הצגת המקור של הדף "חילון"

{{לשכתב|כל הערך=כן|נושא=מדעי החברה}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=תופעה חברתית|אחר=מגזר במדינת ישראל|ראו=[[חילונים]]}}
'''חילוּן''' (ב[[אנגלית]]: '''Secularization''') הוא מעבר של [[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] מזהות, זיקה, ערכים או מוסדות [[דת]]יים, לכיוון זהות, ערכים ומוסדות [[חילוניות|חילוניים]]. במקור, המונח מגיע מן ה[[נצרות]] ומציין הפקעה של דבר-מה מן הקודש אל החול, כלומר התחום שאין בו קדושה. החול, או הסקולארי, הוא בהשאלה כל תחום או דבר שלדת אין אחיזה בו.

תהליך החילון בתרבות [[המערב]] גאה ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]], בהשפעת ערכי [[עידן הנאורות]] והתפתחות המדע והטכנולוגיה. במרכזו של החילון עמדה תחושת הניכור אל הדת ה[[נצרות|נוצרית]] ואל עיקריה, בשל התחזקות ה[[רציונליזם]] שסתר את ההיבטים האי-רציונליים של הדת, כמו גם בשל התרופפות כוחה של הכנסייה הנוצרית לטובת עליית כוחה של המדינה הריכוזית החדשה. מן העולם הנוצרי המערבי, החילון התפשט לרחבי תבל, בייחוד בהשפעת ה[[קולוניאליזם]] האירופאי.

== רקע היסטורי ==
==== העת העתיקה ====
החילוניות לא ידועה לנו מהתקופה של לפני הופעת ה[[מונותאיזם]], ההצהרה של האדם על עצמו כחילוני או כבלתי דתי באה אל מול הדרישה הדתית להקדשה עצמית וחברתית. מסיבה זו גם אין למצוא תפיסות חילוניות בתרבויות לא מערביות כמו תרבויות יבשת אמריקה, אפריקה או מזרח אסיה בטרם הגיעה אליהם התרבות המערב-אירופית הנוצרית. בנוסף, העובדה ההיסטורית מציגה כי החילונות איננה ניצבת כנגד כל דת מונותאיסטית. היא קיבלה מעמד איתן דווקא בתוך מדינות של החברה הנוצרית, ולא במדינות האסלאם – על אף שדרישותיו להקדשה חריפות עוד יותר.

==== ימי הביניים ====
על רקע הסמכותיות הדתית, בעיקר הנוצרית, של ימי הביניים נשמעים קולות ראשונים של התרסה כלפי החיוב להחזיק באורח חיים דתי, דברים כאלה מופיעים בתיעוד חקירות ה[[אינקוויזיציה]].

==== העת החדשה ====
ה[[ההומניזם של הרנסאנס|הומניזם]] של ה[[רנסאנס]], ערב [[העת החדשה]] (כפי שהתבטא למשל בשלילת הדוגמטיות והחיפוש אחר אמת אחת המשותפת לכל הדתות במחשבתו של [[ג'ובאני פיקו דלה מירנדולה|פיקו דלה מירנדולה]]), חתר תחת המונופולין של הכנסייה על האמת והידע. ההומניזם, יחד עם הרפורמציה אותה עודד, הביא לקריסת סדר העולם הזה.

הגותו של הפילוסוף [[ברוך שפינוזה]] הייתה אבן בוחן בערעור על האמיתות הדתיות הישנות. שפינוזה, ששלל את תוקפם של כתבי הקודש ואת האפשרות שהתרחשו נסים, היה ממנסחי הרעיון של [[דת טבעית]] כתחליף ל[[תאיזם]].

מוכרת בהקשר זה אמירתו של [[פייר-סימון לפלס]]: {{משמאל לימין|(dieu?) je n'ai pas eu besoin de cette hypothèse}} – "(אלוהים?) לא הזדקקתי ל[[השערה (מדע)|היפותזה]] זו", אמירה המדגישה את הוצאת העל-טבעי ממערכת החשיבה ואת הכפפת ההבנה האנושית את העולם למה שניתן להוכיח ב[[השיטה המדעית|אמצעים מדעיים]].

