יומן מסנן ההשחתות

' {{מוזיקאי | סיווג = זמרת | שם = מריה יואינג | שם בשפת המקור = Maria Ewing | סמל = | תמונה = Maria Louise Ewing - Finney HS - 1968.jpg | כיתוב = מריה יואינג 1968 | תאריך לידה = 27 במרץ 1950 | תאריך לידה עברי = | מקום לידה = דטרויט, {{דגל|מישיגן||+}}, {{דגל|ארצות הברית||+}} | תאריך פטירה = 9 בינואר 2022 | תאריך פטירה עברי = | מקום פטירה = דטרויט | סיבת המוות = מחלת הסרטן | שם לידה = מריה לואיז יואינג | שם במה = | תאריך עלייה = | מקום קבורה = | מקום הקמה = | מוקד פעילות = | התחלת פעילות = | סיום פעילות = | מקום לימודים = תיכון ג'ארד ו. פיני | עיסוק = זמרת אופרה | מעסיק = | זרם = | סוגה = אופרה | סוג קול = מצו סופרן, סופרן לירי | שפה מועדפת = | כלי נגינה = שירה | חברת תקליטים = | שיתופי פעולה בולטים = | חלק מההרכבים המוזיקליים = * האופרה של מישיגן * האופרה של פסטיבל גליינדבורן * מטרופוליטן אופרה * האופרה של סן פרנסיסקו * אופרה של ז'נבה * בית האופרה לה סקאלה במילנו, איטליה | מספר יצירות ידוע = * בתפקיד רוזינה באופרה "הספר מסיביליה" * בתפקיד מרסדס באופרה "כרמן" * בתפקיד בלאנש באופרה "הדיאלוגים של הכרמליטיות" * בתפקיד "כרובינו" באופרה "נישואי פיגארו" * בתפקיד שלומית באופרה "סלומה" | בן זוג = סר פיטר הול | בת זוג = | צאצאים = רבקה הול, שחקנית בריטית | מספר צאצאים = 1 | פרסים והוקרה = | חתימה = | אתר אינטרנט = | IMDb = | חברי ההרכב = | הרכב בנות = | חברים לשעבר = }} '''מריה לואיז יואינג''' (ב[[אנגלית]]: Maria Louise Ewing ;{{כ}} 27 במרץ 1950 - 9 בינואר 2022) הייתה זמרת [[אופרה]] אמריקאית. בחלק מהקריירה שלה היא הופיעה אך ורק בתפקיד מצו-סופרן לירי; מאוחר יותר היא קיבלה תפקידי [[סופרן]] מלאים. תפקידיה העיקרים היו, [[הדיאלוגים של הכרמליטיות|בלאנש]] [[הדיאלוגים של הכרמליטיות|בדיאלוגים של הכרמליטיות]], [[כרמן]], [[כך עושות כולן|דורבלה]] [[כך עושות כולן|בכך עושות כולן]], [[הספר מסביליה|רוזינה]] [[הספר מסביליה|בספר מסביליה]] [[שלומית בת הרודיאס|וסלומה]] [[שלומית בת הרודיאס]]. כמה מבקרים התייחסו אליה כאחת השחקניות הזמרות המרתקות ביותר בדורה. <ref name="GUA">{{Cite news|url=https://www.theguardian.com/music/2022/jan/12/maria-ewing-obituary|last=Millington|first=Barry|title=Maria Ewing obituary|date=January 12, 2022|work=The Guardian}}</ref> == חיים מוקדמים וחינוך == מריה לואיז יואינג נולדה ב[[דטרויט]], [[מישיגן]], ב-27 במרץ 1950. <ref name="NYT">{{Cite news|last=Genzlinger|first=Neil|date=January 12, 2022|title=Maria Ewing, Dramatically Daring Opera Star, Dies at 71|language=en-US|work=The New York Times|url=https://www.nytimes.com/2022/01/12/arts/music/maria-ewing-dead.html|access-date=January 13, 2022|issn=0362-4331}}</ref> היא הייתה הצעירה מבין ארבע בנותיהם של הרמינה יואינג, לבית ואראר, עקרת בית ילידת הולנד, ונורמן אייזק יואינג, מהנדס חשמל בחברת פלדה. <ref name="NYT" /> <ref name="TIM">{{Cite news|url=https://www.thetimes.co.uk/article/maria-ewing-obituary-fdvddcjx8|last=Anonymous|title=Maria Ewing obituary|date=January 11, 2022|work=The Times}}</ref> אביה טען שהוא ממוצא אינדיאני מ[[סו|שבטי סו]], <ref name="NYT" /> <ref name="TIM" /> אך הוא היה בן להורים ששניהם היו חלקם אירופאים, חלקם אפריקאים; בפרק של תכנית הטלוויזיה הגנאלוגית Finding Your Roots שהוקדשה לבתו של יואינג, השחקנית [[רבקה הול]], נחשף שהוא בנו של ג'ון וויליאם יואינג, שנולד לתוך עולם של [[עבדות]], דמות בולטת בקהילה האפרו-אמריקאית של וושינגטון די.