הצגת המקור של הדף "מיכאל קולהאס"

{{ספר
|שם=מיכאל קולהאס
|תמונה=[[קובץ:Pins - Woodcuts for Heinrich von Kleist’s Michael Kohlhaas 02.jpg|200px]]
|כיתוב=פתיחת מהדורה באיורו של [[יעקב פינס]] (2003/1953)
|מאת=[[היינריך פון קלייסט]]
|איורים=
|צילומים=
|שם בשפת המקור=Michael Kohlhaas
|שפת המקור=[[גרמנית]]
|מקום התרחשות=[[גרמניה]]
|הוצאה=
|הוצאה בשפת המקור=
|הוצאה בעברית=
|סוגה=
|תרגום לעברית=[[מיכאל קולהאס#תרגומים לעברית|מספר פעמים]]
|תורגם לשפות=
|מספר עמודים=
|מסת"ב=
|סדרת ספרים=
|מספר כרכים=
|הסכמות=
|כתבי יד=
|פרשנים=
|מקורות לכתיבת הספר=
|ויקיטקסט=
|היברובוקס=
|תאריך הוצאה=[[1810]]}}
ה[[נובלה]] '''מיכאל קוֹלהאס''' (ב[[גרמנית]]: '''Michael Kohlhaas'''), פרי עטו של [[היינריך פון קלייסט]], פורסמה בשנת [[1810]]. קטעים מהנובלה פורסמו לראשונה במהדורת יוני [[1808]] של [[כתב עת|כתב העת]] "פבוּס" (Phöbus), אותו ייסד וערך פון קלייסט. היצירה מבוססת על סיפור חייו של הנס קולהאזה, דמות היסטורית מ[[היסטוריה של גרמניה|עברה של גרמניה]], ונחשבת לפסגת יצירתו של פון קלייסט ולקלסיקה ב[[ספרות גרמנית|ספרות הגרמנית]]. הנובלה דנה באופן מורכב בנושאים כגון גבולות רדיפת ה[[צדק (מוסר)|צדק]], התמודדות הפרט אל מול [[שחיתות שלטונית|שחיתות השלטון]] וקידוש האמצעים לטובת המטרה. היצירה עובדה לחמישה [[סרט קולנוע|סרטי קולנוע]], הומחזה פעמים רבות{{הערה|בישראל הציג [[התיאטרון הקאמרי]] את ההצגה "מיכאל קולהאס" בשנת 1986, בבימויו של [[אילן רונן]]}} ואף עובדה ל[[קומיקס]].{{הערה|הסיפור עובד לקומיקס בשם "אחד נגד כולם", אשר פורסם בשבועון הילדים "[[הארץ שלנו]]" ב-1966, על ידי הסופר [[פנחס שדה]] (תחת שם העט יריב אמציה) והמאייר [[אשר דיקשטיין]]}}

==רקע היסטורי==
[[קובץ:Erstausgaben für Wikipedia I 092.jpg|ממוזער|תחילת הספר בהוצאה משנת [[1810]].]]
העלילה מתרחשת ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] על רקע היחלשות [[הקיסרות הרומית הקדושה]] והפילוג ב[[נצרות]] בעקבות [[הרפורמציה הפרוטסטנטית|הרפורמציה]] של [[מרטין לותר]]. שלטון הקיסרות באותם ימים התבסס על שיטה [[פיאודליות|פיאודלית]] וסמכויותיו של הקיסר הנבחר היו מפוזרות בין [[אציל]]ים מקומיים שונים. שבעה [[נסיך בוחר|נסיכים בוחרים]] (קוּרְפִירְסְט), ובהם [[יוהאן פרידריך מסקסוניה|יוהאן פרידריך הראשון]], שליט [[סקסוניה]], שלטו על מחוזות חשובים במדינה.

