הצגת המקור של הדף "טובין"

{{מקורות|רמה=מחפש|נושא=מדעי החברה}}
{{פירוש נוסף}}
ב[[כלכלה]], '''טובין''' הם כל [[סחורה]] או [[שירותים (כלכלה)| שירות]] שעשויים להניב עלייה ב[[תועלת שולית|תועלת]] במישרין או בעקיפין. טובין שאינם נגישים לשימוש ה[[צרכנים]] במישרין (תשתיות לדוגמה) נחשבים טובין מעצם היותם מקור הכנסה או מהתועלת הנובעת מערך מכירתם החוזרת.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=T. P. Hill|שם=ON GOODS AND SERVICES|כתב עת=Review of Income and Wealth|כרך=23|שנת הוצאה=1977-12|עמ=315–338|doi=10.1111/j.1475-4991.1977.tb00021.x|קישור=https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1475-4991.1977.tb00021.x}}</ref>
[[קובץ:Types of goods.svg|ממוזער|סוגי טובין בכלכלה]]
אף על פי כן, ב[[מקרו-כלכלה]] וב[[חשבונאות]] טובין נבדלים משירותים. בתחומים אלה מצומצמת הגדרת הטובין ל[[מוצר]]ים פיזיים ("ממשיים") שניתן להעבירם ללקוחות תוך העברת הבעלות עליהם ממוכרים לצרכנים. '''סחורה''' היא מונח כללי יותר מטובין, המשמר את ההבחנה בין טובין לסחורה. ב[[מיקרו-כלכלה]] נהוג להתייחס למושג הטובין במובנו הכוללני יותר.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Eugene W. Anderson, Claes Fornell, Roland T. Rust|שם=Customer Satisfaction, Productivity, and Profitability: Differences Between Goods and Services|כתב עת=Marketing Science|כרך=16|שנת הוצאה=1997-05|עמ=129–145|doi=10.1287/mksc.16.2.129|קישור=https://pubsonline.informs.org/doi/10.1287/mksc.16.2.129}}</ref>

== הרצף "סחורה-שירותים" ==
למעשה אין משקל רב ל[[דיכוטומיה]] בין טובין לשירותים. תאורטיקנים רבים מציגים רצף בין טובין לשירותים. בקצהו האחד ממוקמות הסחורה "המוחלטת", ובאחר - השירות "המוחלט". ברצף זה מרבית המוצרים נמצאים בין שני הקצוות הללו ולא בהם. לדוגמה, [[מסעדה]] מספקת טובין פיזיים (אוכל מוכן) ובה בעת גם שירותים שונים - אווירה, סדר, [[ניקיון]] השולחן וכיוצא באלה. זאת ועוד, אף על פי ששירותים ציבוריים רבים מספקים טובין פיזיים (למשל, [[מים]]), נהוג להתייחס אליהם כאל "שירותים".<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Jean Gadrey|שם=THE CHARACTERIZATION OF GOODS AND SERVICES: AN ALTERNATIVE APPROACH|כתב עת=Review of Income and Wealth|כרך=46|שנת הוצאה=2000-09|עמ=369–387|doi=10.1111/j.1475-4991.2000.tb00848.x|קישור=https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1475-4991.2000.tb00848.x}}</ref>

== מוצרים מסווגים לפי בלעדיות ותחרותיות ==
=== הדגם המרובע של סחורות ===
ניתן לסווג סחורות על סמך מידת ההדרה והיריבות שלהם (תחרותיות). בהתחשב בכך שניתן למדוד אי-הכללה על רצף, חלק מהסחורות לא יוכלו להיכלל באחת מארבע הקטגוריות הנפוצות בשימוש.{{הערה|שם=club|{{צ-מאמר|מחבר=Roy D. Adams, Ken McCormick|שם=Private Goods, Club Goods, And Public Goods As A Continuum ∗|כתב עת=Review of Social Economy|כרך=45|שנת הוצאה=1987-10|עמ=192–199|doi=10.1080/00346768700000025|קישור=http://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/00346768700000025}}}}

ישנם ארבעה סוגים של סחורות המבוססים על מאפייני התחרות בצריכה ובהחרגה: מוצרים ציבוריים, מוצרים פרטיים, משאבים נפוצים ומוצרי מועדון. ארבעת הסוגים הללו בתוספת דוגמאות מופיעים בטבלה המצורפת.