==== התקופה המודרנית ====
בקהילה המדעית, בראשיתה של [[המאה ה-19]], היו שסברו כי האמונה הדתית תיעלם תוך כדי תהליכי הקידמה שעוברת הציוויליזציה. הטענה הייתה כי האנושות עוברת מחשיבה המתאפיינת בביטויים מאגיים ומיסטיים, לקודים ומערכות חשיבה המאורגנים סביב הנחות לוגיות, שיטתיות-מדעיות. תאורטיקנים רבים כדוגמת [[קרל מרקס]], [[גאורג זימל]], [[אדוארד טיילור]], [[אמיל דורקהיים]] ו[[מקס ובר]], תיארו את הדת, בשל כך, כמצע של אמונות טפלות, מיתולוגיות, קסמים, מאגיה וכישוף. בהמשך התגבשה תאוריה זו לכדי [[פרדיגמה]] מובילה, על פיה, יחד עם (ואולי בעקבות) תהליכי [[מודרניזציה]] כדוגמת [[רציונליזם|רציונליזציה]], [[תיעוש]], [[בירוקרטיה|בירוקרטיזציה]], התמחות ו[[עיור]], החוויה המודרנית מכילה בתוכה גם תהליכי חילון.

==== גורמים לתהליך החילון בעת החדשה ====
החל מ[[המאה ה-17]], הסדקים בשלטון הדת באירופה התרחבו והחל תהליך החילון המודרני הגדול. הוא נבע ממספר גורמים:
* '''אידאולוגיות חברתיות'''. [[הומניזם]], [[לאומיות]], ו[[סוציאליזם]], הוצעו כתחליף לדת, ולעיתים אף שללו אותה באופן ישיר ומוצהר.
* '''התפתחות המדע'''. ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] תאוריות מדעיות קראו תיגר על אמונות דתיות. התאוריה המרכזית שערערה את מעמדה של הדת הייתה תאוריית ה[[אבולוציה]] של [[צ'ארלס דרווין]], שכפי ש[[ארנסט מאייר]] מסביר,{{הערה|1=בספרו What Evolution Is. }} ערערה את תפיסת הדת בלפחות שלושה אופנים. ראשית, היא ערערה את מקומו של האדם בראש היררכיית הטבע. בתפיסה הדרווינית האדם איננו נזר הבריאה, כפי שמניחה הדת, אלא יצור שהתהווה והתפתח כמו כל שאר עולם החי והצומח. שנית, דרווין הציע הסבר טבעי לתופעות מורכבות שעד לזמנו הוסברו רק על ידי קיומו של יוצר תבוני. שלוש, דרווין הראה שהתפיסה האפלטונית (שבה גם דגלה הדת), שלפיה לכל דבר בעולם יש מהות ייחודית ואין אפשרות למעבר הדרגתי בין דבר לדבר, היא שגויה. בניגוד לאמונה הדתית שכל דבר בעולם קיים בימינו כפי שהיה ביום בריאתו, ללא שינוי, הראה דרווין כי העולם הביולוגי עובר שינויים מהותיים.
: הצלחות המדע חיזקו את ההכרה ב[[השיטה המדעית|שיטה המדעית]] ובתפיסה ה[[אמפיריציזם|אמפירית]], דבר שעמד בניגוד לדת המבוססת על [[אמונה]]. למשל, הצלחות בתחומי הרפואה ערערו את האמונה שרפואה היא בידי שמים ותפילה עוזרת לרפא חולים, [[המודל הגאוצנטרי]] הוכח כשגוי, ועוד.
* '''מודרניזציה'''. ה[[מודרניות]] שחקו את הדת באופנים רבים. שיפורים טכנולוגיים חיזקו את האמונה בכחו של האדם לפתור את בעיותיו בעצמו, ללא הזדקקות לכח עליון. המודרניזציה הביאה עימה אמצעי [[תקשורת]] חדשים, כגון עיתונים, טלפון ורדיו, דבר שיצר "שפע הולך וגדל של דעות, ערכים והשקפות עולם", והציב "אתגר בפני כל המסורות הדתיות".{{הערה|1={{צ-מאמר|מחבר=פיטר ברגר|שם=המודרניות והאתגר החדש של הדת|כתב עת=תכלת|כרך=32|שנת הוצאה=קיץ התשס"ח / 2008|קישור=http://www.tchelet.org.il/article.php?id=402}}}} אידאולוגיות מוסריות ופוליטיות חדשות, שהציבו את [[זכויות האדם]] במרכז והטיפו ל[[שוויון]], לא התיישבו עם תפיסות המוסר הדתיות.
* '''ביקורת המקרא'''. התפיסה המדעית ל[[ביקורת המקרא|בחינת המקרא]], שהחלה במאה ה-17 והשתכללה מאוד במאתיים השנים אחרי כן, ערערה את האמונה המקובלת לגבי חיבור ספרי [[התנ"ך]] ו[[הברית החדשה]], והם הוצגו כיצירות אנושיות שחוברו בהדרגה ושנוסחיהן שונו מאוד לאורך ההיסטוריה.
* '''התפצלות הדתות לזרמים שונים'''. [[הרפורמציה הפרוטסטנטית]] שמה קץ לאחדותה של הנצרות המערבית, קראה לפרשנות עצמאית של כתבי הקודש, וחיסלה את הסמכות הכנסייתית במרחבים רבים. הפילוג בין קתולים ופרוטסטנטים, וכמעט מיד בין [[קלוויניסט]]ים ל[[לותרני]]ם ולרפורמטורים רדיקלים, חיסל את הסיכוי לכך שדת שלטת אחת תוכל לטעון למונופולין על האמת. מלחמות הדת ביבשת ובבריטניה, שחוללו הרס עצום, הניעו הוגים לקרוא לסובלנות דתית ולניתוק האמונה משאלות פוליטיות.

