נירנברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נירנברג
Nürnberg
Wappen von Nürnberg.svg
סמל נירנברג
Nürnberg flag.jpg
דגל נירנברג
Nürnberg Burg ArM.jpg
טירת נירנברג על רקע העיר העתיקה
מדינה גרמניהגרמניה  גרמניה
מדינה בוואריהבוואריה  בוואריה
מחוז פרנקוניה תיכונה
ראש העיר אולריך מלי
שטח 186.38 קמ"ר
גובה 302 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 501,072 (נכון ל־31 בדצמבר 2014)
 ‑ צפיפות 2,683 נפש לקמ"ר (2008)
קואורדינטות 49°27′00″N 11°05′00″E / 49.45°N 11.0833333333333°E / 49.45; 11.0833333333333קואורדינטות: 49°27′00″N 11°05′00″E / 49.45°N 11.0833333333333°E / 49.45; 11.0833333333333
אזור זמן UTC +1
www.nuernberg.de
נירנברג בחורף; מבט מהטירה

נירנברג (גרמנית: Nürnberg, להאזנה (מידע · עזרה), פרנקונית: Nämberch, "נֶמבֶּרְך") היא העיר השנייה בגודלה בבוואריה, גרמניה אחרי מינכן, והעיר ה-14 בגודלה בגרמניה. בשנת 2005 התגוררו בעיר כחצי מיליון איש.

במרחק קילומטרים ספורים מנירנברג שוכנות שתי ערים בעלות כ-100 אלף תושבים כל אחת: ארלנגן (Erlangen) ופירט (Fürth). שלוש ערים אלו וכן כמה יישובים נוספים מהווים מטרופולין רשמי בגרמניה, עם כ-2.5 מיליון תושבים. נירנברג היא בירתו של האזור הגאוגרפי פרנקוניה. שטחה של העיר הוא 186 קמ"ר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיא ימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיזכור הראשון לקיומה של העיר נירנברג הוא בשנת 1050 לספירה, כאשר ידוע כי היא הייתה קיימת עוד לפחות כעשר שנים קודם לכן עקב היות קיומה של טירת נירנברג במקום. ככלל, ההיסטוריה של העיר נירנברג כולה שלובה מאוד בהיסטוריה של הטירה שנמצאת בליבה והיא טירת נירנברג הקרויה גם ה"קייזרבורג", או מצודת הקיסר בעברית.[1] חשוב לציין כי הידע המועט יחסית אודות הקמתה של נירנברג נובע עקב שתי שריפות עיקריות שפגעו בכמות המסמכים בנוגע לנושא זה בהן הראשונה בשנת 1348 והשנייה בשנת 1545.[2] עם זאת אכן ידוע כי בשנת 1219 העיר אף השיגה תואר אימפריאלי וזכויות יתר על ידי הקיסר פרידריך השני.[1][3] לקראת סוף המאה ה-13 נירנברג נהפכה לעיר בפני עצמה שכללה בתוכה אזורי מלאכה ואמנות ואף משכה בני אצולה אליה במקום להיות עיר-מבצר בלבד.[1] על אף מיקומה, אשר לא היה קרוב לנהר גדול או לים כלשהו, נירנברג הפכה לעיר חשובה מאוד מבחינת מסחר ומלאכה בימי הביניים. בשנת 1356 אף נבחרה נירנברג להיות משכן האסיפות שיצרו בסופו של דבר בבולת הזהב של 1356. בתקופה זו אף נבנתה בעיר הכיכר הראשית הקרויה Hauptmarkt בגרמנית. כיכר זו מכילה את אחת מסמליה של העיר והיא קתדרלת גבירתנו ("פראונקירכה" בגרמנית-frauenkirche) ואת המזרקה המפורסמת של נירנברג. הכיכר מכילה אף את בניין העירייה הישן שנבנה באותה העת נוסף לכך. נוסף לכך מתקופתו של זיגיסמונד נשמר בעיר אוצר הכתר של האימפריה הרומית הקדושה כולה. הזמן שלצד תקופתו של הקיסר זיגיסמונד וזמן שלטונו עצמו היו לשיא חדש לגמרי בנירנברג כאשר מגדולי הדמויות המזוהות ביותר איתה חיו.[דרושה הבהרה][3] בשנת 1500 עמדה אוכלוסיית העיר על כ-25,000 תושבים או כ-40,000 תושבים (משתנה על פי הערכות שונות[4][5][6][7]) והיית בכך אחת הערים הגדולות בשטחים שהיום מהווים את גרמניה (ערים אחרות דוגמת לונדון עם 50,000 התושבים היו גדולות יותר וכך גם פריז עם 200,000 ונאפולי עם 230,000 אך הערים בשטחי גרמניה המדורנית נהגו להיות קטנות יותר). נירנברג הייתה מצוידת אז כבר בחומה גדולה ומרשימה. כך גם הסוחרים ששפעו בעיר סחרו בעיקר עם ערים זרות, שריכוזן היה בעיקר באיטליה של ימנו אך גם במקומות נוספים כגון בארצות השפלה.[5] המיקום של נירנברג, שהוביל אותה להתפתחות עצומה מבחינה מסחרית לאות התקופה הוא זה שגרם לפריחתה התרבותית והאמנותית באימפריה. יש לציין כי המסחר בנירנברג היה משמעותי וגדול בשיאו עד אשר פתיחת הנתיב המסחרי בין אירופה והודו.[8]

