הצגת המקור של הדף "מלחמת אזרחים"

[[קובץ:Battle of Gettysburg.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גופות לוחמים שרועות ב[[שדה קרב|שדה הקרב]] בגטיסבורג. [[מלחמת האזרחים האמריקנית]], שבמהלכה התרחש הקרב, הייתה אחת ממלחמות האזרחים העקובות מדם בהיסטוריה האנושית]]
'''מלחמת אזרחים''' היא [[מלחמה]] שבה הצדדים היריבים משתייכים לאותו עם ו/או לאותה ישות מדינית.

==מאפייניה של מלחמת אזרחים==
[[קובץ:Battle tewkesbury.JPG|שמאל|ממוזער|250px|איור של קרב טווקסברי, [[מלחמות השושנים]], [[1491]].]]
מלחמת אזרחים כוללת לרוב שלב של [[מלחמה|לחימה]] בעצימות גבוהה בין שני [[צבא]]ות סדירים, על מנת להסדיר סכסוך [[פוליטיקה|פוליטי]] בלתי פתור, במאבק על שליטה במדינה או במוסדותיה. כבכל מלחמה הסכסוך יכול להיות על רקע [[דת]]י, [[אתניות|אתני]], [[אידאולוגיה|אידאולוגי]] או [[כלכלה|כלכלי]] (כגון חלוקת העושר בין המעמדות). יש מלחמות אזרחים אליהן ניתן להתייחס כ[[מהפכה|מהפכות]] וזאת כאשר תוצאה מסתברת של ניצחונו של אחד הצדדים בסכסוך היא שינוי בסדרי המשטר הבסיסיים. מרידה (או [[מרד]]), בין אם מוצלחת ובין אם לאו, יכולה להחשב למלחמת אזרחים אם היא כוללת שלב של לחימה בין צבאות סדירים. יש הסבורים כי הקריטריון למלחמת אזרחים הוא קיומו של פרק זמן משמעותי של אלימות בין פלגים מאורגנים בקרב ה[[אוכלוסייה]], בין אם זו כוללת לחימה בין שני צבאות סדירים ובין אם לאו.

ההבחנה בין "מלחמת אזרחים" ובין "מהפכה" יכולה להיות שרירותית. המרידה המוצלחת ב[[ממלכת אנגליה]] במהלך [[המאה ה-17]] כנגד שלטונו של המלך [[צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה|צ'ארלס הראשון]] אשר הובילה לשינוי מהותי (אם כי בר חלוף) בעצם טיבו של המשטר באנגליה, נקרא [[מלחמת האזרחים האנגלית]], בעוד שיש המתייחסים אל המרידה המוצלחת כנגד אחד מיורשיו של צ'ארלס, המלך [[ג'ורג' השלישי, מלך הממלכה המאוחדת|ג'ורג' השלישי]] במהלך [[המאה ה-18]], שבה ביקשו אנשי המושבות להביא לשינוי מהותי בסדרי המשטר, כאל [[המהפכה האמריקנית]].

הכינוי "מלחמת אזרחים" ל[[מלחמת האזרחים האמריקנית]] שנוי במחלוקת. מבחינה משפטית, לא הייתה זו מלחמת אזרחים, אלא מלחמה בין [[מדינה|מדינות]]. 11 מדינות הדרום הפורשות היו – לפחות במשך ארבע שנות המלחמה – מדינות מאורגנות ו[[עצמאות|עצמאיות]] לכל דבר, בעלות [[טריטוריה]], [[ממשל]] יעיל, וכל סממני הריבונות. הביטוי "מלחמת אזרחים", המקובל כיום, מבטא את עמדתו של הצפון, לפיה לא מדובר בפרישה אלא במרידה.

==מלחמות אזרחים בתקופה שקדמה לתקופה המודרנית==
בתקופה שקדמה לתקופה המודרנית ניתן לחלק את מלחמות האזרחים לשלושה סוגים עיקריים, סכסוכים שושלתיים (כגון [[מלחמת השושנים]]), מרידות כנגד השלטון, [[ומרד איכרים]].

