מרפאת זמנהוף – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-<references /> +{{הערות שוליים}})
שורה 6: שורה 6:


==היסטוריה ומאפיינים==
==היסטוריה ומאפיינים==
המבנה תוכנן על ידי ה[[אדריכל]] [[יוחנן רטנר]] בשיתוף עם [[ע. וילנסקי]] ו[[יוסף נויפלד]], בשנים [[1934]] עד [[1936]]. הוא קם על שטח [[חקלאות|חקלאי]] בגודל של 1.8 [[דונם]], שהיה שייך לשכונת [[נורדיה]] ואשר צורתו כשל [[טרפז]]. המבנה נבנה לפי עקרונות [[אדריכלות]] [[הסגנון הבינלאומי]] ושטחו הבנוי עמד תחילה על 2,500 מ"ר. במשך השנים נוספו למבנה שני אגפים נוספים, ושטחו הבנוי הועמד בשנת [[1947]] על כ-4,700 מ"ר, שהשתרעו על-פני ארבע קומות.
המבנה תוכנן על ידי ה[[אדריכל]] [[יוחנן רטנר]] בשיתוף עם [[ע. וילנסקי]] ו[[יוסף נויפלד]], בשנים [[1934]] עד [[1936]]. הוא קם על שטח [[חקלאות|חקלאי]] בגודל של 1.8 [[דונם]], שהיה שייך לשכונת [[נורדיה (שכונה)]] ואשר צורתו כשל [[טרפז]]. המבנה נבנה לפי עקרונות [[אדריכלות]] [[הסגנון הבינלאומי]] ושטחו הבנוי עמד תחילה על 2,500 מ"ר. במשך השנים נוספו למבנה שני אגפים נוספים, ושטחו הבנוי הועמד בשנת [[1947]] על כ-4,700 מ"ר, שהשתרעו על-פני ארבע קומות.


המבנה מתאפיין בחזיתות פשוטות וחלקות, ללא מרפסות או עיטורים ובקירות לבנים. חלק מהפינות מעוגלות, והחלונות נקבעו בשורות ובמרווחים קבועים. המבנה הוגדר על ידי [[עיריית תל אביב-יפו]] כ[[שימור מבנים|מבנה לשימור]] ברמה בינונית. וכך תואר המבנה בתערוכת [[ההסתדרות]] "עשרים שנות בנייה" שנערכה בשנת [[1940]]:
המבנה מתאפיין בחזיתות פשוטות וחלקות, ללא מרפסות או עיטורים ובקירות לבנים. חלק מהפינות מעוגלות, והחלונות נקבעו בשורות ובמרווחים קבועים. המבנה הוגדר על ידי [[עיריית תל אביב-יפו]] כ[[שימור מבנים|מבנה לשימור]] ברמה בינונית. וכך תואר המבנה בתערוכת [[ההסתדרות]] "עשרים שנות בנייה" שנערכה בשנת [[1940]]:

גרסה מ־20:30, 23 בספטמבר 2011

34°04′37″N 34°46′43″E / 34.07694°N 34.77861°E / 34.07694; 34.77861

מראה המבנה
החזית המערבית
גרם מדרגות במרפאה

מרפאת זמנהוף היא מרפאה של שירותי בריאות כללית, השוכנת במרכזה של העיר תל אביב, בין הרחובות זמנהוף, גדעון, השופטים ושמשון הגיבור.

היסטוריה ומאפיינים

המבנה תוכנן על ידי האדריכל יוחנן רטנר בשיתוף עם ע. וילנסקי ויוסף נויפלד, בשנים 1934 עד 1936. הוא קם על שטח חקלאי בגודל של 1.8 דונם, שהיה שייך לשכונת נורדיה (שכונה) ואשר צורתו כשל טרפז. המבנה נבנה לפי עקרונות אדריכלות הסגנון הבינלאומי ושטחו הבנוי עמד תחילה על 2,500 מ"ר. במשך השנים נוספו למבנה שני אגפים נוספים, ושטחו הבנוי הועמד בשנת 1947 על כ-4,700 מ"ר, שהשתרעו על-פני ארבע קומות.

המבנה מתאפיין בחזיתות פשוטות וחלקות, ללא מרפסות או עיטורים ובקירות לבנים. חלק מהפינות מעוגלות, והחלונות נקבעו בשורות ובמרווחים קבועים. המבנה הוגדר על ידי עיריית תל אביב-יפו כמבנה לשימור ברמה בינונית. וכך תואר המבנה בתערוכת ההסתדרות "עשרים שנות בנייה" שנערכה בשנת 1940:

"זהו בניין ענק עם חזית שאורכה 70 מטר, מספר חדריו 70-80 ושטחו כ-2,500 מ"ר... חדריו, כמעט כולם פונים כלפי מערב. דרישה קפדנית זו השפיעה בלי ספק השפעה מכרעת על כל התוכנית. חדרי ההמתנה, המשתרעים לשלושה עברים, מאולם כניסה מרכזי, מפזרים את הקהל ומונעים את הצפיפות. פתרון זה נוח בייחוד מבחינת האוריינטציה. החדרים הם כאן כמעט בגודל סטנדרטי, חדרים גדולים יותר מורכבים משתי יחידות."‏‏[1]

המרפאה נקראת על שם רחוב זמנהוף שמצפון לה, שהוא קרוי על שמו של אליעזר זמנהוף, למרות שהכניסה הראשית למבנה נמצאת בצידו הדרומי הפונה אל רחוב השופטים. במשך שנים רבות, תפקדה מרפאת זמנהוף כאחת המרפאות החשובות בתל אביב ובארץ כולה, וניתנו בה שירותים שונים של רפואה מקצועית. עם זאת המבנה מיושן והוא שוכן בלב אזור מגורים שרחובותיו צרים והסובל ממצוקת חניה. כל אלה הביאו את הנהלת שירותי בריאות כללית לכלל החלטה למכור את הנכס, וחלק מהמחלקות הועברו למרפאות אחרות, ובעיקר למרפאה חדשה שנחנכה במגדל המאה ברחוב אבן גבירול.

תוכניות עתידיות

הנכס נמכר לחברת "בניני העיר הלבנה" ביולי 2005, אשר מכרה אותו ליזם פרטי תמורת סכום של 5.3 מיליון דולר‏‏[2], והוא מיועד להפוך לבית-מגורים שבו 51 יחידות דיור. בהתאם לאישורה של מחלקת השימור של עיריית תל אביב-יפו, שניים משלושת אגפי המבנה יהרסו ויבנו מחדש, בעוד שהשלישי ישומר. בנוסף תותר הקמת קומה חמישית בבניין, אשר תשתרע על חלק משטחו, ומתחתיו יחפר חניון תת-קרקעי.

בספרות

מרפאת זמנהוף היא מקום התרחשותו של ספר הילדים "מה קרה לקרוקודיל", מאת ע. הלל.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים