הצגת המקור של הדף "חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים)"

{{חוק
| שם = חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב–2002
| מדינה =
| תאריך חקיקה = [[26 ביוני]] [[2002]]
| תאריך חקיקה עברי = [[ט"ז בתמוז]] [[ה'תשס"ב]]
| גוף מחוקק = [[הכנסת החמש עשרה]]
| תומכים =
| מתנגדים =
| נמנעים =
| חוברת פרסום = [[ספר החוקים]] 1855 מ-4 ביולי 2002, עמ' 468
| הצעת חוק =
| משרד ממונה = [[המשרד לביטחון הפנים]]
| מספר תיקונים = 8
| נוסח מלא = [[:s:חוק_סדר_הדין_הפלילי_(חקירת_חשודים)|נוסח מלא]]
| תאריך תחולה = [[4 ביולי]] [[2003]]
| תאריך פקיעה =
|סמל=[[קובץ:Emblem of Israel.svg|מרכז|150px|קישור=סמל מדינת ישראל]]
}}
'''חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב–2002''' מסדיר את אופן חקירתם של [[חשוד (משפט)|חשודים]] במהלך [[חקירה משטרתית]]. בין השאר קובע החוק שהחקירה תיערך ב[[שפה|שפתו]] של החשוד, ואת אופן תיעודה של החקירה.

==היסטוריה חקיקתית==
הצעת החוק, שכללה רק הוספת סעיף ל[[פקודת הראיות]] המחייב הקלטת [[וידאו]] של [[הודאה|הודאת]] נאשם כי עבר עבירה שעונשה [[מאסר]] עשר שנים או יותר, הוגשה על ידי [[חבר הכנסת]] [[אמנון רובינשטיין]]. בדברי ההסבר להצעת החוק נומק הצורך בתיקון זה:
:במשפטים פליליים רבים עולה שאלת קבילות הודאתו של הנאשם במלוא חריפותה, ותשובה לה, ברוב המקרים, היא זו החורצת את דינו לזיכוי או להרשעה. בתי המשפט, ברצותם לעמוד על טיבה של הודאת הנאשם, פיתחו, בפסיקה ענפה, מערכת של כללים והגבלות שתכליתם לוודא כי ההודאה ניתנה "חופשית ומרצון". בהכרעות דין רבות דנים השופטים בנימוקים לקבלה או לפסילה של ההודאה, ובכולם מתמקד הדיון בשאלת מפתח שהיא שאלה עובדתית, וענינה נסיבות מסירת ההודאה.
...
:התיקון המוצע יאפשר לבית המשפט להתרשם, בדרך הקרובה ביותר להתרשמות בלתי אמצעית, מאופן ונסיבות מסירת הודאת הנאשם, ובכך תתאפשר הן הגנה טובה יותר על זכויותיו של הנאשם, והן יעילות רבה יותר בבחינת ההוכחות המובאות לפני בתי המשפט, שמשמעה שיפור ביכולתו של בית המשפט להגיע לחקר האמת, ואף חיסכון בזמן ובמשאבים.
:כמו כן יאפשר התיקון המוצע לבית המשפט לגלות ולדעת איזה חלק מההודאה נאמר על ידי הנאשם מרצונו החופשי וביוזמתו, ומה נמסר לחוקרים מפיו בתגובה לשאלותיהם. כיצד נאמרו הדברים ומה חזות החשוד בעת מסירת ההודאה. בית המשפט יוכל גם לשפוט אם הנאשם "הובל על ידי שאלות החוקרים לענות מה שענה או שנשאל שאלות הבהרה בלבד, וכן ניתן יהיה להתרשם ממצבו ומצורת דיבורו של הנאשם לגבי צלילות דעתו והבנתו את שאלות חוקריו. צילום ההודאה ימנע מצב שבו רושם החוקר תשובה שגויה בשל אי הבנה והחשוד חותם על הודאתו בלי שהבינה או בלי שהוקראה לו.{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il//15/law/15_ls1_515672.PDF הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (מס' 15) (הודאת נאשם בעבירות חמורות), התשס"א-2000], ה"ח 2928 מ-30 באוקטובר 2000}}

