למה לחתולה אין חברים
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | ענת אומנסקי |
| איורים | ולדימיר סולופ |
| הוצאה | |
| הוצאה | הוצאת ליתם |
למה לחתולה אין חברים הוא ספר לילדים שנכתב על ידי הסופרת ענת אומנסקי, ואויר על ידי ולדימיר סולופ. הספר יצא לאור בשנת 2000 בהוצאת ליתם.
עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
החתולה חשבה שהיא היפה ביותר, הנהדרת והחכמה מכולם. החתולה היפה שאלה מי רוצה לשחק איתה. הכלב, הצב, הקרפדה, התרנגולת הביעו נכונות, אך כיוון שהיא מושלמת, ולהם יש "פגמים" היא לא הייתה מעוניינת לשחק איתם.
החתולה הרימה את אפה וציפתה שמישהו יבוא לשחק איתה. כעבור יומיים של המתנה החלה להשתעמם והחליטה לצאת לחפש חבר מתאים לה. לשאלתה מי רוצה לשחק אתה סירבו הציפור, העכבר, החיפושית ואפילו הפרפר.
החתולה ראתה את הכלב, הצב, התרנגול והקרפדה משחקים תופסת ביחד, ואמרה שהיא לא תתעקש בגין הסירוב שלהם, ושהיא תשחק רק עם מי שרק ירצה לשחק איתה. היא שאלה שוב מי רוצה לשחק איתה. הצב, הקרפדה והתרנגול סירבו לשחק איתה, הם גאים במי שהם. על כך השיבה שממילא אף היא אינה מעוניינת לשחק אתם. החתולה הרגישה אומללה ותהתה למה לא רוצים לשחק איתה.[1]
דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- החתולה - חיה גאוותנית, בעלת קריטריונים גבוהים לחברים.
- הכלב, הצב, הקרפדה והתרנגולת - רצו לשחק ולהיות חברים של החתולה וניסו בדרכים שונות להתחבב עליה, והיא בכל זאת סירבה לשחק איתם.
- הפרפר, הציפור, העכבר והחיפושית - לאחר כמה ימים החתולה שאלה אותם אם היא יכולה לשחק איתם, והם סירבו.[1]
מוסר השכל[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר עוסק בנושא חברות וכישורים חברתיים ומומלץ על יועצים חינוכיים. מוסר ההשכל העומד מאחורי הסיפור הוא לא לשפוט לפי המראה החיצוני, שהוא פרט שולי בבריות. החשוב הוא האופי. יש לשפוט לפי ההתנהגות לסביבה ולאחרים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עידית ליוש, למה לחתולה אין חברים? פעילות בעקבות ספר, באתר מטח
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "למה לחתולה אין חברים".