הצגת המקור של הדף "מגן דוד"

{{פירוש נוסף|נוכחי=צורה או סמל}}
[[קובץ:Star_of_David.svg|שמאל|200px]]
[[קובץ:Leningrad Codex Carpet page e.jpg|ממוזער|200px|ציור קדום של מגן דוד משנת [[1008]] על כריכת [[כתב יד לנינגרד]]]]
'''מגן דוד''' (ב[[תו (מחשב)|תו מחשב]]: ✡) הוא [[הקסגרמה]] ([[כוכב (סמל)|כוכב]] בעל [[6 (מספר)|שישה]] [[קודקוד]]ים) שבו מונחים שני [[משולש]]ים [[משולש שווה-צלעות|שווי צלעות]] זה על זה ויוצרים מבנה של שישה משולשים שווי צלעות המחוברים לצלעות [[משושה]] [[מצולע משוכלל|משוכלל]].

הסמל כצורה דקורטיבית או מאגית שימש בתקופות קדומות בתרבויות שונות. הסמל נפוץ ב[[הינדואיזם]]. החל מ[[המאה ה-19]] הוא הפך ל[[סמל]] [[יהודי]] מובהק לצד הסמלים העתיקים ([[המנורה|מנורה]], [[שופר]] ועוד). הסמל אומץ על ידי [[הקונגרס הציוני העולמי הראשון|התנועה הציונית]], כך שבמרכזו של [[דגל ישראל|דגל מדינת ישראל]] מופיע מגן דוד.

==מקור הסמל==
[[קובץ:מגגן דוד.jpg|ממוזער|200px|מגן דוד]]
[[קובץ:TheosophicalSocietyBudapest.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מגן דוד כחלק מסמל [[האגודה התאוסופית]] - עיטור דלת ב[[בודפשט]]]]{{להשלים|נושא=ישראל}}
==ביהדות==
ביהדות, הסמל הופיע במספר [[בתי כנסת עתיקים]] בארץ ישראל ב[[תקופת בית שני]] ואחריה{{הערה|{{ארכיון האינטרנט|קישור=20141105075642/https://mfa.gov.il/mfa/mfa-archive/1999/pages/king%20solomon-s%20seal.aspx|תיאור=King Solomon's Seal}}, מתוך אתר [[משרד החוץ]], 16 בפברואר 1999 {{אנגלית}}}}, אך נראה שללא כל משמעות מיוחדת, שכן הוא הופיע לצד צורות נוספות כדוגמת הפנטגרם (כוכב בעל חמישה קודקודים) ו[[צלב קרס|צלב הקרס]], ולא בין הסמלים היהודיים המובהקים של [[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|התקופה ההלניסטית]].[[קובץ:Shilobizant.jpg|ממוזער|250px|מגן דוד מאבני פסיפס ברצפת כנסייה ביזנטית ב[[שילה (עיר מקראית)|שילה]]]]

[[קובץ:Judenstern JMW.jpg|ממוזער|250px|[[הטלאי הצהוב]] שענדו ה[[יהודים]] בזמן [[השואה]]]]
[[קובץ:Flag of Israel.svg|ממוזער|250px|מגן דוד בצבע [[תכלת]] כהה ב[[דגל ישראל]]]][[קובץ:מגן-דוד.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מגן דוד כעיטור מגולף באבן מעל לכניסה לבית מגורים משנת 1936 בשכונת [[נחלאות]] ב[[ירושלים]] (2008)]]השם "מגן דוד" מופיע, במשמעות שונה, ב[[תלמוד בבלי]]. ב[[מסכת פסחים]] נאמר: {{ציטוטון|זכור את יום השבת לקדשו אמר [[רבה בר שילא]] דצלותא מצמיח קרן ישועה דאפטרתא '''מגן דוד''' <small>([[S:שמואל ב ז ט|שמואל ב ז, ט]])</small> ועשיתי לך שם גדול כשם הגדולים תני [[רב יוסף]] זהו שאומרים '''מגן דוד'''}}{{הערה|{{בבלי|פסחים|קיז|ב}}.}}.