הנס קולהאזה, שעליו מבוססת דמותו של מיכאל קולהאס, נולד סביב שנת [[1500]]. הוא היה [[סוחר]] גרמני, תושב [[קלן (ברנדנבורג)|קלן]] {{אנ|Cölln}} שב[[ברנדנבורג]] (כיום בתחומי העיר [[ברלין]], להבדיל מהעיר [[קלן]] על גדות הריין), אשר באוקטובר [[1532]], בדרכו ל[[שוק (מסחר)|שוק]] ב[[לייפציג]], הוחרמו סוסיו בכוח ובאופן בלתי חוקי בידי אנשיו של אציל סקסוני בשם גינתר פון צאשווייץ (Günter von Zaschwitz). קולהאזה נכשל בנסיונותיו לתבוע פיצוי על הנזק שנגרם לו, לאחר שהשלטונות העלימו עין מן המקרה. בתגובה יצא קולהאזה למסע נקמה נגד האציל שפגע בו ונגד מדינת סקסוניה כולה. הוא איגד תחתיו חבורה גדולה של פורעי חוק ויצא למסעות הרס והרג ברחבי המדינה. ה[[נסיך בוחר|נסיך הבוחר]] של סקסוניה, יוהאן פרידריך הראשון, הכריז פרס על ראשו, אך למרות זאת לא פסק הקטל אלא לאחר זמן רב, עם לכידתו של קולהאזה ו[[הוצאה להורג|הוצאתו להורג]] ב[[גלגל שבירה]].

פון קלייסט כתב את הנובלה במטרה להתריס נגד השלטון הצרפתי אשר שלט ב[[פרוסיה]] לאחר שנכבשה על ידי [[נפוליאון]] ב-[[1806]]. הוא עשה שימוש בהתרחשויות ההיסטוריות כבסיס לסיפורו, כדי להעביר מסרים ביקורתיים כלפי השלטון בתקופתו. דמותו של קולהאס מעמתת את עולם האידיאלים עם המציאות ועם חוסר הצדק הגלום בה. באמצעותה הביע פון קלייסט את עמדתו בדבר חוסר הצדק והשחיתות שפשו בשלטון הצרפתי ובאצולה הפרוסית שקיבלה את מרותו.

==עלילה==
[[קובץ:Heydel14x.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קולהאס מבקר את [[מרטין לותר]], תדפיס מתוך הספר, 1885]]
הנובלה פותחת בתיאור דמותו של מיכאל קולהאס. פון קלייסט אמנם משבח ומרומם את קולהאס ומדגיש את היותו אזרח שומר חוק, חרוץ ונעים הליכות, אך חותם את דברי ההלל בפורענות הקרבה ובאה:
{{ציטוט|תוכן="עד שנתו השלושים יכול היה האיש הבלתי רגיל הזה להיחשב לאזרח למופת. בכפר, הנושא עדיין את שמו, הייתה בבעלותו חווה והוא התפרנס בה היטב ממשלח ידו; את הילדים שהעניקה לו אשתו חינך ביראת אלוהים לחריצות ונאמנות; בין שכניו לא היה אחד שלא נהנה מנדיבותו ומצדקתו; אין ספק כי העולם היה משתבח בזכרו אילולא הפריז במעלה אחת. אך תחושת הצדק הפכה אותו לשודד ורוצח."|מקור=מגרמנית: [[רן הכהן]]}}
השתלשלות המאורעות מתחילה עם יציאתו של קולהאס למסע עסקים כדי למכור את סוסיו המשובחים ביותר. בדרכו הרגילה נעצר קולהאס במחסום דרכים לא צפוי על אם הדרך של אדמות סקסוניה. שומר המחסום דורש ממנו, בשמו של האציל המקומי ה[[יונקר|יוּנְקֶר]] '''וֶנצֶל פוֹן טְרוֹנקָה''', תשלום [[מכס]] תמורת המעבר ואף רישיון מעבר לסחר בסוסים. קולהאס המופתע נאלץ לשלם את הסכום ולהשאיר את סוסיו המובחרים לפיקדון תחת השגחת משרתו הנאמן '''הֶרסֶה''' עד להסדרת אישוריו. בהגיעו לבירת [[סקסוניה]], [[דרזדן]], הוא מגלה כי דרישותיו של האציל היו מופרכות ובלתי חוקיות.