{| class="wikitable"
|
|'''ניתן להחריג'''
|'''לא ניתן להחריג'''
|-
|'''תחרותי'''
|'''טובין פרטיים'''

'''למשל, אוכל, ביגוד, מקומות חניה'''
|'''משאבי מאגר משותפים'''

'''למשל, דגים, עצים, תחבורה ציבורית חינם'''

|-
|'''לא תחרותי'''
|'''מוצרי מועדון'''

'''למשל, בתי קולנוע, פארקים פרטיים'''
|'''טובין ציבוריים'''

'''למשל, טלוויזיה ציבורית, אוויר, הגנה לאומית'''
|}

==== מוצרים ציבוריים ====
טובין שהם גם לא מתחרים וגם לא ניתנים להחרגה נקראים טובין ציבוריים. במקרים רבים, משאבים מתחדשים, כגון קרקע, הם מצרכים נפוצים אך חלקם מוכלים במוצרים ציבוריים. מוצרים ציבוריים אינם בלעדיים ואינם תחרותיים, כלומר לא ניתן לעצור אנשים מלהשתמש בהם וכל אחד יכול לצרוך את הטוב הזה מבלי להפריע ליכולתם של אחרים לצרוך אותם. דוגמאות בנוסף לאלו שבטבלה הן פארקים לאומיים, או מופעי [[זיקוקין די-נור|זיקוקים]]. מקובל בדרך כלל על ידי כלכלנים מהמיינסטרים שמנגנון השוק יספק פחות טובין ציבוריים, ולכן יש לייצר את הסחורות הללו באמצעים אחרים, כולל אספקה ממשלתית. מוצרים ציבוריים יכולים גם לסבול מבעיית ה-Free-Rider.<ref>{{צ-ספר|שם=The Theory of Externalities, Public Goods, and Club Goods|קישור=https://books.google.com/books?hl=en&lr=&id=sN1ktBy2F14C&oi=fnd&pg=IA3&dq=club+goods+economics&ots=kVCIIh5lK9&sig=O5IQTQwTxEdq8Ek5ykhsrjkwUcE|מו"ל=Cambridge University Press|שנת הוצאה=1996-06-28|ISBN=978-0-521-47718-5|מחבר=Richard Cornes, Todd Sandler|שפה=en}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Jennifer Zelmer|שם=Linear Public Goods Experiments: A Meta-Analysis|כתב עת=Experimental Economics|כרך=6|שנת הוצאה=2003-11-01|עמ=299–310|doi=10.1023/A:1026277420119|קישור=https://doi.org/10.1023/A:1026277420119}}</ref>

החוקרים עסקו בהבדלים בין מוצרים ציבוריים למוצרי מועדון.

==== טובין פרטיים ====
מוצרים פרטיים הם מוצרים שניתנים להחרגה, המונעים מצרכנים אחרים לצרוך אותם. מוצרים פרטיים הם גם תחרותיים מכיוון שמוצר אחד בבעלות פרטית אינו יכול לשמש מישהו אחר. כלומר, צריכת סחורות מסוימות תמנע מצרכן אחר את היכולת לצרוך את הסחורה. מוצרים פרטיים הם סוג הסחורה הנפוץ ביותר. הם כוללים את מה שאתה צריך להשיג מהחנות. למשל אוכל, ביגוד, מכוניות, מקומות חניה וכו'. אדם שצורך תפוח מונע מאדם אחר לצרוך את אותו תפוח. ניתן להחריג אותו מכיוון שהצריכה מוצעת רק למי שמוכן לשלם את המחיר.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Timothy Besley, Stephen Coate|שם=Public Provision of Private Goods and the Redistribution of Income|כתב עת=The American Economic Review|כרך=81|שנת הוצאה=1991|עמ=979–984|קישור=https://www.jstor.org/stable/2006658}}</ref>

