הצגת המקור של הדף "הטרדה מינית"

[[קובץ:Women Only.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט על רציף [[תחנת רכבת]] ב[[יפן]] המציין כי חלק זה של הרציף מיועד לנשים בלבד, במטרה להגן על נשים מפני הטרדה מינית.]]
'''[[הטרדה]] מינית''' היא [[התנהגות]] של כפייה בהקשר מיני, לרבות הבטחה בלתי הולמת לתגמול תמורת אינטראקציות מיניות.{{הערה|Paludi, Michele Antoinette; Barickman (1991). Academic and Workplace Sexual Harassment. SUNY Press. pp. 2–5.|כיוון=שמאל}}

הטרדה מינית יכולה לכלול הערות ומגע מיניים במסגרת אינטראקציה לא מינית, כמו הטרדות מילוליות או פיזיות בהקשר הגוף ו[[זהות מגדרית|הזהות המגדרית]]. לעיתים הערה בודדת תיחשב להטרדה מינית ולעיתים דפוס של שתי הערות ויותר בפרק זמן נתון ייחשבו להטרדה מינית. הדבר תלוי בעיקר עד כמה כל הערה היא מינית, באיזה אופן נאמרה והאם מטרתה לכפות אינטראקציה מינית.

מגע כפוי באיבר גוף הנחשב למיני (לרוב ה[[מפשעה]], ה[[ישבן]] וה[[שדיים]]) נחשב בדרך כלל להטרדה מינית. לעיתים יש קושי בזיהוי הטרדה מינית בגלל העמימות המובנית בהגדרת מושגים כמו [[רומנטיקה]], [[חיזור]] ו[[משיכה מינית]], לכן התנהגות אשר נתפסת אצל האחד כחיזור עלולה להיתפס על ידי האחר כהטרדה, ופעולה שהייתה יכולה להיתפס כפעולה רומנטית כאשר קיימת הדדיות, נתפשת על פי החוק כהטרדה מינית כאשר אחד מהצדדים איננו מעוניין בה.

למרות החוקים המקיפים בהקשר להטרדה מינית, הם בדרך כלל אינם אוסרים על הערות והקנטות פתאומיות או מקרים בודדים וקטנים - כלומר, הם אינם מכסים "קוד [[נימוס]] כללי".{{הערה|Text of ''Oncale v.Sundowner Offshore Services, Inc.'', 528 U.S. 75 (1998) is available from: [http://caselaw.findlaw.com/us-supreme-court/523/75.html Findlaw] [https://supreme.justia.com/cases/federal/us/523/75/case.html Justia]|כיוון=שמאל}} במקום ה[[עבודה (כלכלה)|עבודה]], הטרדה עלולה להיחשב לבלתי חוקית כאשר היא תכופה או חמורה ויוצרת סביבת עבודה עוינת או פוגעת, או גורמת להחלטה שלילית על ההעסקה. לדוגמה: כשהקורבן מחליט להתפטר עקב ההטרדה, או שמורידים אותו דרגה או שמפטרים אותו עקב כך.

ההבנה המשפטית והחברתית של הטרדה מינית, לעומת זאת, משתנה לפי התרבות בין חברה לחברה ואף משתנה עם הזמן. לדוגמה, בעבר טפיחה על ישבן אולי לא הוגדרה באופן כולל בחברה כהטרדה מינית כפי שהיא עלולה להתפרש כיום, אלא כביטוי של חיבה (כמו אצל [[שחקן כדורסל|שחקני כדורסל]] למשל{{הערה|{{ספורט 5||בגלל טפיחה בישבן: כשקובי צלף 55 מול MJ|323157|403|3 בספטמבר 2019}}}}).

הטרדה מינית היא סוג של אפליה בלתי חוקית בתעסוקה במדינות רבות, והיא סוג של [[התעללות מינית]] ופסיכולוגית ו[[בריונות]].

==החוק למניעת הטרדה מינית בישראל==
{{ערך מורחב|חוק למניעת הטרדה מינית}}

איסור על הטרדה מינית בעבודה נקבע בשנת 1988 ב[[חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה]],{{הערה|{{ויקיטקסט חוק|חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשנ"ח-1998}}}} ובמסגרתו הופיע לראשונה המושג "הטרדה מינית" ב[[חוקי מדינת ישראל]]. בשנת 1998 נחקק בישראל [[חוק למניעת הטרדה מינית|החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998]].{{הערה|{{ויקיטקסט חוק|חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998}}}} החוק מגדיר שישה סוגי התנהגות המהווים הטרדה מינית, וקובע שהתנהגות כזו היא בגדר [[עבירה פלילית]] ו[[עוולה אזרחית]]. המעשים שלפי החוק הם בגדר הטרדה מינית{{הערה|{{Lawguide|8163/B-24893/|הטרדה מינית - מהם סוגי הפגיעה|איילון בירנבוים|04/06/2020}}}}:
* [[סחיטה באיומים]], כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני.
* [[מעשה מגונה|מעשים מגונים]], כלומר מעשים לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיני שהמוטרד אינו מסכים להם.
* הצעות חוזרות בעלות אופי [[מיניות|מיני]], המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהן (כאשר ההצעות הן תוך כדי [[ניצול מיני|ניצול]] של [[יחסי מרות]], תלות, חינוך או טיפול - המוטרד אינו צריך להראות שאינו מעוניין בהן).
* התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעוניין בהן (כאשר ההתייחסויות המיניות הן תוך כדי ניצול של יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול - המוטרד אינו צריך להראות שאינו מעוניין בהן).
* התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס ל[[מגדר|מינו]] או ל[[מיניות]]ו, לרבות [[נטייה מינית|נטייתו המינית]].
* הפצת תמונות או סרטונים בעלי [[תוכן מיני]] של אדם אחר ללא רשותו ב[[אינטרנט]], (לפי תיקון החוק בשנת [[2014]]).
אף על פי שהחוק הוא במסגרת הדין הפלילי ולפיכך עובר בתווך של [[תלונה]] ומשטרה והגשת [[כתב אישום]] כנגד התוקף, קיימת עבור נפגעי ונפגעות הטרדה מינית בעבודה גם האפשרות לתבוע את הפוגע או הפוגעת בתביעה אזרחית ולקבל פיצויים גם בלי להוכיח נזק ממשי שנגרם להם.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.lawguide.co.il/articles/6988/B-23598/|כותרת=הטרדה מינית במקום העבודה: אפשר לתבוע פיצויים גם בלי להתלונן במשטרה|אתר=לוגייד|תאריך=פברואר 2019}}</ref>