==תהליך החילון==
פרדיגמת החילון מכילה בתוכה כמה נוסחים. המשותף לכולם היא הטענה כי מוסדות דתיים ומוסדות לא דתיים עברו לאורך השנים, ובמיוחד בתקופה המודרנית, תהליך של בידול (דיפרנציאציה). הטענה היא כי הסימביוטיקה בין מוסדות הדת ובין מוסדות המדינה נחלשה בתקופת ימי הביניים, והבידול העמיק בתקופה המודרנית. התאורטיקנים חלוקים באופן בו הם רואים את ההשפעה שיש לתהליך הבידול החברתי על היחסים בין הספרות הדתיות והלא דתיות, ועל העוצמה הדתית והאופי של האינדיבידואל הדתי.

=== הגדרות התהליך ===
אחת ההגדרות המקובלות ביותר באקדמיה, שנטבעה על ידי פיטר גלסנר ב-1977, נוקבת בעשרה סוגים שונים של תהליכי חילון:
# שקיעה בהיקף הפרקטיקה הדתית, רמת האמונה הדתית וההזדהות עם דתות.
# הַשְגָרָה (רוּטִינִיזַצְיָה), ההופכת תנועות דתיות חדשות ורדיקליות למוסדיות ושמרניות, תוך פשרה עם החברה הכללית והתמתנות.
# בידול (דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה), שבו דת מקבלת מעמד שונה בחברה, ובדרך כלל מכירה בכך שהיא אמונה אחת בין רבות.
# התנתקות, שבה רכיבים שונים בחיי הכלל, כמו מוסדות, נפרדים מהדת.
# שינוי (טרנספורמציה), שבמהלכו דת עוברת תמורה במענה ללחצים חברתיים שונים, כפי שה[[פרוטסטנטיות]] היא טרנספורמציה של הנצרות האירופאית הישנה.
# הכללה, הגורמת לדת ל"היבלע" במקצב החיים, לטשטש את מאפייניה השנויים-במחלוקת ולהפוך למזמינה יותר עבור הכלל.
# תיחום הקדושה (דה-סקרליזציה), שהוא צמצום או הוצאת יסודות מקודשים מהעולם החומרי, גם על ידי העברתם למוקד פולחני מוגדר וכדומה, והותרת שאר המרחב כנתון לשליטת מושגים לא-מקודשים.
# התפלגות (סגמנטציה), פיתוח של מנגנונים דתיים ייעודיים, התופסים את מקומם לצד מוסדות חברתיים אחרים וממשטרים את תפקיד הדת בחברה.
# חילון במובן של [[מודרניזציה]], כלומר תהליכי עיור, תיעוש, בירוקרטיזציה וגיוון דתי-תרבותי המחלישים את אחיזת הדת בחברה.
# [[חילוניות]] במובנה ה"קשה", כלומר שלילה של הדת.

