יומן מסנן ההשחתות

'{{השתלשלות ההלכה}} '''גאון''' היה התואר של [[ראש ישיבה|ראשי]] [[ישיבה|ישיבות]] [[ישיבת סורא|סורא]] ו[[ישיבת פומבדיתא|פומבדיתא]] שב[[בבל]] ושל [[ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים)|ישיבת ארץ ישראל]], מסוף [[המאה ה-6]] (או סוף [[המאה ה-7]]) ועד אמצע [[המאה ה-11]] – תקופה הידועה בתולדות ישראל כ'''תקופת הגאונים'''. הגאונים היו הסמכות ה[[הלכה|הלכתית]] העליונה, לא רק בבבל אלא בכל ישראל. הגאונים עסקו בפירוש ה[[תלמוד]] כפי שקיבלו אותו מה[[סבוראים]] (וקודמיהם ה[[אמוראים]]), והתמקדו בהנחלתו לעם כך שישפיע על כל תחומי החיים. ב[[עברית מודרנית]] משמש הכינוי "[[גאון]]" לציון יכולת שכלית גבוהה, ובהקשר התורני כתואר חשיבות תורני כללי, המתייחס לכל [[תלמיד חכם]] גדול. ==המונח גאון== התואר "גאון" הוא ככל הנראה קיצור של "ראש ישיבת גאון יעקב",{{הערה|{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|מגאון הירדן לגאונת הכיתה|2012/04}}}} כאשר מקור התואר בפסוק ב[[ספר תהלים]]: {{ציטוטון|יבחר לנו את נחלתנו, את גאון יעקב אשר אהב סלה.}}{{הערה|1={{תנ"ך|תהלים|מז|ה}}}} לאחר תקופת הגאונים, שימש תואר זה את ראשי הישיבות ב[[ארץ ישראל]], ב[[בגדאד]], ב[[דמשק]] וב[[מצרים]] ומאוחר יותר הפך לתואר כבוד כללי לגדול בתורה. תואר נוסף בישיבות הגאונים, אשר שורשיו עוד מתקופת האמוראים, היה "ריש כלה" - חכם מן החכמים אשר עמדו בראש [[ירחי כלה|ירחי הכלה]], בהם התכנס כל העם ללמוד תורה, פעמיים בשנה. תואר נוסף בישיבות הגאונים, שלא התברר עדיין די הצורך, הוא התואר "אלוף", ייתכן שהוא קשור לכך שמנהיג הציבור נמשל לצאן והאלוף הוא הרועה. ==המינוי למשרת גאון== בדרך כלל מינוי הגאון לראשות הישיבה נעשה לאחר התייעצות עם הגאון של הישיבה השנייה, עם חכמי הישיבה עצמה, עם [[ראש הגולה]] ולבסוף היה המינוי גם צריך לקבל את אישור של ה[[ח'ליפה]] השולט באותה עת. לעיתים נבחר לתפקיד המועמד הראוי ביותר, לעיתים בעל ותק וניסיון רב אך לעיתים מונה מועמד שפשוט היה נוח לראש הגולה. על רקע ניגוד האינטרסים הזה פרץ לעיתים סכסוך בין חכמי הישיבות ובין ראש הגולה, כאשר כל אחד מהצדדים מינה גאון משלו. בנוסף לידע מעמיק וכושר [[ניהול]]י, גם ייחוס [[משפחה|משפחתי]] סייע לקבלת מינוי לגאון – מרבית הגאונים נמנו עם שש או שבע משפחות שחלקן אף היו מיוחסות ל[[דוד המלך]]. ==תולדות התקופה== אחרי כ-50 שנה שישיבות סורא ופומבדיתא היו סגורות, שב רב [[חנן מאישקיא]], בראש סיעת חכמים, לעיר פומבדיתא ופתח שם את סדר הלימודים כמקדם ([[ד'שמ"ט]] - [[589]]). לאחר שנתיים, או 20 שנה ([[ד'שנ"א]] או [[ד'שס"ט]], הדבר תלוי בחילופי