חוקר הקבלה [[גרשם שלום]] טען בספרו "מגן דוד, תולדותיו של סמל" כי מגן דוד אינו סמל יהודי ולא נזכר כלל במקורות יהודיים, בפרט הוא אינו מוזכר בזוהר ובכתבי האר"י. לטענתו היהדות סיפחה לעצמה סמל זה רק במאה ה-19. שלום גם חלק על קביעתו של הרב [[משה גסטר]] כי מגן דוד שימש כסמל משיחי על ידי [[רבי עקיבא]] במלחמות בר כוכבא. לדבריו, השימוש במגן דוד הגיע ליהדות מהאסלאם (חותם שלמה) לצורך חותמת מאגית בקבלה מעשית. בימי הביניים המקובלים המעשיים השתמשו ב"חותמות" שהם יצרו מאיורים גרפיים לצורך הגנה מרוחות ומזיקים. בין הספרים שחוברו בקבלה מעשית באותה תקופה "האלף-בית של המלאך [[מטטרון]]", שנתחבר בתקופת ה[[גאונים]] וב[[ספר רזיאל המלאך]], שחובר בסביבות המאה ה-12 לספירה{{הערה|קטעים מהספר [https://www.flickr.com/photos/zeevveez/sets/72157649453858331/ כאן]}}. כך גם סובר הרב [[משה פינשטיין]] כי אין לצורת מגן דוד מקור, ומשער שהיא מסמלת ביטחון בה'.{{הערה|אגרות משה חלק ג' סימן טו}} כמו כן כתב הרב יוסף משאש שאין לצורת מגן דוד מקור ב[[תלמוד בבלי|ש"ס]] או ב[[מדרש]] אלא מקורה ב[[ציונות|תנועה הציונית]].

בספרו של החכם ה[[יהדות קראית|קראי]] [[יהודה בן אליהו הדסי]] ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]] "[[אשכול הכופר (ספר)|אשכול הכופר]]", בפרק רמ"ב מופיע אזכור של מגן דוד תוך שהוא מתאר את המזוזה הרבנית {{ציטוטון|ומלאכים שבעה לפני ה[[מזוזה]] נכתבים, [[מיכאל]] ו[[גבריאל]]... וכו' ה' ישמרך וסימן זה (הנקרא מגן דוד) כתוב בכל מלאך ובסוף המזוזה...}}. אולם בגוף החיבור לא נזכר במפורש "מגן דוד" אלא השאיר המדפיס רווח חלק, וייתכן ותוספת המילים המוסגרות "הנקרא מגן דוד" הם מאוחרות מהמעתיק [[כלב אפנדופולו]]{{הערה|הליכות, גיליון 62 עמוד 35.}}

הסמל כמגינו של דוד, מוזכר לראשונה בספרו של המקובל אברהם חיים כהן ([[המאה ה-18]]), שם כותב כי מגיני מלכי ישראל היו בצורת משולש, ואילו מגיני בית דוד היו בצורת מגן דוד{{הערה|{{היברובוקס|המקובל הרב אברהם חיים כהן|ארץ החיים|31453|עמ' 31|עמוד דיגיטלי=33}}}}. מסורת אחרת, מהרב [[אלעזר מוורמייזא]], מצביעה על ציורה של [[המנורה]] מעל המגינים{{הערה|כך כתב בספר '''יראת אל''' "ודוד המלך עליו השלום נושאו במגינו מצויר בצורת מנורה והיה נוצח מלחמותיו ואויביו נופלים לפניו, ואמרו בעלי הקבלה הקב"ה הראה לדוד מזמור זה ברוח הקודש, כתב באותיות מופז ונעשה בצורת מנורה וכן הראה שלמה רבנו עליו השלום במראה אשר הראה ה' את משה כן עשה את המנורה" גם ה[[חיים יוסף דוד אזולאי|חיד"א]] (מדבר קדמות מערכת ד אות כב) וה[[רמ"א]] (תורת העולה) הביאו מסורת זו.}}.  

