943–1912), כנראה נספה בשואה.

מחקריו ופרסומיו

• על חיסונים בסרום או חיסון גונוקוק. (העיתון הרפואי של בודפשט, 1912, 2)
• טיפול בסיבוכים עם חיסון. (העיתון הרפואי של בודפשט ,1914, 1)
• בריחת שתן ויכולת לחימה. (העיתון הרפואי של בודפשט, 1916, 51)
• נר שעווה בשלפוחית השתן. (שבועון רפואי, 1918, 15)
• שימוש תוך ורידי באינדיגו קארמין ופלוריצין לבדיקה תפקודית של מחלות כליה כירורגיות . (שבועון רפואי, 1921, 36)
• המשמעות האבחנתית של המטוריה. (העיתון הרפואי של בודפשט, 1926, 48)
• מצב נוכחי של cystouretero- ו-pyelography. (רפואה, 1927, 51–52)
• תפקידה של דיאתרמיה באורולוגיה. (העיתון הרפואי של בודפשט, 1928, 9)
• אורולוגיה כירורגית וונרולוגיה של המטפל. עם הקדמה מאת גזה לובמאייר. בודפשט, 1934)

לקריאה נוספת

• Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (נתוניו במאגרי המוזיאון הספרותי פטפי)
• Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002, a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János (פאל גויאש: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים - סדרה חדשה I-XIX. בודפשט: אגודת הספרנים והארכיונאים ההונגרים. 1939–1944, 1990–2002)
• Szentmiklóssy Géza, ed. (1930). A magyar feltámadás lexikona. (לקסיקון התחייה ההונגרית)
• A magyar társadalom lexikonja. Budapest, A Magyar Társadalom Lexikona Kiadóvállalat, 1930. (לקסיקון החברה ההונגרית)

קישורים חיצוניים

• אחד ממאמריו המקצועיים שפורסם. אתר Arcanum
• אחד מספריו המקצועיים