נוסחאות באיגרת [[רב שרירא גאון]]), התחדשה גם [[ישיבת סורא]], שהלימודים בה פסקו אחר פטירת [[רב עינא (סבורא)|רב עינא]], ובראשות הישיבה עמד רב [[מר בר רב הונא]]. מכאן ואילך נמשך רצף של ראשי ישיבות בישיבות סורא ופומבדיתא. רבים רואים באירוע זה, של פתיחת ישיבת פומבדיתא מחדש ([[ד'שמ"ט]] - [[589]]), את ראשיתה של תקופת הגאונים, שנמשכה כ-450 שנה, עד לפטירתו של [[האי גאון|רב האי גאון]] בשנת [[ד'תשצ"ח]] ([[1038]]). הם מתבססים על דברי רב [[שרירא גאון]] באיגרתו, שפותח את רשימת ראשי הישיבות במילים (בתרגום מ[[ארמית]]; ראו [[חנן מאישקיא#האזכורים במקורות היסטוריים יהודיים|כאן]]) "ואלו הגאונים שהיו בישיבתנו". יש החולקים על קביעה זו, ותקופת הגאונים התחילה - לשיטתם - מאוחר יותר, כמאה שנים לאחר מכן. דעה זו מתבססת על דבריו של רבי [[אברהם אבן דאוד]] (הראב"ד הראשון), שבספרו "ספר הקבלה" מונה חמישה דורות של סבוראים ומציין את סיומה של התקופה בשנת [[ד'תמ"ט]] ([[689]]), עם פטירתו של רב ששנא, ראש ישיבת סורא. אחר כך - כתב הראב"ד - התחילה תקופת הגאונים.{{הערה|1=[[סדר הדורות]] ורבים הבינו מאיגרת רש"ג שתקופת הגאונים מתחילה ברב חנן; אבל ראו "תקופת הסבוראים וספרותה" לר' יעקב אליהו אפרתי.}} בתשובה ששלח רב שרירא גאון כינה את [[רב רבא]] גאון (שפעל סביב שנת [[ד'תי"א]]-[[651]]) וסיעתו "רבנן סבוראי".{{הערה|1=תשובות הגאונים חמדה גנוזה סימן קמ.}} בין כך ובין כך, באיגרת רב שרירא גאון משמעותו של התואר "גאון" היא ראש ישיבה (כך היו ראשי הישיבות נקראים בתקופת הגאונים), ורב שרירא משתמש בתואר זה באופן שוטף ביחס לראשי הישיבות מרב חנן ואילך. על כן מקובל להתחיל את סדר הגאונים ברב חנן מאישקיא (בפומבדיתא) וברב מר בר רב הונא (בסורא), וכן יש מי שמחשיב את החכמים עד לרב ששנא גם כסבוראים וגם כגאונים.{{הערה|1=ראו "סדר הדורות", "תורתם של גאונים" לפרופ' שלמה זלמן הבלין ויצחק יודלוב. ראו גם "[[אוצר הגדולים אלופי יעקב]]" לר' נפתלי יעקב הכהן, כרך א, פתח האוצר עמ' יד-יז.}} ===תקופות משנה=== תקופת הגאונים מתחלקת לשתי תקופות לפי אופי החיבורים שהגיעו לימינו מתקופות אלו. בכללות ניתן להגדיר את התקופה הראשונה כפרק הזמן בו כמעט ולא כתבו ספרים מסודרים אלא רק [[שו"ת]]ים, בעוד שהתקופה השנייה היא תקופה של פוריות ספרותית (יחסית) וממנה הגיעו לידינו ספרים רבים. התקופה הראשונה נמשכת בערך עד שנת 750, ומקבילה מבחינה היסטורית-פוליטית לתקופת שלטון [[בית אומיה]]. בתקופה זו הבירה של האימפריה הערבית הייתה [[דמשק]]. התקופה השנייה, משנת 750-1050, מקבילה מבחינה היסטורית-פוליטית לתקופת שלטון [[בית עבאס]]. בתקופה זו בירת העולם הערבי