מונרכיה העוברת בירושה
מונרכיה העוברת בירושה היא הסגנון הנפוץ ביותר של מונרכיה וצורתן של כמעט כל המונרכיות הקיימות כיום בעולם.
תחת מונרכיה העוברת בירושה מגיעים כל המלכים מאותה משפחה, והכתר עובר ישירות מחבר אחד של המשפחה לחבר אחר במשפחה. לשיטת הירושה יש יתרונות בהיותה יציבה, מתמשכת וצפויה מראש, כמו גם הגורמים הפנימיים המייצבים של חיבת המשפחה והנאמנות המשפחתית.
למשל, כאשר המלך או המלכה במונרכיה העוברת בירושה מת או מתפטר, הכתר עובר בדרך כלל לדור הבא, כלומר, צאצאם, בדרך כלל על פי סדר הבכורה. כשצאצא זה מת קודם לכך, עובר הכתר לצאצאו, או אם אין לו צאצאים, הכתר עובר לאחות, אח, אחיינית, אחיין, בן-דוד, או קרוב משפחה אחר. בדרך כלל נקבע היורש במונרכיות העוברות בירושה באמצעות חוק המגדיר את סדר היורשים, כך שידוע היטב מראש מי יהיה המונרך הבא, גם אם מתרחשים מקרי מוות פתאומיים. סדר היורשים האופייני במונרכיות העוברות בירושה מבוסס על צורה כלשהי של זכות הבכורה, אך קיימות שיטות אחרות כמו העברת הירושה לגברים בלבד על פי גילם (קודם אחיו של המונרך ואחר כך בניו), בחירה (באירלנד כך היו נבחרים ראשי השבטים והמלכים תהליך הקרוי באנגלית tanistry) והסכם רוטציה, שהיו נפוצים יותר בעבר.
בעבר היו הבדלים בשיטות הירושה, בעיקר סביב לשאלה האם הירושה מוגבלת לזכרים בלבד, או האם גם הנקבות ראויות למלוך. ירושה אגנאטית מתייחסת למערכות בהן לנקבות אסור למלוך או להעביר את זכויות הירושה לצאצאיהן הזכריים (ראו החוק הסאלי). "אגנאט" מוגדר כסוג מיוחד של קרוב משפחה של אדם כאשר קיים אב קדמון משותף שממנו יש לכל אחד משניהם שושלת רצופה של בנים זכרים בלבד. לעומתה, ירושה קוגנאטית התייחסה פעם לכל סוג של ירושת ממלכה או ירושה אחרת שבה התאפשר גם לזכרים וגם לנקבות להיות יורשים, אם כי כיום המונח מתייחס במפורש לירושה שווה על פי הבכורה בלא קשר למגדר.
מלוכה נבחרת יכולה לפעול באופן מעשי כמו מונרכיה העוברת בירושה, למשל כאשר הזכות להיבחר מוגבלת לבני משפחה אחת בלבד (ואף מוגבלת יותר אם הדבר מותר על פי חוקי הקדימות בבחירה). דבר זה אירע בעבר, בדרך כלל בצורה איטית, במונרכיות שבמקור היו מונרכיות נבחרות. צורה אחרת של מלוכה העוברת בירושה, על אף שהייתה כביכול נבחרת, היא כאשר המונרך המכהן מביא לבחירה במהלך חייו את יורשו הנבחר (בן, בת, אח, אחות, או קרוב משפחה אחר) כשעדיין יש ביכולתו להפעיל את מלוא השפעתו על מנת לכוון את הבחירה לתוצאה הרצויה מבחינתו.
ברבות ממדינות אירופה של סוף ימי הביניים היו מונרכיות נבחרות באופן רשמי, אבל אותה משפחה אחזה בהגה השלטון כבר במשך מאות בשנים, ואת מצב כלאיים זה ניתן לכנות כמונרכיה פסאודו-נבחרת, העוברת בפועל בירושה, כאשר שיטת הירושה עוברת שינוי בצורה איטית. רובן של המונרכיות הנבחרות מסוג זה הפכו רשמית למונרכיה העוברת בירושה בתחילת העידן המודרני.