החוקרים Davis & Whinston עסקו בהבדלים בין מוצרים פרטיים למוצרים משותפים.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Otto A. Davis, Andrew B. Whinston|שם=On the Distinction between Public and Private Goods|כתב עת=The American Economic Review|כרך=57|שנת הוצאה=1967|עמ=360–373|קישור=https://www.jstor.org/stable/1821638}}</ref>

==== משאבי מאגר משותפים ====
משאבי מאגר משותפים מתחרים בצריכה ואינם ניתנים להכללה. דוגמה לכך היא של דיג, הדג דגים ממאגר משאבים משותף של דגים. דגים שנתפסו על ידי קבוצה אחת של דייגים אינם נגישים עוד לקבוצה אחרת, ובכך הם מתחרים. עם זאת, לעיתים קרובות, בשל היעדר זכויות קניין מוגדרות היטב, קשה להגביל את הגישה לדיגים שעלולים לדוג יתר על המידה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://dlc.dlib.indiana.edu/dlc/handle/10535/5648|כותרת=Digital Library Of The Commons|אתר=dlc.dlib.indiana.edu|תאריך_וידוא=2023-11-13}}</ref>

החוקרים סל וסון (Sell and Son) השוו בין מוצרים פרטיים למוצרים משותפים.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Jane Sell, Yeongi Son|שם=Comparing Public Goods with Common Pool Resources: Three Experiments|כתב עת=Social Psychology Quarterly|כרך=60|שנת הוצאה=1997|עמ=118–137|doi=10.2307/2787100|קישור=https://www.jstor.org/stable/2787100}}</ref>

==== מוצרי מועדון ====
מוצרי מועדון אינם ניתנים להכללה אך אינם מתחרים בצריכה. כלומר, לא כל אחד יכול להשתמש בטוב, אבל כאשר אדם אחד טוען להשתמש בו, הם לא מפחיתים את הכמות או את היכולת של אחרים לצרוך את הטוב. על ידי הצטרפות למועדון או ארגון ספציפי נוכל להשיג מוצרי מועדון; כתוצאה מכך, חלק מהאנשים אינם נכללים מכיוון שהם אינם חברים. דוגמאות בנוסף לאלו שבמטריקס הן טלוויזיה בכבלים, מגרשי גולף וכל סחורה המסופקת לחברי המועדון. לספק שירותי טלוויזיה גדול כבר תהיה תשתית שתאפשר הוספת לקוחות חדשים מבלי לפגוע ביכולות הצפייה של הלקוחות הקיימים. המשמעות היא גם שהעלות השולית תהיה קרובה לאפס, מה שעונה על הקריטריונים לכך שמוצר ייחשב כבלתי מתחרה. עם זאת, גישה לשירותי טלוויזיה בכבלים זמינה רק לצרכנים המוכנים לשלם את המחיר, מה שממחיש את ההיבט של אי-הכללה.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Mildred E. Warner|שם=Club Goods and Local Government: Questions for Planners|כתב עת=Journal of the American Planning Association|כרך=77|שנת הוצאה=2011-04-15|עמ=155–166|doi=10.1080/01944363.2011.567898|קישור=http://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/01944363.2011.567898}}</ref>

החוקרים אדמס ומקורמיק (Adams & McCormick) הציגו מוצרים ציבוריים ומוצרי מועדון כרצף.{{הערה|שם=club}}

כלכלנים קובעים את הקטגוריות הללו עבור מוצרים אלה והשפעתם על הצרכנים. הממשלה אחראית בדרך כלל למוצרים ציבוריים ולמוצרים משותפים, ומפעלים אחראים בדרך כלל לייצור של מוצרים פרטיים ומוצרי מועדון. אבל הדפוס הזה לא מתאים לכל הסחורה שכן הם יכולים להתערבב.

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:כלכלה]]
[[קטגוריה:מסחר]]