מאבקי ירושה בין השליט ובין הטוען לכתר אירעו כמעט בכל החברות שקדמו לתקופה המודרנית, ובכל שיטות הממשל. מאבקים אלו יכלו לקבל אופי בינלאומי, כאשר הצדדים הניצים ביקשו מגורמי חוץ להתערב לטובתם בסכסוך. ההיסטוריונים מייחסים סכסוכים אלו למאבקים בין האצולה ובין השליט, ולשינויים במבנה החברתי והכלכלי.

המדינות הקדומות, שהיו בעלות שטח ניכר, התקשו להתמודד עם גודלן, והנורמה השלטת הייתה שיטת שלטון ביזורית. שיטה זו הותירה למינהלנים מקומיים, בעלי אדמות, ואצולה מידה רבה של ריבונות, שהגיעה במקרים מסוימים אף להחזקת צבא פרטי. בהינתן המוטיבציה המתאימה, עלול היה שליט מקומי להחליט כי בידו להחליף את השלטון במרידה מוצלחת. לעיתים הייתה תוצאת המרידה היפרדות החבל המורד ממדינת האם ויצירת ישות מדינית חדשה, ולעיתים החלפת השליט במורד המצליח.

ההיסטוריונים המסורתיים התעניינו במרידות ובמלחמות שושלתיות, אך ההיסטוריונים המודרניים מייחסים חשיבות למרידות איכרים. מרידות אלו של איכרים, או [[עבד]]ים היו נפוצות כמעט בכל החברות, אשר היו תלויות בעבדות או ב[[צמית]]ות כחלק משיטתן הכלכלית. מרידות אלו יכלו לפרוץ בתגובה למגבלות שהוטלו, אכזריותו של שליט, [[רעב]] המוני, [[משבר כלכלי]], ומגוון של סיבות אחרות. מאות רבות של מרידות מסוג זה ידועות בהיסטוריה, אך במקרים מועטים בלבד הייתה להן תוצאה מוצלחת מבחינת המורדים. הישגי המורדים היו לרוב זמניים ומקומיים, והמרידה דוכאה לרוב באכזריות על ידי כוחות הממשלה והאצולה.

בלתי אפשרי לחלק מלחמות לקטגוריות ברורות ופשוטות. סכסוכים רבים היוו תערובת של קטגוריות אלו. מרידות איכרים היו לעיתים מעמידות בראשן טוען לכתר. מחלוקות בדבר ירושה יכלו לגרום למרידה של צמיתים. יש להדגיש כי חלוקה זו לקטגוריות היא חיצונית, ואין בה כל הסבר לסיבות לפרוץ המרידות והסכסוכים.

ברור כי סכסוכים רבים שהעסיקו את העולם העתיק, כמלחמת האזרחים שפרצה בזמנו של [[יוליוס קיסר]] והעלתה אותו לשלטון, אינה ניתנת לחלוקה לפי קטגוריות אלו, ויש לחפש את שורשיה בסיבות עמוקות שגרמו להשחתתה של [[הרפובליקה הרומית]] במאות שקדמו למלחמה, כמו גם בסיבות מיידיות הנובעות מן הסביבה האנושית, החוקתית והכלכלית המיוחדת ששררה באימפריה הרומית בתקופה זו.

===מלחמות אזרחים בישראל במקרא===
במקרא מתוארות מספר מלחמות אזרחים. אחת הידועות מביניהן נערכה בין [[שבט בנימין]] לשאר השבטים לאחר מעשה [[פילגש בגבעה]]. מלחמה נוספת התרחשה ב[[ממלכת ישראל]] עם מותו של [[זמרי (מלך ישראל)|זמרי]], בין [[עמרי]] ובין [[תבני|תבני בן גינת]]. מלחמה זו הוכרעה בניצחונו של עמרי, שהקים שושלת מלוכה של ארבעה דורות. לפי רב-המכר [[מצעד האיוולת היהודי]], ניטשו 12 מלחמות אזרחים בארץ ישראל בין תקופת ההתנחלות לבין [[המרד הגדול]], וההשפעה שלהן על עתיד העם היהודי הייתה מכרעת.

