הצגת המקור של הדף "המנורה (הוצאת ספרים)"

[[קובץ:סמליל המנורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הוצאת "המנורה"]]
[[קובץ:מרדכי זונשיין.jpg|שמאל|220px|ממוזער|מרדכי זונשיין]]
'''המנורה''' (לעיתים: '''מנורה'''; ב[[יידיש]]: '''פארלאג מנורה/המנורה''') הייתה [[הוצאת ספרים]] פרטית מיסודו של [[מרדכי זונשיין]], שפעלה ב[[ישראל]] מסוף [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] ועד סוף [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]]. הייתה זו הוצאת הספרים היידית השנייה בארץ. מרבית הספרים שהופיעו בה היו ספרי [[שירה]] ו[[פרוזה]] ב[[יידיש]] (ותרגומים לעברית מיידיש), וחלק ניכר מהספרים היו בנושא [[השואה]].

[[מרדכי זונשיין|מרדכי (מוֹטְל) זוֹנְשַיין]] (ביידיש: זאָנשיין) (1905–1980),{{הערה|{{קדישא|215371|מרדכי זונשיין}}; 
{{מעריב||מרדכי זונשיין|19800422|74.2|מודעת אבל}}.}} יליד [[חמיילניק]] (Chmielnik) שב[[פולין]], התגורר בבגרותו ב[[סטאשוב]]. הוא ואשתו לאה (1903–1965){{הערה|{{קדישא|215372|לאה זונשיין}}; 
{{מעריב||לאה זונשין|19650405|144.3|מודעת אבל}}; 
{{מעריב||לאה זונשיין|19650503|147.4|מודעת אבל}}.}} [[שארית הפליטה|שרדו את השואה]], אך איבדו בה את בנם היחיד, ירחמיאל בן ה-13. זונשיין היה פעיל ציבור בקהילה היהודית לפני [[מלחמת העולם השנייה|המלחמה]], במהלכה ואחריה. ב-[[1944]] היה ממייסדי [[הוועד היהודי המרכזי של יהודי פולין]], הגוף שדאג לשארית הפליטה מ[[יהדות פולין]] עד [[1950]], ושימש כגזברו.

בהמשך<!-- כנראה בעלייה ההמונית? --> [[עלייה לישראל|עלה לישראל]] עם אשתו. בארץ כיהן כיו"ר ארגון יוצאי חמיילניק.
בסוף [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] ייסד את הוצאת "המנורה", שפעלה מביתו שברח' זנגביל 24 ב[[תל אביב]], ושימש כמנהלה ועורכה. ההוצאה, כפי שנכתב בקטלוג הכללי של התאחדות הוצאות הספרים בישראל ב-[[1969]], "שמה לה למטרה להוסיף נדבכים אחדים למפעל שיקום חורבנה של שפת יידיש וספרותה לאחר השואה".{{הערה|'פארלאג-"מנורה"', בתוך: '''קטלוג ספרים כללי לפי בתי ההוצאה''', כרך ג, תל אביב: המחלקה לפרסומים ולפרסומת – התאחדות הוצאות ספרים בישראל, 1969, עמ' 62.}} הייתה זו הוצאת הספרים היידית השנייה שקמה בישראל, אחרי [[הוצאת י"ל פרץ]] (שנוסדה ב-[[1956]]).{{הערה|שם=קורן, הוצאות ספרים|[[יצחק קורן|יצחק קאָרן]], '[http://archive.org/stream/nybc211640#page/n192/mode/2up יידיש אין מדינת ישראל]', בספרו '''דאס געראנגל פאר יידיש: עסייען''', תל אביב: וועלטראט פאר יידיש און יידישער קולטור, תשמ"ב 1982, "יידישע פארלאגן", עמ' 190 (הרשימה התפרסמה במקור ב"[[ביי זיך]]" באותה שנה).}}