== סטטיסטיקת ההטרדות המיניות בישראל ==
מסקר שערך [[המשרד לביטחון פנים]] בינואר [[2012]], עולה כי אחת מכל שלוש נשים תותקף מינית במהלך חייה.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=בשורה רגב, ניצן שירי|שם=נשים על הכוונת|כתב עת=בטחון פנים, גליון 2, נובמבר 2012}}}} מסקר זה, אשר מדד בין השאר את תחושת הביטחון של הנשים ב[[ישראל]], עולה כי 67% מהנשים היהודיות ו-79% מהנשים הערביות חיות ב[[חרדה]] מתמדת מפני [[תקיפה מינית]]. גם במערכות הממשלתיות וב[[משטרת ישראל]] מוגשות תלונות על הטרדות מיניות, ויש להניח כי לא כולן מדווחות.{{הערה|{{mako|אלינור פוקס שמעון איפרגן.|סימנים כחולים|dbcdabe4b38e831006|weekend-articles|2 באוגוסט 2012}}}}{{הערה|{{הארץ|יניב קובוביץ|ניצב שביעי מסתבך: מפקד בכיר במשטרה חשוד שהטריד מינית שוטרות תחת פיקודו|1.2557149|4 בפברואר 2015|מנויים=לא}}}}{{הערה|1=נעמי לבנקרון, {{קישור כללי|כותרת=חשופות בניידת: הטרדות מיניות במשטרת ישראל|כתובת=https://www.colman.ac.il/sites/default/files/5.levenkron.pdf}}, אוניברסיטת תל אביב.}}

כמו כן, בסקר שבוצע על ידי [[הרשות לתכנון כוח אדם של משרד העבודה והרווחה|הרשות לתכנון כוח אדם]] בשנת [[2003]], עולה כי שיעור הנשים שהוטרדו מינית היה גבוה במיוחד בקרב גרושות; כאשר 21% מהגרושות דיווחו על הטרדה, לעומת 14.3% מה[[רווקות]] ו-11.8% מהנשואות. בנוסף, שיעור הנשים שהוטרדו בקרב עולות חדשות היה 16.8%, לעומת 12.1% בקרב ישראליות ותיקות. מבחינת משלחי יד, השיעור הגבוה ביותר של נשים שהוטרדו, פיזית ומילולית, נמצא בענף האירוח וההאכלה, ואילו הקבוצות המועדות ביותר להטרדה היו מוכרות, 15% מהן דיווחו על הטרדה, מזכירות 14.7%, מטפלות סיעודיות 14.2% ועובדות ניקיון 14.1%.

מחברת קובץ המידע עבור הרשות, רונית הריס-אולשק, מציינת כי יש לשער שהיקף ההטרדה המדווח מוטה כלפי מטה מסיבות שונות. אלו כוללות בין השאר חוסר בדיווח בקרב נשים דתיות וערביות, כמו גם הבדלי חינוך ותרבות, אשר במקרים מסוימים עשויים ליצור מצב בו התנהגות אשר נחשבת על פי חוק כהטרדה, אינה נחשבת כזו על ידי הקורבנות. בנוסף היא מדגישה כי ההתייחסות בסקר נוגעת להטרדה במקום העבודה ולא במסגרות אחרות, שבהן ידוע על היקפים גבוהים של הטרדה, כגון צבא.

בנוסף לכל אלו, מרכזי הסיוע לנשים מציינים כי מדי שנה מתקבלות במרכזים כ-40 אלף פניות, מחצית מהן דיווחו כי נפלו קורבן ל[[אונס]], לניסיון אונס או ל[[אונס קבוצתי]]. מרכזי הסיוע מציינים כי 30% מהפניות למרכז בשנה הן מצד מתלוננות שנפלו קורבן לעבירת מין כשהיו מתחת לגיל 12, אולם החליטו להתלונן רק בגיל מאוחר יותר.

==תאוריות==
===התאוריה האבולוציונית===
הגישה ה[[אבולוציה|אבולוציונית]] מתרכזת בעניין המיני, בגלל מרכזיות הברירה המינית ביחסים בין [[גבר]]ים ו[[אשה|נשים]]. למעשה הגישה ה[[פמיניזם|פמיניסטית]] מנבאת ניבוי הפוך בהקשר המיני. אם מטרת התוקף היא להטיל חיתתו על הנשים, סביר שיטריד ויתקוף דווקא את הנשים הפחות פתוחות מינית כי אלו יהיו הנשים שתפגענה הכי הרבה. לעומת זאת על פי הגישה האבולוציונית, אם המטרה המרכזית היא לקיים [[יחסי מין]] עם האישה, עדיף לפנות לנשים פתוחות יותר מינית כי הסיכוי להצליח לשכב איתן גדול יותר ויהיה פחות עניין לחזר אחרי נשים סגורות יותר מינית.