לאחר שבועות אחדים שב קולהאס לאחוזתו של פון טרונקה כדי לקבל את סוסיו חזרה, אולם, התברר כי משרתו גורש מן המקום במכות רצח וכי סוסיו הועבדו והורעבו עד אפיסת כוחות. קולהאס חזר לביתו בזעם ולאחר בדיקת העובדות הגיש תביעה נגד היונקר מתוך אמונה ש[[מערכת המשפט]] תעמוד לצדו. לאחר חודשים ארוכים נודע לו כי תביעתו נגנזה בהוראת בני משפחת פון טרונקה. כל נסיונותיו לערער על ההחלטה עלו בתוהו. התמרמרותו של קולהאס אל מול חוסר הצדק והשחיתות שנחשפו בפניו הלכה וגברה, ולבסוף החליט לתקן את העוול בעצמו. אשתו, '''ליסְבֶּת''', שנבהלה מהלך רוחו, הציעה לנצל את קשריה בארמון השליט ולהעביר אליו את הקובלנה. כעבור ימים אחדים שבה לביתם, חבולה באורח אנוש, לאחר ששומרי הארמון הִכּו אותה כשניסתה להגיש את הקובלנה. על ערש דווי מבקשת ליסבת מקולהאס שיסלח לאויביו.

קולהאס היה נחוש לפעול לתיקון העוול שנעשה לו. הוא מכר את כל נכסיו, הכין נשק וסוסים והתכונן ל[[נקמה]]. ראשית שיגר פסק דין משלו לפון טרונקה מתוקף "הסמכות הטבועה בו מלידתו", ודרש כי סוסיו יוחזרו אליו במצבם המקורי. משלא קיבל תגובה, אסף את כל משרתיו ובראשם הרסה ויצא לתקוף את מצודתו של פון טרונקה. במתקפת הפתע השתלטו קולהאס ואנשיו בקלות על חצרו של פון טרונקה ושרפו את המצודה כליל. קולהאס אף הצליח לשחרר את סוסיו המורעבים מה[[אורוות]] הבוערות, אלא שפון טרונקה המבוקש נמלט מהמקום בחסות המהומה.

תחושת הצדק של קולהאס לא באה על סיפוקה; נחישותו להעניש את פון טרונקה, שהתחבא מפניו, דרבנה אותו להפיץ מסמך - "המנדט של קולהאס" - המצווה על כל תושבי הארץ להסגיר את פון טרונקה ומתריע כי מי שיסייע בידי הנמלט כמוהו כשותף לדבר עבירה. הוא אסף תחתיו כנופיה של פורעי חוק ואביונים, שקיוו לזכות בנתח מן השלל, ויצא עמה לחפש אחר היונקר הנמלט. בסיועם תקף כל כפר ועיירה שהעניקה מסתור למבוקש, והצית, קטל ובזז כל מה שעמד בדרכו. כל נסיונותיהן של פלוגות המשמר המקומיות לעצרו כשלו, ותהילת הקרב של קולהאס גדלה ומשכה לשורותיו אנשים נוספים.

אימה גדולה אחזה בתושבי סקסוניה כולה, והכומר [[מרטין לותר]], מייסד הזרם ה[[פרוטסטנטיות|פרוטסטנטי]] בכבודו ובעצמו, פרסם כרוז המגנה את פעולותיו של קולהאס כבלתי מוסריות. קולהאס הפרוטסטנטי, שהאמין במרטין לותר וראה בו סמכות רוחנית עליונה, נעלב מכך עד עמקי נשמתו. הוא השאיר את חֵילו מאחוריו, עטה תחפושת ופנה למעונו של לותר כדי לזכות ב[[מחילה (נצרות)|מחילתו]]. לותר נחרד למראה האורח הלא קרוא, אך לא הספיק לקרוא לעזרה. קולהאס אילץ אותו לשמוע את סיפורו והבטיח כי כל רצונו הוא לקבל את הזכות שנשללה ממנו: משפט צדק נגד פון טרונקה שגנב את סוסיו. לותר הופתע לשמע דרישתו הצנועה של קולהאס והבטיח כי יפנה בעניינו לנסיך הבוחר של סקסוניה.

