ז'רמן דה ברי
| לידה |
1490 אוסר, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
22 ביולי 1538 (בגיל 48 בערך) פריז, ממלכת צרפת |
| מדינה |
צרפת |
| שפות היצירה |
לטינית |
  | |
זֶ'רְמֶן דֶּה בְּרִי (בצרפתית: Germain de Brie, בלטינית: Germanus Brixius; 1490 – 1538) היה משורר, מלומד והומניסט צרפתי איש הרנסאנס. הוא היה ידידו הקרוב של ארסמוס מרוטרדם, ונתפרסם בעיקר בשל המריבה הספרותית שהייתה לו עם תומאס מור.
שנותיו הראשונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ז'רמן דה ברי נולד באוסר שבצרפת, שם למד משפטים. אחר כך יצא למסע ברחבי אירופה ונעשה "חברותא" להנריקוס קורנליוס אגריפה.[1] מ-1508 למד אצל יאנוס לאסקריס ובאותה תקופה התיידד עם ארסמוס מרוטרדם. הוא שימש מזכירו של לוּאָה דה אַמְבּוּאָז, הבישוף של אלבי, ואחר כך של המדינאי הצרפתי ז'ן דה גֶּנֶה.
אחרי מותו של ז'ן דה גנה ב-1512 פנה אל אן מברטאן, מלכת צרפת, כדי שתהיה לפטרוניתו. היא נעתרה לו אחרי שהציג בפניה יצירה שכתב, "Chordigerae navis conflagratio" ("השריפה של האונייה קורדלייר"), פואמה בלטינית על אובדנה זה לא כבר של אוניית הדגל הברטאנית "קורדלייר" בקרב סן מתייה בין ציי אנגליה וצרפת. היצירה תורגמה עבור המלכה לצרפתית על ידי פייר שוּקִי (Pierre Choqué), והיא המפורסמת ביותר מכל כתביו.[2]
המריבה עם תומאס מור
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפואמה הציתה מריבה ספרותית עם המלומד והמדינאי האנגלי סר תומאס מור, בחלקו משום שמתחה ביקורת על המפקדים האנגליים, אך גם בשל ההפלגה בתיאור אומץ לבו של מפקד האונייה הברטאני, הרווה פורטסמוגה (Hervé de Portzmoguer).[3][4] באפיגרמות ששלח תומאס מור אל דה ברי הוא מגחך על דברי המשורר אודות "הרווה הנלחם ללא הבחנה עם ארבעה כלי נשק ומגן; אפשר שהדבר חמק מעייניך, אך ראוי שהקורא ידע למפרע כי היו להוורה ארבע ידיים."[5]
דה ברי, שנפגע מהתקפתו של מור, חיבר תשובה תוקפנית, סאטירה בחרוזים בלטינית בשם "אנטימורוס" (Antimorus, 1519) לה הוסיף נספח ובו "רשימה עמוד-אחר-עמוד של הטעויות בפואמות של מור".[6] סר תומאס לא נשאר חייב וכתב מיד פמפלט עוקצני, Letter against Brixius, אך כאן התערב ארסמוס ושכנע את מור לעצור את מכירת החיבור ולהניח לעניין.
המשך קורותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]דה ברי נתמנה לארכידיאקון של אלבי, ובנוסף לתפקידיו כמזכיר של המלכה אן והממונה על חלוקת כספי הצדקה (אלמונר) מילא גם משרות חשובות נוספות בשורות הכנסייה.[7] ב-1522 שב דה ברי ללימודי יוונית. הוא החל מתרגם את כתביו של התאולוג היווני יואנס כריסוסטומוס, כי חשב שהם ראויים לתפוצה רחבה. ארסמוס סייע לו במלאכה זו. מאוחר יותר התערב דה ברי במריבות בין ארסמוס ומלומדים אחרים, ובמיוחד בזו שנתגלעה עם גיום בידה בעקבות פרסום החיבור "קיקרוניאנוס" (Ciceronianus) שכתב ארסמוס.[7] ב-1536 כתב דה ברי נקרולוג מלא שבחים על ארסמוס.
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Chordigerae navis conflagratio, פריז 1513.
- Antimorus, פריז 1519.
- Epitaphien für Erasmus (entst.1536), בתוך: Catalogi duo operum Desiderii Erasmi. בזל 1537.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Stanford University – Agrippa-Nettesheim.
- ^ Jennifer Britnell, "Court Poets of Louis XII and Anne of Brittany" in Sarah Alyn Stacey (ed). Court and Humour in the French Renaissance: Essays in Honour of Professor Pauline Smith, Peter Lang, 2009, p.50.
- ^ Donald Stone, "The Herveus of Germanus Brixius". In: Tournoy, Gilbert (editor). Humanistica Lovaniensia, vol. xxix-1980. Leuven University Press. p. 176.
- ^ Marius, Richard (1999). Thomas More: A Biography. Harvard University Press. p. 58.
- ^ Marius (1999), p. 58.
- ^ Peter G. Bietenholz, Thomas Brian Deutscher, Contemporaries of Erasmus: A Biographical Register of the Renaissance and Reformation, Volume 1, University of Toronto Press, 2003, p. 200.
- ^ 1 2 Bietenholz (2003), p. 200.