סי. צאצא של [[בזביל נורמן|Bazabeel Norman]] {{אנ|Bazabeel Norman}}, ותיק אפרו-אמריקאי בולט במלחמת העצמאות האמריקאית. <ref name="FIN">{{Cite web|title=Hidden in the Genes|url=https://www.pbs.org/weta/finding-your-roots/watch/episodes/hidden-in-the-genes|access-date=January 13, 2022|website=Finding Your Roots|publisher=[[PBS]]|language=en}}</ref> <ref name="NYT" /> לפי בעלה לשעבר של מריה יואינג, שורשיו האפריקאים של אביה גרמו למשפחתה לחרדה כה רבה עד כדי כך, שנאסר על קרוב משפחה כהה עור שלהם לבקר בביתם בשעות האור. <ref name="HAL1">Hall, Peter (2000): ''Making an Exhibition of Myself''; Oberon Books; p. 247; ISBN 978-1-84002-115-8</ref> יואינג עצמה לא הייתה נבוכה מהייחוס הגזעי שלה, והתייחסה לשורשים האפריקאים שלה לא בבושה אלא בגאווה. <ref name="HAL1" /> שני הוריה של יואינג היו חובבי מוזיקה: לאמה היה אוסף הקלטות של מוזיקה קלאסית ואביה ניגן בפסנתר מספיק טוב כדי למשוך לביתם קהל שכנים מעריצים. <ref name="BIO">{{Cite book|url=https://archive.org/details/currentbiography1990hwwi/page/226/mode/2up?q=ewing|title=Current Biography Yearbook 1990|publisher=H. W. Wilson Co.|year=1991|editor-last=Moritz|editor-first=Charles|pages=227–230|oclc=719673253|id=}}</ref> החינוך המוזיקלי של יואינג החל בשיעורי פסנתר כשהייתה בת שלוש עשרה. <ref name="BIO" /> בנוסף לנגינת קטעי פסנתר סולו, היא לוותה בשירה אחותה, פרנסס, ומדי פעם שרה אתה דואטים; אמם שהתרשמה מקולה של מריה עודדה אותה להוסיף על שיעורי הפסנתר גם לימוד שירה. <ref name="BIO" /> בהדרכת מורה מקומית לפיתוח קול, הצטרפה יואינג לקטעי האלט במקהלה של בית הספר התיכון שלה, בדטרויט, תיכון ג'ארד ו. פיני. <ref name="TIM">{{Cite news|url=https://www.thetimes.co.uk/article/maria-ewing-obituary-fdvddcjx8|last=Anonymous|title=Maria Ewing obituary|date=January 11, 2022|work=The Times}}<cite class="citation news cs1" data-ve-ignore="true" id="CITEREFAnonymous2022">Anonymous (January 11, 2022). <span class="id-lock-subscription" title="Paid subscription required">[https://www.thetimes.co.uk/article/maria-ewing-obituary-fdvddcjx8 "Maria Ewing obituary"]</span>. ''The Times''.</cite></ref> תוך זמן קצר השתתפה וזכתה בתחרויות שירה. <ref name="BIO" /> כשהייתה בת שבע עשרה, היא הייתה תלמידה של מרג'ורי גורדון, בעלת קול סופרן קולורטורה. <ref name="BIO" /> לאחר שנה גורדון הציעה למריה להגיש בקשה להשתתפות בפסטיבל מוזיקת ברוק שהתקיים ב[[אוניברסיטת אוקלנד]] {{אנ|Oakland University}}. <ref name="BIO" /> היא עברה אודישן לתפקיד מדלנה באופרה [[ריגולטו]] בניצוחו של [[ג'יימס לוויין|ג'יימס לוין]]. <ref name="BIO" /> הפגישה בין מריה לג'יימס התגלתה מאוד משמעותית: לוין נדהם מאוד מעוצמת הביטוי שלה, הוא אמר לה שיש לה פוטנציאל להפוך לאמנית גדולה, <ref name="BIO" /> מצידה, היא מצאה בו מורה, מנטור, מדריך, אלוף וחבר. <ref name="BIO" /> כדי לממן את לימודיה אצל לוין היא פנתה לקבלת מלגה וזכתה בה ממכון קליבלנד