יחס הרזרבה

יחס הרזרבה הוא מונח במקרו כלכלה המתאר את היחס בין כמות המזומנים שבידי הבנקים לבין גובה ההתחייבויות שלהם לציבור.

בפועל מקובל כי גובה התחייבויות הבנקים לציבור גדול בהרבה מכמות המזומנים שהבנקים מחזיקים בפועל. למעשה, אם כל לקוחות הבנק יבואו בבת-אחת למשוך את התחייבויות הבנק כלפיהם הבנק יפשוט רגל, אך משיקולים סטטיסטיים ניתן להניח באופן סביר כי הלקוחות שומרים על קצב משיכה מסוים הקטן בהרבה מפוטנציאל המשיכה המקסימלי, כך שהבנקים יכולים להתחייב לשלם הרבה יותר מכמות המזומן שבפועל נמצאת בידיהם.

עם זאת, מקובל כי הבנק המרכזי מפקח על פעילות זו של הבנקים וקובע יחס המכריח את הבנקים לשמור על שיעור מזומנים מסוים כערובה להתחייבויותיהם כלפי הציבור. ככל שיחס הרזרבה גדול יותר כך הבנקים מוכרחים להחזיק ערובות מזומנים גדולות יותר כנגד התחייבויותיהם כלפי הציבור, ועל-כן ליחס הרזרבה קשר ישיר לסיכון שנוטל הבנק על-עצמו ועל היכולת שלו לעמוד בהתחייבויותיו. ככל שיחס הרזרבה קטן יותר כך הבנק פחות יציב, ומאידך לבנק יש אינטרס ליחס רזרבות קטן מכיוון שאז יתאפשר לו להלוות יותר ומכאן גם להרוויח יותר.

הנחת יסוד אומרת שלא כל לקוחות הבנק יבואו לבנק באותה העת וידרשו את כספם ולא כולם ירצו לקבל כסף מזומן אלא יסתפקו בשק ובהעברה בנקאית ולכן לבנק אין צורך להחזיק 100 אחוז מסך הכסף שהופקד בו. במצב של מלחמה/ חשד להונאה בבנק/ משבר כלכלי קשה, מצב שהוא שונה מהנחת היסוד, לקוחות הבנקים "יסתערו" על הבנקים למשיכת כספיהם ובמצב כזה הבנקים צפויים לקרוס.

בישראל, עומד יחס הרזרבה של הבנקים המסחריים על כ-6%. להשוואה, במהלך 2008 העלתה סין את יחס הרזרבה במדינה ל-17.5% .

הבנקים המסחריים שומרים על יחס רזרבה גבוה יותר מהנדרש, כיון שהם פועלים לפי יחס הלימות ההון.

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.