בהשפעת לותר החליט נסיך סקסוניה להעניק [[חנינה]] לקולהאס ולאנשיו ולזמן את קולהאס ל[[דרזדן]], בירת סקסוניה, לשם הגשת תביעה נגד פון טרונקה. קולהאס שמח על ההחלטה ופיזר את אנשיו. הליכי המשפט התעכבו והתמשכו, ומקורביו של פון טרונקה רקמו קנוניה כדי לטפול על קולהאס [[בגידה]]. קולהאס הורשע בקשירת קשר נגד סקסוניה ונידון למוות למרות החנינה שהובטחה לו. לפני ביצוע גזר הדין התקבל צו מהקיסר להעמיד את קולהאס, אשר שמו יצא למרחוק, למשפט מחודש ב[[ברלין]]. קולהאס נשלח לשם, אולם בדרך התברר כי ברשותו פתקה שקיבל מ[[צוענים|צוענייה]] מסתורית, ובה נבואה לאחרית קשה לנסיך הבוחר ולשושלתו. הנסיך הבוחר שחרד לגורלו היה נחוש להשיג את הפתקה המסתורית והבטיח לקולהאס לשחררו לחופשי תמורת הפתקה, אולם קולהאס, שביקש לנקום בו על בגידתו, סירב להצעתו.

בהגיעו לברלין מונה לקולהאס פרקליט, והלה הגיש מחדש את תביעתו נגד פון טרונקה. האציל נמצא אשם וצווה לפטם את סוסיו של קולהאס ולהחזירם למצבם המקורי, אך גם קולהאס הורשע ונגזר עליו [[עונש מוות]]. בעודו ממתין לביצוע גזר הדין מופיעה שוב הצוענייה המסתורית, המציגה עצמה כ'''אליזבת''', ומבקרת את קולהאס בתא מעצרו. היא מזהירה אותו כי הנסיך הבוחר זומם לגזול ממנו את פתקת הנבואה, ומציעה לו כי יסחר בה תמורת חייו. קולהאס נחוש בדעתו למנוע מהנסיך הבוחר להשיג את הפתקה, ובעודו מובל ל[[גרדום]], לאחר שראה את סוסיו מפוטמים ובריאים, הוא בולע אותה לנגד עיניו של השליט ועולה לגרדום בשלווה. הפתקה שבה היה חתום גורלו אבדה לעד, והנסיך הבוחר חוזר לארמונו מוכה ואומלל. לאחר מותו הופך קולהאס לגיבור העם, ובניו מתחנכים כפרחי אצולה ומוכתרים לאבירים.

==מוטיבים ופרשנויות==
[[קובץ:Pins - Woodcuts for Heinrich von Kleist’s Michael Kohlhaas 07.jpg|שמאל|ממוזער|250 פיקסלים|"[[מיכאל קולהאס (יעקב פינס)|קולהאס משחרר את כנופייתו]]", [[חיתוך עץ]] מאת [[יעקב פינס]] (2003/1953)]]
הסיפור דן בשאלת הצדק - חשיבותו, מחירו והיעדרו מהעולם. העיסוק בנושא אוניברסלי ועל-זמני זה משמר את נגיעתה המתמדת של הנובלה בענייני ההווה, ומאפשר לקורא להזדהות עם הדמויות ולהבינן. הסיפור מציג את תסכולו של הפרט לנוכח אוזלת ידה של המדינה, את מצוקתו הנובעת מאטימותה של מערכת המשפט הביורוקרטית ואת זעמו על שחיתות השלטון.

הסוסים הגנובים הם הציר שסביבו נעה העלילה, והם מגלמים את סוגיית הצדק. בראשיתו של הסיפור, טרם העבירה הראשונה, הסוסים בריאים וגאים; לאחר הגזל, ובמהלך הסיפור כולו, מתגלים חוסר הצדק והשחיתות, והסוסים מורעבים וכחושים; ובסופו של הסיפור, לאחר שנגזר דינם של פון טרונקה וקולהאס כאחד, הסוסים שוב מוצקים ואיתנים. הסוסים הם העילה לרדיפת הצדק האכזרית של קולהאס המובילה לבסוף למותו, והם ממחישים את המחיר הכבד של הצדק המוחלט ואת הגמול הפעוט המתקבל במרדף אחריו.

