חוזה טיינג'ין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון גובה הקנס לפי נוסח החוזה, קישורים לחוזים |
מ הוספת קטגוריה:טיינג'ין באמצעות HotCat |
||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
[[קטגוריה:חוזים והסכמים במאה ה-19|טיינג'ין]] |
[[קטגוריה:חוזים והסכמים במאה ה-19|טיינג'ין]] |
||
[[קטגוריה:מלחמת האופיום השנייה]] |
[[קטגוריה:מלחמת האופיום השנייה]] |
||
[[קטגוריה:טיינג'ין]] |
|||
גרסה מ־15:32, 17 באוגוסט 2016
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
חוזה טְייֵנְגִ'ין (בסינית: 天津條約, נקרא גם חוזה טיאנצין) היה חוזה שנחתם בעיר טיינג'ין בסין ביוני 1858 בין בריטניה וסין והביא לסיום החלק הראשון של מלחמת האופיום השנייה. על החוזה חתמו גם צרפת, ארצות הברית ורוסיה שהיו שותפות במלחמה.
עיקרי החוזה:
- הבריטים, הצרפתים האמריקאים והרוסים יהיו רשאים להציב נציגים בבייג'ינג (עד אז הייתה העיר סגורה בפני מערביים).
- פתיחת 11 נמלים נוספים לסחר מערבי.
- אישור לכלי שיט וספינות מלחמה לשייט באופן חפשי בנהר היאנגצה.
- אישור לאזרחי המעצמות להיכנס אל תוך סין למטרות טיול, סחר או מיסיונריות.
- חיוב הסינים בתשלום קנס של 2 מיליון מטבעות כסף על הוצאות המלחמה של בריטניה, 2 מיליון מטבעות על הפסדי סוחרים נתיני בריטניה ו-2 מיליון מטבעות לצרפת.
חצר הקיסרות הסינית סירבה בתחילה להכיר בהסכם, אך חויבה לכך מאוחר יותר במסגרת ועידת פקין ב-1860.