למוזיקה, שם הודרכה גם על ידי זמרת הסופרן [[אלינור סטבר]] . <ref name="BIO" /> ב-1970 בגמר לימודיה, על פי דרישתו של לוין היא המשיכה ללמוד [[ניו יורק]] בשיעורים פרטיים אצל ה[[מצו-סופרן]] הנודעת [[ג'ני טוראל]], לפרנסתה עבדה בניקיון משרדים ובחנויות בגדים. <ref name="BIO" /> == קריירה == [[קובץ:James_Levine_2013.jpg|שמאל|ממוזער| ג'יימס לוין ב-2013]] יואינג החלה את חייה המקצועיים בתפקידי מצו-סופרן לירית. ב-1970, התקיימה הופעת הבכורה שלה בתפקיד רוזינה באופרה [[הספר מסיביליה]] (Il barbiere di Siviglia), בדטרויט, שהועלתה על ידי [[תיאטרון האופרה של מישיגן]] {{אנ|Detroit Opera}}. <ref name="OPE">{{Cite news|url=https://www.operanews.com/Opera_News_Magazine/2022/1/News/Maria_Ewing,_71,_One_of_Her_Generation_s_Most_Charismatic_and_Versatile_Opera_Singers,_has_Died.html|last=Stewart|first=Henry|title=Maria Ewing, 71, One of Her Generation's Most Charismatic and Versatile Opera Singers, has Died|date=January 10, 2022|work=Opera News}}</ref> (היא חזרה על תפקיד זה מספר פעמים, ביוסטון גרנד אופרה ב-1976 וב-1983, <ref name="HOU">Giesberg, Robert I., Cunningham, Carl, Rich, Alan and Sanders, Jim (2005): ''Houston Grand Opera at Fifty''; Herring Press; pp. 272 and 275; ISBN 0-917001-24-9</ref> באופרה של [[פסטיבל גליינדבורן|פסטיבל גלינדבורן]] ב-1981 וב-1982 <ref name="GLY">{{Cite web|title=Maria Ewing|url=https://www.glyndebourne.com/persons/maria-ewing/|website=Glyndebourne Festival Opera archive}}</ref> וב [[מטרופוליטן אופרה]] ב-1982). <ref name="MET">{{Cite web|title=Home|url=http://archives.metoperafamily.org/archives/frame.htm|website=Metropolitan Opera archive}}</ref> במשך שלוש שנים היא בנתה לעצמה קריירה כזמרת [[רסיטל|רסיטלים]], אמנית קונצרטים ומבצעת אופרה. ב-29 ביוני 1973 היא הופיעה לראשונה [[פסטיבל רוויניה|בפסטיבל רווינה]] המפורסם מ[[אילינוי]], בתכנית השירים של [[אלבן ברג]] בליווי [[התזמורת הסימפונית של שיקגו]] ובניצוחו של לוין. "אני לא זוכר זמרת צעירה שהלהיב אותי יותר משמיעה ראשונה", כתב תומאס וויליס מהעיתון [[שיקגו טריביון]]. "כבר בשנות העשרים המוקדמות לחייה, יש לה חותמת ברורה בכל תנועה וטון". <ref>Willis, Thomas (July 2, 1973): A weekend of wonders at Ravinia; ''Chicago Tribune''.</ref> להקת האופרה הראשונה שהעסיקה את יואינג הייתה של [[האופרה של סן פרנסיסקו]]. ב-1973 תפקידה הראשון על בימת האופרה של סן פרנסיסקו היה בתפקיד מרסדס (Mercedès) באופרה כרמן ובשנת 1974 בתפקיד ססילה (Sicle) באופרה [[אורמינדו]] {{אנ|Ormindo}} (Ormindo) שכתב [[פרנצ'סקו קאוואלי]] בשנת 1644. {{הערה|[https://www.sfopera.com/search/?q=Maria%20Ewing&pageNumber=1&selectedTerms=%7B%22id%22%3A-898128521%2C%22fieldName%22%3A%22Categories%22%2C%22term%22%3A%22Opera%22%7D&sortId=relevance Maria Ewing, San Francisco Opera History ]}} ב-1975, מריה הופיעה ב[[אופרה של סנטה פה]] {{אנ|Santa Fe Opera}} באופרה מאת מוצרט כך עושות כולן (Così fan tutte) משנת 1789, בתפקיד דוראבלה Dorabella, <ref>Huscher, Phillip (2006): ''The Santa Fe Opera: An American Pioneer''; The Santa Fe Opera; p. 144; ISBN 978-0-86534-550-8</ref> היה זה אחד התפקידים שאיתם היא נקשרה במיוחד: היא זכתה לשבחים רבים בתפקיד זה, ב-1978 בפסטיבל גלינדבורן <ref name="GLY">{{Cite web|title=Maria Ewing|url=https://www.glyndebourne.com/persons/maria-ewing/|website=Glyndebourne Festival Opera archive}}<cite class="citation web cs1" data-ve-ignore="true">[https://www.glyndebourne.com/persons/maria-ewing/ "Maria Ewing"]. ''Glyndebourne Festival Opera archive''.