מודל העירוי של ההשפעה הרגשית

מודל התערבות ההשפעה הרגשית (באנגלית: Affect Infusion Model) הוא מודל פסיכולוגי המתאר את החשיבות של השפעת רגשות ומצבי רוח על שיפוטים חברתיים פסיכולוגיים שאנשים מבצעים. הבנת החשיבות משמעותית כי היא הכרחית בהקשרים אישיים, בין-אישיים ומקצועיים.

שיפוטים חברתיים משפיעים על תפיסותיו של האדם בנושאים של תפיסה עצמית, עמדות, שכנוע, התנהגות בין קבוצות וסטריאוטיפים.

על פי המודל, כשאדם נמצא במצב רוח חיובי, אז החיוביות תשפיע על קבלת ההחלטות שלו. אדם שנמצא במצב רוח טוב יעריך את העולם בצורה חיובית יותר ולכן יתפוס את התוצאות של התנהגויות מסוכנות כטובות יותר. כשאדם נמצא במצב רוח רע, השליליות משפיעה על מצב רוחו כך שהוא תופס את העולם בצורה יותר מאיימת. הוא לרוב לא יבחר לקחת סיכונים ויחשוב בצורה אנליטית יותר כדי להימנע מהפסדים.

מטרת המודל (AIM)

מטרת המודל (AIM) היא להסביר את המורכבות שיש להשפעות רגשיות על שיפוט הסיטואציה. על פי המודל, לתכונות האדם השופט ולמאפייני האירוע יש השפעה ניכרת על האופן בו הסיטואציה תישפט. בנוסף, המודל מבקש לענות על שאלות הקשורות להשפעת מצב הרוח והרגשות של השופט על אסטרטגיות עיבוד ותפקיד ההשפעה בעיבוד מידע מורכב. ההנחה העיקרית של המודל היא שמצב הרוח הרגשי עשוי להיכנס לתהליכי חשיבה ולהשפיע על החלטות באופן שאינו מודע.

אסטרטגיות העיבוד

מודל התערבות ההשפעה הרגשית ׁׁ(AIM) מכיל בתוכו ארבע אסטרטגיות שונות של עיבוד מידע בשיפוטים חברתיים: גישה ישירה, עיבוד מוטיבציה, עיבוד היוריסטי ועיבוד מהותי.

ישנם שני סוגים של השפעות אשר מאפיינים את האסטרטגיות: הסוג הראשון הוא עירוי גבוה ובו בשיפוט הסיטואציה יש התאמה רבה של מצב הרוח לשיפוט. הסוג השני הוא עירוי נמוך בו בשיפוט הסיטואציה יש התאמה קטנה של מצב הרוח לשיפוט.

• אסטרטגית גישה ישירה: אסטרטגיה זו כוללת שחזור של הערכות קוגניטיביות אשר כבר קיימות ומוכרות בתפיסות שלנו. היא משמשת כשהאירוע ידוע או מוכר ואין צורך בכוחות קוגניטיביים, רגשיים או מצביים חזקים אשר דורשים עיבוד מורכב יותר. גישה זו היא אסטרטגיית עירוי בעלת השפעה נמוכה מהסיבה שהיא לא דורשת הרחבה או הסבר נרחב. כמו סטריאוטיפים.
• עיבוד מוטיבציה: אסטרטגיה זו משמשת כאשר ישנם לחצים מוטיבציוניים חזקים וספציפיים לתוצאה שיפוטית ספציפית. עיבוד זה מתרחש כשלשופטים יש מוטיבציות ומטרות חזקות וספציפיות שמשפיעות באופן ישיר על אופן השיפוט שלהם בסיטואציה. אסטרטגיה זו מאופיינת בגישה סלקטיבית ממוקדת על ידי חיפוש מידע, העדפות השופט ועיצוב מסקנות כדי להגיע לשיפוט הרצוי. אסטרטגיה זו מאופיינת בעירוי נמוך הכולל התאמה קטנה של מצב הרוח בשיפוט.
• עיבוד היוריסטי: תהליך קוגניטיבי בו השופט משתמש בדפוסי חשיבה פשוטים או כללים מסוימים על מנת לפתור בעיות או לקבל החלטות, במקום ביצוע של חישובים מדויקים או ניסוח של הסברים קוגניטיביים מקיפים. זה מאפשר לשופט לקבל החלטות מהירות ולהפיק לקחים. אך המהירות בה העיבוד הקוגניטיבי נעשה יכול גם לגרום לטעויות ובמקרים מוצלחים להביא לתוצאות הרצויות. משתמשים באסטרטגיה זו כשנמצאים בסיטואציות בעלות מגבלות של זמן ומשאבים וצריך להגיע לפתרון מיידי גם אם הוא לא מושלם. אסטרטגיה זו מאופיינת בעירוי גבוה.
• עיבוד מהותי: אסטרטגיה זו מביאה את שופטי הסיטואציה למצב בו הם חייבים לבצע בחירה, ללמוד ולפרש מידע חדש לגבי הסיטואציה הספציפית ולקשר אותו לתפיסה קיימת. עיבוד זה מתרחש בעיקר כשהמטרה מורכבת או לא מוכרת ולכן אין לשופט מוטיבציה ספציפית לעיבודה. משתמשים באסטרטגיה זו כאשר האסטרטגיות הקודמות, הפשוטות יותר, אינן מתאימות. אסטרטגיה זו מאופיינת בעירוי גבוה.

לקריאה נוספת

• Forgas, J. P. (1995). Mood and judgment: the affect infusion model (AIM). Psychological bulletin, 117(1), 39

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "מודל העירוי של ההשפעה הרגשית".