==מלחמות אזרחים בתקופה המודרנית==
לרוב מוסכם כי גורמים כ[[לאומנות]], דת ו[[אידאולוגיה]] שיחקו מרכיב שולי במלחמות שקדמו לתקופה המודרנית. לאומנים מודרניים רואים בסכסוכי העבר, כגון מלחמתם של [[סקוטלנד|הסקוטים]] כנגד [[ממלכת אנגליה|אנגליה]] כסכסוכים בעלי רקע לאומי, אך נראה כי המדובר בסכסוך שושלתי, אשר רק חלוף הזמן וההילה ההיסטורית שנרקמה סביבו במהלך הדורות שיוו לו אופי לאומי, ובעת שנלחמו הצדדים, לא הייתה כוונתם למלחמה לאומית דווקא.

===סכסוכים דתיים===
מלחמות אזרחים על רקע דתי אירעו לרוב בחברות [[מונותאיזם|מונותיאסטיות]], מאשר בחברות [[פוליתאיזם|פוליתיאיסטיות]]. עובדה זו ניתנת להסבר בכך שהחברות הפוליתאיסטיות נוטות להיות גמישות במונחים של [[דוגמה]] ומאפשרות מידה רבה של [[חופש דת]]י. ב[[אירופה]] במהלך [[ימי הביניים]] אימץ רובה של האוכלוסייה את ה[[נצרות]], אך זו הייתה מעורבת במסורות פגניות. רובה של האוכלוסייה לא ידע [[קרוא וכתוב]], והגישה אל ה[[תנ"ך]] הייתה מוגבלת למשכילים. דבר זה איפשר מידה מסוימת של [[סינקרטיזם]] בין הדת הנוצרית ובין המסורות ה[[פגניות]] מימי קדם. גישה זו אל הדת, הביאה לכך שהיחס אל הדת לא היה כאל גורם מדכא. ישנן הופעות מחזוריות של "כפירות" כגון [[הכפירה האלביגנזית]] אשר הובילו לאלימות, אך ההיסטוריונים נוטים לראות באלו בעלות אופי של מרידת איכרים יותר מאשר מלחמה על רקע דתי טהור.

כאשר הפכו הדתות לנגישות יותר להמונים עם [[המצאת הדפוס]], וכאשר הן איבדו את גמישותן, המתח הבין דתי גבר. עליית ה[[אסלאם]] הביאה לגל של מהומות כנגד מנהיגים לא מוסלמים מיד לאחר הופעת הדת החדשה. [[היסטוריה של האסלאם|ההיסטוריה האסלאמית]] שלאחר מכן הייתה מאופיינת בסכסוכים אזרחיים, שלרוב היו על רקע מאבקי שליטה לאחר מותו של [[נביאי האסלאם|הנביא]] [[מוחמד]] שלא מינה יורש. מאבקים אלו זו התפתחה מאוחר יותר למתיחות בין [[אסלאם סוני|האסלאם הסוני]] ו[[שיעה|האסלאם השיעי]]. באירופה, בואה של ה[[רפורמציה]] והופעתה של [[נצרות פרוטסטנטית|הנצרות הפרוטסטנטית]] הייתה בעלת השפעה דומה, והציתה שנים של מאבקים פנימיים ובינלאומיים, אשר ניתן לראות לפחות את חלקם כבעלי רקע דתי. מלחמות אלו כילו את כוחן של [[צרפת]], [[גרמניה]] ו[[הולנד]], וכיום יש להן הד במצב הלוחמה המתמשך ב[[אירלנד]]. מלחמות בין כתות פרוטסטנטיות שונות שיחקו תפקיד משמעותי במהלך מלחמות האזרחים האנגליות במהלך [[המאה ה-17]].