חלק מההטרדות המיניות יכולות לנבוע מהערכה לא נכונה של הגברים לגבי כוונות הנשים, ומבחינתם מדובר בניסיון [[חיזור]] לגיטימי, מבלי להבין שהאישה חשה מוטרדת. ההטרדות (בדיוק כמו תקיפות מיניות) אינן מתבצעות נגד נשים אקראיות, רוב ההטרדות מבוצעות כלפי נשים בגילאי [[פוריות (ביולוגיה)|פוריות]], לרוב צעירות בסוף שנות העשרה תחילת שנות ה-20. שיעור גבוה של קורבנות הטרדה מינית הן [[רווק]]ות, כאלו שעובדות בעבודות שירותיות ובאות במגע עם קהל. הממצאים הללו עולים בקנה אחד עם הגישה האבולוציונית, השמה דגש על המיניות והפוריות.{{מקור}}

[[מחקר]] העלה כי [[מתירנות מינית|התנהגות מינית ליברלית]] יותר של גברים ונשים עלולה לגרום להם להטריד מינית – וגם להיות קורבנות של הטרדה מינית.{{הערה|שם=norw|1=Kennair, L. E. O., & Bendixen, M. (2012). [https://doi.org/10.1016/j.evolhumbehav.2012.01.001 Sociosexuality as predictor of sexual harassment and coercion in female and male high school students]. Evolution and Human Behavior, 33(5), 479-490.|כיוון=שמאל}} פרשנות החוקרים היא שפתיחות מינית מסמנת לאחרים לבוא ולחזר, מה שיכול להוביל להטרדות מיניות בגלל פירוש לא נכון של הפתיחות המינית, והבנתה כזמינות מינית. כמו כן נמצא שגישה חופשית למין היה המנבא הטוב ביותר ללהיות מוטרד מינית, במיוחד החלק ההתנהגותי במדד הסוציו-סקסואלי שבודק התנהגויות בפועל (מספר הפרטנרים המיניים, מספר הפעמים שאותו אדם קיים [[יחסי מין]] חד פעמיים, וכו’), ופחות ה[[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדות]] המתירניות כלפי מין (הרצון לשכב עם כמה שיותר נשים, הסכמה עם המשפט "זה בסדר לקיים יחסי מין ללא אהבה", וכו’). הממצאים הללו נכונים לשני המינים. הממצאים הראו שרוב ההטרדות היו של גברים כלפי נשים, אך עם זאת היו לא מעט דיווחים על הטרדות של נשים כלפי גברים, כמו גם הטרדות כלפי אותו המין (גברים שהטרידו גברים אחרים ונשים שהטרידו נשים). המנבאים הטובים ביותר להטרדה מינית של אחרים (מכל הסוגים) היו החלק ההתנהגותי במדד הסוציו-סקסואלי, וחשיפה ל[[פורנוגרפיה]].{{הערה|שם=norw}}

הוכח ממחקרים מדעיים שההטרדה המינית בעבודה לא נובעת מ[[סקסיזם]] ומ[[פטריארכליה]]. [[פסיכולוגיה אבולוציונית|הפסיכולוג האבולוציוני]] קינגסלי בראון, לדוגמה, טוען שהמפגש בין גברים לנשים בשוק העבודה מוביל לשני סוגים של הטרדות מיניות. הראשון הוא לחץ מצד המעסיק על העובדת שלו לשכב איתו בתמורה לקידום או לכך שלא יפטר אותה, והשני הוא אווירה מינית מדי המביאה לעיתים להטרדה מינית ולאי-נוחות.{{הערה|שם=browne|1=Kingsley Browne, [http://www.psychologytoday.com/blog/the-scientific-fundamentalist/200904/men-sexually-harass-women-because-they-are-not-sexist-ii men-sexually-harass-women-because-they-are-not-sexist], 04/2009, Psychology Today|כיוון=שמאל}} בשונה מהגישה הפמיניסטית הטוענת שהטרדות מיניות לא כוללות מרכיב מיני, ומטרתן של ההטרדות היא [[אלימות]] גברית ושמירה על עליונות גברית, בראון טוען שהמטרה של ההטרדות היא מינית לחלוטין, וניצול הכוח, כמו בסוג הראשון של ההטרדות המיניות, הוא רק האמצעי שמוביל למין. הדבר דומה לניצול כוח, כמו [[מעמד חברתי|סטטוס]] גבוה, [[כסף (אמצעי תשלום)|ממון]], או [[יופי]] חיצוני, כדי להשיג מין בדרכים חוקיות. בנוגע להטרדות המיניות מהסוג השני, הנובעת מאווירה לא נעימה, טוען בראון שהשפלות אלו נובעות מתחרותיות בין יריבים בעבודה, השפלות אלו נעשות גם נגד גברים ונעשו גם בעבר לפני כניסת הנשים לשוק העבודה. לכן אין מדובר במזימה גברית נגד המין הנשי, וכלל לא מדובר במעשים היוצרים אפליה.{{הערה|שם=browne }}

=== התאוריה הפמיניסטית ===
על פי התאוריה ה[[פמיניזם|פמיניסטית]] הטרדה מינית היא תוצאה של המערכת [[משפחה פטריארכלית|הפטריארכלית]] אשר מאפשרת לגבר להפעיל כוח מיני ולהביע באמצעותו את הדומיננטיות הגברית, כגון הבוס המטריד את העובדת הכפופה לו. בהתאם לנקודת מבט זו, הטרדה מינית נובעת מתהליך של [[חיברות|סוציאליזציית]] ה[[מגדר]], אשר יוצר ו[[שעתוק (סוציולוגיה)|משעתק]] הבדלי כוחות בין גבר לאישה בחברה. תהליך הסוציאליזציה של המגדר מניח את היסודות ל[[סטריאוטיפ]]ים על בסיס מיני ו[[מעמד חברתי]]. שכיחות המקרים בהם המטריד היה בעל [[סטטוס חברתי|סטטוס]] נמוך משל המוטרד היא נמוכה ובד בבד שכיחות המקרים בהם יחס המעמדות הפוך, גבוהה. משמע, ההטרדה נפוצה יותר כאשר המטריד הוא בעל סטטוס רם יותר משל המוטרד.