דמותו הנשגבת והאיומה כאחד של מיכאל קולהאס מייצגת שתי פנים: [[אידיאליזם]] טהור לעומת הרסנות חסרת רחמים - {{ציטוטון|אחד האנשים הצדיקים ביותר וגם הנוראים ביותר שבדורו}}. תמצות הקביעה "שבדורו" הוא [[הרמז|הֶרְמֵז]] לתיאור [[נח]] במקרא: {{ציטוטון|איש צדיק תמים היה בדורותיו}}.{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|ו|ט}}}} השם מיכאל הוא רמז ל[[מיכאל]], מלאך החבלה (על פי האמונה הנוצרית), שייעודו להילחם בצבאותיו של ה[[שטן]] בכוח הזרוע - תפקיד שקולהאס לקח על עצמו. אמנם הוא מוצג כאזרח שומר חוק וירא אל, אולם משנוכח כי לא נעשה עמו משפט צדק הוא בוחר להתעלם מהחוק - {{ציטוטון|אדון חופשי במדינה ובעולם, הכפוף רק לאלוהים}}. וזאת מתוך שאיפתו הבלתי מתפשרת להביא סדר לעולם, {{ציטוטון|הנתון באנדרלמוסיה נוראה כזאת}}, לדבריו.

במאבקו חסר הפשרות אין הוא נרתע מלפגוע בכל נפש חיה: באזרחי ערים תמימים, במשרתיו הנהרגים למען מטרותיו, ואפילו בסוסיו שהיו הסיבה לצאתו למלחמה. פעמיים היו הסוסים בהישג ידו, אך הוא זנח אותם למען השגת הצדק המוחלט שהיה חשוב בעיניו יותר מכל. קולהאס מסרב להפגין [[חמלה]], כמידתו של [[ישו הנוצרי]], כפי שאשתו ליסבת ומרטין לותר מבקשים ממנו, ועל כך הוא נענש בחייו. פון קלייסט מציג אותו כאביר הצדק, אך גם מבקר את יהירותו שאינה מאפשרת לו לסלוח לאויביו. דמותו של קולהאס מייצגת גישה [[עמנואל קאנט|קאנטיאנית]] המכתיבה עקרונות מוסר אבסולוטיים על פי [[הצו הקטגורי|צו קטגורי]] מוחלט.{{הערה|Richard Kuhns, The Strangeness of Justice: Reading Michael Kohlhaas, 1983, New Literary History, Vol. 15, No. 1, Literature and/as Moral Philosophy, pp. 73-91|כיוון=שמאל}}
ליסבת, אשתו של קולהאס, וגלגולה המיסטי כצוענייה אליזבת (ליסבת הוא שם חיבה לאליזבת), מייצגות את קול החמלה הנשית ואת האמהוּת. הנשים מפצירות בקולהאס כמה פעמים לאורך הסיפור לוותר על עקרונותיו ולמחול לאויביו למען ילדיו, אך הוא מסרב לשמוע להן. ליסבת מצביעה על ערש דווי על הפסוק מ[[הברית החדשה]] - {{ציטוטון|סלחו לאויביכם; הטיבו גם לשונאיכם}}{{הערה|[[הבשורה על פי לוקאס]], ו', כ"ז}} ובכך למעשה מורה על הדרך הנוצרית הנכונה שבה יש ללכת.

היונקר ונצל פון טרונקה, המייצג את השלטון המושחת והמסואב, מציג השקפת עולם [[הדוניזם|הדוניסטית]]. הוא מוצג כנהנתן, חמדן ושקרן, וסופו שהוא נענש הן על ידי קולהאס והן על ידי השלטון. דמותו שטוחה וחסרת רבדים, והיא מושא ללעג לאורך הסיפור כולו. הנסיך הבוחר, לעומת זאת, המייצג את השלטון הפורמלי והפרגמטי, הוא בעל [[השקפת עולם]] [[תועלתנות|תועלתנית]]. הוא מתואר כמי שדן בדקדוקי העניות של החוק במטרה לנצלו כדי להשליט סדר ולשרת את השלטון, ולאו דווקא כדי להוציא את הצדק לאור. לצורך אינטרסים אישיים (השגת הפתקה) הוא אף מוכן לכופף את חוקי המדינה. פון קלייסט מעניש אותו באומללות ובחורבן שהוא ממיט על שושלתו. מערכת המשפט עצמה מיוצגת באמצעות הפרקליטים ופקידי הממשל השונים. היא מוצגת כלא יעילה, שרירותית וקרה, ואינה משרתת את הצדק אלא את הביורוקרטיה ואת הפורמליות.