דוגמה למלחמת אזרחים על רקע דתי בימינו היא [[מלחמות יוגוסלביה|מלחמת יוגוסלביה]] שגבתה את חייהם של רבים בסופה של [[המאה ה-20]] ובתחילת [[המאה ה-21]]. החלוקה האתנית בין [[סרבים]] [[קרואטים]] [[סלובנים]] ואחרים, הייתה אך חלק מן הרקע לסכסוך, שכלל אף מאבק בין המוסלמים והנוצרים באזורים המעורבים כ[[בוסניה והרצגובינה]], [[קוסובו]] ואזורים אחרים. סכסוך זה מעיד כי כוחה של הדת ביצירת סכסוכים פנימיים עודו רב, וכי קווי חלוקה דתיים עודם מהווים קו שבר רב עוצמה במדינות רב לאומיות. על רקע זה יש להזכיר אף את הסכסוך ב[[צ'צ'ניה]] הנושא, לפחות בחלקו רקע דתי. עם תחילת המאה ה-21 נראה כי רבים מן הסכסוכים בחלקים רבים של העולם הם על רקע דתי, ובמיוחד על רקע המאבק ב[[אסלאם]] הקיצוני, כגון [[מלחמת האזרחים האלג'יראית]] אשר גבתה את חייהם של מאה אלף בני אדם בעשור האחרון של המאה ה-20.

דוגמה נוספת למלחמת אזרחים על רקע דתי בהווה זאת [[מלחמת האזרחים בסוריה]]: כאשר הלחימה היא נגד משטר אסד בן [[עלווים|העדה העלווית]] המהווה מיעוט בסוריה, לבין המורדים המוסלמים ה[[סונים]] המהווים כ-73% מהאוכלוסייה הסורית. כאשר מחד גיסא ארגונים איסלאמיים סונים כמו [[אל-קאעידה]] נלחמים לצד המורדים ומאידך גיסא [[משמרות המהפכה]] של [[איראן]] ו[[חזבאללה]] [[שיעה|השיעיות]] נלחמות למען משטר אסד.

===מהפכות===
[[מהפכה]] היא לרוב מלחמת אזרחים בה הצדדים הלוחמים חלוקים בשאלות [[אידאולוגיה|אידאולוגיות]] הנוגעות לשאלות הבסיס של המשטר הנוהג, לחלוקת הכוח, ההון ואמצעי הייצור, ולא רק בשאלה מיהם הפרטים שישלטו בהם. דוגמה קלאסית היא [[המהפכה הצרפתית]] אשר בה נאבק באופן אלים המעמד הבינוני וה[[פרולטריון]] העירוני בצרפת כנגד האצולה וה[[מונרכיה]]. יש הטוענים{{מקור|נושא=היסטוריה}} כי מהפכות הן המשך של מרידות האיכרים הקלאסיות. בניגוד למרידות האיכרים, מהפכות מונהגות כמעט תמיד על ידי אנשים מן המעמד הבינוני, הרותמים לעגלתם האידאולוגית את ההמונים מן [[המעמד הנמוך]]. אחרים רואים באידאולוגיה את מחליפתה של הדת כנותנת הצדקה לאלימות שנוצרת על ידי גורמים חברתיים וכלכליים.

על מנת להצליח בכיבוש השלטון דרוש למהפכנים כוח צבאי, ולעיתים גולש הסכסוך לכלל מלחמת אזרחים. במקרים אחרים, כגון המהפכה הרוסית והמהפכה הצרפתית, דווקא הצלחת המורדים לכבוש את השלטון במרידה קצרה או מקומית, גורמת לתגובת נגד של המשטר המדרדרת למלחמת אזרחים.

===מרידות על רקע לאומי===
אחת מן הסיבות הנפוצות למלחמות אזרחים, במיוחד בעולם שלאחר [[המלחמה הקרה]] הוא מלחמות אזרחים על רקע לאומי. הלאומיות משחקת את תפקידה של הדת או האידאולוגיה כהצדקה למלחמה שלה סיבות רבות. כל מדינות הלאום המודרניות מתיימרות להחזיק במונופולין על הכוח הצבאי. מלחמות אזרחים על רקע שאיפה לעצמאות לאומית דורשות כי הצבא הלאומי יהיה מפוצל לפי קווי שבר אתניים, דתיים או לאומיים, כפי שאירע ב[[יוגוסלביה]] או לעיתים קרובות יותר בסכסוכים בין מיעוט לאומי לבין ממשלה של מדינה רבת לאומים, יוצרת קבוצת המיעוט מיליציה החמושה בנשק קל, המנהלת [[מלחמת גרילה]] כנגד צבאות סדירים, תוך שהיא זוכה לתמיכתה של האוכלוסייה. ההיסטוריה של [[המאה העשרים]] הוכיחה כי לוחמה מסוג זה היא לוחמה בה דווקא למיליציה יש יתרון, אל מול צבא סדיר וחמוש. מאבקים מסוג זה זכו להצלחה במקומות כ[[אריתריאה]] ו[[סרי לנקה]].