</cite></ref> והן באופרת המטרופוליטן, עם לוין על הפודיום, בשנת 1982. <ref name="MET">{{Cite web|title=Home|url=http://archives.metoperafamily.org/archives/frame.htm|website=Metropolitan Opera archive}}<cite class="citation web cs1" data-ve-ignore="true">[http://archives.metoperafamily.org/archives/frame.htm "Home"]. ''Metropolitan Opera archive''.</cite></ref> בהיסטוריה של פסטיבל גלינדבורן, ספייק יוז זכר את דוראבלה של יואינג כ"שמחה מיוחדת, עם מתנה טבעית של תזמון ופנים קומיות קסומות", <ref>Hughes, Spike (1981): ''Glyndebourne: A History of the Festival Opera'', 2nd edition; David & Charles; p. 269; ISBN 0-7153-7891-0</ref> ואילו עבור לוין, יואינג הייתה "הדוראבלה המצחיקה והמסוגננת ביותר שתוכל לדמיין, סנסציונית לחלוטין". <ref name="LEV">Metropolitan Opera (2011): ''James Levine: 40 Years at the Metropolitan Opera''; Amadeus Press; p. 84; ISBN 978-1-57467-196-4</ref> ב-1976 יואינג הופיעה בתפקיד "כרובינו" (נער השליחויות, שהיה תפקיד במכנסיים = תפקיד גברי) באופרה נישואי פיגארו (Le nozze di Figaro) מאת מוצרט. זה היה התפקיד ראשון שלה באירופה; היא חזרה על התפקיד זה באירופה בשנים ב-1979 וב-1980. <ref name="SAL">{{Cite web|title=Maria Ewing|url=https://archive.salzburgerfestspiele.at/language/en-us/institution/archiv/archiv-suchergebnisse?k=Maria%20Ewing&dv=1.1.1900&db=31.12.2018&typ=0|website=Salzburg Festival archive}}</ref> ב-14 באוקטובר 1976 בתפקיד "כרובינו" היא הופיעה לראשונה במטרופוליטן אופרה, כמו גם הופיעה באותה הפקה ב-1977. <ref name="MET">{{Cite web|title=Home|url=http://archives.metoperafamily.org/archives/frame.htm|website=Metropolitan Opera archive}}<cite class="citation web cs1" data-ve-ignore="true">[http://archives.metoperafamily.org/archives/frame.htm "Home"]. ''Metropolitan Opera archive''.</cite></ref> , הבמאי [[לוטפי מנסורי]], באוטוביוגרפיה שלו מזכיר את יואינג בשלב הזה בקריירה שלה כ"מצו סופרן מפתה שיכול לשכנע את הקהל אולי טוב יותר מכל אחד אחר שהכרובינו המושר בקסם הוא באמת ילד". <ref name="MAN">Mansouri, Lotfi and Arthur, Donald (2010): ''Lotfi Mansouri: An Operatic Journey''; Northeastern University Press; p. 261; ISBN 978-1-55553-706-7</ref> בשנת 1977 היא הופיעה בתפקיד נוסף במכנסיים של מוצרט, כאשר שרה את תפקיד "אידאמנטה" (Idamante) באופרה ''"'' [[אידומניאו|אידומנאו]] " באופרה של סן פרנסיסקו. <ref name="SFR">{{Cite web|title=Maria Ewing|url=http://archive.sfopera.com/qry3webcastlist.asp?psearchall=on&psearch=Maria+Ewing&Submit=GO&psearchtype=&pageno=&dpr=&pageno=|website=San Francisco Opera archive}}</ref> ב-1980 וב-1984, היא הופיעה ביצירתו השנייה של [[לורנצו דה פונטה]] כשהופיעה בתפקיד צרלינה ב[[דון ג'ובאני]], שהולחנה גם היא על