נתיב אווירי

תבנית:REW כלי טיס טסים במרחב תלת מימדי- "השמיים". עם התרבות כלי הטיס שחלה במאה ה- 20 , הומצאו נתיבים אוויריים ואזורים אוויריים שונים, על מנת ליצור סדר בתנועה האווירית הרבה, וכמובן גם בשביל למנוע תאונות.

אזורים ונתיבים אוויריים, מורכבים מנפח אווירי (גובה מזערי ומרבי מעל פני הים (מעפ"י, QNH) או מעל פני השטח (מעפ"ש), ותיחום גאוגרפי. במקומות מסוימים, ולכלי טייס מסוימים, יש אזורי טיסה שמותר לטוס בהם חופשי- בלי לשמור על נתיב מסוים (למעשה אין "כביש", רק אזור). אזורים אלו משמשים לאימונים או לטיסות כיף שונות.

נתיבים אוויריים בד"כ משמשים לתעבורה- להגיע מנקודה A לנקודה B.

סוגי נתיבים אוויריים: נתיבים בטיסת מכשירים (ATC- AIR TRAFFIC CONTROL) נתיבי של טיסת ראייה (VFR- VISUAL FLIGHT RULES).

נתיבי טיסת ראייה: נתיבי טיסת ראייה מחייבים את צוות המטוס להיות בקשר עין עם הקרקע במשך כל זמן הטיסה. הסיבה היא, שיודעים לטוס ממקום למקום ע"י זיהוי של נקודות על מפה. למשל, יש נתיב אויר בין חיפה לתל אביב, המטוסים טסים על קו חוף, ומזהים את הערים הגדולות שיש על קו חוף- חיפה, חדרה, נתניה ותל אביב. טיסת ראייה יכולה להיות מבוקרת או לא מבוקרת (יש בקרת מכ"מ או שהטיסה באחריות מלאה של צוות המטוס לטיסה עפ"י הנהלים). במז"א אויר כבד, כשקשה לראות את הקרקע מתחת או לפני המטוס, חייבים לעבור לטיסת מכשירים , או, אם אין במטוס מכשירים מתאימים, לטפס לגובה מעל לעננים (טיסה בתוך עננים מסוכנת), ולטוס לפי הוראות בקר (למשל- ימינה 90 מעלות), עד שנוצר קשר עין מחודש עם הקרקע ואפשר להמשיך לטוס. אם לא רואים את הקרקע, וטסים בלי הכוונה- אפשר להתנגש בהרים, למשל.

נתיבי טיסת מכשירים: נתיבים אלו תמיד מבוקרים, בבקרת מכ"מ. בטיסת מכשירים, צוות המטוס מטיס את המטוס לנקודות במרחב עפ"י עזרי ניווט. עזרי ניווט הם מכשירים שנמצאים בנקודות שונות (למשל- יש מכשיר שנקרא VOR בעולש) שמשדרים BROADCAST -באופן תמידי, וכל מטוס שיש לו מכשיר שיודע לקלוט ולפענח את האות (כדי לבדוק מה התדר, הצוות סודק במפה מתאימה), יודע לטוס בעזרת המכשיר- למשל אליו, ממנו, להשתמש ביחידות מידה של מרחק ממכשיר וגם להצליב מידע מכמה מכשירים. בטיסה מסוג זה, אין צורך להסתכל על הקרקע ולזהות את נתיב הטיסה בעין- לכן כשיש עננים שלא מאפשרים לראות את הקרקע, או בטיסה מעל ים (רב הטיסות הבינ"ל) יש לטוס ב"טיסת מכשירים.

תכנון נתיבי אויר: גובהם של נתיבי אוויר מתוכננים בהתאם למכשולים שיש בשטח (אנטנות, הרים), בהתאם לסוג המטוסים שטסים- מטוסי נוסעים יטוסו גבוה יותר, ובהתאם ליעדי הטיסה הקיימים.