נירנברג בתקופת הרנסאנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידועי שם בתקופת הרנסאנס באמנות התקופה ובהם אלברכט דירר אך גם רבים אחרים חיו בתקופה זו. כך למשל פעלו בעיר אמנים נוספים כמו האנס פון קולמבאך (Kulmbach), האנס סאקופלפיין (Schäufelein) גיאורג פנס (Georg Pencz) והאחים בהאם (Beham) שהיו למעשה לעוקבים מבחינה אמנותית אחריו והיו גם לאוהדיו. בין רשימת הפסלים אפשר למנות גם את אדם קראפט (Adam Kraft), וייט סטוס (Viet Stoss), משפחת וישר (Vischer). כך גם נמנו פיטר פלוטנר (Peter Flötner), האנס פטצולדט (Hans Petzoldt) מלצ'יור באייר (Melchior Baier) ויוסט אמאן (Jost Amman) ואף הנפח וונצל ג'אמניצר (Wenzel Jamnitzer). למעשה כמות כל כך מרשימה כפי זו של אמנים מרכזיים הפכה את נירנברג לעיר הגרמנית בעלת כמות האמנים הגדולה ביותר במאה ה-16 של הרנסאנס.[4]

ההמצאה החשובה ביותר שנוצרה בנירנברג היא הגלובוס של מרטין בהאיים שהיה לראשון בהיסטוריה שהציג את כדור הארץ בצורה כדורית שכזאת. כך גם חומות העיר היו לחשובות מאוד כאשר הורחבו שלוש פעמים. בפעם השלישית שחומת העיר עברה הרחבה הייתה זאת בתקופת הרפורמציה הפרוטסטנטית בה העיר חולקה לשני צדדים-הצד הלותרני (שהיה לרוב תושבי העיר) והצד הקתולי.[8]

תחת שלטון גרמניה הנאצית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נירנברג הייתה עיר מרכזית לשלטון גרמניה הנאצית. בעיר נבנה אתר הכינוסים של המפלגה הנאצית, בו נערכו כינוסי המפלגה הנאצית בין השנים 1938-1933. האתר תוכנן על ידי האדריכל אלברט שפר. בדומה לפרויקטים אחרים המאפיינים את האדריכלות הנאצית, גם כאן מדובר על פרויקט מגלומני המגמד את הפרט ומאדיר את המפלגה והמדינה, באמצעות יצירת מבנים בעלי קנה מידה בלתי אנושי.

בוועידת המפלגה הנאצית השנתית שהתכנסה בעיר בשנת 1935, נחקקו חוקי נירנברג, שהיו חוקי גזע אנטישמיים אשר הגדירו מיהו אזרח גרמני לפי מוצאו, שללו את זכויות האזרח מכל מי שאינו עונה להגדרה זו, והפלו את יהודי גרמניה, ובהמשך את היהודים במקומות אותם כבשה גרמניה.

עם ניצחון בנות הברית במלחמת העולם השנייה, נבחרה נירברג למקום המשפט של פושעי המלחמה העיקריים, ונערכו בה משפטי נירנברג. הסיבות לבחירת המקום היו שונות, ביניהן סמליותה למשטר הנאצי והעובדה כי בה נחקקו חוקי נירברג. לאחר המשפט של כ-200 פושעי המלחמה העיקריים, התקיימו בעיר בשנים 1946 - 1949 משפטי נירנברג הנוספים.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נירנברג היא מהיחידות שבערי גרמניה שאוכלוסייתן בשנים האחרונות נמצאת במגמת עלייה. ב-1972 הגיעה העיר לשיא של 515,000 תושבים, ומאז חלה ירידה מתונה. מאז שנת 2000 עולה אוכלוסיית העיר באופן רציף. בנירנברג אוניברסיטה בגודל בינוני (25,000 סטודנטים) המשותפת לה ולעיר השכנה ארלנגן. האוניברסיטה נוסדה ב-1742 ושבע מתוך תשע הפקולטות שלה נמצאות בארלנגן.