ידי [[וולפגנג אמדאוס מוצרט]], באופרה של ז'נבה <ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://archives.gtg.ch/en/history-of-the-grand-theatre/|כותרת=Une histoire du Grand Théâtre de Genève}}</ref> וב-Met בהתאמה. <ref name="MET" /> תפקידה השני ''ב''קול מצו-סופרן היה אנג'לינה ב[[סינדרלה (רוסיני)|סינדרלה מאת רוסיני]] במסגרת האופרה הגדולה של יוסטון, 1979; <ref>Giesberg, Robert I., Cunningham, Carl, Rich, Alan and Sanders, Jim (2005), p. 273</ref> ובמסגרת האופרה של ז'נבה, 1981 <ref name=":0" /> . ככל שהקריירה של יואינג באופרה התקדמה, בחירת התפקידים שלה הפכה ל[[אקלקטי]]<nowiki/>ת יותר ונפרשה על יצירות מהמאה השבע-עשרה מאת [[קלאודיו מונטוורדי]] ו[[הנרי פרסל]] ועד יצירות מהמאה העשרים מאת [[דמיטרי שוסטקוביץ'|דמיטרי שוסטקוביץ]]' [[פרנסיס פולנק|ופרנסיס פולנק]]. בסופו של דבר היא הרחיקה לכת עד להרפתקה אל מעבר לגבולות שלה ושרה גם כסופרן. בין התפקידים שהיא השתתפה בהם, היו התפקיד הראשי באופרה [[La Périchole]] {{אנ|La Périchole}} במסגרת האופרה של סן פרנסיסקו, 1976; <ref name="SFR">{{Cite web|title=Maria Ewing|url=http://archive.sfopera.com/qry3webcastlist.asp?psearchall=on&psearch=Maria+Ewing&Submit=GO&psearchtype=&pageno=&dpr=&pageno=|website=San Francisco Opera archive}}<cite class="citation web cs1" data-ve-ignore="true">[http://archive.sfopera.com/qry3webcastlist.asp?psearchall=on&psearch=Maria+Ewing&Submit=GO&psearchtype=&pageno=&dpr=&pageno= "Maria Ewing"]. ''San Francisco Opera archive''.</cite></ref> במסגרת האופרה של ז'נבה, 1982 ו-1983 <ref name=":0" /> ; בתפקיד האחות בלאנש באופרה [[הדיאלוגים של הכרמליטיות]] במסגרת מטרופוליטן אופרה, 1977, 1978, 1979, 1980, 1981 ו-1987 <ref name="MET">{{Cite web|title=Home|url=http://archives.metoperafamily.org/archives/frame.htm|website=Metropolitan Opera archive}}<cite class="citation web cs1" data-ve-ignore="true">[http://archives.metoperafamily.org/archives/frame.htm "Home"]. ''Metropolitan Opera archive''.</cite></ref> ; בתפקיד מליסנדה באופרה [[פליאס ומליסנדה]] {{אנ|Pelléas et Mélisande (opera)}} (Pelléas et Mélisande) במסגרת בית האופרה [[לה סקאלה]] ב[[מילנו]], [[איטליה]] 1977; <ref name="SCA">{{Cite web|title=Maria Ewing|url=https://www.teatroallascala.org/archivio/risultato.aspx?lang=en-US&uid=912ec803-54b4-407f-9b28-40167ffb1c79&objecttype=base&pagesize=9&page=1|website=Teatro alla Scala archive}}</ref> ובמסגרת האופרה של סן פרנסיסקו, 1979 <ref name="SFR" /> ; בתפקיד שרלוט באופרה [[ורתר]], במסגרת האופרה של סן פרנסיסקו, 1978 <ref name="SFR" /> ; באופרה [[אריאדנה אוף נקסוס|Ariadne auf Naxos]] {{אנ|Ariadne auf Naxos}} על פי הקומדיה של [[מולייר]] [[גם הוא באצילים]], במסגרת האופרה של פסטיבל גלינדבורן, 1981; <ref name="GLY">{{Cite web|title=Maria Ewing|url=https://www.glyndebourne.com/persons/maria-ewing/|website=Glyndebourne Festival Opera archive}}<cite class="citation web cs1" data-ve-ignore="true">[https://www.glyndebourne.com/persons/maria-ewing/ "Maria Ewing"]. ''Glyndebourne Festival Opera archive''.