סכסוכים מקומיים יכולים להיות תוצר של יחסי גומלין בין כלכלות שונות באותה יחידה מדינית, כגון [[מלחמת האזרחים האמריקנית]].

===הפיכות===
הפיכה היא על פי הגדרתה מהלומה מהירה הממוטטת את השלטון המרכזי במדינה ומחליפה אותו באחר, ללא אלימות נרחבת. במקרה של הפיכה כושלת, יכולה ההפיכה להיות הניצוץ המצית מלחמת אזרחים. הצד הכושל יכול לגייס לטובתו נימוקים אידאולוגיים, דתיים או לאומיים, על מנת לגייס לטובתו את האוכלוסייה, במאבק שהוא בבסיסו מאבק פנימי על השלטון.

==נסיבות לפריצת מלחמה==
כמעט בכל מדינה קיימות קבוצות מיעוט לאומיות, ריבוי של דתות, וחלוקה אידאולוגית, אך חברות מעטות נותנות לקווי חלוקה אלו לדרדר אותן אל מלחמת אזרחים. [[סוציולוגיה|סוציולוגים]] חיפשו את הסיבות הגורמות להידרדרות אל מלחמת אזרחים. בעולם המודרני נמצא כי מלחמות אזרחים פורצות באומות שהן עניות, אוטוקרטיות ומחולקות באופן אזורי. עם זאת, ארצות הברית של [[המאה ה-19]] הייתה מדינה עשירה ו[[דמוקרטיה|דמוקרטית]], ובכל אופן הייתה הבמה לפרוץ אחת ממלחמות האזרחים העקובות מדם בהיסטוריה האנושית.

מודלים אחרים מדגישים את חשיבות השינוי והמעבר. על פי הגיון זה [[מלחמת האזרחים האמריקנית]] נגרמה בשל המעבר של הכוח הכלכלי מן הדרום לצפון, ומלחמת האזרחים ב[[לבנון]] בשל הפרת האיזון הבין דתי באוכלוסייה ועלייתם המספרית של השיעים. מלחמת האזרחים באנגליה בשל [[גידול]] כוחו של המעמד הבינוני והסוחרים, על חשבון האצולה.

תחרות על משאבים ועושר בתוך חברה נתונה היא עילה מוכרת למלחמת אזרחים, עם זאת לרוב אין הצדדים מצהירים על סיבה זו כ[[עילה למלחמה]]. היסטוריונים [[מרקסיזם|מרקסיסטים]] מדגישים את הגורמים הכלכליים והמעמדיים וטוענים כי מלחמות אזרחים נוצרות על ידי שליטים אימפריאליסטים הנלחמים להגביר את כוחם, המשתמשים בדת ובלאומיות ככלים לגרור אל המאבק את ההמונים המשועבדים.

לא רק הסיבות למלחמות אזרחים הן מקור לוויכוח ונושא למחקר, אלא אף התמשכותן. מלחמות רבות נמשכות במשך עשורים רבים. סיבה מוכרת לכך היא כי במלחמות רבות הופכים הצדדים היריבים לכלי משחק של מעצמות זרות החפצות בהשפעה במדינה בה מתרחש הסכסוך, ואינן נותנות לסכסוך לגווע. כך אירע ב[[מלחמת האזרחים בספרד]] אשר בה השתתפו כוחות חיצוניים לצד הצדדים הלוחמים, כגון "[[לגיון הקונדור]]" ה[[גרמניה|גרמני]] אל מול [[הבריגדות הבינלאומיות]], והמלחמה נתפסה כמעין "ניסיון" במלחמה בין ה[[קומוניזם]] וה[[פאשיזם]], וזאת מעבר למשמעות שייחסו לה הספרדים בינם ובין עצמם.