==הטרדה מינית במסגרת יחסי מרות==

במצב בו יש ניצול של יחסי כוח, כמו מרות בעבודה, חינוך, טיפול או סמכות ציבורית,{{הערה|1=לעניין האיסור על ניצול של סמכות ציבורית, של עובדי ציבור או נבחרי ציבור, ראה דברי ההסבר ל[http://www.glima.info/law_proposals/parliament/520.pdf ה"ח הכנסת 520, התשע"ד, עמ' 4] (חוקק ב[http://www.glima.info/law_book/2415.pdf ס"ח 2415, התשע"ד, 28.11.2013, עמ' 55]).}} החוק בישראל מעניק הגנה יתרה ({{סחפ|חוק למניעת הטרדה מינית|סעיף 3(א)(6)}}). כאשר אדם מנצל יחסי כוח כדי להציע הצעות מיניות חוזרות ונשנות, או כדי להתייחס שוב ושוב למיניותו של אדם הכפוף לו, החוק קובע שזו הטרדה מינית גם אם המוטרד לא העז להראות למטריד שהוא אינו מעוניין, ולא העז לבקש ממנו שיפסיק. זאת בהשוואה למצבים שאין בהם יחסי כוח פורמליים, בהם התנהגות הופכת להטרדה מינית רק אחרי שהמוטרד הראה למטריד שהוא אינו מעוניין בהתנהגותו.

במקצועות מסוימים נקבעו גם כללי [[אתיקה]], האוסרים על קשרים לא הולמים (גם בהסכמה) בין בעל המקצוע ללקוחותיו, ומגדירים את הסנקציות הנלוות לכך.

== הטרדה מינית במסגרת יחסי השפעה ==
בפסק דין משנת 2022{{הערה|[https://www.nevo.co.il/psika_html/avoda/A-21-10-35999-22.htm ע"ע (ארצי) 35999-10-21 פלונית - חברה פלונית], ניתן ב-13 בדצמבר 2022}} קבע בית הדין הארצי לעבודה [[דוקטרינה]] משפטית אותה כינה "יחסי השפעה" בית הדין קבע כי יחסי השפעה נמצאים בתווך שבין יחסי מרות והיעדר מרות. יחסי השפעה יכולים להתבטא בהיבטים מקצועיים ומעמדיים. מבחינה מקצועית כאשר נתונים המקצועיים של המטריד מקנים לו ביטחון במקום העבודה. במקרה שהעובד המנוסה הטריד מינית את העובד המנוסה פחות, פערי הכוחות ביניהם עשויים להשפיע על עתיד המשך עבודת המוטרד ככל שלא ישתף פעולה. מבחינה מעמדית כאשר עובד המטריד נמצא בדרגה גבוהה יותר מהמוטרד, הוא מבוגר יותר מהמוטרד או שיש לו ותק רב יותר במקום העבודה מהמוטרד, פערי הכוחות יכולים להפוך את האחד כבעל השפעה על השני. בית הדין קבע כי ככל שיחסי ההשפעה משמעותיים יותר, כך רף הראיות הנדרשים להוכחת התנגדותו של המוטרד להתנהגות המטריד נמוכים יותר.

==הפולמוס סביב האשם התורם של המוטרד==
טיעון הגנה שגור של מואשמים בהטרדה מינית הוא ערעור אופייה של המתלוננת, ולמעשה היפוך היוצרות והעמדתה שלה למשפט באישום החברתי של [[מופקרות מינית]]. טענת הגנה אופיינית של המואשם בהטרדה מינית היא שמעשיו נגרמו בשל התנהגות פרובוקטיבית של המוטרדת. ההקשר המשפטי שבמסגרתו מתעוררת הטענה הוא, בדרך כלל, במסגרת טענה של טעות הנאשם בדבר שאלת ההסכמה של הקורבן: הנאשם מוכיח, כביכול, על סמך התנהגותה המתירנית של הקורבן כי היא הסכימה למעשיו או לפחות כי טעותו בשאלת ההסכמה היא סבירה. לגישה זו יש תומכים בציבור. כך למשל אמרה המשפטנית [[יפה זילברשץ]], בבואה להגן על אחד מעמיתיה שהורשע בהטרדה מינית:
{{ציטוט|תוכן=אני טוענת שלנשים יש חלק במה שקורה. כמעט תמיד. למה לי זה לא קרה מעולם? אני אמנם לא [[גרייס קלי]], אבל אני נראית לא רע לגילי. ועובדה, אף פעם זה לא קרה לי. אני מצטערת אם אני מזעזעת אותך, ואם אני נשמעת לך לא [[פוליטיקלי קורקט]]. אבל אני מאמינה שכאשר גברים ונשים עובדים יחד נוצרות מערכות יחסים מסוגים שונים. אני צופה בכך שנים. אין מה להיתמם בעניין הזה, נוצר מתח מיני. זוהי דינמיקה אנושית מובנת. לעתים מדובר ביחסים קורקטיים לחלוטין, לעתים ביחסי חיבה מיוחדים לאדם כזה או אחר, לעתים זה גולש לסוג של [[פלירט]] מילולי, וכן הלאה. מתי זה מתפוצץ? בדרך כלל כאשר הגבר (ברוב המקרים) הולך צעד אחד רחוק מדי לטעמה של האשה. בדרך כלל זה לא בא יש מאין. זה לא נוחת מהירח. את המעשים האלה גברים לא מבצעים עם הקיר!{{הערה|1={{הארץ|ורד לוי ברזילי|מה דינה של אשה במחשוף בבר-אילן|1.1528688|10 בדצמבר 2004}}.}}}}

טיעונים מסוג זה, כי הקורבן אשם, סופגים ביקורת{{מקור}}, בנימוק שהם מבליעים בתוכם את ההנחה כי האישה המוטרדת מינית מביאה זאת על עצמה לעיתים קרובות. מבקרים אלו{{מקור|מי?}} טוענים כי נורמות חברתיות המקשרות בין התנהגות פרובוקטיבית להרשאה משתמעת של האישה להשתמש בגופה לשם עינוגו של גבר משפיעות על שופטים, ולכן פושעי מין בישראל זוכים לעונשים קלים יחסית. כך, מחומרת המעשים הנידונים בבתי המשפט, הנושא הופך לדיון בלבוש האישה או בשאלה "[[כשאת אומרת 'לא', למה את מתכוונת?]]".

