לדלג לתוכן

הגייסות החופשיים הדנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הגייסות החופשיים הדנים
Frikorps Danmark
דגל הקורפוס
דגל הקורפוס
פרטים
מדינה גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה הנאצית
שיוך ורמאכטורמאכט ורמאכט
סוג קורפוס
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 29 ביוני 19411943
מקים היחידה כריסטיאן פיטר קריסינג
מלחמות מלחמת העולם השנייה
נתוני היחידה
כוח אדם 6,000 חיילים
פיקוד
מפקדים מפקדים
אנשי הגייסות החופשיים
חיילים דנים במדי הוורמאכט

הגייסות החופשיים הדנים הוא השם שניתן לקורפוס מתנדבים מדנמרק, שלחם בוורמאכט במלחמת העולם השנייה. הקורפוס הוקם כמה ימים לאחר מבצע ברברוסה, ביוזמת מפלגת הפועלים הסוציאליסטית הלאומית של דנמרק (DNSAP), חרף מחאות מצד רמטכ"ל הצבא המלכותי הדני ויליאם ואין פריור. הקורפוס פורק בשנת 1943.

דנמרק, נכבשה בידי גרמניה הנאצית ב-9 באפריל 1940 לאחר התנגדות שנמשכה כשעתיים. בדנמרק הוקמה ממשלת בובות גרמנית, בהנהגת שר החוץ לשעבר אריק סקווניוס (Erik Scavenius), שהיה איש הקשר עם הנאצים עד לתום המלחמה.

ב-29 ביוני 1941, כמה ימים לאחר הפלישה הגרמנית לברית המועצות, הוקמו "הגייסות החופשיים הדנים" ככוח מתנדבים שמטרתו הייתה להילחם כנגד הסובייטים. הגייס הוקם כיוזמה של האס אס ושל המפלגה הנאצית הדנית (DNSAP) ומפקדו הראשון היה כריסטיאן פיטר קריסינג (Christian Peder Kryssing), לוטננט קולונל בצבא המלכותי הדני.

על פי החוק הדני, הצטרפות לצבא זר לא הייתה בלתי חוקית, אך פעילות גיוס לצבא כזה על אדמת דנמרק הייתה בניגוד לחוק. האס אס התעלם מחוק זה והחל בפעולות גיוס, בעיקר של חברי המפלגה הנאצית הדנית ושל תושבי המיעוט הגרמני שחיו בדנמרק. כאשר התגלה הדבר על ידי ממשלת דנמרק היא החליטה לרכז את הלחץ שלה על הגרמנים כדי שלא יגייסו נערים מתחת לגיל הגיוס. מפקד הצבא הדני, הגנרל ויליאם ואין פריור, רצה לפטר את קריסינג ואת מי שמונה לסגנו, הוא החליט להיוועץ בקבינט. הוחלט שקריסינג יפוטר, אך בהמשך בוטלה החלטה זו לאחר שסקווניוס שלא נכח בישיבת הקבינט, הודיע כי הגיע להסכמה עם מיופה הכוח הגרמני רנטה-פינק, שחיילי צבא דנמרק שירצו להתגייס, ישוחררו מתפקידם בצבא עד להודעה חדשה. הממשלה אישרה את ההודעה בהכריזה שקריסינג מונה להיות מפקד הגיס. הנוסח הדני של ההודעה דיבר בסך הכול על שינוי בתפקידו של קריסינג. לא הייתה זו הסכמה להקמתו של הכוח, שכן הדבר נעשה עוד קודם לכן מבלי לקבל את חוות דעתה של הממשלה. ביולי 1941 התלונן היינריך הימלר שבאופן בלתי רשמי מנסה דנמרק לעצור את הגיוס, מאחר שנפוצה שמועה בצבא הדני שכל מי שיתגייס לגיס החופשי יואשם בבגידה. בהמשך הנחתה הממשלה את הצבא ואת הצי לא למנוע מחיילים המעוניינים להתגייס לעשות כן ולשחרר אותם מהשירות. רוב רובם של המתגייסים היו חברי המפלגה הנאצית או מבני המיעוט דוברי הגרמנית או שניהם יחדיו. כ-6,000 אזרחים דנים התגייסו לכוח, 1,500 מתוכם היו בני המיעוט דוברי הגרמנית.

פעולות הגיס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 1941, עם כ-1,000 מגויסים, החיל נשלח לרובע לונגהורן בהמבורג לאימונים. ב-15 בספטמבר, הוכרז רשמית שאנשי הגיס סיימו את הטירונות, והם הוצבו בפולין. בפברואר 1942 פוטר קריסינג, משום שלא נחשב לנאצי אדוק מספיק, לאחר המלחמה הוא נשפט בעוון שיתוף פעולה עם הנאצים. במקומו מונה כריסטיאן פרדריק פון שלבורג (Christian Frederik von Schalburg) אריסטוקרט דני-רוסי, אנטי-קומוניסטי וחבר המפלגה הנאצית הדנית. הוא גדל באימפריה הרוסית, וראה את התוצאות של המהפכה הרוסית בשנת 1917. אי לכך הוא היה האדם המושלם להנהיג את הקורפוס.

ב-8 במאי 1942, החיל נשלח לחזית המזרחית. הדנים נלחמו ליד דמיאנסק במהלך מבצע דמיאנסק, וכן באזור דרום אגם אילמן ונובגורוד. בלילה שבין 2 ביוני, שלבורג נהרג. כמחליפו מונה הגנרל הגרמני הנס אלברט פון לטו-פורבק (Hans Albert von Lettow-Vorbeck). לטו-פורבק נהרג כמה ימים מאוחר יותר ב-11 ביולי 1942, וקונד בורגה מרטינסן (Knud Børge Martinsen) לקח פיקוד על החיל.

מאוגוסט עד אוקטובר של אותה שנה, החיל חזר לדנמרק, ונתקל שם בהרבה עוינות מצד האוכלוסייה האזרחית. ב-13 בנובמבר 1942, החיל נפרס בילגבה שבלטביה. במקור הגרמנים ייעדו אותו לפעילות אנטי פרטיזנית, אולם בהמשך הוא הועבר לחזית. בחודש דצמבר, החיל לחם בקרב וליקי לוקי לצד חיילים מהוואפן אס אס. בחודש מרץ, החיל הועבר לאזור נירנברג שבבוואריה בגרמניה. ב-6 ביוני 1943, החיל פורק. רוב החיילים הועברו ל"דיוויזיית פאנצרגרנדיר אס אס ה-11 (נורלנד)". אחרים הצטרפו ליחידות כגון משטרת העזר הדנית (HIPO-korpset) של הגסטפו, או קורפוס שולבורג (Schalburg Corps).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]