הייתה [[בגדאד]] ש[[בבל]] וכבר בסוף [[המאה התשיעית]] עברו אליה שתי הישיבות החשובות והעתיקות מהערים [[סורא]] ו[[פומבדיתא]]. ==קשרי הגאונים עם תפוצות ישראל== תקופת הגאונים יצרה [[סוגה]] ספרותית חדשה, [[ספרות השו"ת]]. בגלל המרחק הגאוגרפי הגדול בין הקהילות בגולה, המציאות השלטונית המשתנה והקושי להבין את ה[[תלמוד]] שנפוץ ללא פירוש, נתקלו ה[[יהודים]] במקומות פזוריהם בבעיות [[הלכה|הלכתיות]] רבות. את בעיותיהם העלו על הכתב ושלחו אל הישיבות הגדולות בסורא ובפומבדיתא, והגאונים או תלמידיהם שלחו את תשובותיהם בחזרה. באופן הזה נוצרו חילופי מכתבים שיצרו את ספרות השו"ת. בידינו מצויות אלפי תשובות מתקופה זו, ועוד רבות נמצאות כנראה ב[[גניזת קהיר]] ובגניזות אחרות. יחד עם מכתבי השאלות שנשלחו אל הגאונים שלחו הקהילות שבתפוצות גם סכומי כסף לקיום מרכז לימוד התורה בבבל. עד ימיו של [[כהן צדק גאון בן רב יוסף]] ראש ישיבת פומבדיתא, שעמד בראשה בשנים 936-917, קיבלה ישיבת סורא כשני שלישים מכלל הכספים שתרמו הקהילות לישיבות, בעוד שישיבת פומבדיתא קיבלה רק שליש אחד. עם התחזקות ישיבת פומבדיתא בימי רב כהן צדק, חולקו התרומות באופן שווה. הצלחתם של הגאונים בהפצת התלמוד וההלכה הפסוקה ובהטמעתם בכל תפוצות ישראל הביאה, באופן פרדוקסלי, לירידה בכוחם, עם התפתחותם של מרכזי [[תורה]] במקומות נוספים, כגון [[קירואן]] ב[[תוניסיה]], [[ספרד]], [[מגנצא]] ב[[לותרינגיה]] ועוד. לכך נוספו שקיעת ה[[ח'ליפה|ח'ליפוּת]] בבגדאד, ירידת כוחה [[כלכלה|הכלכלי]] של [[יהדות בבל]] וגזירות של השלטונות בבבל. כל אלה הביאו לסוף מוסד הגאונות בבבל בשנת [[1040]] בערך ומעט מאוחר יותר גם להפסקת הגאונות בארץ ישראל. עם פיזור הסמכות ההלכתית ברחבי העולם היהודי התחילה תקופת ה[[ראשונים]]. ==שמות הגאונים== עם הבולטים שבגאונים נמנים רב [[נטרונאי גאון]], רב ששנא גאון, רב [[צמח גאון]], רב חנינא גאון, רב [[עמרם גאון]], רב [[סעדיה גאון]], רב [[שמואל בן חפני גאון]], רב [[שרירא גאון]] ובנו הרב [[האי גאון]] אשר למעשה חותם את תקופת הגאונים.{{הערה|1=התאריכים בפסקה זו הם על פי "ממלכת ישראל בתקופת הגאונים", פרופ' [[משה גיל]], התשנ"ז-1997. חלק מן המידע בעניין התאריכים מסתמך על מקורות עובדתיים, אבל חלקו מסתמך על השערות, בהיעדר מקורות מוסמכים או בשל סתירה בין מקורות. לכן ישנם חילוקי דעות בין החוקרים בנוגע לפרטים מסוימים בחלק מן התאריכים.