===במשפט===
לגישה השמה דגש באשמת הקרבן ישנו ביסוס גם בתאוריה של ה[[משפט פלילי|משפט הפלילי]]. כך, למשל, המשפטנית [[ורה ברגלסון]] ([[אוניברסיטת רטגרס]]) טוענת כי בנסיבות מסוימות יש לשקול את הפחתת האחריות הפלילית של העבריין, לעיתים עד כדי הסרת אחריות מלאה, במקרה בו הקורבן צמצם במעשיו את זכותו שלא להיפגע.{{הערה| Vera Bergelson, ''Victims and Perpetrators: An Argument for Comparative Liability in Criminal Law'', 8 BUFFALO CRIMINAL LAW REVIEW 385–487 2005|כיוון=שמאל}} ברגלסון מתבססת על "עקרון התניה על זכויות", לפיו להתנהגותו של הקורבן, המבטא את הוויתור על זכויותיו, ישנה השפעה על התחייבותו של העבריין להימנע מפגיעה בו. תזה זו היא מכנה בשם דוקטרינת 'האשמה השוואתית' (Comparative Culpability) היוצרת מיתאם בין צמצום זכותו של הקורבן שלא להיפגע ובין ירידה של אחריות העבריין למעשה הפגיעה. למשל: אם הקורבן עשה מעשה פרובוקטיבי כדי להשפיל את העבריין, כמו הכאה או [[יריקה]] - ייחשבו מעשיו אלו כמעין ויתור מסוים על זכותו שלא להיפגע. יש אף שמגדירים זאת כ'פיתוי' או 'קינטור' כלפי העבריין. ברגלסון נוטלת דוגמאות אלה וצועדת עמם צעד נוסף, כך שהיא רואה בלבוש פרובוקטיבי של אשה מעין ויתור של הקורבן על זכותה שלא להיפגע, משום שלבוש זה נבחר תוך ידיעה שהוא עלול להסיט את תשומת הלב הבלתי-רצויה של הנאשם. ברגלסון מדגישה כי הגנתו של הנאשם במקרה זה איננה [[הגנה מסוג הצדק]] (defense of justification), כגון הגנתו של [[שוטר]] שהפעיל סמכות חוקית, כי אם [[הגנה מסוג הפטר]] (defense of excuse), כמו הגנתו של הבלתי שפוי. בתזה זו היא מתבססת בין השאר על יבוא אל המשפט הפלילי של גישת האשם התורם, המקובלת ב[[דיני הנזיקין]].

לעומת זאת, יש הסבורים כי אסור לקשור בין מעשיו של הקורבן המוטרד לבין חומרת העונש שעל העבריין לשאת. המשפטן [[אלון הראל]] ([[האוניברסיטה העברית בירושלים]]), למשל, אינו חולק על "עקרון התניה על זכויות", לפיו מעשיו של אדם יכולים להשפיע על זכויותיו – אך מבחין בין מקרה כגון מעשה תקיפה, בו מבטא התוקף את ויתורו על זכותו שלא להיפגע אם בתגובה לתקיפתו יותקף בחזרה על ידי הקורבן במסגרת '[[הגנה עצמית]]', לעומת מקרה בו הקורבן עושה מעשה פרובוקציה (בין השאר, על ידי לבושו) ואינו מוותר בכך על זכותו שלא להיפגע.{{הערה|Alon Harel, ''Victims and Perpetrators: The Case against a Unified Theory of Comparative Liability'', 8 BUFFALO CRIMINAL LAW REVIEW : 489–502 2005|כיוון=שמאל}} ההבדל בין העמדות הוא היקף החלתו של "עקרון התניה על זכויות". לפי השקפתו של הראל, המבטאת את העמדה המקובלת בחוגים רחבים, יישום עקרון ההתניה על זכויות ימנע מנשים את ההגנה שהן ראויות לה, כמי שסובלות לעיתים מזומנות מפגיעה בשל מינן בלבד.

===במחקר===
מחקר שנעשה באוניברסיטת צפון טקסס מראה כי הן וגברים והן נשים מאמינים כי סביר יותר שנשים בלבוש חשוף יחוו הטרדה מינית.{{הערה|Johnson, K.K.P. and Workman, J.E. (1992), Clothing and Attributions Concerning Sexual Harassment. Home Economics Research Journal, 21: 160-172. doi:10.1177/1077727X9202100202|כיוון=שמאל}} עם זאת [[מחקר]] מ[[מכללת תל חי]] שלא עבר [[ביקורת עמיתים]], בוצע בשנת 2009 על מנת לבדוק את אמיתות האשמת הקורבן בישראל. תוצאות מחקר שוללות את קיומו של קשר בין מאפייניה של האישה, כמו הביטחון העצמי שלה, החושפנות של בגדיה או העמדות שלה, לבין הסיכון שתהיה מוטרדת מינית. לפי מחקר זה, נשים הנוהגות להתלבש באופן [[צניעות|צנוע]] היו חשופות להטרדה באותה מידה כמו נשים המתלבשות באופן מתירני, ונשים חסרות ביטחון עצמי היו חשופות ל[[הטרדה]] כמו נשים בעלות [[ביטחון עצמי]] גבוה.{{הערה|אביגיל מור, [http://img2.timg.co.il/forums/1_139619079.pdf ממדי החשיפה לאלימות מינית בקרב נשים בישראל ומאפייניה: הערכה ראשונית]. ''סוגיות חברתיות בישראל'' (7), (2009).}}