קהילת [[יהדות פראג|יהודי פראג]] הייתה זו שהפכה את מגן הדוד לסמל יהודי מובהק. בשנת [[1354]] העניק הקיסר [[קארל הרביעי]] ליהודי [[פראג]] את הזכות להרים דגל והם בחרו בסמל של מגן דוד{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://kafkadesk.org/2018/09/27/star-of-david-was-first-recognized-as-symbol-of-judaism-in-prague/|הכותב=|כותרת=Star of David was first recognized as symbol of Judaism in Prague|אתר=kafkadesk|תאריך=27/9/2018}}}}. שימוש נפוץ במגיני דוד לזיהוי יהודים מופיע לראשונה בציורים מתקופת שלטונו של [[רודולף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|רודולף השני]] בפראג{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Joaneath Spicer|שם=The Star of David and Jewish Culture in Prague around 1600, Reflected in Drawings of Roelandt Savery and Paulus van Vianen|כתב עת=The Journal of the Walters Art Gallery|כרך=54|עמ=203-224|שנת הוצאה=1996|קישור=https://www.academia.edu/2647012/_The_Star_of_David_and_Jewish_Culture_in_Prague_ca._1600_Reflected_in_Drawings_by_Roelandt_Savery_and_Paulus_van_Vianen_Journal_of_the_Walters_Art_Gallery_54_1996_203-24}}}}. מ[[המאה ה-19]] נפוץ הסמל מגן דוד גם בחותמות של יהודים ועל [[פרוכת (בית כנסת)|פרוכות]] של ארונות קודש, ובהמשך הפך לסמל המזוהה עם ה[[יהדות]] ועם [[ישראל|מדינת ישראל]]. בשנת [[1860]] הוצב על [[בית כנסת]] ב[[קלן]] מגן דוד ענק בגובה 158 רגל{{הערה|{{הכרמל||פרייסין - קעלן|18601130|6}}}}. בשנת [[1879]] כינסו הרוסים אספת רבנים גדולה ב[[סנקט פטרבורג]], והציגו לפניהם שבע שאלות בעיקרי היהדות. אחת מהן הייתה על משמעותו של סמל המגן דוד. בשנים הבאות אימצו מספר גופים יהודיים וציוניים את מגן דוד כסמלם או ששילבו אותו בתוך סמלם. תנועת [[ביל"ו]] שילבה את ה"מגן דוד" בתוך החותם שלה, תנועת הסטודנטים היהודים אחוות ציון הדפיסה מגן דוד על מסמכיה ומועדון הספורט [[הכח וינה]] שילב אותו בסמלו.

לעומת זאת, רבים שללו כל משמעות דתית ורוחנית בצורת המגן-דוד, והתנגדו לציור והצבת הצורה, בפרט לצד חפצי קדושה{{הערה|ראו לדוגמה ר' [[חיים אלעזר שפירא]], '''דברי תורה''', מהדורא א', אות צב (ברטיסלאבה, תרפ"ב, עמ' פג - פה; ירושלים, תשנ"ח, עמ' קיא - קיג).}}. כך [[יהודה לייב גורדון]] מבקר הן את המשכילים והן את מתנגדיהם על הצבת מגן דוד וטען כי "אין לתמונת 'מגן דוד' שום קדוּשה ושום סימן של ממש לא בדת ישׂראל ולא בקורות ימיו"{{הערה|יהודה לייב גורדון, צלוחית של פלייטון,  1860}}. [[יהודה אידל שרשבסקי]] כותב בשנת [[1861]]{{הערה|{{המליץ|יהודה אידל שערשעווסקי|טהרת הקודש|18611205|10}}}}: "נהגו העם לעשות תמונה משולש נעוץ במשולש ויכנוה בשם "מגן דוד" והתמונה הזאת זכתה לכבוד גדול, עד אשר פשט המנהג בכל הקהלות לציירה לתפרה ולרקמה על כל דבר נכבד וחשוב [...] המנהג הזה הוא מנהג הדיוטות [...] ראוי לבטלו אם מצד עצמו ואם מצד שלא לחקות את המינים."

ב[[שואה]] ה[[נאצים]] כפו על יהודים לענוד [[טלאי צהוב|טלאי]], מגן דוד מבד צהוב ובמרכזו המילה "יהודי" בשפה המקומית. מטרתו הייתה להבדיל את היהודים מהאוכלוסייה המקומית ולשמש כ[[אות קלון]]. בעת שהוכרז [[חרם אחד באפריל 1933|חרם על חנויות יהודיות]] ב[[גרמניה הנאצית]], סימנו פעילים נאצים חנויות של יהודים במגני דוד. מנגד, ראו ב[[ארצות הברית]] וב[[בריטניה]] במגן דוד סמל יהודי המקביל לסמל ה[[צלב]] הנוצרי. לפיכך שרטטו או פיסלו מגן דוד על קברים של [[חיילים יהודים במלחמת העולם השנייה|חיילים יהודים]] שנהרגו בשורות צבאות [[בעלות הברית]], בדומה לאופן שבו מסמנים צלב על קברים נוצריים. מגן דוד צהוב על רקע שני פסי תכלת ופס לבן ביניהם שימש כסמל [[הבריגדה היהודית]] ב[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי]] ב[[מלחמת העולם השנייה]]. ייתכן שכוונת מעצבי הסמל הייתה להפוך את "הטלאי הצהוב" למושא גאווה. בעת הדיונים על בחירת [[דגל ישראל|דגל למדינת ישראל]] היו הצעות{{הבהרה|סיבה=מי הציע?}} לשנות את צבע המגן-דוד לצהוב כזכר לשואה.

