מתאם ספירמן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שמירה זמנית של הדוגמה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:

'''מקדם המתאם של ספירמן''', ב[[סטטיסטיקה]], הוא [[סטטיסטיקה#מדדי קשר|מדד קשר]] [[סטטיסטיקה_א-פרמטרית|א-פרמטרי]] המודד את עוצמת הקשר בין שני משתנים, כאשר המשתנים נמדדים על ידי [[סולם מדידה|סולם]] סדר, רווח או מנה. מדד זה מעריך עד כמה טוב ניתן לתאר את הקשר בין המשתנים באמצעות [[פונקציה מונוטונית]].המדד אומד את עוצמת הקשר בין שני משתנים, X ו-Y, על ידי דירוג התצפיות.
'''מקדם המתאם של ספירמן''', ב[[סטטיסטיקה]], הוא [[סטטיסטיקה#מדדי קשר|מדד קשר]] [[סטטיסטיקה_א-פרמטרית|א-פרמטרי]] המודד את עוצמת הקשר בין שני משתנים, כאשר המשתנים נמדדים על ידי [[סולם מדידה|סולם]] סדר, רווח או מנה. מדד זה מעריך עד כמה טוב ניתן לתאר את הקשר בין המשתנים באמצעות [[פונקציה מונוטונית]].המדד אומד את עוצמת הקשר בין שני משתנים, X ו-Y, על ידי דירוג התצפיות.


שורה 15: שורה 16:
:<math> \rho = 1- {\frac {6 \sum Di^2}{N(N^2 - 1)}}</math>
:<math> \rho = 1- {\frac {6 \sum Di^2}{N(N^2 - 1)}}</math>


למעשה המדד זה מחושב על הפעלת נוסחת מקדם המתאם של פירסון על הדרגות R ו-S, והנוסחה מתקבלת על ידי פישוט אלגברי.
למעשה המדד זה מחושב על הפעלת נוסחת מקדם המתאם של פירסון על הדרגות R ו-S, והנוסחה הנתונה מתקבלת על ידי פישוט אלגברי של החישוב.


==תכונות==
==תכונות==
שורה 24: שורה 25:
==דוגמה==
==דוגמה==
במבחני טעימה אנשים נתבקשו לטעום מותגים שונים של פיצה, ולדרג את הנאתם מהטעם בסולם שנע בין הערכים 1 עד 10, כאשר הערך 1 מציין "לא טעים בכלל", והערך 10 מציין "טעים מאוד". כמו כן, יש נתונים על המחיר של כל מנת פיצה בשקלים, שאינם ידועים לטועמים. לשם הפשטות, נציג כאן נתונים של 6 טועמים בלבד:
במבחני טעימה אנשים נתבקשו לטעום מותגים שונים של פיצה, ולדרג את הנאתם מהטעם בסולם שנע בין הערכים 1 עד 10, כאשר הערך 1 מציין "לא טעים בכלל", והערך 10 מציין "טעים מאוד". כמו כן, יש נתונים על המחיר של כל מנת פיצה בשקלים, שאינם ידועים לטועמים. לשם הפשטות, נציג כאן נתונים של 6 טועמים בלבד:
{| class="wikitable"
|-
!ת הטעםמ
!ירח
!גת הטעםר
!גת המחירר
!רש הדרגותפ
!רש הדרגות בריבועפ
|-
|0
|5
| ||
|
|
|-
| ||5
| || ||
|
|-
| ||8
| || ||
|
|-
| ||0
| || ||
|
|-
| ||5
| || ||
|
|-
| ||2
| ||
|
|
|}


* דירוגי הטעמים של ששת הטועמים היו: 2, 8, 10, 7, 5, 4
שימו לב כי לשתי מנות של פיצה היה מחיר זהה של 15 שקלים
* המחירים של כל מנת פיצה היו (בהתאמה): 15, 20, 18, 12, 15, 22

שימו לב כי לשתי מנות של פיצה היה מחיר זהה של 15 שקלים. אלה היו המחירים השני והשלישי הנמוכים ביותר, ולכן לכל אחד מהם ניתנה הדרגה הממוצעת 2.5.