== השפעת הארגון על הטרדה מינית והשפעת הטרדה מינית על הארגון==
יש הטוענים שכוח הוא מרכיב מרכזי בהבנת הטרדה מינית. במיוחד יש הטוענים שעובדים במערכת יחסי עבודה בנסיבות של יחסי מרות נמצאים בעמדת חולשה ועל כן מהווים מטרה להטרדות מיניות.{{הערה|1=Stephen P. Robbins (2001). Organizational Behavior, Prentice Hall 9th ch 12 .|כיוון=שמאל}}{{הערה|1=ע"ע 274/06 פלונית נ' אלמוני}}

===השפעת הארגון על הטרדה מינית===
מ[[מטא-אנליזה]] שבוצעה על מחקרים רבים עולה כי [[אקלים ארגוני]] ([[סובלנות]] הארגון, מדיניות, פרוצדורות, יישום וכו') וסביבת העבודה הכרחיים להבנת התנאים בהם יותר סביר שתתרחש הטרדה מינית וכיצד הקורבנות ישופעו מן ההטרדה. עם זאת, אין מספיק מחקר לגבי מדיניות ופרוצדורות ספציפיות, אסטרטגיות מניעה ומודעות. מרכיב נוסף שמגדיל את הסיכון להתרחשותה של הטרדה מינית הוא ההקשר המגדרי של מקום העבודה (job gender context) מעט נשים בסביבת העבודה הקרובה או עיסוק בתחום שאינו טיפוסי לנשים.{{הערה|שם=WILLNESS|1=CHELSEA R. WILLNESS & PIERS STEEL & KIBEOM LEE, A META-ANALYSIS OF THE ANTECEDENTS AND CONSEQUENCES OF WORKPLACE SEXUAL HARASSMENT, PERSONNEL PSYCHOLOGY 2007|כיוון=שמאל}}

לפי המשפטנית [[אורית קמיר]], הדרך היעילה ביותר למנוע הטרדות מיניות במסגרת העבודה וכך גם להשפיע על האווירה הציבורית היא שהמעביד יאמץ מדיניות ברורה השוללת הטרדה מינית ויבהיר אותה לעובדיו. עוד מוסיפה קמיר, כי נשים רבות מעדיפות להתלונן במקום העבודה, ולסמוך על פתרון פנימי, מאשר "להוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה" ולהיתפס כבוגדת על ידי עמיתים, ממונים ומעסיקים. רבות מעדיפות פתרון פרגמטי שיפסיק את ההטרדה וימנע מגע עתידי עם המטריד לעומת פניה ל[[משטרה]].{{הערה|1=קמיר אורית, "החוק הישראלי למניעת הטרדה מינית- איפה אנחנו במלואת לו עשור?"}} על הקושי להפוך פגיעה לפניה ל[[בית משפט]] ניתן לקרוא במאמרם של (1981) Felstiner & Sarat,{{הערה|1=W. L. Felstiner, R. L. Abel & A. Sarat, “The Emergence and Transformation of Dispute: Naming, blaming, Claiming…”, 15 Law & Society Rev. (1980-1981) 631|כיוון=שמאל}} המתאר שלושה שלבים שעל הנפגע (בכל תחום) לעבור על מנת לפנות למערכת המשפט: הענקת שם לפגיעה (naming) היכולת להעניק לפגיעה הגדרה משפטית, שלב הטלת האשמה (blaming) שעיקרו ההבנה מיהו הגורם האחראי לפגיעה בזכויות וההתייצבות מולו ולבסוף שלב הפניה לערכאות (claming). בעבירות מין קיים קושי אדיר של הקורבנות לעבור את השלבים הנ"ל, ככל שהיחסים בין התוקף והנתקף קרובים יותר (לעומת למשל סכסוך בין [[תאגיד]]ים), הקושי לעבור כל שלב גדול יותר.

=== השפעת הטרדה מינית על הארגון===
הטרדה מינית גורמת לעלויות לארגון: עלויות משפטיות, פרסום לא רצוי, השפעות שליליות על [[גיוס עובדים]] ו[[שימור עובדים]] קיימים, חוסר יעילות, היעדרויות ו[[ימי מחלה]].{{הערה|1=Lengnick-Hall ML. (1995). Sexual harassment research: A methodological critique. PERSONNEL
PSYCHOLOGY, 48, 841–864.
|כיוון=שמאל}} נמצא קשר שלילי בין הטרדה מינית לסיפוק בעבודה, מחויבות לארגון ויעילות הקבוצה. נמצא קשר חיובי בין הטרדה מינית לנסיגה/הימנעות מעבודה וממקום העבודה (למשל, לא לבצע משימות, לאחר לעבודה ורצון לעזוב את מקום העבודה). הטרדה מינית משפיעה על בריאות ורווחה, נמצא קשר שלילי בין הטרדה מינית לבריאות פיזית ונפשית ותחושת סיפוק מהחיים וקשר חיובי עם [[הפרעת דחק פוסט טראומטית]] (PTSD).{{הערה|שם=WILLNESS}}