==לאחר המלחמה==

בנייתה של חברה לאחר מלחמת אזרחים היא קשה לרוב. במלחמה בינלאומית שני הצדדים יכולים פשוט לפנות לדרכם לאחר המלחמה. במלחמת אזרחים לא רק שהאלימות צריכה להיפסק אלא שהצדדים המעורבים צריכים ללמוד לחיות בצוותא. הליך זה יכול להיות קשה במקרה שחלק ניכר מהאוכלוסייה איבד את האנשים הקרובים לליבו במהלך המאבק, ומאשים בכך את יריבו. מלחמות אזרחים נטו לגרום לצדדים אתניים, דתיים או אידאולוגיים להתבצר בעמדתם, והחזרת האחדות לחברה יכולה להוכיח עצמה כקשה. כוחות שמירת השלום של [[האומות המאוחדות]] אשר מאז הקמת הארגון ניסו לשמור על השלום בחברות שלאחר מלחמות אזרחים, נכשלו לעיתים קרובות במאמציהם.

==מלחמות אזרחים מפורסמות==
[[קובץ:US Marine Cadillac Gage LAV and a Fiat-OTO Melara 6614 APC.JPEG|ממוזער|חיילים מ[[ארצות הברית]] ומ[[איטליה]] מאבטחים ציר ראשי ב[[מוגדישו]] המפריד בין הצדדים במהלך [[מלחמת האזרחים בסומליה]], 1993.]]
* [[מלחמת האזרחים הנורווגית]]: התרחשה בשנים [[1130]]–[[1240]]. הרקע למלחמה – [[סדר הירושה]] הנורווגי שלא היה ברור, המצב החברתי והעימותים בין המלוכה לבין הכנסייה.
* [[מלחמות השושנים]] ב[[ממלכת אנגליה]]: התרחשו בשנים [[1455]]–[[1485]]. הרקע למלחמה – סכסוך על ירושת הכתר האנגלי בין [[בית לנקסטר]] ובין [[בית יורק]].
* [[מלחמת האזרחים האנגלית]]: [[1642]]–[[1649]] מרד הפרלמנט האנגלי כנגד המלך [[צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה|צ'ארלס הראשון]].
* [[מלחמת האזרחים האמריקנית]]: התרחשה בשנים [[1861]]–[[1865]], בין מדינות הצפון ("[[האיחוד]]") לבין מדינות הדרום ("[[הקונפדרציה]]") ב[[ארצות הברית]]; סיבתה העיקרית: המחלוקת על [[זכויות של מדינות בארצות הברית|זכויות המדינות]] (States' rights) כלומר, חלוקת הסמכות בין הממשל המרכזי למדינות שמרכיבות את ארצות הברית, וכן התנגדות מדינות הצפון ל[[עבדות]] הנהוגה בדרום.
* [[מלחמת האזרחים ברוסיה]]: [[1917]]–[[1923]] ה[[קומוניזם|קומוניסטים]] נגד [[הצבא הלבן]].
* [[מלחמת האזרחים הפינית]]: התרחשה בשנת [[1918]] בין ה"אדומים" הקומוניסטים תומכי [[ברית המועצות]], לבין ה"לבנים" הלאומנים.
* [[מלחמת האזרחים הסינית]]: התרחשה בשנים [[1927]]–[[1950]] בין הלאומנים לבין הקומוניסטים.
* [[מלחמת האזרחים בספרד]]: התרחשה בשנים [[1936]]–[[1939]]. עיקרה היה לחימה בין כוחות הימין ה[[לאומנות|לאומני]] בפיקוד הגנרל [[פרנסיסקו פרנקו|פרנקו]] לכוחות השמאל ה[[סוציאליזם|סוציאליסטי]].
* [[מלחמת האזרחים האיטלקית]]: התרחשה בשנים [[1943]]–[[1945]]. עיקר הלחימה היה בין הדמוקרטים והקומוניסטים (בתמיכת [[בעלות הברית]]) לפאשיסטים והנאצים (בתמיכת [[מדינות הציר]]) ב[[איטליה הפשיסטית]].
* [[מלחמת האזרחים ביוון]]: התרחשה בשנים [[1944]]–[[1949]] בין פלגים קומוניסטים, דמוקרטים, לאומנים ומלוכנים.
* [[מלחמת ביאפרה]]: התרחשה בשנים [[1967]]–[[1970]] בניגריה, על רקע ניסיונם של בני [[איגבו]] הנוצרים להקים להם מדינה עצמאית בשם [[ביאפרה]].
* [[מלחמת האזרחים האתיופית]]: התרחשה בשנים [[1974]]–[[1991]] באתיופיה, בין תנועות המחתרת לבין [[החונטה הצבאית האתיופית]], המערכה של המלחמה ב[[אריתריאה]] נקראה [[מלחמת העצמאות של אריתריאה]].
* [[מלחמת האזרחים בלבנון]]: התרחשה בשנים [[1975]]–[[1990]], בין תושביה ה[[מוסלמים]] של המדינה לבין תושביה ה[[נוצרים]].
* [[מלחמת האזרחים בסרי לנקה]]: התרחשה בשנים [[1983]]–[[2009]], בין הרוב הסינהאלזי למיעוט ה[[טמילים|טמילי]].
* [[מלחמת האזרחים האלג'יראית]] התרחשה בשנים [[1991]]–[[2002]] בין הכת הצבאית השלטת ב[[אלג'יריה]] ובין קיצונים [[אסלאם|איסלאמים]].
* [[מלחמת האזרחים בסיירה לאון]] התרחשה בשנים 1991–2002 בין ממשלת [[סיירה לאון]] למורדים.
* [[מלחמת האזרחים הראשונה בלוב|מלחמת האזרחים בלוב]] התרחשה ב-[[2011]].
* מלחמות האזרחים ב[[חוף השנהב]] התרחשו ב-[[מלחמת האזרחים הראשונה בחוף השנהב|2002–2007]] וב-[[המשבר הפוליטי בחוף השנהב 2010–2011|2010–2011]] בין הממשלה לבין כוחות מורדים.
* [[מלחמת האזרחים בדרום סודאן]] התרחשה בין השנים [[2013]]–[[2015]] בין שבטים יריבים במדינה.