מאפיין נוסף של הסיפור הוא צורת הכתיבה הלקונית ונטולת הפניות לכאורה. הסיפור כולו כתוב כתיאור היסטורי, כאשר האירועים מתוארים בסדר כרונולוגי ובאופן תמציתי וישיר. על פניו הסיפור מסופר מעמדה של [[מספר כל יודע|מספר חיצוני כל יודע]]; פון קלייסט מציין לעיתים כי המידע על אירועים מסוימים בעלילה אבד, או שאינו ידוע לאשורו. פון קלייסט מאפשר לקורא להתרשם מן הדמויות באופן עקיף, באמצעות תיאור מעשיהן והתנהגותן, כמעט ללא שיפוט ערכי מפורש. התיאורים עשירים במונחים משפטיים, והדמויות מוצגות לאורך הסיפור בתואריהן הרשמיים. [[סגנון כתיבה]] זה, שהיה ייחודי לתקופתו, יוצר תחושה של קריאת מסמך משפטי ומדגיש את האפיון הביורוקרטי הקר של מערכת המשפט והצדק המתוארת בו.

ניתן לזהות בסיפור שני מסרים סותרים לכאורה. אמנם מצד אחד מגנה פון קלייסט את השלטון המושחת ומדגיש את אחריותה של המדינה לאכיפת חוקיה, ואף מתריע בפני החורבן והעוולות שהניוון השלטוני והיעדר הצדק גורמים להם, אבל מצד שני מזהיר הסיפור מהמחיר הנורא של רדיפת הצדק ללא פשרות וללא חמלה. הרעיון המרכזי של היצירה הוא אפוא מורכב, ולא ניתן לפטור אותו במסקנה חד-צדדית. פון קלייסט מבקש להדגים את משמעות מתיחת האידיאלים עד כדי אבסורד ואת אובדן האנושיות שבהיצמדות לחוקים ללא תנאי. מציאת האיזון בין השאיפה לצדק לבין הנכונות לחמלה מתאימה להשקפה ה[[אריסטוטליות|אריסטוטלית]], כי על האדם לפעול מתוך מתינות ושיקול דעת.{{הערה|Leo Zaibert, PUNISHMENT AND REVENGE, 2006, Law and Philosophy, Vol 25, pp. 81–118|כיוון=שמאל}}

==השפעה==
בדומה לרוב יצירותיו של פון קלייסט זכתה הנובלה להכרה רק שנים לאחר ששם קץ לחייו. למרות זאת, הנובלה נחשבת בעיניי רבים לחשובה ביצירותיו ולקלסיקה של הספרות הגרמנית, והייתה לה השפעה גדולה על אמנים ופילוסופים רבים. היצירה היא משל בהיר לחשיבותו של משפט הוגן ולמורכבותו וכן לערכה של ה[[אתיקה]] בניהול; הספר אף הפך לחומר קריאה מומלץ במסלולי הכשרה של [[משפטן|משפטנים]] ומנהלים ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] ברחבי העולם.

סגנון כתיבתו הבהיר והלקוני של פון קלייסט לאורך הנובלה הקדים את זמנו ולא התקבל באהדה בתקופתו, אבל ברבות הימים התברר כי עורר השראה רבה בקרב אמנים רבים אחריו. היוצר הבולט שבהם הוא [[פרנץ קפקא]]; חברו [[מקס ברוד]] סיפר כי הסופר התרשם מאוד מכתיבתו של פון קלייסט, ובעיקר מהנובלה "מיכאל קולהאס". את אהבתו ליצירה הזכיר קפקא פעמים רבות באוזני חבריו, ואף קרא קטעים ממנה בפומבי באירוע ספרותי ב[[פראג]]. קפקא ציין ביומניו את יום מותו של פון קלייסט, ושיבח את כתיבתו. השפעתה של הנובלה ניכרת ביצירתו ובמיוחד ברומן הידוע "[[המשפט]]".

מחווה ישירה ליצירתו של פון קלייסט קיימת אף בספרו של [[אדגר לורנס דוקטורוב]], "'''[[רגטיים (ספר)|רגטיים]]'''".{{הערה|Richard Sterne, RECONCILIATION AND ALIENATION IN KLEIST'S
"MICHAEL KOHLHAAS" AND DOCTOROW'S RAGTIME, 1988, Legal Studies Forum, Volume 12, Number 1|כיוון=שמאל}} אחת הדמויות המרכזיות בו היא קולהאוס ווקר, [[מוזיקאי]] אמריקאי שחור, שנפל קורבן למערכת המשפט ה"לבנה" ויצא למסע של נקמה.