==הטרדה מינית במשפט העברי==
[[קובץ:Simone Cantarini - Joseph and Potiphar's Wife.jpg|ממוזער|אשת פוטיפר אוחזת בבגדו של יוסף בניסיון לשכנעו לשכב עימה.]]
אחד התיאורים הקדומים ביותר של הטרדה מינית של בעל מרות כלפי מי שנתון למרותו מופיע בסיפור [[יוסף]] ו[[אשת פוטיפר]] ב[[ספר בראשית]] [[פרשת וישב]], בו [[יוסף ואשת פוטיפר|ניסתה אשת פוטיפר לפתות את יוסף]]. המעשה מתאר את לחצה של אשת שר הטבחים של פרעה, כאשר, כדרכם של מקרי הטרדה מסוג זה, המטריד אינו חדל מנסיונותיו ואינו מרפה מקרבנו עד שמזדמנת לו שעת כושר:{{הערה|בראשית לט, י-יג.}}
{{ציטוט|תוכן=
"וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ: וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת שָׁם בַּבָּיִת: וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר שִׁכְבָה עִמִּי וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה: וַיְהִי כִּרְאוֹתָהּ כִּי עָזַב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס הַחוּצָה"|מקור=|אנגלית=}}
סופו של המקרה הוא במאסרו של יוסף, עליו העלילה אשת פוטיפר כאילו ביקש ממנה ואף כפה עליה לשכב עמה.

מעשי ההטרדה המינית נמצאו בקהילות יהודיות במהלך הדורות, כשם שנמצאו בכל חברה אנושית אחרת. בספרי ה[[שאלות ותשובות|שו"ת]] באות לידי ביטוי שאלות מעשיות בדבר ההתייחסות המשפטית למקרי הטרדה מינית. כך, לדוגמה, נדרש הריב"ש, רבי [[יצחק בר ששת]] (מגדולי ההלכה בספרד ו[[צפון אפריקה]] במאה ה-14), לשאלה שהפנו אליו הממונים על אכיפת דיני העונשין של קהל אלגזירה, העוסקת במעשה הטרדה מינית:
{{ציטוט|תוכן=[...] שהוא הולך אחריה פתאום, באמרו אליה כי הוא אוהב אותה, עד שאמר לה: אם אין את עושה בעבורי, תני לי נשיקה, שלא אמות בעבור אהבתך. וגם שפעם אחרת קרא אותה לעלות לביתו, באומרו שדלף [=זרם מים] טורד בבית, והיא הבינה כוונתו, כי הייתה לרעה, ולא רצתה לעלות. ואז אמר לה דברי נבלה ושהוא מלומד לעשות כן לאחרות.|מקור=שו"ת הריב"ש, סימן רסה}}

ההלכה היהודית מוטרדת מבעיית ההטרדה המינית בהקשר שונה מזה שבמשפט הפלילי. הדגש במשפט העברי איננו בשאלת ההחפצה של בני אנוש, כלומר, ההשפלה שבעשייתם כלי להגשמת מאוויו של הזולת, אלא בקושי לשמור על המגבלות על [[פעילות מינית]] שנקבעו בדין תורה{{מקור}}. משום כך, ובניגוד לדעה המקובלת בהגות הפמיניסטית-רדיקלית, ההטרדה המינית ש[[המשפט העברי]] מתייחס אליה איננה אופיינית להטרדה (של נשים או גברים) בידי גברים, דווקא, והחומרה שבה איננה נעוצה בשעבודן של נשים לגברים, כי אם בפריצת גדרי הפעילות המינית המותרת{{מקור|סיבה=}}.

==הטיפול בתלונה על הטרדה מינית==
בישראל, ובמדינות אחרות, הטרדה מינית היא [[עבירה פלילית]] שעונשה מאסר, ולכן דרך המלך בטיפול בה הוא הגשת תלונה ל[[משטרה]], ובירור התלונה במסגרת מערכת המשפט. עם זאת, ההערכה היא שה[[סטטיסטיקה פלילית|סטטיסטיקה הפלילית]] הרשמית, לפי תלונות שהוגשו למשטרה, רחוקה מלשקף את היקף ההטרדה המינית בפועל. עקב הרתיעה של קורבנות הטרדה מינית מפנייה למשטרה, פועלים גם מנגנונים נוספים, המאפשרים טיפול הקודם לפנייה למשטרה או בא במקומה.

מנגנון עיקרי נקבע בתקנות למניעת הטרדה מינית (חובות המעביד), התשנ"ח-1998, שבהן נקבע שעל מעביד למנות [[האחראי על מניעת הטרדה מינית בעבודה|אחראי על מניעת הטרדה מינית בעבודה]] (רצוי אישה{{הערה|{{סחפ|תקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעסיק), התשנ״ח–1998|תקנה 4(ג)}}}}) לטיפול בתלונות של עובדיו על הטרדה מינית בעבודה, ובמסגרת זו "קיום בירור לשם מתן המלצות למעביד בדבר הטיפול במקרה של הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה" וכן "מתן ייעוץ, מידע והדרכה, לעובדים הפונים אליו". ב[[מקום עבודה]] שבו יש הסדר משמעת, יש לקבוע שהטרדה מינית היא עבירת משמעת חמורה, המאפשרת העמדה של המטריד ל[[דין משמעתי]].

