לדלג לתוכן

טריק שלושת הקלפים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
טריק שלושת הקלפים בשוק ביפו

טריק שלושת הקלפים, הידוע יותר בשמותיו הלועזיים, "Three card monte" ו-"Find the lady" (באנגלית: "מצא את הגברת"), הוא תרגיל עוקץ בקלפים אשר מטרתו לעשוק את הקורבן מכספו. במשחק יש שלושה קלפים, שניים זהים ואחד שונה (לרוב מלכה עלה, ומכאן הכינוי "מצא את הגברת"), והמטרה של הקורבן היא למצוא את הקלף השונה לאחר ערבוב שלושת הקלפים כאשר פניהם כלפי מטה.

המשחק נפוץ בקרב נוכלים במדינות רבות בעולם, בהן ישראל. אותם נוכלים משתמשים בטכניקות רבות על מנת לפתות את הקורבנות התמימים. הם עובדים בקבוצות עם מספר שחקנים משתפי פעולה שזוכים מדי פעם, שמטרתם למשוך קהל. פעמים רבות קיים גם משגיח שמתריע על בוא המשטרה. לפעמים קיים אפילו סוכן כפול, אשר מטרתו לעזור כביכול לקורבן על ידי כך שהוא מסיח את הנוכל ובזמן הזה יוצר קיפול קטן בקלף השונה, אך לנוכל קיימת טכניקה להחזיר את הקיפול לקדמותו ולקפל קלף אחר בצורה דומה, וכל זאת בהסתר.

כיום, המשחק פופולרי גם בקרב קוסמים המתמחים בקסמי קלפים, ובעזרת מיומנותם הם שיפרו והמציאו שלל טכניקות לטיפול בקלפים. קיימות גרסאות רבות למשחק, אפילו כאלה שבהן גב הקלף השונה שונה בצבעו משני הקלפים האחרים.

כללי המשחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כללי המשחק פשוטים. שלושה קלפים מונחים על השולחן על ידי המחלק (או במקרה של רמאות ברחוב על קופסה או חפץ אחר שניתן לקפל במהירות), ומוצגים לקורבן. לאחר מכן הופכים את הקלפים והקורבן צריך למצוא את הקלף השונה. הקלפים מעורבבים לנגד עיני הקורבן באיטיות ללא שום תנועה מהירה או חשודה, והקורבן צריך להצביע על הקלף השונה. בחירת הקלף נעשית על ידי מיקום כסף על הקלף. אם הקרבן ניצח, הוא זוכה בסכום כסף ששווה להימור שלו. אחרת, הוא מפסיד את הסכום עליו הימר. במרבית הפעמים הוא לא ינצח. הסיבה לכשלונו היא מיומנותו של הרמאי.

בחירת קלפים אופיינית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאחר שיש רק 3 קלפים, בוחרים לרוב שתי שביעיות ומלכה. לרוב זו מלכה לב. לעיתים הקלף הזוכה הוא אס עלה שנחשב לקלף מזל. עובדה זו עשויה למשוך את הקורבן למשחק.

משיכת שחקן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורבן המגיע למשחק רואה לרוב קבוצת אנשים שמשחקת, חלקם זוכים וחלקם מפסידים. האנשים שמשחקים הם משתפי פעולה עם מפעיל המשחק, שמשחקים איתו כדי לתת תחושה שזהו משחק הימורים הוגן. לרוב, משתפי הפעולה הם דמויות מגוונות כגון אישה עם ילד, אדם מהרחוב, רואה חשבון בחליפה. זאת כדי שהקבוצה תראה כמורכבת מאנשים זרים. קורבן שצופה במשחק ישים לב שיותר קל לו לעקוב אחר המלכה מאשר למשתפי הפעולה והוא יתפתה לחשוב שהוא עשוי לנצח במשחק.