</cite></ref> ובמסגרת מטרופוליטן אופרה, 1984 ו-1985 <ref name="MET" /> ; סוזנה באופרה נישואי פיגרו במסגרת האופרה של ז'נבה, 1983; <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://archives.gtg.ch/en/history-of-the-grand-theatre/|כותרת=Une histoire du Grand Théâtre de Genève}}</ref> האופרה הלירית של שיקגו, 1987 <ref name="SKR" /> ; באופרה [[שלומית (אופרה)|שלומית]] הידועה בשם סלומה במסגרת האופרה של לוס אנג'לס, 1986; <ref>Bernheimer, Martin: Music Center stages a dazzling 'Salome'; ''Los Angeles Times'', October 11, 1986</ref> בית האופרה המלכותי, 1988; <ref name="ROH">{{Cite web|title=Maria Ewing|url=https://rohcollections.org.uk/SearchResults.aspx?searchtype=workprodperf&person=Maria%20Ewing|website=Royal Opera House archive}}</ref> האופרה הלירית של שיקגו, 1988 <ref name="SKR">Skrebneski, Victor (1994): ''Bravi: Lyric Opera of Chicago''; Abbeville Press; ISBN 978-1-55859-771-6</ref> האופרה של סן פרנסיסקו, 1993 <ref name="SFR" />. באופרטה [[האלמנה העליזה (אופרטה)|האלמנה העליזה]] במסגרת האופרה הלירית של שיקגו, 1986 ו-1987 <ref name="SKR" /> , באופרה [[טוסקה]] במסגרת בית האופרה המלכותי, 1991 <ref name="ROH" />. באופרה [[מאדאם באטרפליי|מאדאם בטרפלי''י'']] במסגרת האופרה של לוס אנג'לס, 1991 <ref name="GUA">{{Cite news|url=https://www.theguardian.com/music/2022/jan/12/maria-ewing-obituary|last=Millington|first=Barry|title=Maria Ewing obituary|date=January 12, 2022|work=The Guardian}}<cite class="citation news cs1" data-ve-ignore="true" id="CITEREFMillington2022">Millington, Barry (January 12, 2022). [https://www.theguardian.com/music/2022/jan/12/maria-ewing-obituary "Maria Ewing obituary"]. ''The Guardian''.</cite></ref> ; בתפקיד דידו באופרה [[דידו ואניאס]] במסגרת באופרה Hampton Court, 1995 <ref name="BBC">{{Cite web|title=Dido and Aeneas, BBC Two, November 4, 1995|url=https://genome.ch.bbc.co.uk/search/0/20?q=dido+and+aeneas+ewing#top|website=BBC Genome Project}}</ref> ; בתפקיד מארי באופרה [[ווצק]] במסגרת מטרופוליטן אופרה, 1997 <ref name="MET" /> ; הייתה בתפקיד הראשי באופרה [[פדורה (כובע)|פדורה]] במסגרת האופרה של לוס אנג'לס, 1997 <ref name="GUA" />. על הופעתה באופרה שלומית היא קבלה את המחמאות החמות ביותר. בלוס אנג'לס ב-1986, היא סיימה את הסטריפ-טייז של סלומה כשצניעותה מוגנת בחוט [[מחרוזת ג'י|ג'י]] {{אנ|G-string}} מוזהב, אבל בקובנט גארדן שנתיים לאחר מכן, היא ויתרה אפילו על הוויתור המינימלי הזה והפכה לאחת מזמרות האופרה הבודדות להעזה להופיע בעירום חזיתי מלא. <ref name="TIM" /> == חיים אישיים == ב-1978 החלה מערכת היחסים של יואינג עם הבמאי האנגלי סר [[פיטר הול]] {{אנ|Peter Hall (director)}} כאשר עבדו יחד בהפקה של האופרה "כך עושות כולן" בפסטיבל גלינדבורן. <ref name="HAL1">Hall, Peter (2000): ''Making an Exhibition of Myself''; Oberon Books; p. 247; ISBN 978-1-84002-115-8</ref> <ref name="HAL2">Hall, Peter (2000), p. 248</ref> כשהול ביקר אותה בניו יורק בשנה שלאחר מכן, ידידותם עברה מטמורפוזה לרומנטיקה. <ref name="HAL3" /> <ref>Goodwin, John, ed. (2000): ''Peter Hall's Diaries: The Story of a Dramatic Battle''; Oberon Books; p. 464; ISBN 1-84002-102-0</ref> הם נישאו