}} {|border="0"| |- |valign="top"| ====ראשי [[ישיבת סורא]]==== * [[מר בר רב הונא]] - 591 * [[חנניה (סורא)|רב חנניה]] (חיננאי) - בערך 610 * [[רב הונאי]] (הונא) - בערך 650 * [[רב ששנא]] (משרשיא בר תחליפא) - בערך 670 * רב [[חנניה הכהן מנהר פקוד]] (חיננאי) - 694-689 * [[הילאי הלוי מנרש|רב נהילאי (הילאי) הלוי]] מ[[נרש]] - 712-694 * רב [[יעקב הכהן מנהר פקוד]] - 730-712 * [[רב שמואל גאון]] מפומבדיתא, נכדו של [[רב רבה]] - 748-730 * רב [[מרי הכהן מנהר פקוד]] - 756-748 * רב [[אחא גאון|אחאי גאון]] - ב-756 * רב [[יהודאי בן נחמן]] - 761-757, הספר [[הלכות פסוקות]] מיוחס לו * [[רב אחונאי כהנא בן פפא|רב אחונאי (אהונאי) כהנא בן פפא]] - 769-761 * רב [[חנינאי כהנא בן הונא]] - 774-769 * רב [[מרי הלוי בן משרשיא]] - 778-774 * רב [[ביבוי הלוי]] בר רבא מנהר פקוד - 789-778 * רב [[הילאי בן מרי]] - 798-789 * רב [[יעקב הכהן בן מרדכי]]- 798 * [[איכומאי הכהן|רב איבומאי]] אחיו של רב מרדכי * רב [[צדוק בן אשי]] (יצחק בן ישי) - 812-810 * רב [[הילאי בן חנניה]] - 816-812 * רב [[קימוי בן אשי]] - 820-816 * רב [[משרשיא בר רב יעקב הכהן|משה (משרשיא) גאון]] בר רב יעקב - 830-820 * שנתיים ללא גאון * רב [[כהן צדק בן איבומאי]] - 843-832 * רב [[שר שלום בן בועז]] - 853-843 * רב [[נטרונאי גאון]] בן הילאי - 861-853 * רב [[עמרם גאון]] בן ששנא - 872-861, כתב את סידור התפילה הראשון * רב [[נחשון בן צדוק]] - 879-872 * רב [[צמח בן חיים]] - אחיו של רב נחשון מאמו, 886-879 * [[רב מלכא]] - ב-886 * רב [[האי בן נחשון]] בן צדוק - 896-886 * רב [[הילאי בן נטרונאי]] בן הילאי - 904-896 * רב [[שלום בן מישאל]] - 904 * רב [[יעקב בן נטרונאי]] - [[924]]-911 * רב [[יום טוב כהנא בן יעקב]] - 924 * רב [[סעדיה גאון]] בר רב יוסף אלפיומי, היה במחלוקת עם [[ראש הגולה]] [[דוד בן זכאי]] 928-942 * רב [[יוסף בן יעקב בר סטיא]] 930 בקירוב * הישיבה נסגרה כ-45 שנה * רב [[צמח צדק (גאון)|צמח צדק]] - בן יצחק בן פלטוי - 990 בקירוב-998 בקירוב{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20285&st=&pgnum=47 ספר אוצר הגדולים אלופי יעקב לר' נפתלי יעקב הכהן, חלק ח', אות צ', ערך כ"ח]}} * רב [[שמואל בן חפני|שמואל הכהן בן חפני]] 998 בקירוב-1012, היה חותנו של [[רב האי גאון]] וחיבר ספרים רבים. * רב [[דוסא]] גאון 1012-1018, בנו של רב סעדיה גאון * רב [[ישראל הכהן בן שמואל]] בן חפני - 1018-1033 * רב [[עזריה הכהן בן ישראל]] בן שמואל * [[רב יצחק (סורא)|רב יצחק]] - גאון אחרון בסורא |valign="top"| ====ראשי [[ישיבת פומבדיתא]]==== * רב [[חנן מאישקיא]] - מ-589 * רב [[מרי בר רב דימי]] סורגו - בערך 591 * [[רב חנא|חנא]] (הונא) - בערך 630 * [[רב רבה]] (רבא, ראבא) - 651 * [[רב בוסאי]] (בוסתנאי) - בערך 660 * רב [[הונא מרי בן מר יוסף]] - בערך 689 * רב [[חייא