לדלג לתוכן

כנסיית עליית מרים (מוסטה)

כנסיית עליית מרים
Bażilika ta' Santa Marija
מידע כללי
סוג רוטונדה, כנסייה, בזיליקה זוטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם מרים, אם ישו עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום מוסטה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מלטה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1860
תאריך פתיחה רשמי 1860 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל ג'ורג'ו גרוגנט עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות נאו-קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 35°54′36″N 14°25′33″E / 35.910080555556°N 14.4259°E / 35.910080555556; 14.4259
mostachurch.com
(למפת מלטה רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פנים הכיפה
מוסטה והרוטונדה במרכזה מן האוויר
דגם הפצצה שפגע בכנסייה

כנסיית עליית מרים או בשמה הרשמי כנסיית הרובע, היכל מרים שעלתה למרומים (מלטית il-knisja Arcipretali Santwarju ta' Marija Mtellgha) היא כנסיית רובע השוכנת בעיר מוסטה במרכזו של האי מלטה שבמלטה. הוא בנויה בצורת רוטונדה הנושאת כיפה גדולה, ועל כן היא מוכרת בדרך כלל בכינוי "הכיפה של מוסטה" (Mosta dome) או "הרוטונדה של מוסטה" (Rotunda of Mosta).

הרוטונדה הוקמה בין השנים 1833-1860 בכספי תרומות, סביב כנסייה קודמת, שאפשרה את המשך הפולחן בעת הבנייה. הכנסייה הוקדשה ב-15 באוקטובר 1871. האדריכל שתכנן את המבנה, ג'ורג'ו גרוגנט (Giorgio Grognet) בן מלטה, התבסס בתוכניותיו על הפנתאון ברומא, ובדומה לו, הקים בחזית הכנסייה פורטיקו שלו שישה עמודים. בפורטיקו עצמו ניצבים עשרה פסלי קדושים ערוכים בשתי קומות. כיפת המבנה שקוטרה 39.6 מטרים, היא בין הגדולות באירופה, והיא נראית היטב כמעט מכל רחבי האי. פנים הכיפה גולף בשנת 1930 וב-1960 הכיפה שופצה וחלקה החיצוני כוסה ביריעות נחושת. חזיתה האחורית של הכנסייה הושלמה רק ב-1968. רצפת הכנסייה הונחה במשך שנתיים, בין 1909 ל-1911, והיא עשויה משיש צבעוני.

ציור הנושא של הכנסייה (titular painting) מ-1687, הוא ציור המתאר את עליית מרים. היצירה היא מעשה ידיו של האמן המקומי בסקל בוהג'יאר (Baskal Buhagiar), והוא הועבר אל הרוטונדה מהכנסייה הקודמת. הוא שופץ ב-1827 והוגדל ב-1860 עם השלמת המבנה. ההכרה בציור כציור נושא נתנה על ידי הוותיקן ב-12 בדצמבר 1973, ולרגל האירוע, שנחגג ב-10 באוגוסט 1975 (חג עליית מרים), הוכתר ראשה של הבתולה בציור בכתר עשוי אבנים יקרות, ומשני צדדי הציור נתלו שש מנורות פולחן מכסף.

במהלך מלחמת העולם השנייה, ב-9 ביוני 1942 בשעה 16:40, הפציצו מטוסי הלופטוואפה את מלטה, ולאחר שנלכדו באש נ"מ בריטית, השליכו את פצצותיהם מעל מוסטה ונמלטו[1]. שלוש פצצות במשקל של 500 ליברות (כ-225 ק"ג) כל אחת פגעו בכיפת המבנה, בעת שכ-300 איש המתינו בתוכו לתחילת המיסה. שתיים מהפצצות החליקו על הכיפה ונפלו אל הרחבה שמחוץ למבנה, ואילו השלישית פערה חור בכיפה ונפלה את תוך הכנסייה. הפצצה פגעה בשניים מהקירות ולבסוף נחתה על רצפת המבנה. אף לא אחת משלוש הפצצות התפוצצה ואיש לא נפגע. האירוע נודע כ"נס הפצצה" (Il-Miraklu Tal-Bomba), ובכל שנה ב-9 באפריל בערב נערך טקס לציון האירוע, ונאמרת תפילת טה דאום. העתק של הפצצה מוצג בכנסייה.

לפי אחת הגרסאות על אירועי אותו יום, במהלך פירוק הפצצות נמצא שהן מולאו בחול ולא בחומרי נפץ, ונמצא פתק ועליו כתוב "ברכות מפלזן" מצוות העובדים בפרוטקטורט של בוהמיה ומוראביה שחיבלו בייצור הפצצות עבור הגרמנים. לגרסה זו אין תימוכין.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כנסיית עליית מרים בוויקישיתוף
פנים הכנסייה

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]