בלונג איילנד [[יום ולנטיין|ביום האהבה]], 1982. <ref name="BIO" /> בתם היחידה, [[רבקה הול|רבקה]], נולדה שלושה חודשים לאחר מכן. <ref>Hall, Peter (2000), p. 325</ref> הול תיאר את תקופתו עם יואינג כ"שנים של תשוקה, של שיא ושפל, התרגשות וייאוש". <ref name="HAL3">Hall, Peter (2000), p. 249</ref> "היושרה הבוערת שלה וסירובה להתפשר לא הופכים אותה לאדם שקל לחיות איתו". <ref name="HAL3" /> <ref name="HAL4">Hall, Peter (2000), p. 250</ref> הם נפרדו ב-1988 והול החל במערכת יחסים עם ניקי פריי, קצינת העיתונות [[התיאטרון המלכותי הלאומי|בתיאטרון הלאומי]] של לונדון. <ref name="TIM">{{Cite news|url=https://www.thetimes.co.uk/article/maria-ewing-obituary-fdvddcjx8|last=Anonymous|title=Maria Ewing obituary|date=January 11, 2022|work=The Times}}<cite class="citation news cs1" data-ve-ignore="true" id="CITEREFAnonymous2022">Anonymous (January 11, 2022). <span class="id-lock-subscription" title="Paid subscription required">[https://www.thetimes.co.uk/article/maria-ewing-obituary-fdvddcjx8 "Maria Ewing obituary"]</span>. ''The Times''.</cite></ref> ב-1990 הול ויואינג התגרשו רשמית. <ref>Hall, Peter (2000), p. 353</ref> יואינג מעולם לא נישאה בשנית, אבל בשנותיה האחרונות ניהלה מערכת יחסים אפלטונית עם אמיר חוסינפור, במאי וכוריאוגרף יליד [[טהראן]]. <ref name="TIM" /> בשנת 2003, יואינג התגוררה [[סאסקס|בסאסקס]], אנגליה. <ref>{{Cite news|last=Jeal|first=Erica|title=I feel I belong|url=https://www.theguardian.com/music/2003/mar/11/classicalmusicandopera.artsfeatures|work=The Guardian|date=March 11, 2003|access-date=September 14, 2008}}</ref> יואינג נפטרה מסרטן בבית מגוריה ליד [[דטרויט]] ב-9 בינואר 2022, בגיל 71. <ref name="NYT" /> <ref>{{Cite news|title=Opera singer Maria Ewing, wife of Peter Hall, dead at 71|url=https://www.theintelligencer.com/news/amp/Opera-singer-Maria-Ewing-wife-of-Peter-Hall-16765171.php|access-date=January 10, 2022|publisher=[[Edwardsville Intelligencer]]|date=January 10, 2022}}</ref> == בקורות == הדעות על יואינג היו מגוונות ביותר. הבמאי לוטפי מנצורי חשב שהיא "מוכשרת מאוד", אבל תיאר את התנהלותה בהפקה של סאלומה ב-1993 במסגרת האופרה של סן פרנסיסקו כ"סיוט...היא הפכה לקשה, עקשנית וטועה. בקטעים הקלים יותר, היא הייתה גוררת את המקצבים, ואז ממהרת כמו מטורפת בחלקים הקשים יותר..." היא הייתה נשואה לסר פיטר הול באותה תקופה, היא ציפתה שיפנו אליה בשם 'ליידי הול', אך יום אחד, שמה שלט על חדר ההלבשה שלה שאומר שאסור לדבר אתה בכלל" . <ref name="MAN">Mansouri, Lotfi and Arthur, Donald (2010): ''Lotfi Mansouri: An Operatic Journey''; Northeastern University Press; p. 261; ISBN 978-1-55553-706-7</ref> בשנת 1986 המבקר וההיסטוריון המוזיקלי פיטר ג'י דייוויס גינה את ההופעה שלה במסגרת המטרופוליטן אופרה באופרה כרמן כ"צוענייה מטומטמת שאולי נחתה מהירח. . <ref>Davis, Peter G. (1997): ''The American Opera Singer''; Anchor Books; p. 545; ISBN 0-385-42174-5</ref> סיימון ראטל שיבח אותה כ"שחקנית השירה הכי מעניינת של הבמה", <ref name="BIO">{{Cite book|url=https://archive.org/details/currentbiography1990hwwi/page/226/mode/2up?q=ewing|title=Current Biography Yearbook 1990|publisher=H. W. Wilson Co.