=== במדינת ישראל והתנועה הציונית ===
לפי הצעת [[דוד וולפסון]], אימץ [[הקונגרס הציוני הראשון]] בשנת [[1897]] דגל שבמרכזו מגן דוד כחול כדגל התנועה הציונית. לימים דגל זה הפך ל[[דגל ישראל|דגלה של מדינת ישראל]]. [[הרצל]], שעמד בראש [[התנועה הציונית]] הציע בספרו [[מדינת היהודים]] דגל לבן שבמרכזו מגן דוד, בתוכו ציור אריה ומסביבו שבעה כוכבי זהב, המסמלים את שבע שעות העבודה במדינה אליה הוא חותר. [[מקס בודנהיימר]] הציע לקשט את הדגל בשנים עשר כוכבים כסמל ל[[שנים עשר השבטים]], אך הרצל דחה את ההצעה באומרו ששנים עשר השבטים כבר רמוזים במגן דוד עצמו בשתים עשרה נקודות הצטלבות הקווים שעליו. מאז אותה שנה התקבל הנוהג לשלב את מגן דוד בסמלי אגודות ציוניות ובמסמכים וקבלות של התנועה הציונית.

לאחר הקמת [[ישראל|מדינת ישראל]], הוחלט לאמץ את דגל התנועה הציונית, שבמרכזו מגן דוד כחול, כדגל מדינת ישראל. נשקלו גם הצעות אחרות, בין היתר לכלול בעיצוב את [[דגל שבעת הכוכבים|שבעת כוכבי הזהב]] של [[בנימין זאב הרצל|הרצל]], אולם הוועדה שדנה בנושא הדגישה שכוכבי הזהב צריכים להיות בעל שישה קודקודים, כדי שידמו למגני דוד. [[מועצת המדינה הזמנית]] קיבלה את החלטת ועדת הסמל והדגל, ואישרה אותה ב-[[28 באוקטובר]] [[1948]]. כך הפך מגן דוד כחול לסמל המזוהה עם מדינת ישראל. האזרחים הערבים במדינה טוענים שאין הם יכולים להזדהות עם דגל שמורכב כולו מסמלים יהודיים - מגן דוד, ודוגמת פסים המזכירה [[טלית]], אם כי סמל זה מוכר היטב גם בתרבות המוסלמית. אנשי [[נטורי קרתא]] הפסיקו להשתמש במגן דוד בטענה שהוא מסמל את המדינה הציונית.

[[קובץ:Red Crystal with Star.svg|שמאל|ממוזער|150px|מגן דוד אדום בדגל [[סמל המעוין האדום|הקריסטל האדום]], סמל [[מגן דוד אדום]] הבינלאומי]]
בשנת [[1930]] הוקם ב[[תל אביב]] ארגון יהודי ל[[עזרה ראשונה]] בדומה לארגוני העזרה הרפואית [[הצלב האדום]] ו[[הסהר האדום]] הקיימים ברחבי העולם. [[מגן דוד אדום]] נבחר כסמלו וכשמו של הארגון, משום שמגן דוד נתפס כסמל המקביל לצלב בנצרות ולסהר באסלאם. [[הוועד הבינלאומי של הצלב האדום והסהר האדום]] טוען כי סמליו לא נוצרו לפי מסורות דתיות, אלא מדובר בדגלי [[שווייץ]] ו[[טורקיה]] בהיפוך צבעים. בשנת 1950 קיבל מגן דוד אדום הכרה רשמית של [[ישראל|מדינת ישראל]], אך הארגון לא זכה להכרה בינלאומית כיוון שהוועד הבינלאומי לא היה מוכן להכיר במגן דוד אדום כסמל נוסף של הארגון הבינלאומי. בסוף [[2005]] הוחלט ב"וועד הבינלאומי" שכל מדינה שלא רואה לנכון להשתמש בצלב או בסהר, תוכל להשתמש בסמל של מעוין אדום ("הקריסטל האדום"), או בסמל מקומי הנתון בתוך המעוין האדום. לפיכך הסכים הוועד הבינלאומי לקבל לשורותיו את הארגון הישראלי, אך התנה את הדבר בכך שסמל מגן דוד אדום יהיה בשימוש מקומי בלבד, ואילו בפורומים בינלאומיים הוא יהיה נתון בתוך מעוין אדום. גם בעמותה המקבילה, [[איחוד הצלה]], מופיע מגן דוד במרכז הסמל שלה.
<gallery widths="200" heights="150">
קובץ:020107 1902 PA300453.jpg|מגן דוד שנחצב בקיר [[מכרה]] [[מלח בישול|מלח]] ב[[מכרות המלח בווייליצ'קה]], [[פולין]]
קובץ:פסל "הדגל" בנס ציונה,.jpg|פסל מגן דוד ב[[נס ציונה]] של הפסל [[ישראל פרימו]]
קובץ:Star of david6128.jpg|ילדים יוצרים צורת מגן דוד. [[מגדיאל]], 1946. צילום: רודי ויסנשטין, הצלמניה
קובץ:Flag-of-Israel-4-Zachi-Evenor.jpg|[[דגל ישראל]]
קובץ:HPIM432.jpg|[[חזית (אדריכלות)|חזית]] בניין [[ישיבת נווה דקלים]] בצורת מגן דוד, שהיה ביישוב [[נוה דקלים]] שב[[גוש קטיף]] (2005)
קובץ:אנדרטת שלושת הנערים.jpg|אנדרטת [[רצח שלושת הנערים|שלושת הנערים]] ב[[עיינות ענר]], האמן אסף קדרון
</gallery>

===השקפות שונות לגבי משמעות הסמל===
[[קובץ:מגן דויד - עם ישראל.jpg|ממוזער|מגן דוד לפי הצעתו של נבון קצב, כמייצג את שלושת יסודותיה של [[המסורת היהודית]].]]
יש פרשנים הטוענים כי הפרח [[שושן צחור]] שמורכב משישה עלי גביע בצורה של מגן דוד, הוא למעשה השושנה של שיר השירים הרומזת לעם ישראל{{הערה|{{תנ"ך|שיר השירים|ב|ב}}, ובפירושים}}.

קיימת טענה שסמל הכוכב בן ששת הקודקודים מקורו יווני, היות שבאלפא ביתא היוונית המשולש הוא תמונת האות דלתא, שהיא האות הראשונה של המילה דאוס ([[אלוהים|אלהות]]), וכיוון שהאמינו בשתי רשויות, אל פועל טוב ואל פועל רע, הרכיבו את שני הפועלים יחד למגן{{הערה|אוצר השמות ערך מגן דוד}}. טענה זו אינה נכונה משום שהמילה דאוס (Deus) לאלוהים היא מ[[לטינית]] ולא מיוונית. מושג האלוהות ביוונית הוא תאוס (θεός) המתחיל באות [[תטא]] ולא ב[[דלתא (אות)|דלתא]].

יש שראו במגן דוד שילוב בין היסוד השמימי ששואף לארץ (המשולש שקודקודו פונה כלפי מטה), לעומת היסוד הארצי ששואף השמימה (המשולש שקודקודו פונה כלפי מעלה). יש הוגי דעות שאמרו שהמגן דוד עם שישה קצוות מסמל את השליטה השמימית על ד' רוחות העולם ולמעלה ולמטה{{הערה|שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ג סימן טו, ועוד.}}.

לפי ה[[קבלה]], מגן דוד רומז על שבע ה[[ספירה (קבלה)|ספירות]] התחתונות. כל משולש מששת המשולשים, רומז על ספירה אחרת, ומרכזו המשושה של המגן דוד רומז על ספירת המלכות, המקובלת משש הספירות{{הערה|פירוש "ארץ החיים" על ה[[תהילים]] (לרבי אברהם חיים הכהן מניקלשבורג), פרק יח (דפוס ראשון, קונסטנטינופול, תק"י, דף כ, עמוד ב; פיוטרקוב, תרצ"א, עמ' 31).}}.

ה[[פילוסוף]] היהודי [[פרנץ רוזנצוויג]] נתן פירוש ייחודי למגן דוד, על שני המשולשים המרכיבים אותו. לשיטתו, שלושת קודקודי המשולש הבסיסי הם כנגד שלושת מוקדי המחשבה הפילוסופית בעולם - [[אלוהים]], [[אדם]], [[היקום|עולם]]. שלושת קודקודי המשולש השני מסמלים את היחסים בין קודקודי המשולש הראשון, שהם שלושת עקרונות היסוד של היהדות על פיו: בריאה (היחס בין אלוהים והעולם), התגלות (היחס בין אלוהים והאדם) וגאולה (היחס בין האדם והעולם). לצורה הנוצרת קורא רוזנצוויג "כוכב הגאולה", ומכאן נובע שם ספרו.