לכן הדרגות של המשתנים הן:

* טעמים: 1, 5, 6, 4, 3, 2
* מחירים:2.5, 5, 4, 1, 2.5, 6

הפרשי הדרגות וריבועיהן בהתאמה הם:

* הפרשי דרגות: 1.5, 0, 2-, 3-, 0.5-, 4
* ריבועי ההפרשים: 2.25, 0, 4, 9, 0.25, 16

ומכאן נקבל כי סכום ריבועי ההפרשים הוא 31.5. כעת נוכל להציב את סכום ריבועי ההפרשים בנוסחה ונקבל כי:
:<math> \rho = 1- {\frac {6 * 31.5}{6(6^2 - 1)}} = 0.1</math>

מסקנתנו תהיה כי יש קשר חלש מאוד (ולמעשה כמעט אין קשר) בין מחיר הפיצה והטעם שלה.

==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{ויקישיתוף בשורה}}

גרסה מ־18:03, 25 באוקטובר 2018

מקדם המתאם של ספירמן, בסטטיסטיקה, הוא מדד קשר א-פרמטרי המודד את עוצמת הקשר בין שני משתנים, כאשר המשתנים נמדדים על ידי סולם סדר, רווח או מנה. מדד זה מעריך עד כמה טוב ניתן לתאר את הקשר בין המשתנים באמצעות פונקציה מונוטונית.המדד אומד את עוצמת הקשר בין שני משתנים, X ו-Y, על ידי דירוג התצפיות.

באופן מעשי נהוג להשתמש במדד זה כאשר לפחות אחד משני המשתנים נמדד בסולם סדר.

המדד קרוי על שמו על צ'ארלס ספירמן, ולעיתים מסומן באות היוונית ρ (רו).

הגדרה

יהיו X ו-Y שני משתנים הנמדדים בסולם סדר, רווח או מנה. נתונות N תצפיות מזווגות של שני המשתנים: .(X1, Y1), .....(Xn, Yn).

נגדיר את Ri להיות הדרגה של Xi (כאשר מדרגים את ערכי X מהנמוך לגבוה), ובאופן דומה את Si להיות הדרגה של Yi ואת Di להיות שווה להפרש Ri-Si.

אזי מקדם המספר של ספירמן ρ מוגדר על ידי:

למעשה המדד זה מחושב על הפעלת נוסחת מקדם המתאם של פירסון על הדרגות R ו-S, והנוסחה הנתונה מתקבלת על ידי פישוט אלגברי של החישוב.

תכונות

  • המדד הינו סימטרי: מתאם ספירמן בין X ל-Y שווה למתאם ספירמן בין Y ל-X.
  • ערכו של המתאם נע בין ל-.
  • אם ערכו של המדד שווה ל-1 אז יש בין המשתנים קשר מונוטוני חיובי מלא, ואם ערכו שווה ל-1- אז יש בין שני המשתנים קשר מונוטוני שלילי מלא. ערך 0 מציין חוסר קשר מונוטוני.

דוגמה

במבחני טעימה אנשים נתבקשו לטעום מותגים שונים של פיצה, ולדרג את הנאתם מהטעם בסולם שנע בין הערכים 1 עד 10, כאשר הערך 1 מציין "לא טעים בכלל", והערך 10 מציין "טעים מאוד". כמו כן, יש נתונים על המחיר של כל מנת פיצה בשקלים, שאינם ידועים לטועמים. לשם הפשטות, נציג כאן נתונים של 6 טועמים בלבד:

  • דירוגי הטעמים של ששת הטועמים היו: 2, 8, 10, 7, 5, 4
  • המחירים של כל מנת פיצה היו (בהתאמה): 15, 20, 18, 12, 15, 22

שימו לב כי לשתי מנות של פיצה היה מחיר זהה של 15 שקלים. אלה היו המחירים השני והשלישי הנמוכים ביותר, ולכן לכל אחד מהם ניתנה הדרגה הממוצעת 2.5.

לכן הדרגות של המשתנים הן:

  • טעמים: 1, 5, 6, 4, 3, 2
  • מחירים:2.5, 5, 4, 1, 2.5, 6

הפרשי הדרגות וריבועיהן בהתאמה הם:

  • הפרשי דרגות: 1.5, 0, 2-, 3-, 0.5-, 4
  • ריבועי ההפרשים: 2.25, 0, 4, 9, 0.25, 16

ומכאן נקבל כי סכום ריבועי ההפרשים הוא 31.5. כעת נוכל להציב את סכום ריבועי ההפרשים בנוסחה ונקבל כי:

מסקנתנו תהיה כי יש קשר חלש מאוד (ולמעשה כמעט אין קשר) בין מחיר הפיצה והטעם שלה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מתאם ספירמן בוויקישיתוף