בעוד שתשעת התהליכים הראשונים מקיפים את כל האוכלוסייה ללא קשר למידת האמונה הדתית של הפרטים בה, ורובם הופיעו באופנים מסוימים לאורך כל ההיסטוריה – כפי שכתב ג'ורג' אלר, "[[תאיסט]]ים טובים רבים תומכים בחילון הממשל האמריקני באמצעות הפרדת הדת והמדינה, וכולם מבלים חלק מזמנם בפעילויות לא-דתיות" – רק הסוג העשירי מוביל בהכרח לגיבוש זהות לא-דתית.{{הערה|1=Phil Zuckerman (עורך), Atheism and Secularity: Issues, Concepts and Definitions.{{כ}} ABC-CLIO, 2010. עמ' 12-13.}}

=== חקר החילון ===
[[מקס ובר]] ו[[אמיל דורקהיים]], מאבות הסוציולוגיה, היו חלוצי הגדרת החילון כתהליך חברתי. ובר דן ב"הסרת הקסם" (entzauberung) מן העולם עקב התקדמות הידע האנושי, ומעבר לעולם מודרני רציונלי ובירוקרטי. "פרדיגמת החילון" שניסחו תפסה את מערכת היחסים בין המודרניות ובין הדת כליניארית, כך שלכל מקום שאליו מגיעה המודרניות, הדת נסוגה ונחלשת. החוקרים השונים מדגישים שלושה ממדים של חילון:
#ממד קוגניטיבי: תהליכי רציונליזציה; שקיעתה של מסגרת ההתייחסות ה[[על-טבעי]]ת לטובת הסברים ארציים
#ממד מוסדי: בידול, תהליך בו מוסדות חילוניים אוטונומיים תופסים את תפקידם של מוסדות הדת הישנים
#ממד התנהגותי: הפרטה, מעבר הדרגתי של הדת מהמרחב הציבורי אל הפרטי