מסורת נוספת היא שמקור המגן דוד הוא בעצם חתימתו של דוד המלך: האות [[ד]] ב[[כתב עברי עתיק]] נראית כמו משולש, ומגן דוד מורכב משני משולשים, אחד על השני{{הערה|בצלאל דייטש, '''מעשה בצלאל''' עמוד סג.}}.

הסופר [[ש.ב נפתלי]] הביא במאמרו '''אורייתא הקב"ה וישראל חד הוא''': "והחוט המשולש לא במהרה ינתק", הוי אומר המשולש התחתון חודו כלפי מעלה והוא הקב"ה והזויות התחתונות הם אורייתא וישראל אם פונים הם אל ה' כמים הפנים אל הפנים מביט הכי גם המשולש העליון ונוצרת הצטלבות והוא שכתוב 'חד הוא'. עוד פירוש מעניין לצורתו של המגן דוד הוא: שצורתו של מגן דוד דומה לכתרו של ה[[רימון מצוי|רימון]].

==בתרבויות אחרות==
צורתו של מגן הדוד הופיעה בתרבויות [[המזרח הרחוק]] לפני אלפי שנים, והיא משמשת בתרבויות המזרח עד היום. ב[[הודו]] משמש הסמל עוד מהתקופה שלפני הספירה הנוצרית וניתן לראותו גם על מקדשים עתיקים וגם בשימוש יום-יומי. לעיתים קרובות מופיע מגן דוד בסמיכות ל[[צלב קרס|צלב הקרס]]. ב[[הינדואיזם]] הוא סמלה של ה[[אל]]ה [[לקשמי]], אלת המזל והשפע החומרי. לעיתים הסמל הוא בצורת [[סרי יאנטרה]] {{אנ|Sri Yantra}} (כלי להתעשרות ולהצלחה), הוא הסמל של האלה [[טריפורה סונדרי]] {{אנ|Tripura Sundari}}, הסמל מורכב מ-9 משולשים, חמישה הפונים כלפי מטה וארבעה כלפי מעלה, היוצרים צורה הנראית דומה למגן דוד. ב[[יוגה]] ההודית, הסימן של ה[[צ'אקרה]] הרביעית, צ'אקרת הלב, הוא מגן דוד.

באסלאם קיים שימוש נרחב בסמל ההקסגרמה שם הוא מכונה בשם "חותם שלמה"{{אנ|Seal of Solomon}}. הקרבה למינוח מגן דוד מעידה כפי הנראה על מסורות קרובות הנוגעות במקור השימוש בסמל זה בקרב שתי הדתות. הסמל מופיע באמנות המוסלמית החל מ[[המאה ה-12]], כולל על מטבעות מ[[ממלכת ירושלים|התקופה האיובית]]. השימוש במגן דוד בעיטורים המוסלמיים רווח מאוד בתקופות המאוחרות יותר וב[[האימפריה העות'מאנית|תקופה העות'מאנית]] היה נפוץ מאוד. שרידים לעיטורים אלו בישראל ניתן למצוא גם ב[[חומת ירושלים העות'מאנית]], כמו [[שער האשפות#התפתחות מבנה השער|על משקוף שער האשפות]]. דגל ה[[ח'ליפה|ח'ליף]] של מרוקו כלל את ההקסגרמה כביטוי של "חותם שלמה", סמל ירוק על רקע אדום. הכוכב הוחלף ב-[[1945]] לפנטגרם (גרסת כוכב בעלת חמישה קודקודים בלבד) המופיע ב[[דגל מרוקו]]{{הערה|[http://www.alakhbar-usa.com/aloumaal3arabia/morocco_flag.html היסטוריה של מרוקו - דגל הח'ליף]}}. כן מופיע הסמל במסגדים רבים בעולם. עם הפיכתו של ההקסגרמה לסמלה המובהק של התנועה הציונית, חלה ירידה בשימוש בסמל זה באסלאם.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://blog.nli.org.il/en/star-of-david/|הכותב=שרון כהן|כותרת=The Story of the Star of David|אתר=The Librarians|תאריך=2021-05-19|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2023-10-02}}</ref>
[[קובץ:חותם שלמה וסהר (4236747240).jpg|ממוזער|בחותם שלמה וסהר על בניין מוזיאון השומרוני הטוב (על כביש ירושלים-יריחו)]]

===שימושים בסמל בדגלי עמים אחרים===

סמל ההקסגרמה הופיע גם על [[דגל אתיופיה]] עד [[1996]], ובמרכזו נוסף עיגול כחול ובו הסמל בצבע צהוב.

