הון חברתי

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הון חברתי הוא מושג במדעי החברה המתאר את סך המשאבים הבלתי חומריים העומדים לרשות החברים ברשת חברתית מסוימת מכוח שיתוף הפעולה, האמון וערוצי המידע ביניהם. ההמשגה של 'הון חברתי' אינה חדשה, ונעשה בה שימוש עוד ב-1916 על ידי Hanifan אשר התייחס אל "הרצון הטוב, הערבות ההדדית והמגעים החברתיים אשר יוצרים יחידה חברתית" (Hanifan, 1916: 130 at Infed encyclopedia, 2003). במהלך העשורים האחרונים של המאה העשרים זכה מושג זה לתשומת לב מרובה, בשדה האקדמי והציבורי כאחד.

הגדרות אקדמיות להון חברתי

בורדייה הגדיר הון חברתי כמצרף של משאבים – ממשיים או פוטנציאליים – הקשורים לשייכות לרשת יציבה של קשרים חברתיים ממוסדים. קשרים אלה מקנים לחברים ברשת גיבוי של הון הנמצא בבעלות משותפת (1997:51).

קולמן (Coleman) רואה בהון חברתי סוג ייחודי של משאבים הזמינים לשחקנים חברתיים, הכוללים היבטים מסוימים של מבנה חברתי ומאפשרים פעולות של השחקנים (בין אם יחידים או קבוצות), בתוך המבנה החברתי. לשיטתו, יחסים חברתיים יוצרים משאבים שימושיים עבור השחקנים בתהליכים של ביסוס התחייבויות, ציפיות ויחסי אמון, ובכך יוצרים ערוצי מידע ונורמות המגובות בסנקציות אפקטיביות (Coleman, 1988: 98, 103).

רוברט פוטנאם (Robert D. Putnam) מגדיר הון חברתי כמאפיינים ודפוסים של ארגון חברתי, המאפשרים שיתוף פעולה ותיאום לתועלת הכלל. שלא כהון פיזי המתייחס לערכם של חפצים, הון אנושי ותרבותי המתייחסים לנכסים לא מוחשיים של הפרט, הון חברתי מתייחס לקשרים שבין יחידים – לרשתות חברתיות ולנורמות ההדדיות והאמון הנובעות מתוכן. (פוטנאם, 1995; 2000). הוא מבחין בין מושג זה לבין המושג Civic Virtue ומציין כי אותן "איכויות משותפות" המאפיינות קבוצות חברתיות אפקטיביות בעיקר כאשר הן שזורות במארג של יחסים חברתיים הדדיים: חברה עשויה להיות משופעת באיכויות אזרחיות משותפות, אך בהיעדרם של קשרים חברתיים הדוקים לא תתאפיין חברה זו בהון חברתי (פוטנאם, 2000).

ניתן לראות כי המשותף לכל ההגדרות הוא הקשר בין מאפייני המבנה החברתי לבין המשאבים אותם הוא מזמן לחברים בו. עם זאת, תפיסתם של השלושה את המושג היא שונה ומובחנת, וקשורה קשר הדוק לשדות המחקריים בהם עסקו.

המושג בשימוש קובעי מדיניות

עבודתם של בורדיה וקולמן הייתה חשובה לביסוס המונח בסוציולוגיה ומדעי החברה , אולם עבודתו של רוברט פוטנאם הביאה את המושג אל מוקד תשומת הלב האקדמית והציבורית. לא מעט הודות לכותרות הפרובוקטיביות שלו מאמריו (Bowling alone", 1995; "Who killed civic America?", 1996") בהם ניסה להסביר תהליכים העוברים על החברה האמריקאית בעשורים האחרונים. מושגי המפתח בהגדרתו של פוטנאם את ההון החברתי הם רשתות, נורמות הדדיות והאמון הנובע מהן. בעקבות ספריו של פוטנאם והדיון הציבורי שהתעורר בעקבותיהם, נמצאה הטרמינולוגיה של הון חברתי כבעלת ערך לשם ניתוח וניבוי שגשוג ועוני של קהילות בקרב קובעי מדיניות. למשל: הבנק העולמי רואה "הון חברתי כמתייחס אל המוסדות, היחסים והנורמות המעצבים את הכמות והאיכות של יחסי הגומלין החברתיים המאפיינים חברה... הון חברתי אינו רק סכום המוסדות המרכיבים חברה – הוא הדבק המחזיק מוסדות אלה יחד" (World Bank, 1999).