==גרסאות קולנועיות==
[[קובץ:Kohlhaas.jpg|ימין|ממוזער|200px|[[דייוויד וורנר]] בתפקיד מיכאל קולהאס, 1969{{תמונה להחלפה}}]]
[[קובץ:JackBullThe1999103966_f.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כרזת הסרט "The Jack Bull"]]

על פי סיפורו של פון קלייסט צולמו חמישה סרטים בהפרשי זמן גדולים זה מזה. את הסרט הראשון, שנקרא כשם הנובלה, ביים מקס האופלר ב-[[1937]] ב[[שווייץ]], ב[[גרמנית]] וב[[צרפתית]].{{הערה|{{IMDb|tt0403296|מיכאל קולהאס (1937)}}}} בשנת [[1969]] ביים [[פולקר שלנדורף]] הגרמני את "'''מיכאל קולהאס - המורד'''" בכיכובו של השחקן האמריקאי [[דייוויד וורנר]] בתפקיד קולהאס. הסרט צולם בגרמניה, בגרסה גרמנית ובגרסה אנגלית במקביל, וזכה להצלחה הן מצד המבקרים והן מצד הקהל.{{הערה|{{IMDb|tt0064662|מיכאל קולהאס - המורד (1969)}}}} בשנת [[1967]] צילם הבמאי הגרמני וולף פולמר סדרה לטלוויזיה הגרמנית על פי הסיפור, אולם בשל קשיים משפטיים נמנעה הקרנת הסדרה, והיא נערכה מחדש לסרט, שהקרנתו החלה ב-[[1969]] וזכה לביקורות אוהדות.{{הערה|{{IMDb|tt0079551|מיכאל קולהאס (1969)}}}}

ב-[[1999]] הפיקה חברת [[HBO]] סרט טלוויזיה בשם "'''The Jack Bull'''", המבוסס על היצירה בכיכובם של [[ג'ון קיוזאק]] ו[[ג'ון גודמן]]. העלילה הותאמה ל[[מערבון]] המגולל את סיפורו של מירל רדינג, בוקר וסוחר סוסים מ[[ויומינג]]. רדינג יוצא למסע נקמה לאחר שסוסיו נגזלו על ידי חוואי שכן ולאחר שהשופט המקומי מתגלה כמושחת.{{הערה|{{IMDb|tt0171410|The Jack Bull {{כ}}(1999)}}}}

ב-[[2006]] ביים [[צחי גראד]] את הסרט הישראלי '''"[[תנועה מגונה (סרט)|תנועה מגונה]]"''', המבוסס על הנובלה. הסרט עוקב אחר שבוע בחייו של מיכאל קליינהאוס, שאותו מגלם [[גל זייד]]. מכוניתו של קליינהאוס נפגעת בתקרית בכביש, מעט לפני [[צפירת זיכרון|צפירת יום השואה]], על ידי בכיר לשעבר ב[[שב"כ]], בעל קשרים במשטרה. ניסיונו של קליינהאוס למצות את הדין עם העבריין נתקל בסירוב, והוא יוצא למסע להשבת הצדק והחוק. הסרט זכה בפרס הסרט העלילתי ב[[פסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה]] לשנת 2006 ויצא לאקרנים במאי [[2007]].{{הערה|{{nrg|איתי שטרן|פרצופה של המדינה - על הסרט "תנועה מגונה"|575/294|1 במאי 2007|47|}}}}

==בתיאטרון הישראלי==
[[יהושוע סובול]] כתב מחזה לשחקן יחיד, שהדמות הראשית בה הוא מיכאל קול, [[עורך דין]] הלוחם לצדק מול שחיתות ממסדית, שמגבה עשיית רווחים ב[[תעשיית התרופות]] על פני אתיקה וחיי אדם. בשמו של עורך הדין התכוון סובול, לדבריו, ליצור זיקה לדמותו של מיכאל קולהאס. בכורת המחזה התקיימה במסגרת פסטיבל [[תיאטרונטו]] ב-4 באפריל 2007. את תפקיד מיכאל קול גילם השחקן [[נבו קמחי]]. את ההצגה ביימה [[איה קול]]. על תפקידו זה זכה נבו קמחי בפרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל באותה שנה.