ממישן]] - בערך 700 * [[רב רביא]] בן רב אביי (מורונאי) - סביב 710 * רב [[נטרונאי בן נחמיה]] (בר מר ינקא) - מ-719 * רב [[יהודה גאון]] - סביב 730 * רב [[יוסף בן כותנאי|יוסף גאון (בר כותנאי)]] - 748-739 * רב [[שמואל בן רב מרי]] - 755-748 * רב [[נטרוי כהנא בן אמונה]] - שמשו של רב אחאי, בערך 755 עד 761 * רב [[אברהם כהנא (גאון)|אברהם כהנא]] - כנראה ב-681 * רב [[דודאי בן נחמן]] (רב דוראי) - אחיו של רב יהודאי גאון סורא, 767-761 * רב [[חנניא בן משרשיא]] - 771-767 * רב [[מלכא בן אחא]] - 773-771 * [[רבא בן דודאי|רב רבא (אבא) בר דודאי]] - 782-773 * [[רב שנוי]] - ב-782 * רב [[חנינאי כהנא בן אברהם]] - 786-782 * רב [[הונא הלוי בן יצחק]] - 788-786 * רב [[מנשה בן יוסף]] - 796-788 * רב [[ישעיה הלוי בן אבא]] - 798-796 * רב [[יוסף בן שילא]] משלחי - 804-798 * רב [[רברבי כהנא בן חנינאי]] - 810-804 * [[איבומאי כהנא בן אברהם|רב איכומאי (אחונאי) כהנא בן אברהם]] - 814-810 * רב [[יוסף בן אבא]] - 816-814 * רב [[אברהם בן שרירא]] - 828-816 * רב [[יוסף בן מר חייא]] - 833-828 * רב [[יצחק בן חנניה]] - 839-833 * רב [[יוסף בן רברבי]] - 841-839 * רב [[פלטוי בן אביי]] - 858-841 * רב [[אחא כהנא בן מר רב]] - ב-858 * רב [[מנחם בן יוסף בן חייא]] - 860-858 * רב [[מתתיהו הכהן בן רברבי בן חנינא]] - 869-860 * רב [[אבא (רבה) בן אמי בן שמואל]] - 872-869 * רב [[צמח בן פלטוי]] - 889-872 * רב [[האי בן דוד]] - 896-889 * רב [[קימוי בן אחאי]] - 905-896 * רב [[מבשר הכהן בן קימוי]] - 905-917 * רב [[כהן צדק בן יוסף]] - 917-922 * רב [[צמח בן כפנאי]] - 937-935 * רב [[חנניה בן יהודה]] 943-937, אביו של רב שרירא גאון * רב [[אהרן הכהן בן יוסף]] (כלף סרג'דו) - 960-943 * רב [[נחמיה בן כהן צדק]] 968-960 * רב [[שרירא גאון]] 968-1006, העביר בחייו את התפקיד לבנו רב האי גאון. [[איגרת רב שרירא גאון|האיגרת]] שחיבר נחשבת למקור היסטורי חשוב מאוד לתולדות העם היהודי. * רב [[האי גאון]] בן רב שרירא, 1004 - נפטר בשנת 1038. פטירתו נחשבת לסיומה של תקופת הגאונים. * רב [[חזקיה בן דוד]] ראש הגולה. נרצח על ידי ה[[ח'ליפה]] ה[[האימפריה המוסלמית|מוסלמי]]. יש מן החוקרים הסבורים שלא שימש כגאון{{מקור}}. |} '''חכמי בבל המאוחרים לתקופת הגאונים, הידועים לנו:''' * רב יצחק בן סוכרי - סביב 1070 * רב עלי - עד 1130 בקירוב * רב שלמה - מ-1130 בקירוב עד 1160 בקירוב * רב שמואל בן עלי - מ-1160 בקירוב עד 1198 בקירוב * רב זכריה בן ברכאל - ב-1198 * רב אלעזר בן הלל בן פהד - מ-1198 בקירוב עד 1201 בקירוב * רב דניאל בן אלעזר בן היבת אללה - 1201 בקירוב