חוק גודהארט
חוק גודהארט הוא חוק במיקרו-כלכלה. ניתן לנסח את חוק גודהארט בצורות רבות, אך בצורתו הכללית ביותר משמעותו שכל שינוי בפרמטר חברתי כלכלי כלשהו בניסיון להשיג תוצאה שנובעת בדרך כלל מהפרמטר החברתי כלכלי הזה, תאבד את ההשפעה המקורית שהייתה לשינוי בפרמטר זה אם היה קורה לא על ידי שינוי מדיניות[דרוש מקור]. ניסוח אחר קובע כי ”כאשר שינוי במדד כלכלי מסוים הופך למטרה, המדד עצמו מאבד את התכונות שהפכו אותו למדד טוב מלכתחילה.”[1] העיקרון פותח על ידי צ'ארלס גודהארט, יועץ בנק אנגליה ופרופסור בדימוס בבית הספר לכלכלה של לונדון.
דוגמה לפרמטר כזה יכולה להיות שיעור זכאות לתעודת בגרות ברשות מקומית. מדד זה עשוי להיות קורלטיבי לאייכות מערכת החינוך ברשות. עם זאת, התמדקדות בעלייה בשיעור הזכאות עצמה כמטרה - למשל, על ידי הענקת תעודות בגרות ללא בחינה ברשות מקומית כלשהי - תהפוך את המדד לפחות קורלטיבי למטרה עצמה, מדידת איכות מערכת החינוך ברשות המקומית.
החוק נוסח לראשונה בשנת 1975 במאמר שכתב גודהארט, מאמר שצבר תהילה בבריטניה בהקשר להתנהלות המוניטארית של הממשלה של מרגרט תאצ'ר למרות שהרעיון ישן יותר. רעיונות דומים הם חוק קאמפבל והביקורת של לוקאס. החוק של גודהארט משמש גם בכלכלה, בכל הנוגע לציפיות רציונליות. למרות שבמקור החוק נהגה על תגובת השוק למדיניות, הוא מיושם בעוד ארגונים רבים.
יש הרואים[דרושה הבהרה] את ההתייצבות הכלכלית שהייתה בבריטניה בתקופה בה ג'ון מייג'ור כיהן כראש ממשלה כיישום מהופך של חוק גודהארט – הממשלה פגעה באמינות של עצמה במידה כזו שהעסקים לא יכולים היו להתבסס על מדיניות ברורה של הממשלה ולהתאים את עצמם אליה, ולכן נאלצו להתעלם ממנה ולהתייחס למצב בשוק כמו שהוא.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יונתן קירשנבאום, הניאוליברליזם מתפכח? / הכלכלן הבריטי שממליץ לעשירי העולם ללמוד ממלכי בבל ואשור | ראיון, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 22 ביוני 2018