על [[דגל צפון אירלנד|הדגל הישן של צפון אירלנד]] מופיע כוכב בעל שישה קודקודים הדומה למגן דוד, ובתוכו יד אדומה ("[[היד האדומה של אלסטר]]"). הדגל מקובל בקרב ה[[יוניוניזם (אירלנד)|יוניוניסטים]] (תומכי האיחוד עם בריטניה) ומגן הדוד המסומן עליו אינו ברור, ייתכן שזהו רמז ל[[מלוכנות]] וקשר ל[[בית דוד]]. הסבר אחר הוא שששת קודקודי הכוכב מסמלים את ששת [[מחוזות צפון אירלנד]]{{הערה|[http://cain.ulst.ac.uk/images/symbols/unionloyal.htm מפתח הסמלים של צפון אירלנד] מתוך אתר אוניברסיטת אלסטר להבנת הפוליטיקה והקונפליקט בצפון אירלנד}}.

במרכז [[דגל בורונדי]] מופיעים שלושה כוכבים בני שישה קודקודים, כל אחד מהם אדום עם שוליים ירוקים.

בעבר הופיע כוכב בן שישה קודקודים בצבע אדום בדגל של [[נסיכות ג'נדאראואולו]] (Candaroğlu), אחת מ[[הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה|הנסיכויות הבייליקיות]] שהתקיימה ב[[אנטוליה]] בין השנים [[1292]]–[[1461]], ובדגל של [[נסיכות קאראמאן]], נסיכות אנטולית נוספת שהתקיימה בשנים [[1237]]–[[1486]]. דגל זה גם היה דומה בצבעיו לדגל הישראלי בן ימינו.

<gallery>
קובץ:Ulster Banner.svg|[[דגל צפון אירלנד|הדגל הישן של צפון אירלנד]] (לא בשימוש רשמי)
קובץ:Flag of Burundi.svg|דגל [[בורונדי]]
קובץ:Flag of Nigeria (1914–1952).svg|[[דגל ניגריה]] בתקופת היותה מושבה בריטית (1886 - 1957). [[נס כחול]] [[השחתה (דגל)|מושחת]] בכוכב משושה ירוק על רקע אדום
קובץ:Flag of Morocco hexagram.svg|דגל [[ח'ליפה|ח'ליף]] [[מרוקו]] עד 1945
קובץ:Flag of Bonaire.svg|דגל [[בונייר]]
קובץ:Karaman.png|הדגל של [[נסיכות קאראמאן]] (נכבשה על ידי העות'מאנים בשנת 1487)
</gallery>

==מתמטיקה==
[[קובץ:Inscribed Star of David.svg|שמאל|ממוזער|150px|מגן דוד כחול חוסם מגן דוד אדום, וחסום במגן דוד ירוק. ה[[יחס (בין מספרים)|יחס]] בין הצלעות בין מגן דוד לחוסמו הוא שורש 3]]
מגן דוד הוא אחת מהצורות השימושיות בהיכרות ראשונה של תלמידים ב[[בית ספר יסודי|בית הספר היסודי]] וב[[בית ספר תיכון|בית הספר התיכון]] עם כללי ה[[גאומטריה]] וה[[טריגונומטריה]], ומאפשר בקלות להדגים אלמנטים כגון [[דמיון משולשים]], [[חפיפת משולשים]], יחסים בין זוויות וצלעות. ב[[מרחב אוקלידי]] ניתן להגדיר מגן דוד כללי כשני [[משולש שווה-צלעות|משולשים שווי צלעות]] [[משולשים חופפים|חופפים]], שצלעו של כל אחד מהם חוצה שתי צלעות של האחר, כך שהשטח המשותף הוא [[משושה]] [[מצולע משוכלל|משוכלל]]. בנוסף, מגן דוד הוא ה[[כיכוב (גאומטריה)|כיכוב]] היחיד של משושה והכיכוב היחיד של [[תמניון]] הוא מגן-דוד תלת־ממדי, המורכב משתי פירמידות משולשות.

מספר תרגילי גאומטריה קלאסיים מבוססים על תכונות אלמנטריות של מגני דוד משוכללים: חלוקה של כל אחת מצלעות המשולשים הגדולים לשלושה חלקים שווים, וקיום שתי זוויות בלבד: 60 מעלות ו-120 מעלות. תרגיל בסיסי בטריגונומטריה מתייחס ליחס הגדלים בין מגן דוד החסום במגן דוד, ובין המגן דוד החוסם אותו; זאת כהכנה לתרגילים מורכבים יותר של משולש החסום במעגל. לפתרון התרגיל נדרשים רק שלושה משפטים טריגונומטריים: [[יחס (בין מספרים)|יחס]] בין צלעות ב[[משולשים דומים]] מעידה על יחס בין המשולשים, [[משפט פיתגורס]] ומשפט הצלע מול זווית 30 מעלות ב[[משולש ישר-זווית]].