עד 1209 * רב היבת אללה בן אבי אלרביע - ב-1209 * רב יצחק הכהן בן אלאוני - 1210 בקירוב עד 1220 בקירוב * רב יצחק בן ישראל אבן אלשוויח - 1220 בקירוב עד 8 בינואר 1248 * רב דניאל הכהן בו שמואל בן אבי אלרביע - 1248-1251 * רב עלי בן זכריה - מ-1251 * רב שמואל הכהן בן דניאל - ב-1288 ;חכמים ידועים שלא שימשו כגאון (ראש ישיבה) * [[רב אחאי גאון משבחא|רב אחא גאון משבחא]], לא נסמך לגאון ולראש ישיבה בגלל מתיחות עם ראש הגולה - ועלה לא"י. רב אחאי כתב את "ספר [[השאילתות]]". * רבי [[שמעון קיירא]], לא נסמך לגאון ולראש ישיבה. מקובל ליחס לו את חיבור הספר "[[הלכות גדולות]]" שהוא אחד מספרי הפסיקה החשובים מתקופת הגאונים, ספר המבוסס בעיקרו על [[הלכות פסוקות]] של [[רב יהודאי גאון]] ועל [[השאילתות]] של [[רב אחא משבחא]]. * רב [[יצחק מפירוז שבור]], גאון ישיבת [[פירוז שבור]], יצא לקבל את פניו של הכובש המוסלמי [[עלי בן אבי טאלב]]. ====גאוני ארץ ישראל==== {{הפניה לערך מורחב|הישיבה הארץ ישראלית}} חשיפת קטעי גניזה רבים מעלים תמונה של מציאות של ספרות הלכה בארץ ישראל בתקופה שלאחר חתימת הירושלמי, ושלבני ארץ ישראל הייתה מסורת הלכתית מיוחדת שנשענה על התלמוד הירושלמי ועל מסורות ארצישראליות נוספות. ומכאן "ששלשלת של תורה וראשי ישיבות לא פסקה בארץ ישראל מעולם עד סוף תקופת הגאונים". מסורת ארצישראלית זו היוותה בסיס להבדלים בין [[יהדות אשכנז]] שנסמכה עליה לבין יהדות ספרד שנסמכה על המסורת הבבלית. בין גאוני ארץ ישראל נמנים: * ר' [[אהרן בן מאיר|אהרן בן מאיר הכהן]] נשיא הסנהדרין בארץ ישראל והחולק על [[רס"ג]] בקביעת לוח השנה. * ר' אברהם בר' אהרן בן מאיר, גאון וראש ישיבה בירושלים - ד' תש"כ (960) * ר' [[אביתר הגאון|אביתר בר' אליהו הכהן]], אחרון גאוני ארץ ישראל, ראש הישיבה בירושלים ואחר כך בצור (1042-1112 בקירוב). ==לקריאה נוספת== * [[מרדכי מרגליות]], '''הלכות ארץ ישראל מן הגניזה''', [[מוסד הרב קוק]] ירושלים תשל"ד. * עוזיאל פוקס, '''תלמודם של גאונים, יחסם של גאוני בבל לנוסח התלמוד הבבלי''', [[הוצאת מאגנס]], 2017 * רפאל וויינברג, '''ביטול ההגמוניה של ישיבת סורא באמצע המאה התשיעית''', בתוך: ספר זיכרון לשמואל קלמן מירסקי, ירושלים-ניו יורק תשל"א, עמ' קסט ==קישורים חיצוניים== * הספר המלא "[http://elinoarbareket.com/%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%AA%D7%97%D7%AA-%D7%A9%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%9C%D7%90/ תקופת הגאונים: עם ישראל תחת שלטון האסלאם במאות ז'-י"ב]" מאת [[אלינער ברקת]] לקריאה באתר שלה * {{אנצ דעת|50}} * [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/batey-hadin.htm