החל משנות ה-70 של [[המאה ה-20]], האקדמיה דחתה את "תזת החילון" הקלאסית,{{הערה|1=Steve Bruce, [https://link.springer.com/chapter/10.1007/978-3-531-90213-5%202 What the Secularization Paradigm really says], בתוך: Religiosität in der säkularisierten Welt.}} לאור עלייתם של כוחות דתיים רבי-עוצמה, בייחוד התחייה ה[[אוונגליזם|אוונגליסטית]] בארצות הברית וה[[פונדמנטליזם#פונדמנטליזם מוסלמי|פונדמנטליזם האסלאמי]]. המחקר ה[[סוציולוגיה|סוציולוגי]] וה[[אנתרופולוגיה|אנתרופולוגי]] החל להצביע על פריחתם של [[כת]]ות, תנועות, ארגונים וקהילות [[דת]]יות חדשות, וכן על הקצנה גוברת והולכת של זרמים מסוימים בתוך הדתות המונותאיסטיות, כתגובה ל[[מודרניזם|מודרנה]]. במקום ההנחה על חילון ליניארי, אומצו מודלים מורכבים יותר או גישות [[פוסט-חילוניות]].{{הערה|1='''[https://www.oxfordbibliographies.com/display/document/obo-9780199756384/obo-9780199756384-0073.xml Secularization]''', ב-Oxford Bibliographies Online.}}{{הערה|1=Matthias Koenig, [https://www.degruyter.com/document/doi/10.1515/9783110375510-003/pdf ?Beyond the Paradigm of Secularization], בתוך: Working with A Secular Age, דה גרויטר, 2016.}} עם זאת, הסוציולוג יירג שטולץ טען שבמאה ה-21 עולה מחדש מעמדה של הפרדיגמה, לנוכח נתונים אמפיריים רבים המוכיחים אותה.{{הערה|Stolz, J. (2020). [https://journals.sagepub.com/doi/pdf/10.1177/0037768620917320?casa_token=1VfFNATsKgkAAAAA:-bZYHJuSOQ8uVJVEogtDFRA0N4DcuzqVK1VfGSc_EsHOotRJcLDrHaVbhbU27xUAW_4ZX5SafRf0 Secularization theories in the twenty-first century: Ideas, evidence, and problems. Presidential address]. '''Social Compass''', 67(2), 282-308.|כיוון=שמאל}}

===נתוני חילון ברמה האישית===
====בארצות הברית====
{{לשכתב|כל הערך=לא|נושא=מדעי החברה|סיבה=לא ברור כמה פרק כזה רלוונטי וכמה הוא יכול להיות מאוזן, בכל מקרה החלק על ישראל עצום ביחס לחשיבותה וכולל מידע גולמי לגמרי.}}
בארצות הברית ישנה הפרדה היסטורית בין דת למדינה ברמת הממשל, ועם זאת רמת הדתיות של אזרחיה גבוהה בהרבה מאשר ברוב מדינות מערב אירופה. למרות רמה גבוהה זו, המגמה לאורך מרבית המאה ה-20 וראשית המאה ה-21 היא של חילון הולך ומתרחב.{{הערה|שם=וואס|Voas, D., & Chaves, M. (2016). [https://www.journals.uchicago.edu/doi/abs/10.1086/684202?casa_token=g61uzlrpWCwAAAAA:VUHC9TNFBih77Jl30AL_SYiY6GuXdEZZjyLrcrZJVqak5iZo2t0gwPSx00IFP5IMUbweqwXr5xoosg Is the United States a counterexample to the secularization thesis?]. American Journal of Sociology, 121(5), 1517-1556.|כיוון=שמאל}}{{הערה|Voas, D., & Chaves, M. (2018). [https://sociologicalscience.com/download/vol-5/november/SocSci_v5_694to710.pdf Even intense religiosity is declining in the United States: Comment]. Sociological Science, 5, 694-710|כיוון=שמאל}} החוקר [[רוברט פטנאם]] הצביע על עליה ניכרת בארצות הברית באחוז האנשים שלא משייכים עצמם לדת כלשהי, מ-3% בשנת 1957 ל-26% ב-2019.{{הערה|מכון Pew, [https://www.pewforum.org/2019/10/17/in-u-s-decline-of-christianity-continues-at-rapid-pace/ In U.S., Decline of Christianity Continues at Rapid Pace]}} קבוצת ה"לא משויכים" (Unaffiliated) היא בימינו הקבוצה השנייה בגודלה בארצות הברית (אחרי [[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטים]]) ומהווה דוגמה לחילון של האוכלוסייה ברמה הקוגניטיבית והחברתית, אם כי פטנאם מציע שהגורם לצמיחת הקבוצה הוא דווקא פוליטי-מוסדי: הזיהוי שנוצר בשנות ה-90 בין אמונה דתית לימין הפוליטי בארצות הברית, שאחז בדעות לא פופולריות בקרב צעירים וליברלים.{{הערה|דייוויד באר, [https://providencemag.com/2020/05/secularization-end-american-religion-culture-war/ Secularization Strikes Back: The End of American Religion?]}} עם זאת, החוקר [[אריק קאופמן]] טען כי אף על פי שכ-37% מהצעירים (בני 24 ומטה) בארצות הברית מגדירים עצמם כ"לא משויכים דתית" (unaffiliated), דעיכת הדתיות במדינה תיעצר ותתייצב על כמחצית מהאוכלוסייה, בדומה למצב בסקנדינביה ובצרפת. קאופמן מונה שלושה גורמים שעשויים לאזן את תהליך החילון בארצות הברית עד כדי עצירה מוחלטת עד אמצע המאה ה-21:{{הערה|אריק קאופמן, [https://ifstudies.org/blog/why-is-secularization-likely-to-stall-in-america-by-2050-a-response-to-laurie-derose Why Is Secularization Likely to Stall in America by 2050? A Response to Laurie DeRose]}}
* הגירה - רוב המהגרים הם אנשים דתיים, ודור ההמשך של מהגרים נוטה לדבוק באמונה יותר מדור ההמשך של מקומיים.
* פריון - שיעורי הפריון בקבוצות דתיות, ובעיקר קבוצות דתיות קיצוניות כגון [[מורמונים]], [[אמיש]] ו[[יהדות חרדית|יהודים חרדים]], גבוהים יותר מאשר באוכלוסיות לא-דתיות, וגיל הנישואין נמוך יותר.
* סנקציות על נטישת הדת - בחברות דתיות מאוד יש לעזיבת האמונה משמעויות חברתיות כבדות, לפעמים עד כדי נטישה של משפחה, חברים, פרנסה וזהות, מה שמקשה מאוד על ביצוע המהלך.