מדידת ההון החברתי

באופן כללי ניתן להגדיר את ההון החברתי כמושתת על קיומם של רשתות חברתיות הדוקות המתאפיינות באמון ונורמות של הדדיות בין חברי קבוצות חברתיות שונות. אמון בין חברי הקבוצה מקל על קיומו של שתוף פעולה ביניהם, בעיקר בתנאי אי-ודאות, ושימוש פורה באמון מעצים אותו ומביא לאמון ושתוף פעולה נוספים. אולם, הגדרות אלו הן כולן מופשטות ואינן נותנות כלים להעריך את רמת ההון החברתי של רשת חברתית נתונה.

קיימים מספר משתנים חברתיים המקובלים כסמנים להון חברתי, כאשר המרכזיים שבהם הם אמון, נורמות של הדדיות ותחושת השתייכות. לשיטתו של פוטנאם , אמון חברתי הוא הביטוי ברמת הפרט לנורמות של הדדיות, המעודדות פעולה משותפת - על ידי כך שהן מאפשרות לאנשים לטול סיכון ולבטוח באחרים, מתוך אמונה שאלה לא ינצלו לרעה את האמון שניתן בהם.

רכיבי ההון החברתי, כפי שמציג אותם פוטנאם: אמון, נורמות הדדיות ותחושת השתייכות, מפורטים יותר מהמושג הכולל, אך גם הם מושגים מופשטים אשר יש לפתח מדדים לאמידתם. לשם כך עשה פוטנאם שימוש במדדים רבים, המבוססים בחלקם הגדול על נתונים משניים אודות היקפן של פעילויות חברתיות, מקצועיות, פוליטיות ופעילויות פנאי שונות בארצות הברית: חברות בארגונים מקצועיים, הצבעה בבחירות, השתתפות בפעילות פוליטית, חברות בקבוצות ספורט, ביקור אצל חברים, מספרי המבקרים בקולנוע, בברים ובמסעדות ועוד. בסקרים שערך במסגרת מחקריו נשאלו המשיבים על תדירות השתתפותם בפעילויות אלו.

הון חברתי בנסיגה

בספרו המפורסם "bowling alone" מגדיר פוטנאם את הנסיגה החלה בחברה האמריקאית בשל התדרדרות עקבית וחמורה בפרמטרים של הון חברתי, הוא מציין במיוחד כמה מישורים בהם ניתן למדוד התדרדרות זו:

1. מעורבות פוליטית וציבורית - Political and Civic Engagement: כפי שבאה לידי ביטוי בהשתתפותם של תושבים בארגונים קהילתיים, דוגמת כנסיות, ועדי שכונה ומועדוני ספורט, בהצטרפות ליוזמות פוליטיות אקטיביות, חתימה על עצומות, החרמת מוצרים וכדומה. ההנחה היא כי קיומם של מנגנונים חברתיים ממוסדים דוגמת אלו תורם ליצירתן של רשתות חברתיות הדוקות בקהילה, וכתוצאה מכך להתפתחותן של אמון ונורמות של הדדיות המאפשרות שיתופי פעולה נוספים. זהו תהליך ספירלי במסגרתו התארגנויות חברתיות המאפיינות הון חברתי גבוה, ירבו לצמוח בקהילות בהן יש נסיון חיובי עם התארגנויות קודמות, נסיון המעצים את האמון ואת נורמות ההדדיות (פוטנאם, 1995; Skocpol and Fiorina, 1999).
2. קשרים חברתיים לא פורמליים – Informal Social Ties: כפי שבאים לידי ביטוי במספר הפעמים בהם האמריקאי הממוצע מארח חברים בביתו, בהשתתפותו בפעילויות פנאי קבוצתיות המחייבות פעילות עם אחרים (דוגמת משחקי כדורת, מקהלות ותזמורות – לעומת צפייה בטלוויזיה או שימוש במחשב).
3. סובלנות לאחר ואמון בזולת – Tolerance and Trust: כפי שבאים לידי ביטוי בסקרי עמדות שבחנו אמון ויושר אישי, אך גם בעליית הזדמנויות התעסוקה לשוטרים, מאבטחים ועורכי דין - העוסקים בהסדרת יחסים חברתיים בהיעדר אמון וסובלנות. ממצאים מראים כי בניגוד למדדים האחרים, הסובלנות כלפי האחר הינה המדד היחיד להון חברתי קהילתי שנמצא במגמת שיפור.

קישורים חיצוניים

• פוטנאם, [1], bowling alone