הצגת המקור של הדף "לימודי ארץ ישראל"

'''לימודי ארץ ישראל''' או בקיצור "ידיעת הארץ" הוא תחום לימוד העוסק ב[[היסטוריה]], [[גאוגרפיה]], [[גאולוגיה]] ו[[ביולוגיה]] של [[ארץ ישראל]]. המושג "ידיעת הארץ" הוטבע לראשונה בשנת [[1845]] על ידי מחבר ספר הגאוגרפיה הראשון על [[ארץ ישראל]], [[יהוסף שוורץ]], במבוא לספרו [[תבואות הארץ]] - גאוגרפיה של ארץ ישראל.

==מרכזי מידע==
בארץ פועלים מרכזי מחקר אשר יוזמים חפירות [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיות]], עורכים כינוסים לחוקרים ולחובבי ארץ ישראל ומוציאים לאור פרסומים.

===הקרן לחקר ארץ ישראל===
[[קובץ:PEQst1900.png|שמאל|ממוזער|200px|שער ה-PEQSt מיולי 1900]]
{{הפניה לערך מורחב|הקרן לחקר ארץ ישראל}}
'''הקרן לחקר ארץ ישראל''' ('''P'''alestine '''E'''xploration '''F'''und או '''PEF''') הוקמה ב-[[1865]] ומטרותיה: חקירת [[ארץ ישראל]] וה[[לבנט]] מבחינה [[היסטוריה|היסטורית]], [[ארכאולוגיה|ארכאולוגית]], [[אנתרופולוגיה|אנתרופולוגית]], [[טופוגרפיה|טופוגרפית]], [[גאולוגיה|גאולוגית]], וכן מבחינת [[מדעי הטבע]] - [[זואולוגיה|החי]], [[בוטניקה|הצומח]] וה[[מטאורולוגיה]] של ארץ־ישראל. הארגון זכה לפופולריות רבה, אשר נבעה בין השאר מהחלטת המייסדים, כי על־אף היות רבים מביניהם אישי כנסייה, פעולות הקרן לא ישאו אופי דתי או פוליטי. אחד מהתומכים שגויסו בזכות מדיניות זו, היה [[משה מונטיפיורי]].

בין מחקריה: [[סקר]] האזור שממזרח ל[[הר הלבנון]], חפירות ארכאולוגיות טרומיות ב[[כפר נחום]], תיעוד מנהגי המקום ב[[שכם]] ועוד. ה[[מפה|מפות]] ששורטטו במהלך מסעות חוקרי הקרן הניחו את היסודות לגולת הכותרת של ה-P.E.F, '''[[סקר ארץ-ישראל המערבית]]'''. המשלחת השנייה, בראשותו של [[צ'ארלס וורן]], חקרה את הארץ, בשימה דגש מיוחד על הארכאולוגיה של [[ירושלים]].

ב-[[1868]], יצאה המשלחת השלישית של הקרן, במטרה לחקור את [[מדבר סיני]], וכן לקבוע האם ג'בל מוסא הוא [[הר סיני]] המקראי או שמא הכבוד יפול בחלקו של ג'בל סרבל. המשלחת חקרה ומיפתה את חלקו של המדבר שבין [[תעלת סואץ]] לג'בל מוסא.

גולת הכותרת של פעילות הקרן הייתה מפעל המיפוי הגדול שלה, בה מופתה כל ארץ ישראל שממערב ל[[נהר הירדן]], מנהר ה[[ליטני]] שבצפון ועד [[נחל באר שבע]] שבדרום. ארץ ישראל חולקה בין הקרן הבריטית לבין [[החברה האמריקנית לגאוגרפיה]], והוחלט שהקרן הבריטית תמפה את ארץ־ישראל שממערב לירדן, בעוד החברה האמריקאית תעסוק במיפוי ממזרח לירדן.

===החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה===
{{הפניה לערך מורחב|החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה}}
'''החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה''' נוסדה בשנת [[1913]] על ידי קבוצת אנשי רוח ארץ-ישראליים במטרה להעמיק את המחקר [[היסטוריה|ההיסטורי]], [[גאוגרפיה|הגאוגרפי]] [[ארכאולוגיה|והארכאולוגי]] של [[ארץ ישראל]].
[[קובץ:Vista general de Masada.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החפירות ב[[מצדה]] מומנו על ידי החברה]]

החברה משמשת כארגון-גג למוסדות הארכאולוגיים הישראליים ומהווה גורם מרכזי התומך והיוזם של המחקר הארכאולוגי בישראל. החברה עוסקת בארגון, בניהול כספי של החפירות ומרכזת בשיתוף עם מוסדות אחרים את עיבוד הממצאים והבאתם לידי פרסום סופי בדו"חות מדעיים.

החברה מוציאה לאור, בשיתוף עם [[רשות העתיקות]], את "[[קדמוניות]]" - כתב עת לעתיקות ארץ-ישראל וארצות המקרא וכן באנגלית את כתב העת [[Israel Exploration Journal]], "ארץ-ישראל"- מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, "מחקרים-בגאוגרפיה של ארץ-ישראל" וכן דוח"ות סופיים של חפירות.