בתי הדין בתקופת הגאונים] - מאמר של ד"ר יהושע הורוביץ - באתר דעת * [http://www.daat.ac.il/DAAT/kitveyet/mahanaim/horvits.htm הישיבה בתקופת הגאונים] - מאמר של ד"ר יהושע הורוביץ - באתר דעת * {{אתר ישיבה| קישור=http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=314&id=5933&q= | הרב=זאב סולטנוביץ' | תיאור=סוף תקופת הגאונים }} * [http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=13026&cat_id=3738 המשך תקופת הסבוראים תחילת הגאונים], מפי הרב [[אורי שרקי]], מתוך הסדרה [http://www.meirtv.co.il/site/set.asp?id=22360 מבוא לתורה שבעל פה], אתר [[מכון מאיר]]. {{וידאו}} * [http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=13027&cat_id=3738 תקופת הגאונים הקראות ורבינו סעדיה גאון], מפי הרב [[אורי שרקי]], מתוך הסדרה [http://www.meirtv.co.il/site/set.asp?id=22360 מבוא לתורה שבעל פה], אתר [[מכון מאיר]]. {{וידאו}} * [http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=13028&cat_id=3738 רבינו סעדיה גאון סוף תקופת הגאונים ראשית הראשונים], מפי הרב [[אורי שרקי]], מתוך הסדרה [http://www.meirtv.co.il/site/set.asp?id=22360 מבוא לתורה שבעל פה], אתר [[מכון מאיר]]. {{וידאו}} * [http://www.ateret4u.com/dorot/#pombedita גאוני פומבדיתא], [http://www.ateret4u.com/dorot/#sura גאוני סורא] מתוך [http://www.ateret4u.com/dorot/ סדר הדורות המקוצר] * [[מנחם בן ששון]], [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=19977 ההנהגה העצמית של היהודים בארצות האסלאם במאות ה-7 עד ה-12] באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מט"ח]]. * מנחם ברונפמן, [http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3054915 הגאונים: הכירו את קבוצת החכמים שעיצבה את עתידו של עם ישראל], אתר he.chabad.org * נעם אשכולי, [http://kedma.eshkoli.com קדמא - פודקאסט אנשים וארועים בהיסטוריה היהודית], [https://kedma.eshkoli.com/2018/11/episode-1.html פרק ראשון: הגאונים] {{אודיו | קובץ = https://anchor.fm/s/744c3dc/podcast/play/1537021/https%3A%2F%2Fd3ctxlq1ktw2nl.cloudfront.net%2Fstaging%2F2018-10-14%2F---------1-----------5c70815ff50c.m4a | תיאור = קדמא - הגאונים }} == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} {{טווח שנים בתולדות עם ישראל|התחלה=4360|סיום=4798|תיאור=גאונים}} {{גאונים}} [[קטגוריה:אנשי דת יהודים]] [[קטגוריה:תולדות עם ישראל]] [[קטגוריה:יהודים ויהדות בימי הביניים]] [[קטגוריה:גאונים|*]] [[קטגוריה:יהדות בבל]]'