ההצגה "מיכאל קולהאס" הוצגה ב[[התיאטרון הקאמרי|תיאטרון הקאמרי]] בשנת [[1986]], בבימוי [[אילן רונן]] ובכיכובו של [[יוסף כרמון]] בתפקיד קולהאס.{{הערה|{{חדשות|מנחם פרי|הצגה - המלחמה בשחיתות נכשלה -|19860824|107}}}} על התפאורה הופקדה [[רות דר]]. את המוזיקה כתב דן הנדלסמן. ההצגה השתתפה בפסטיבלים בינלאומיים ב[[פסטיבל אדינבורו|אדינבורו]] וב[[וורשה]]. כמו כן הוזמנה ונסעה להופיע בגרמניה, במוסקבה וב[[סנקט פטרבורג]].

כמו כן, ב-2017 הועלתה ההצגה פעם נוספת ב[[תיאטרון הבימה]]. גם בהצגה זו אילן רונן הופקד על הבימוי ורות דר על התפאורה.

==מהדורות בעברית==
*'''[[מיכאל קולהאס (יעקב פינס)|מיכאל קולהאס, עם חיתוכי עץ מאת יעקב פינס]]''', [[תרשיש (הוצאת ספרים)|תרשיש]], ירושלים, 1953 (תרגום:[[מאיר חרטינר]])
*'''שלוש נובילות''', [[עם עובד]], תל אביב, 1968 (תרגום: [[ישראל זרחי]] (מיכאל קולהאז) ומרדכי טמקין)
*'''מיכאל קולהאס''', משרד הביטחון, הוצאת תרמיל, תל אביב-יפו, 1982 (תרגום:[[מאיר חרטינר]])
*'''מיכאל קולהאס''', בבל, תל אביב, 2002 (תרגום: [[מרים די-נור]] ו[[חנן אלשטיין]])
*'''קולהאס ואחרים''', [[הספריה החדשה]], [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]] / ספרי סימן קריאה, 2002 (תרגום: [[רן הכהן]])

==לקריאה נוספת==
* [[עדי פרוש]], '''פילוסופיה, ספרות ומה שביניהן''', [[הוצאת אוניברסיטת בר-אילן]] ו[[הוצאת כרמל]], 2018, הפרק "מיכאל קולהאס של היינריך פון קלייסט והיחס בין נקמה לצדק", עמ' 139–174.
* [[שרון חנס]], "מיכאל קולהאס: על משיכתם של המשפטנים ליצירה המגנה את עולם המשפט", בתוך: [[עופר גרוסקופף]] ו[[שי לביא]] (עורכים), '''משפט, תרבות וספר: ספר נילי כהן''', ההוצאה לאור ע"ש חיים רובין, [[אוניברסיטת תל אביב]], 2017.

== קישורים חיצוניים ==
* [http://readingmachine.co.il/home/books/book_462_105/chapter01_6043246 פתיחת הנובלה] בתרגום מרים די-נור וחנן אלשטיין, באתר "מכונת קריאה" של [[הוצאת בבל]]
* היינריך פון קלייסט, [https://web.archive.org/web/20120523205731/http://www.kleist.org/texte/MichaelKohlhaasL.pdf מיכאל קולהאס], היצירה בגרמנית
* {{המשפט|אסף טבקה|דם, צדק, נקמה ודמעות: על "מיכאל קולהאס" מאת היינריך פון קלייסט|887|כרך ח', עמ' 711–726}}).
* {{ynet|אריאנה מלמד|מי זה היינריך פון קלייסט הזה?|1541789|15 בינואר 2002}}
*{{הארץ|אוה אילוז|שיא הרגש {{!!}} בחרון אף: מה מכעיס כל כך את מיכאל קולהאס|1.1662577|15 במרץ 2012}}
* [https://archive.today/20070928123702/http://www.dornai.com/Michael_Kohlhaas.htm מקבץ מאמרים על היצירה], באתר עוזי דורנאי
* {{הפורטת|מיכאל קולהאס והצדק החמקמק|030-034}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:ספרים גרמניים]]
[[קטגוריה:נובלות]]
[[קטגוריה:מאבק בשחיתות]]
[[קטגוריה:נקמה באמנות]]