==== בשאר מדינות המערב ====

במאה ה-21, בזכות מדידת היבטים שונים של חילון בתאריכים שונים ובקבוצות גיל שונות, הוברר כי במדינות רבות במערב, החילון מתקדם באופן דומה: כל דור (או קבוצת גיל אחרת, למשל ילידי עשור מסוים) דתיים פחות מן הקודם. בניגוד לתהליך חילון סדיר זה, רמת הדתיות בתוך ילידי אותו עשור היא פחות סדירה: היא עשויה לעלות, לרדת, או להישאר ללא שינוי ממשי עם העלייה בגיל. בין המדינות (בנוסף על ארצות הברית) שבהן זוהה תהליך כזה: בריטניה,{{הערה|שם=וואס}} [[אוסטרליה]],{{הערה|שם=וואס}} [[קנדה]],{{הערה|שם=וואס}} [[ניו זילנד]], [[צרפת]], [[בלגיה]] ו[[ספרד]].

====בישראל====
מממצאי [[הסקר החברתי בישראל|הסקר החברתי]] שנערך בשנת 2018 על ידי [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]]{{הערה|"[https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/pages/2019/לקט-נתונים-מתוך-הסקר-החברתי-2018-מוביליות-בין-דורית-השכלה,-תעסוקה-ושינויים-במידת-דתיות.aspx הסקר החברתי 2018]", באתר הלמ"ס, עמוד 26}} עולה כי 18% מהאוכלוסייה היהודית הבוגרת דיווחו כי נעשו דתיים יותר במהלך חייהם, לעומת 19% שדיווחו שנעשו פחות דתיים. בקרב המוסלמים 3% דיווחו כי נעשו פחות דתיים ו-30% כי נעשו יותר דתיים.

במחקר על נתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2009, כשליש עד 40% מן הנסקרים היהודים שינו את הזדהותם הדתית במהלך חייהם, כאשר מתוכם כשני שלישים שינו אותה להזדהות יותר חילונית, וכשליש להזדהות יותר דתית. מבין הנסקרים שגילם עלה על 45, הרוב שינו את ההזדהות הדתית שלהם, כאשר שינוי להזדהות יותר חילונית היה נפוץ פי 2.5 בקבוצת הגיל של בני 45–59, ופי 5.4 בקבוצת הגיל של בני 60 ומעלה.{{הערה|המחקר בדק שינוי במהלך החיים בין חמש קטגוריות של הזדהות דתית בסקר החברתי של הלמ"ס: "חרדים", "דתיים", "מסורתיים-דתיים", "מסורתיים לא-דתיים", ו"לא-דתיים (חילונים)":{{ש}}Beider, N. (2018). Patterns of Religious Switching among Israeli Jews: Trends, Causes and Implications. Jewish Population and Identity: Concept and Reality, 101-116.}}