ב[[דתיים לאומיים|מגזר הדתי-לאומי]] הוקם מנגנון נוסף, "[[פורום תקנה]]", המיועד לטיפול בתלונות על הטרדה מינית מצד בעלי סמכות בציבור הדתי-לאומי.{{הערה|יעל רוזנמן, [http://toravoda.org.il/he/node/661 תקנה], ספטמבר 2008, [[דעות]] באתר [[נאמני תורה ועבודה]].}} למנגנוני האכיפה הקהילתיים יתרונות וחסרונות מנקודת מבטם של המדינה ושל קורבן העבירה.{{הערה|ראו הדיון בספרם של נתנאל ר. בושרי ורון בן-ארי, '''הטרדה מינית - תאוריה ופרקטיקה''', 437-442, 460, 480 (2017).
}}

בחברות שונות ב[[ארצות הברית]] מדיניות הטיפול שהונהגה לתלונות של הטרדות מיניות במקום העבודה הייתה לחייב את העובדים להימנע מתביעות פיצויים ולפנות להליך [[בוררות]] חשאי בתוך החברה. בשנת 2018 פרשת הטרדה מינית בחברת [[גוגל (חברה)|גוגל]] עוררה [[מחאה]] עולמית, שדרשה לשנות את חוזי ההעסקה כך שיאפשרו לעובדים שהוטרדו מינית לתבוע את המטרידים ב[[בית משפט]], אם יחפצו בכך. המחאה גרמה לחברות שונות, ביניהן [[גוגל (חברה)|גוגל]] ו[[פייסבוק (חברה)|פייסבוק]], לבטל את חובת הבוררות הפנימית ולשפר את הטיפול בתלונות.{{הערה|שם=הערה מספר 24757267:0|{{כלכליסט|עומר כביר|מחאת העובדים הכניעה את גוגל ופייסבוק|3749511|11 בנובמבר 2018}}}}

== ראו גם ==
* [[אחת מתוך אחת]]
* [[הכצעקתה (יוזמה חברתית)]]

==לקריאה נוספת==
* נתנאל ר. בושרי ורון בן-ארי, '''הטרדה מינית - תאוריה ופרקטיקה''' (2017).{{ULI|016530428}}
* אורית קמיר, פרק י"ב, "כבוד האדם: הטרדה מינית", בספרה '''פמיניזם, זכויות ומשפט''', [[אוניברסיטה משודרת]], [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]], 2002.{{ULI|004372390}}
* אורית קמיר, '''זה מטריד אותי: לחיות עם החוק למניעת הטרדה מינית''', [[הוצאת כרמל]] והקיבוץ המאוחד, 2009.{{ULI|009061511}}
* אביגיל מור, '''אורטל בארי, הטרדה מינית - תוצר תרבות או אישיות''' בתוך סוגיות חברתיות בישראל 13, 2012 תשע"ב [https://www.jstor.org/stable/23389161 (בגיסטאר)]
* רחל בנזימן, "הטרדה מינית בעבודה", בספר '''מעמד האשה בחברה ובמשפט''', בעריכת [[פרנסס רדאי]], כרמל שלו ומיכל ליבן-קובי, [[הוצאת שוקן]], 1995. (מאמר זה נכתב לפני חקיקת החוק הישראלי, ולכן אינו מתייחס אליו).{{ULI|003921090}}

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=הטרדה מינית}}
* {{ויקיטקסט חוק|חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998}}
* אורית קמיר, 1998, [http://sitemaker.umich.edu/orit_kamir/files/sexhar98.pdf איזו מין הטרדה: הטרדה מינית - פגיעה בשוויון או בכבוד האדם?]{{קישור שבור|date=יולי 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}, '''[[משפטים (כתב עת)|משפטים]]''' כ"ט תשנ"ח
* אינה לוי, שרה בן-דוד ושרית עמרם-כץ, [http://www.aka.idf.il/SIP_STORAGE/files/5/18205.pdf תופעת ההטרדה המינית ומקומה בארגון הצבאי] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20120202090315/http://www.aka.idf.il/SIP_STORAGE/files/5/18205.pdf |date=2012-02-02 }}, [[יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר|יוהל"ן]] - יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, נובמבר 2002.
*{{ynet|ארנה שר|הטרדה מינית: אין עשן בלי אש|4065753|15 במאי 2011}}
*{{הארץ||כשאת אומרת הטרדה מינית, למה את מתכוונת?|1.1792101|2 באוגוסט 2012}}
* אביעד הכהן [http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/188-2.htm על עבירות מין ואיסור הטרדה מינית] באתר "דעת"
* אופיר צומן, 2011, [https://web.archive.org/web/20160825101310/http://www.ofirtzuman.com/admin/UploadFiles/עו'ד%20אופיר%20צומן%20-%20ספר%20הטרדה%20מינית%20מניעה%20וטיפול%20-%20ינואר%202014.pdf הטרדה מינית - מניעה וטיפול].
* {{גלובס|חן מענית|ההטרדות המיניות: מה החוק אומר?|1001005241|31 בינואר 2015}}
* [http://www.1202.org.il/centers-union/activity/voluntary-code קוד וולונטרי למניעת הטרדה מינית במקומות עבודה], באתר איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית
* {{TheMarker|אקונומיסט|תצבטו את עצמכם, ותתחילו להתעורר: איך להפוך את ההטרדות המיניות לעניין נדיר|1.4607614|17 בנובמבר 2017}}
* {{המקום|קרן שמש|גדולות האומה|project/gdolot-hauma-avenue}}
* {{החדשות 13|דני מולכו|האפיפיור ביטל תקנה שמנעה דיווח על התעללות מינית בכנסייה|pope-against-pedophilia-962177|17 בדצמבר 2019}}
* {{חוקים|הדר דנציג-רוזנברג, רוני רוזנברג|פורנוגרפיית נקם כהטרדה מינית|09-265|מרץ 2017}}
* {{בריטניקה}}
'''ארגונים העוסקים בדרכי התמודדות ומניעת הטרדות מיניות'''
* [https://www.1202.org.il/ 1202 - איגוד ומרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית]
* [https://www.bystanderisrael.com/ מתערבים: תנועה להתמודדות עם הטרדות מיניות במרחב הציבורי]
* [https://www.laylatov.org/ "לילה טוב״ - מאבק בהטרדות ובתקיפות מיניות בחיי הלילה]
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007536453705171|הטרדה מינית}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{פמיניזם}}
{{מין ומיניות}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:הטרדה מינית|*]]
[[קטגוריה:עבירות מין]]
[[קטגוריה:אלימות מינית]]