|year=1991|editor-last=Moritz|editor-first=Charles|pages=227–230|oclc=719673253|id=}}<cite class="citation book cs1" data-ve-ignore="true" id="CITEREFMoritz1991">Moritz, Charles, ed. (1991). [https://archive.org/details/currentbiography1990hwwi/page/226/mode/2up?q=ewing ''Current Biography Yearbook 1990'']. H. W. Wilson Co. pp.&nbsp;227–230. [[Online Computer Library Center|OCLC]]&nbsp;[[oclc:719673253|719673253]].</cite></ref> ולמרות הפסקה של שש שנים בחברותם כשהפר הבטחה ללהק אותה להפקה חדשה של כרמן. <ref name="BIO" /> ג'יימס לוין לא הפסיק להעריץ אותה: "היה לה את כל המתנה: מבריקה על הבמה, מוזיקאית מבריקה וגוון קול בולט מאוד. מריה היא אמנית המסוגלת לשיר כל שפה, כל סגנון, רסיטל, אורטוריה, אופרה, כל העסק". <ref name="LEV">Metropolitan Opera (2011): ''James Levine: 40 Years at the Metropolitan Opera''; Amadeus Press; p. 84; ISBN 978-1-57467-196-4</ref> גם פיטר הול היה תמיד נלהב מאמנותה של יואינג כפי שהיה כששיתף אתה פעולה לראשונה. "כל ההוויה שלה עוסקת בהופעה, ובהופעה אמיתית. היא יכולה לעבוד רק במחויבות ובכנות מוחלטת... ההופעות שלה מלבבות. גם אם אתה לא אוהב אותן, אתה לא יכול להתעלם מהן... יש אנשים שלא יכולים להתייחס אליה בחום". <ref name="HAL3">Hall, Peter (2000), p. 249</ref> "היא לא אמנית מנומסת ולא חיה את חייה ברוגע. אני אוהב אותה בגלל זה". <ref name="HAL4">Hall, Peter (2000), p. 250</ref> == הקלטות == === וידאו === * ביזה: ''כרמן'', [[בית האופרה המלכותית, קובנט גארדן|קובנט גארדן]] ; ד. נוריה אספרט, ג. [[זובין מהטה]] ; ארטאוס DVD * ביזה: ''כרמן'', [[מרכז התערוכות ארלז קורט|ארלס קורט]] ; ד. סטיבן פימלוט, ג. ז'אק דלקוט ; DVD בידור תמונה * ביזה: ''כרמן'', גלינדבורן; ד. פיטר הול, ג. [[ברנרד הייטינק|ברנרד האיטינק]] ; תרבות DVD * [[גוסטב מאהלר]] : ''[[הסימפוניה הרביעית של מאהלר|סימפוניה מס' 4]]'' ; [[תזמורת הקונצרטחבאו המלכותית|תזמורת קונצרטחבאו]], ג. ברנרד הייטינק; ארטאוס DVD * מונטוורדי: ''L'incoronazione di Poppea'', Glyndebourne; ד. פיטר הול, ג. [[ריימונד לפארד]] ; תרבות DVD * מוצרט: ''Le nozze di Figaro'', [[הפילהרמונית של וינה|התזמורת הפילהרמונית של וינה]] ; ד. ז'אן פייר פונל, כ. [[קרל בהם|קארל בוהם]] ; DVD [[דויטשה גרמופון|של דויטשה גרמופון]] * מוצרט: ''[[רקוויאם (מוצרט)|רקוויאם]]'' ; [[תזמורת רדיו בוואריה|התזמורת הסימפונית של הרדיו הבווארי]], כ. [[ליאונרד ברנשטיין|לאונרד ברנשטיין]] ; DVD של דויטשה גרמופון * פרסל: ''דידו ואניאס'', המפטון קורט; ד. פיטר מניורה, ג. ריצ'רד היקוקס ; תרבות DVD * Rossini: ''Il barbiere di Siviglia'', Glyndebourne; ד. ג'ון קוקס, ג. סילבן קמברלינג ; תרבות DVD * ריכרד שטראוס: ''סלומה'', קובנט גארדן; ד. פיטר הול, ג. [[אדוארד דאונס]] ; פיוניר DVD * שונים: ''מריה יואינג עם קימארה, בשידור חי אצל רוני סקוט'' ; string Jazz Productions DVD === דיסקוגרפיה === == קישורים חיצוניים == * Maria Ewing at IMDb * Maria Ewing at the TCM Movie Database * Maria Ewing at AllMovie * Maria Ewing discography at Discogs ==הערות שוליים== {{הערות שוליים|יישור=שמאל}} [[קטגוריה:אמריקאים ממוצא הולנדי]] [[קטגוריה:נפטרים ב-2022]] [[קטגוריה:ילידי 1950]]'