החברה עוסקת בהפצת ידיעת הארץ ותוצאות החפירות הארכאולוגיות בקרב הציבור הרחב. מאז 1944 נערכו ששים ואחד כנסים לידיעת הארץ. במסגרת הכינוסים מסיירים מאות משתתפיהם באתרים ארכאולוגיים בהדרכת ארכאולוגים וחופרי האתרים. מספר סיורים נערכו גם לארצות השכנות במטרה להכיר את התרבויות שנתקיימו בהן בעבר והקשרים עם תרבותה הקדומה של ארץ-ישראל.

===המרכז למיפוי ישראל===
{{הפניה לערך מורחב|המרכז למיפוי ישראל}}
'''המרכז למיפוי ישראל''' ראשיתו ב'''מחלקת המדידות''' שנוסדה בשנת [[1920]] תחת [[המנדט הבריטי]]. בשנות פעילותה הכינה מחלקת המדידות [[מפה|מפות]] רבות, בעיקר [[מפה טופוגרפית|מפות טופוגרפיות]], מפות המציגות בעלות על קרקע ומפות ערים. המחלקה המשיכה לפעול לאחר הקמת המדינה תחת השם '"אגף המדידות"'.
למרכז שלוחות מחוזיות הממוקמות ב[[ירושלים]], [[באר שבע]], [[תל אביב]], [[חיפה]] ו[[נצרת]].

המרכז פועל במספר תחומים:
* בתחום ה[[גאודזיה]] (מדידת הארץ) - המרכז אחראי ליצירה, תחזוקה ופיתוח של רשת הבקרה הגיאודטית ומופקד גם על יצירת כלים להתמרות בין [[קואורדינטות#קואורדינטות בגאוגרפיה|רשת קואורדינטות]].
* בתחום ה[[קדסטר]] (רישום קרקעות) משמש המרכז גוף ממלכתי המרכז את פעילות המדידות לצורך [[מרשם המקרקעין|רישום מקרקעין]].
* בתחום המיפוי מהווה המרכז את הגוף הלאומי למיפוי. המרכז מופקד על קביעת מוצרי המיפוי הבסיסיים הנדרשים במדינת ישראל בתחומים: [[איכות הסביבה]], מחקר ופיתוח ו[[תיירות|תיור]] ו[[טיול]].

'''הסדרה המרכזית בתחום המיפוי''' היא סדרת ה[[מפה טופוגרפית|מפות הטופוגרפיות]] בקנה מידה 1:50,000 שממנה נגזרת סדרת 1:100,000. מוצרי מיפוי נוספים, המופקים במרכז בהיקפים מצומצמים, הם מפות ערים, מפות ימיות, שהוכנו בשנים האחרונות ו[[אטלס ישראל]], המופק בשיתוף פעולה עם [[האוניברסיטה העברית]].

* מאגר המידע הגאוגרפי: נושא זה התבסס בעבר על ה[[מפה|מפות]] המודפסות שהופקו עוד בתקופת מחלקת המדידות של ארץ ישראל (''Survey of Palestine'') ומחלקת המדידות של מדינת ישראל לדורותיה (מחלקת המדידות, אגף המדידות והמרכז למיפוי ישראל).

== לימודי ארץ ישראל באוניברסיטאות ==
לימודי ארץ ישראל הוכרו כדיסצפלינה  אקדמאית מיוחדת במספר אוניברסיטאות בישראל  בנפרד ממקצוע ה[[גאוגרפיה]]. ביניהן אוניברסיטת בר-אילן ו[[ישיבה יוניברסיטי]], שם נפתחו מחלקות מיוחדות בתוך הפקולטה למדעי יהדות. כך נהפכה מגמת לימוד זה כחלק מ[[מורשת ארץ ישראל]] ומדינת ישראל וכמרכיב ב[[תקומת ישראל]] החדשה. באוניברסיטת בר-אילן נקראת מגמה זו [[המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן|המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה]].

==לקריאה נוספת==
* חברי בית המדרש להלכה בהתיישבות, '''כפתור ופרח - פרק י"א: גבולות הארץ''', המכון ללימודי מצוות הארץ.
* [[אברהם יערי]], [[זכרונות ארץ ישראל]], המחלקה לענייני הנוער של ההסתדרות הציונית, 1947

==קישורים חיצוניים==
* {{היברובוקס||אוצר מסעות|2933}}
* [http://israelexplorationsociety.huji.ac.il/ אתר החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה]
* {{קתדרה|[[נפתלי טלמן]]|מוסדות גרמנים וחברות מחקר שהוקמו במאה הי"ט לחקר ארץ-ישראל ולימודה|19.8|19, אפריל 1981}}
* {{קתדרה|דב גביש ו[[גדעון ביגר]]|לתולדות המיפוי האווירי בארץ-ישראל: מפות עיר ראשונות מתצלומי-אוויר|20.3|20, יולי 1981}}
* {{קתדרה|[[יהושע בן אריה]]|התפתחות לימוד ידיעת ארץ-ישראל בעם היהודי בעת החדשה (עד להקמת המדינה)|100.14|100, אב תשס"א, אוגוסט 2001, עמ' 338-305}}
* {{דבר|[[שלמה שבא|ש. שבא]]|לימוד ארץ־ישראל כיצד?|19600128|46}}
* {{עונג שבת|[[אליהו הכהן]]|הידעת את הארץ? גלגולו של ביטוי|2019/10|4}}

{{ידיעת ארץ ישראל}}

[[קטגוריה:מדעי היהדות]]
[[קטגוריה:ישראל: גאוגרפיה]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל: היסטוריה]]
[[קטגוריה:לימודים אזוריים]]