במרוצת שני העשורים שפעלה בהם ראו בה אור כ-400 ספרים,{{הערה|שם=קורן, הוצאות ספרים}} מרביתם ביידיש. ההוצאה הקפידה להוציא רק ספרי יידיש מובחרים, ורכשה לעצמה שם בעולם התרבות היידית.{{הערה|שם=קורן, הוצאות ספרים}}
חלק מכריע מהספרים שהוציאה הם בנושא [[השואה]] (ביידיש, בעברית ובאנגלית) ו[[יהדות מזרח אירופה]].
כך, שני הספרים הראשונים שראו אור בהוצאה, בשנת תשי"ח-1958, היו "[[יומנה של אנה פרנק]]" בתרגום ליידיש מאת יהושע שילוני (שליין){{הערה|אנא פרנק, '''[https://archive.org/details/nybc209529 טאָגבוך פון א מיידל]''': 14 יוני 1942–1 אויגוסט 1944; יידיש: יהושע שילוני (שלייען), תל אביב: מנורה, תשי"ח 1958, ב[[ארכיון האינטרנט]].}} (כחמש שנים לאחר הופעת היומן בתרגום עברי) ו"יומן [[גטו לודז']]" של כרוניקן הגטו שלמה פרנק (פרנקל){{הערה|שלמה פרנק (פרנענקל), '''[https://archive.org/details/nybc209534 טאָגבוך פון לאָדזשער געטאָ]'''; הקדמה: [[נחמן בלומנטל|נחמן בלומענטאל]], תל אביב: מנורה, תשי"ח, ב[[ארכיון האינטרנט]]. פרסומת לספר: 
{{מעריב||"דאס טאגבוך פון לאדזשער געטא"|19580724|21.2}}.}} (מהדורה שנייה של היומן, שהופיע לראשונה מוקדם יותר באותה שנה ב[[בואנוס איירס]] בהוצאת הוועד המרכזי של יהודי פולין בארגנטינה).<!-- והיתר - בשנת תש"ך ואילך. -->
{{ש}}
בנוסף, הוציאה "המנורה" [[ספרות יפה]] ([[שירה]] ו[[פרוזה]]) מקורית ב[[ספרות יידיש|יידיש]] וכן תרגומים מיידיש לעברית.

[[קובץ:Annefrank.jpg|ממוזער|200px|[[עמוד שער|שער]] יומנה של אנה פרנק בתרגום ליידיש בהוצאת מנורה]]
בין הספרים החשובים שראו אור בהוצאת "המנורה":
מחקרו של [[אברהם יהושע השל]] על [[חסידות קוצק]] ("קאָצק אין געראנגל פאר אמתדיקייט", תשל"ג).

בשנת [[1967]] הפיקה ההוצאה [[פורמט אלבומי|מהדורה אלבומית]] תלת-לשונית (יידיש, עברית ואנגלית) של ספרו של [[ק. צטניק]] (יחיאל די-נור) "[[כוכב האפר]]", עם ליטוגרפיות מאת [[גרשון קניספל]] (שזכתה בפרס לעיצוב המוצר מטעם [[משרד המסחר והתעשייה]]).{{הערה|{{מעריב|ק. צטניק|נופים עלי כתלים ערומים|19680412|117}}.}}
בשנת [[1969]] התפרסמו בהוצאה סיפוריו של [[ש"י עגנון]] בתרגום ליידיש מאת [[אליעזר רובינשטיין]], עם איורים מאת [[יוסל ברגנר]].{{הערה|ראו ביקורת: {{מעריב|{{ללא קוד ויקי|יוסף פרידלנדר}}|תרגומו ל"יהודית" חשוב כמקור|19690307|126}}.}}

בשל מחלתו הקשה של המו"ל זונשיין, ההוצאה חדלה לתפקד כמעט לחלוטין בשנת [[1977]].{{הערה|שם=קורן, הוצאות ספרים}} היא פעלה במידה מועטה עד סוף [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]], וב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] המוקדמות ראו אור כותרים בודדים נוספים.

==קישורים חיצוניים==
* 

רשימה מאת מרדכי זונשיין על קורותיו במלחמה:
* מאָטל זאָנשיין, 'מיטן טויט פּנים אל פּנים', בתוך: '''פנקס כמיעלניק''', תל אביב: ארגון יוצאי חמילניק בישראל ביי דער מיטהילף פון כמיעלניקער לאנדסמאנשאפטן (דפוס ישראל), תשכ"א 1960, עמודות 791–808 ({{ספרי יזכור||כמיעלניק|1250}}, תמונות 396–404) {{יידיש}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:הוצאות ספרים בישראל]]
[[קטגוריה:הוצאות ספרים ביידיש]]

{{ללא בוט|22}}