בדיון בהצעת החוק בו[[ועדת החוקה, חוק ומשפט]] הוחלט למזגה{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il//15/Committees/15_ptv_496048.docx פרוטוקול מס' 276 מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט] 13 במרץ 2001, באתר הכנסת}} עם הצעת חוק של חברת הכנסת [[יהודית נאות]], שבה הוצע להקליט בווידאו את מלוא חקירת משטרה בעבירות שעונשן מעל חמש שנות מאסר.{{הערה|[https://main.knesset.gov.il/activity/legislation/laws/pages/lawbill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=173307 הצעת חוק הדין הפלילי (תיקון - הקלטת חקירות בווידאו), התש"ס-1999], באתר הכנסת}} המלצה לביצוע הקלטה כזו נכללה בהמלצות של [[הוועדה לעניין הרשעה על סמך הודאה בלבד ולעניין העילות למשפט חוזר|ועדת גולדברג]] משנת 1994.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=ועדת גולדברג|שם=הוועדה לעניין הרשעה על סמך הודאה בלבד ולעניין העילות למשפט חוזר דין-וחשבון|מקום הוצאה=ירושלים|שנת הוצאה=התשנ"ה-1994|עמ=30–35|קישור=https://innocenceclinic.huji.ac.il/sites/default/files/theinnocenceprojectclinic/files/dvkh_vdt_gvldbrg.pdf}}}} במהלך הדיון בוועדה הורחבה ההצעה להצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), וזו הוצגה לכנסת לקריאה שנייה ושלישית ואושרה ברוב של 51 חברי הכנסת וללא מתנגדים.{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il//15/Plenum/15_ptm_533066.docx הכנסת החמש-עשרה, הישיבה השלוש מאות-ועשרים-ושלוש, יום רביעי, ט"ז בתמוז תשס"ב, 26 ביוני 2002], באתר הכנסת}}

החוק אושר ב[[הכנסת החמש עשרה|כנסת החמש עשרה]] ב-[[26 ביוני]] [[2002]],{{הערה|שם=מקור|[https://fs.knesset.gov.il//15/law/15_lsr_300512.pdf חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב-2002], ס"ח 1855 מ-4 ביולי 2002}} ונקבע בו שתחילתו שנה מיום פרסומו, כלומר ב-[[4 ביולי]] [[2003]].

מאז אישורו תוקן החוק שמונה פעמים. שינוי עיקרי עוסק בקביעה (בסעיף 17) שהחובה לתעד חקירת חשוד בתיעוד חזותי או בתיעוד קולי לא תחול על חקירת חשוד בעבירת ביטחון. בגרסה הראשונה של החוק נקבעה [[הוראת שעה]] לפיה פטור זה יחול במשך חמש שנים.{{הערה|שם=מקור}} בתיקון מס' 4 לחוק, שאושר סמוך לתום תקופה זו, הוארכה תקופת הפטור לתשע שנים.{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il//17/law/17_lsr_300904.pdf חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון מס' 4), התשס"ח-2008], ס"ח 2158 מ-17 ביוני 2008}} דברי ההסבר להצעת החוק נימקו זאת: "תיעוד כאמור, בנסיבות המיוחדות של חקירה ביטחונית שבה ההתמודדות היא מול ארגוני טרור קיצוניים המפיקים לקחים ומטמיעים אותם בקרב אנשיהם, יש בו כדי לפגוע באיכות החקירה ולהרתיע נחקרים לפני מסירת מידע - ובכך למעשה לשרת את מטרתם של ארגוני הטרור תוך פגיעה חמורה ביכולת סיכול הטרור והעמדת עבריינים לדין."{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il//17/law/17_ls1_566796.pdf הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון מס' 4), התשס"ח-2008], ה"ח הממשלה 385 מ-19 במאי 2008}} בתיקון מס' 6 לחוק, שאושר סמוך לתום תקופת הפטור המוארכת, הוארכה תקופת הפטור לשתים עשרה שנים.{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il//18/law/18_lsr_301492.pdf חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון מס' 6), התשע"ב-2012], ס"ח 2366 מ-5 ביולי 2012}} בתיקון מס' 7 הוארך הפטור עד 4 בינואר 2017,{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il//20/law/20_lsr_311223.pdf חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון מס' 7), התשע"ה-2015], ס"ח 2493 מ-30 ביוני 2015}} ובתיקון מס' 8 הפכה הוראת השעה להוראה קבועה, שאינה מוגבלת בזמן, תוך יצירת מנגנון פיקוח שבא להבטיח שהפטור לא ינוצל לרעה.{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il//20/law/20_lsr_365889.pdf חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון מס' 8), התשע"ז-2016], ס"ח 2589 מ-22 בדצמבר 2016}}

==הוראות החוק==

חקירת [[חשוד (משפט)|חשוד]] תתנהל בשפתו או בשפה שהחשוד מבין ודובר אותה, לרבות [[שפת סימנים]].

חקירת חשוד תתנהל ב[[תחנת משטרה]], אלא אם כן סבר ה[[שוטר]] כי לא ניתן לנהלה בתחנה או שיש צורך ענייני לנהלה בדחיפות מחוץ לתחנה, או אם סבר הקצין הממונה כי קיים צורך ענייני בחקירת החשוד מחוץ לתחנה.