אם הקרבן נכנס לבסוף למשחק, משתפי הפעולה ישתמשו בכמה דרכים לרמות אותו:

  • מעורבים שני משתפי פעולה והמחלק שמתנהגים כאנשים זרים זה לזה. הקורבן מגיע למשחק שמתנהל בצורה חשאית, אדם נוסף צופה אחר משטרה. המחלק משחק תחילה עם משתף הפעולה. המחלק נותן לו להרוויח, והקורבן שם לב לכך שכסף קל היה עושה את דרכו אליו במקרים בהם משתף הפעולה הפסיד.
  • בזמן שהקורבן צופה במשחק, משתף פעולה שני שמתנהג כעובר אורח כמו הקורבן, יפתח איתו בשיחה בנוגע למשחק ויעיר על כך שמשתף הפעולה הראשון זוכה בקלות או מפסיד בקלות במשחק שנראה פשוט לקורבן. שיחה זו נעשית כדי לעודד את הקורבן לשחק.
  • אם הקורבן לא נכנס למשחק המחלק עשוי לטעון שהוא ראה משטרה, לקפל את המשחק ולהתחיל מחדש במקום אחר, או שהוא יחכה שקורבן נוסף יופיע.
  • אמונה רווחת היא שהמחלק יתן לקורבן להרוויח תחילה כדי למשוך אותו, אך זה לא נכון. במשחק אמיתי הקורבן לא זוכה אף פעם כי יש דרכים רבות למשוך את הקורבן למשחק ולשכנע אותו להמר.

במשחק עם משתף פעולה אחד או ללא משתפי פעולה כלל, המחלק ישאל את הקורבן היכן הקלף. לאחר בחירה נכונה מצד הקורבן המחלק יתן לו את סכום הזכייה ללא כל הימור מצדו ובכך ימשוך אותו לשחק.

שיטות מתוחכמות יותר יכללו מספר רב יותר של משתפי פעולה, שמשמשים כתצפיתנים, עוברי אורח או מהמרים.

שיטת ההונאה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלק נעזר בזריזות ידיים והסחת תשומת הלב כדי למנוע מהקורבן למצוא את המלכה. ישנם כמה מהלכים אופייניים.

הזריקה

בזריקה, המחלק מחזיק שני קלפים שמונחים לאורך מהקצה התחתון והעליון שלהם כאשר פניהם למטה. קלף אחד מוחזק ביד שמאל, קלף שני מוחזק ביד ימין בין האגודל לאמה וקלף שלישי מעליו בין האגודל לאצבע המורה. אחד הקלפים ביד ימין הוא המלכה. שתי הידיים מוטות כדי שהקורבן ומשתף הפעולה יוכלו לראות אותם. הקלפים נזרקים על גבי השולחן אחד אחד, ומעורבבים בכמה תנועות חלקות כך שהם אחד לצד השני. בזמן הזריקה המחלק מניע את יד ימין לצד כדי להפריד את שני הקלפים, הקורבן חושב שהקלף התחתון נזרק ראשון אך למעשה הקלף העליון נדחף לפני הקלף התחתון והחליף איתו מקום.

מחלק מיומן מבצע פעולה זו באופן בלתי ניתן להבחנה, לעיתים אפילו משתפי הפעולה לא עוקבים אחר הקלפים. לשם כך משתמשים בסימנים בין המחלק למשתפי הפעולה כדי להודיע את מיקום המלכה.

שיטה זו אחראית לתנועה האופיינית הצידה של יד המחלק בזמן שהוא מניע את הקלפים על השולחן.

חילוף קלפים

אם הקורבן בוחר קלף שהמחלק לא רצה, המחלק יחליף את הקלף בקלף אחר. תחילה המחלק מרים קלף נוסף, לא הקלף שהקורבן בחר. הוא מחזיק אותו בפינה בין האגודל לאמה ומחליק אותו מתחת לקלף הנבחר, לכאורה כדי להפוך את הקלף הנבחר. למעשה, כששני הקלפים זה על גבי זה, הוא מניח את הקלף הלא נבחר, אוחז בקלף הנבחר ונותן לקלף שלא נבחר ליפול על גבי השולחן. כמו בזריקה, לא ניתן להבחין בחילוף קלפים שמבוצע נכון.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]