כ-18% מתושבי נירנברג אינם בעלי אזרחות גרמנית; מתוכם כרבע הם בעלי אזרחות טורקית.

בנירנברג חיים כיום כמה אלפי יהודים, רובם הגדול יוצאי חבר המדינות לשעבר.

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נירנברג היא כיום עיר תיירותית, ומושכת אליה תיירים רבים. העיר העתיקה, אשר נחרבה כמעט כליל בהפצצות בעלות הברית במלחמת העולם השנייה, שוחזרה באופן קפדני. בקצה הצפוני של העיר העתיקה נמצאת טירת נירנברג המהווה את אחד מסמלי העיר. בעיר העתיקה כנסיות רבות ומפוארות השוכנות במרחק זעום האחת מהשנייה. העיר העתיקה מוקפת חומה, העומדת כמעט בשלמותה. בנירנברג שלושה-עשר מוזיאונים; "המוזיאון הלאומי הגרמאני", המצוי בתחומי העיר העתיקה, מציג בעיקר אמנות מודרנית ומהווה את מוזיאון האמנות הגדול בגרמניה. שני בניינים מפוארים השוכנים מחוץ לעיר העתיקה, בצד הדרומי של החומות, הם בניין תחנת הרכבת המרכזית ובניין האופרה.

הצייר אלברכט דירר הוא האדם הידוע ביותר שנולד בנירנברג (בשנת 1471). בית הולדתו בעיר העתיקה מהווה אתר תיירות מרכזי. אתר מרכזי נוסף בעיר היא כנסיית לורנץ הקדוש-אחת משלוש הכנסיות הראשיות המזוהות עם נירנברג.

יהדות נירנברג[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יהדות נירנברג

האיזכור הרשמי הראשון ליהדות רשמית המתקיימת בעיר נירנברג היה בשנת 1182. עם זאת ידוע כי הייתה בריחה של יהודים מחבל הריין אל העיר עוד בשנת 1146. כבר במאה ה-13 הייתה קהילה יהודית גדולה, דבר הנוכח גם בבנייתו של בית כנסת עוד בשנת 1296. ידוע כי פרעות רינדפלייש שפרצו גם בנירנברג בשנת 1300 וגרמו על פי הנתונים הידועים כיום למותם של 728 יהודים. איזכור נוסף של יהודים בנירנברג הוא משנת 1303 כאשר עשר שנים מאוחר יותר, לצד שנת 1313, היינריך השביעי נתן ליהודים מרובים אפשרות להתיישבות בעיר. לאחר כשנתיים, בסביבות שנת 1315, לודוויג הבווארי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה הותיר למנהלי העיר להרוס את הבתים אשר שיקמו היהודים. נוסף על כך בשנת 1322 יהודים רבים ורכושם הועברו לידיו של הבורגרב של נירנברג-פרידריך הרביעי. בשנת 1331 הוא אף הבטיח לצדד בהגנת היהודים תמורת סכום של כ-400 פלורינים כל שלוש שנים. לאחר מכן אף שאף ונתן להנהלת העיר לגבות מסים ככל שיהודי העיר יוכלו לשלם תמורת הגנה זו.[9]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נירנברג היא עיר תאומה של הערים:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר הכינוסים של המפלגה הנאצית

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 "Nurnberg | Germany". Encyclopedia Britannica (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-16 ביוני 2017. 
  2. ^ Henry Wright, Nuremberg: A complete and practical Guide to all the Objects of Interest in the Town and copious and interesting Notices of its History by Henry Wright. With a Plan of the Town, Stein, 1870, עמ' 6
  3. ^ 3.0 3.1 History of Nuremberg, motherearthtravel.com
  4. ^ 4.0 4.1 Jeffrey Chipps Smith, Nuremberg, a Renaissance City, 1500-1618, University of Texas Press, 1983, פרק introduction and Description
  5. ^ 5.0 5.1 Stephen Brockmann, Nuremberg: The Imaginary Capital, Camden House, 2006, עמ' 13
  6. ^ Nuremberg facts, information, pictures | Encyclopedia.com articles about Nuremberg, www.encyclopedia.com (בen)
  7. ^ 1632: Population of 17th Century Franconia, 1632.org
  8. ^ 8.0 8.1 Johann Karl Lochner, The Lochner Family Chronicle, כרך 2, Lulu, עמ' 173
  9. ^ Nuremberg, www.jewishvirtuallibrary.org (בen)