ב[[פרקטל]] "[[פתית השלג של קוך]]" מתקבל מגן דוד בשלב השני.

== ראו גם ==
* [[ישראל]]
* [[יהודים]]
* [[הטלאי הצהוב]]
* [[משושה]] (הקסגון)
* [[פנטגרם]]
* [[דמקה סינית]] - משחק שהלוח שלו מעוצב בצורת מגן דוד
* [[תמניון מכוכב]] - צורה שזכתה לכינוי 'מגן דוד תלת־ממדי'

==לקריאה נוספת==
* אפרים דיינרד, '''ציון במשפט'''.
* '''הדבורה''' שנת תרמ"ה גיליון 33 וגיליון 40.
* ישראל יפה, '''האסיף''' תרמ"ו.
* '''[[המליץ]]''' תרנ"ח גיליון 11.
* '''תל תלפיות''' תרס"א, עמ' 164 ועמ' 183.
* [[מיכאל קוסטא]], '''חתך הזהב, חותם שלמה ומגן דוד''', [[ספרית פועלים]], 1990.
* [[גרשם שלום]], '''מגן דוד: תולדותיו של סמל''', [[המשכן לאמנות עין חרוד]], 2009.
* אורי אופיר, '''הדגל''', ספר לכל, 2001
* [[אליק מישורי]], '''"שורו הביטו וראו", איקונות וסמלים ציוניים בתרבות הישראלית''', [[עם עובד]], 2000
* דני בירן, '''איש על דגלו''', מסע אישי בעקבות המורשת ההיסטורית של דגל ישראל, הוצאת סטימצקי 2017
* יונה דברת, '''מגן דוד - סמל להבטחה ושילוב דורות''' [[המעין (כתב עת)|המעין]] מד' [[ה'תשס"ד]] עמודים 15–21

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Star of David|שם ויקישיתוף=מגן דוד|ויקימילון=מגן דוד}}
* {{תרבות|מתיה קם, נעמה רבינוביץ|מגן דויד|מגן-דויד|lexicon}}
* [https://web.archive.org/web/20120526055045/http://www.kingdavidstory.com/he_SourceOfStarOfDavid.aspx?part=1 מהו המקור ל"מגן דוד"?], באתר "דוד מלך ישראל" המבוסס על הספר "דוד המלך ועצמת התהילים"
* [http://www.ka-gold-jewelry.com/hebrew/p-articles/star-of-david.php מגן דוד - סמלה של היהדות], באתר "תכשיטים קוסמיים"
* {{המרכז ללימודי רוח|ערים וקהילות בימי הביניים|הדגל הראשון שהתנוסס עליו מגן דוד|medieval-cities/hdgl-hrshvn-shhtnvss-lyv-mgn-dvd}}
* {{כעת|שמואל גבעון|הסמל מגן דוד באמנות היהודית הקדומה|2018/07/כעת-שני|305}}
* הרב [[זמיר כהן]], [https://web.archive.org/web/20200607183652/https://www.hidabroot.org/#comment-40132 מגן דוד - סודות ומסרים], באתר "[[הידברות (ארגון)|הידברות]]"
* {{הספרנים|שרון כהן|הכוכב שלנו: סיפורו של מגן הדוד|mada-magen-david|יולי 2020}}
* {{בריטניקה}}
* {{המרכז ללימודי רוח|היסטוריום: רגע היסטורי למורים ותלמידים|הכוכב שנולד בפראג|historiyom/hkvkb-shnvld-bprg}}
* [[רוני רייך]], [https://www.modeemi.fi/~david/juvelius/Shema_Magen_David.pdf על קשר גרפי אפשרי בין "קריאת שמע" (דברים ו: ד) ובין הסמל המכונה "מגן דוד"], '''ספר עדה ירדני''', 2021
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007543412805171|מגן דוד}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{דוד}}
{{מצולעים ופאונים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ישראל: סמלים לאומיים]]
[[קטגוריה:מטענים הרלדיים]]
[[קטגוריה:מצולעים]]
[[קטגוריה:סמלים יהודיים]]
[[קטגוריה:צורות גאומטריות סימטריות]]
[[קטגוריה:דגלים וסמלים דתיים]]
[[קטגוריה:סמלים הינדיים]]
[[קטגוריה:כוכב (סמל)]]