דרום קאלימנטן
| |||
 | |||
| מדינה |
 אינדונזיה | ||
|---|---|---|---|
| מושל | Sahbirin Noor | ||
| בירת המחוז | בנג'ארמסין | ||
| תאריך ייסוד | 1950 | ||
| שטח | 38,744.23 קמ"ר (דירוג: 19) | ||
| גובה | 35 מטרים | ||
| ‑ הנקודה הגבוהה |
Mount Besar  | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ במחוז | 4,244,096 (דירוג: 17, 2019) | ||
| ‑ צפיפות | 110 נפש לקמ"ר (דירוג: 16, 2019) | ||
| קואורדינטות | 2°30′S 115°30′E / 2.5°S 115.5°E | ||
| אזור זמן | Indonesia Central Standard Time | ||
| http://www.kalselprov.go.id/ | |||
  | |||
דרום קאלימנטן (באינדונזית: Kalimantan Selatan) הוא אחד ממחוזות אינדונזיה, הממוקם בדרום האי בורנאו. המחוז מכיל כשתי ערים ו-11 נפות שונות. המחוז הוקם באוקטובר 1950. ברית המחוז היא העיר בנג'ארמסין.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האירופאים הגיעו לאזור בתחילת המאה ה-16. במקביל הגיע האסלאם לאי ומרבית מתושביו התאסלמו. ההולנדים בנו בתחילה עמדת סחר באזור, אך גורשו על ידי הבריטים במהלך מלחמות נפוליאון. לאחר סיום המלחמותה, הבריטים החזירו את האזור להולנדים.
לאחר קרב איי הודו המזרחיים בשנת 1942 האי נכבש על ידי האימפריה היפנית. ב-17 בספטמבר 1945 נכנעו השלטונות היפניים המקומיים לצבא האוסטרלי. ב-1 ביולי 1946 החזירה אוסטרליה את השליטה לממשלה הקולוניאלית ההולנדית.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הייצוא של דרום קאלימנטן הוא השביעי בגודלו מבין מחוזותיה של אינדונזיה. מקור התעסוקה הגדול ביותר הוא החקלאות סבה עובדים כ-38.2% מהתושבים. כ-20.59 אחוזים עובדים במסחר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של דרום קאלימנטן- דרום קאלימנטן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