תיעוד חזותי או תיעוד קולי של חקירת חשוד יהיה בכל מהלכה של החקירה מראשיתה ועד סופה ויכלול את חילופי הדברים שנעשו בין חוקר לחשוד או בנוכחותו של החשוד, ובתיעוד חזותי, לרבות תגובות או תנועות גוף. בעבירות שהעונש המרבי שנקבע להן הוא [[מאסר]] עשר שנים או יותר חובה לקיים תיעוד חזותי, אלא אם בשל תקלה טכנית או בשל צורך ענייני, קבע קצין ממונה שלא ניתן לתעד את חקירת החשוד בתיעוד חזותי.

תיעוד בכתב של חקירת חשוד יכלול את עיקר חילופי הדברים וכן התגובות או תנועות הגוף שהן תחליף לחילופי דברים, שנעשו בין חוקר לחשוד או בנוכחותו של חשוד, באופן שישקף נכונה את המתרחש בחקירה, מראשיתה ועד סופה; התיעוד בכתב ייערך בו זמנית עם חקירת החשוד או סמוך לה ככל האפשר. התיעוד ייכתב בשפה שבה נערכה החקירה,{{ביאור|החובה לרשום הודעות והודאות בשפתו של הנחקר עלתה מעמים אחדות בפסקי דין של [[בית המשפט העליון]] טרם חקיקתו של חוק זה, ונכללה גם בפקודות הקבע של המשטרה.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=00017460_N04.txt|סוג=ע"פ|עותר=אנטולי ברילב|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=5 ביולי 2001}}}}}} אך אם לא ניתן לתעד בכתב חקירתו של חשוד בשפה שבה היא מתנהלת, תתועד החקירה בתיעוד חזותי או בתיעוד קולי. אם התנהלה החקירה בשפת סימנים, תתועד בתיעוד חזותי בלבד. היה לשוטר יסוד להניח שהחשוד אינו יודע קרוא וכתוב או שהוא [[אדם עם מוגבלות]], המקשה עליו לאשר את נכונות תיעוד החקירה בכתב, תתועד החקירה בתיעוד חזותי או בתיעוד קולי.

חקירת חשוד מחוץ לתחנה תתועד בתיעוד חזותי, בתיעוד קולי או בתיעוד בכתב; ואולם שחזור של העבירה בידי החשוד יתועד בתיעוד חזותי בלבד. נחקר חשוד מחוץ לתחנה בעבירה שהעונש המרבי שנקבע לה הוא מאסר עשר שנים או יותר, יוצג לו תיעוד החקירה בתחנה בהקדם האפשרי, והוא יתבקש לאשרו; נוכח חוקר, בעת התנהלות החקירה, כי לא תהיה אפשרות להביא את החשוד לתחנה במועד סביר קרוב, יוצג התיעוד לחשוד במקום שבו נערכה החקירה והוא יתבקש לאשרו. נחקר חשוד מחוץ לתחנה בעבירה שעונשה חמור פחות והחקירה תועדה בכתב, יוצג התיעוד לחשוד במקום שבו נערכה החקירה והוא יתבקש לאשרו; לא אישר החשוד את התיעוד במקום החקירה, יוצג התיעוד לפני החשוד בתחנה, בהקדם האפשרי, והחשוד יתבקש לאשרו.

החובה לתעד חקירת חשוד בתיעוד חזותי או בתיעוד קולי לא תחול על חקירת חשוד בעבירת ביטחון, ואולם יבוצעו פיקוח ובקרה אקראיים על חקירות אלה.

הוראות חלק א׳ ל[[פקודת העדות]] יחולו על חקירת חשוד בכפוף להוראות חוק זה.

[[שרת המשפטים]] ו[[השר לביטחון הפנים]] פרסמו תקנות לגבי אופן ה[[תמלול]] של תיעוד חזותי או קולי.{{הערה|{{ויקיטקסט חוק|תקנות סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תמלול), התשע״ח–2018}}}}

המפרסם תיעוד חזותי או קולי של חקירה, כולו או חלקו, בלא רשות [[בית משפט]], דינו – מאסר שנה.

==קישורים חיצוניים==
* {{ויקיטקסט חוק|חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב–2002}}
* {{חוק בכנסת|2001116|חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב–2002}}
* {{המכון הישראלי לדמוקרטיה|עו“ד לינא סאבא־חבש|התיעוד החזותי בחקירת חשודים בצל תזכיר חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון – חקירת חשוד בעבירת ביטחון), התשע"ב–2011|9216|28 במאי 2012}}

==ביאורים==
{{ביאורים}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ישראל: חוקים]]
[[קטגוריה:הכנסת החמש עשרה: חקיקה]]
[[קטגוריה:סדר דין פלילי]]