מחקר של [[מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי]] מעריך כי קיימת בישראל תזוזה בין-דורית חזקה לכיוון החילוני אצל יהודים דתיים ומסורתיים, ומאידך שיעורי הפריון והנאמנות לאורח החיים של המגזר החרדי מביאים לעליה הדרגתית במידת הדתיות של האוכלוסייה.{{הערה|{{ynet|קובי נחשוני|מחקר דמוגרפי: הדתיים יוצאים בשאלה - הילודה הגבוהה מנצחת את החילונים|5623506|12 בנובמבר 2019}}}}

מחקר של [[מכון טאוב]] מעריך כי למרות הפריון הגבוה של חרדים ודתיים, הגידול של מערכות החינוך הדתיות ומספר המצביעים למפלגות חרדיות קטנים מהצפוי לפי שיעורי הפריון של המגזר, בעוד מערכת החינוך הממלכתי גדלה בניגוד לתחזיות. לשיטתם, מצביעים נתונים אלה על ניידות דתית לכיוון החילוני, שמאזנת את הפריון הגבוה ועשויה להשפיע באופן ניכר על הרכב האוכלוסייה הצפוי לשנת 2059, עד כדי עליית אחוז החרדים ל-28% בלבד מהיהודים בישראל (לפי החלופה הגבוהה) במקום 37%.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כותרת=מגמות שינוי ברמת הדתיות בחברה היהודית|אתר=[[מרכז טאוב]] לחקר המדיניות החברתית בישראל|תאריך=מאי 2018|כתובת=https://www.taubcenter.org.il/research/מגמות-שינוי-ברמת-הדתיות-בחברה-היהודית/}}}}

==ראו גם==
*[[עידן הנאורות]]
*[[סוציולוגיה של הדת]]
*[[פוסט-חילוניות]]
*[[חילוניות]]

==לקריאה נוספת==
* יוכי פישר (עורכת), '''חילון וחילוניות: עיונים בין־תחומיים''', [[מכון ון ליר]] ו[[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 2015.{{הערה|{{מים מדליו|מלכה כ"ץ|חילון וחילוניות: עיונים בין-תחומיים, בעריכת יוכי פישר, מכון ון-ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד, ירושלים 2015|2018/01/PGS-251-255-Malka-Katz|27, תשע"ו, עמ' 251–255}}}}

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=חלון}}
* [https://www.encyclopedia.com/history/modern-europe/swiss-history/secularization Secularization], ערכים במספר אנציקלופדיות באתר Encyclopedia.com.
* [[חוזה קזנובה]], [https://www3.uef.fi/documents/661547/931509/03_Casanova_Secularization.pdf/c30fd487-a56c-4478-9eb3-5d336626bc0b Rethinking Secularization: A Global Comparative Perspective]. [[אוניברסיטת וירג'יניה]], קיץ 2006.
* [[ירמיהו יובל]], [http://www.lamda-njt.co.il/pre1.html מודרניזציה וחילון בתרבות היהודית], בתוך '''[[זמן יהודי חדש]]: תרבות יהודית בעידן חילוני – מבט אנציקלופדי''', ירושלים: [[כתר ספרים]], 2007
*[https://www.youtube.com/watch?v=cqaInWi2_rk שיחה על תזת החילון] בפודקאסט "אפשר לחשוב".
* [https://youtu.be/DtpCedfKwHc Beyond Doubt: The Secularization of Society], הרצאה של הסוציולוג האמריקאי ריאן קראגון.

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:סוציולוגיה של הדת]]
[[קטגוריה:מודרניות]]
[[קטגוריה:חילוניות]]