תרכובת אי-אורגנית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
ב[[עבר]] רווחה הדעה כי תרכובות אורגניות יכולות להיווצר רק על ידי [[אורגניזם|אורגניזמים חיים]] (וכך הן קיבלו את שמן); התרכובות האי-אורגניות אמורות היו לייצג את "ההיפך" מהתרכובות האורגניות, אך כיום ידוע כי קריטריון זה שגוי: קיימות תרכובות אורגניות מלאכותיות (סינתטיות), שמקורן אינו ביצור חי כלשהו (רוב ה[[פלסטיק|פלסטיקים]] וה[[תרופה|תרופות]], למשל), ולעומת זאת קיימות תרכובות אי-אורגניות רבות בכל יצור חי: [[פחמן דו-חמצני]], [[נתרן]] [[כלור|כלורי]] ([[מלח בישול]]), [[חומצת מימן כלורי]], [[מימן גופרתי]] ורבות אחרות.
ב[[עבר]] רווחה הדעה כי תרכובות אורגניות יכולות להיווצר רק על ידי [[אורגניזם|אורגניזמים חיים]] (וכך הן קיבלו את שמן); התרכובות האי-אורגניות אמורות היו לייצג את "ההיפך" מהתרכובות האורגניות, אך כיום ידוע כי קריטריון זה שגוי: קיימות תרכובות אורגניות מלאכותיות (סינתטיות), שמקורן אינו ביצור חי כלשהו (רוב ה[[פלסטיק|פלסטיקים]] וה[[תרופה|תרופות]], למשל), ולעומת זאת קיימות תרכובות אי-אורגניות רבות בכל יצור חי: [[פחמן דו-חמצני]], [[נתרן]] [[כלור|כלורי]] ([[מלח בישול]]), [[חומצת מימן כלורי]], [[מימן גופרתי]] ורבות אחרות.


כמו כן, בחומרים אי-אורגניים אין אנרגיה, כלומר, חומרים אלו אינם ניתנים לשריפה לעומת חומרים אורגניים. חומרים אי-אורגניים יכולים להיות [[יסוד כימי|יסודות]] פשוטים, כגון [[מולקולה|מולקולת]] [[חמצן]], פחמן באחת מצורותיו ([[יהלום]], [[גרפיט]] או [[פחם]]), [[ברזל]]); תרכובות פשוטות כמו [[סידן]] גופרתי ([[גבס]] או [[גיר]]) או פחמן דו-חמצני; או תרכובות ענק סבוכות דוגמת [[סיליקט|סיליקטים]] ([[מלח (כימיה)|מלחי]] [[צורן (יסוד)|צורן]]) למיניהם.
כמו כן, בחומרים אי-אורגניים אין אנרגיה, כלומר, חומרים אלו אינם ניתנים לשריפה לעומת חומרים אורגניים. חומרים אי-אורגניים יכולים להיות [[יסוד כימי|יסודות]] פשוטים, כגון [[מולקולה|מולקולת]] [[חמצן]], פחמן באחת מצורותיו ([[יהלום]], [[גרפיט]] או [[פחם]]), [[ברזל]]; תרכובות פשוטות כמו [[סידן]] גופרתי ([[גבס]] או [[גיר]]) או פחמן דו-חמצני; או תרכובות ענק סבוכות דוגמת [[סיליקט|סיליקטים]] ([[מלח (כימיה)|מלחי]] [[צורן (יסוד)|צורן]]) למיניהם.


'''[[כימיה אי-אורגנית]]''' היא התחום העוסק בתרכובות אלו. אחד הנושאים העיקריים בהם עוסקת הכימיה האי-אורגנית הוא המבנים המיוחדים הנוצרים ב[[גביש|גבישים]] וב[[סריג מתכתי|סריגים]].
'''[[כימיה אי-אורגנית]]''' היא התחום העוסק בתרכובות אלו. אחד הנושאים העיקריים בהם עוסקת הכימיה האי-אורגנית הוא המבנים המיוחדים הנוצרים ב[[גביש|גבישים]] וב[[סריג מתכתי|סריגים]].

גרסה מ־15:31, 11 בדצמבר 2010

המבנה התלת-ממדי של פוספין, תרכובת אי-אורגנית

תרכובת אי-אורגנית (או אנאורגנית) היא תרכובת שאינה מכילה אטומי פחמן ומימן הקשורים זה לזה, כדוגמת מינרלים. למרות מספרן הרב של התרכובות האי-אורגניות, הרי שרוב החומרים הידועים לנו הינם דווקא אורגניים.

בעבר רווחה הדעה כי תרכובות אורגניות יכולות להיווצר רק על ידי אורגניזמים חיים (וכך הן קיבלו את שמן); התרכובות האי-אורגניות אמורות היו לייצג את "ההיפך" מהתרכובות האורגניות, אך כיום ידוע כי קריטריון זה שגוי: קיימות תרכובות אורגניות מלאכותיות (סינתטיות), שמקורן אינו ביצור חי כלשהו (רוב הפלסטיקים והתרופות, למשל), ולעומת זאת קיימות תרכובות אי-אורגניות רבות בכל יצור חי: פחמן דו-חמצני, נתרן כלורי (מלח בישול), חומצת מימן כלורי, מימן גופרתי ורבות אחרות.

כמו כן, בחומרים אי-אורגניים אין אנרגיה, כלומר, חומרים אלו אינם ניתנים לשריפה לעומת חומרים אורגניים. חומרים אי-אורגניים יכולים להיות יסודות פשוטים, כגון מולקולת חמצן, פחמן באחת מצורותיו (יהלום, גרפיט או פחם), ברזל; תרכובות פשוטות כמו סידן גופרתי (גבס או גיר) או פחמן דו-חמצני; או תרכובות ענק סבוכות דוגמת סיליקטים (מלחי צורן) למיניהם.

כימיה אי-אורגנית היא התחום העוסק בתרכובות אלו. אחד הנושאים העיקריים בהם עוסקת הכימיה האי-אורגנית הוא המבנים המיוחדים הנוצרים בגבישים ובסריגים.