לדלג לתוכן

מאיץ תקשורת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מאיץ תקשורת הוא רכיב ברשתות מחשבים המיועד לשיפור קצב העברת נתונים על גבי בין מקטעים שונים של הרשת. לשם שיפור קצב העברת הנתונים המאיץ דוחס את הנתונים המיועדים להעברה, ובמקרים מסוימים אף מתערב בפעולת פרוטוקולי התקשורת עצמם.

אפשרויות שימוש (תצורות)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישור בין שני מאיצים בעת המעבר מהרשת המקומית LAN לרשת WAN.
המאיץ דוחס מידע שמתקבל מרשת LAN אחת, מעביר את המידע הדחוס לכיוון ה-WAN. משם מגיע לרכיב המרוחק שפותח את המידע ומעבירו לתחנת הקצה המיועדת:

  1. תחנת קצה שיושבת ב- LAN 1 שולחת את הנתונים לתחנת קצה ב-LAN 2 . הנתונים מגיעים למאיץ התקשורת ונדחסים.
  2. המאיץ משדר את הנתונים הדחוסים על גבי ה- WAN ל- LAN 2. שם עומד מאיץ נוסף שיודע לפתוח את הנתונים הדחוסים.
  3. תחנת קצה ב-LAN 2 מקבלת את הנתונים שנשלחו.
מאיץ תקשורת ב-LAN1 הוא בתצורת ON-LAN, והמאיץ ב-WAN הוא בתצורת ON-PATH

המאיץ יושב בתוך רשת ה LAN, כמתואר בצידו הימני של השרטוט.
הבעיה בתצורה כזו היא שהנתונים מופנים לשער ברירת המחדל (default getaway) של ציוד תקשורת אחר, כגון נתב, ולא למאיץ. במקרים כאלה יש מספר פתרונות:

  • שימוש בפרוטוקול RIP injection, שגורם לנתב להחזיר את כתובות ה-IP למאיץ וממנו החוצה לרשת ה- WAN.
  • שימוש בפרוטוקול HSRP/VRRP[1], גיבוי בין המאיץ לבין לציוד תקשורת אחר על ידי הקצאת אותה כתובת IP וירטואלית.
  • שינוי כתובת שער ברירת המחדל (default getaway) בתחנת הקצה לכתובת של המאיץ.

תצורת ON-LAN תבוצע לרוב בתוך סניף ראשי של חברה, מאחר שהרבה סניפים מקושרים אחד לשני דרך הסניף הראשי. ומרבית השירותים ניתנים לסניפים דרך הסניף הראשי. דוגמת שימוש, סניף של בנק, כאשר לקוח מגיע, הבנקאי צריך למשוך את נתוני הלקוח מתוך מחשב ראשי שמכיל בתוכו את המידע של כל הלקוחות שיושב בסניף הראשי.

התרומה העיקרית של המאיץ היא בניצול רוחב פס יעיל של רשת ה-WAN. על ידי דחיסת מידע ואלגוריתמים נוספים, ניתן להעביר אפליקציות שונות הדורשות יותר רוחב פס ולמנוע איטיות ברשת. המאיץ יכול לעבוד עם סוגים שונים של ציוד רשת אחר, כגון נתבים ומתגים.

פרוטוקול TCP מנסה להתאים את קצב העברת הנתונים למצב הרשת. בגלל אופן המימוש של פרוטוקול ה-TCP ישנם מצבים שבהם תיגרם ירידה בביצועי הפרוטוקול, אף על פי שהיא אינה מחויבת המציאות (לדוגמה, רשת עם השהייה גבוהה). מאיץ TCP מהווה חוצץ שמסיים את קשר ה-TCP בתוך הרשת המקומית (בעלת הביצועים המהירים), ומעביר את הנתונים למאיץ TCP שני שממוקם מעבר לרשת עם ביצועים פחות טובים. המאיץ השני מדמה למחשב היעד קשר TCP שכאילו מתחיל במחשב המקור. המאיצים אחראים לאגור את חבילות ה-TCP שנשלחות, ואחראים לנהל ביניהם מנגנון שמוודא העברה מוצלחת של החבילות.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ VRRP – Virtual Redundancy Router Protocol,
    HSRP – Hot Standby Router Protocol