==מלחמות אזרחים מתמשכות==
* {{דגל|מיאנמר}} [[מלחמת האזרחים במיאנמר]] – מאז ה-[[2 באפריל]] [[1948]].
* {{דגל|אינדונזיה}} [[סכסוך פפואה]] – מאז [[1963]].
* {{דגל|קולומביה}} [[מלחמת האזרחים בקולומביה]] – מאז [[1964]].
* {{דגל|הפיליפינים}} [[הסכסוך בדרום הפיליפינים]] – מאז [[1969]].
* {{דגל|אנגולה}} [[מלחמת קבינדה]] – מאז [[1975]].
* {{דגל|סומליה}} [[מלחמת האזרחים בסומליה]] – מאז [[1989]].
* {{דגל|הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו}} [[הסכסוך באיטורי]] – מאז [[1999]].
* {{דגל|תאילנד}} [[הסכסוך בדרום תאילנד]] – מאז [[2004]].
* {{דגל|פרגוואי}} [[התקוממות צבא העם של פרגוואי (2005–הווה)|ההתקוממות בפרגוואי]] – מאז [[2005]].
* {{דגל|סוריה}} [[מלחמת האזרחים בסוריה]] – מאז [[15 במרץ]] [[2011]].
* {{דגל|סודאן}} [[הסכסוך בדרום קורדופן ובנילוס הכחול]] – מאז [[5 ביוני]] 2011.
* {{דגל|מאלי}} [[מלחמת האזרחים במאלי]] – מאז [[16 בינואר]] [[2012]].
* {{דגל|הרפובליקה המרכז-אפריקאית}} [[מלחמת האזרחים ברפובליקה המרכז-אפריקאית]] – מאז 10 בדצמבר 2012.
* {{דגל|תימן}} [[מלחמת האזרחים בתימן (2014–הווה)|מלחמת האזרחים בתימן]] – מאז [[19 במרץ]] [[2015]].
* {{דגל|בורקינה פאסו}} [[ההתקוממות הג'יהאדיסטית בבורקינה פאסו]] – מאז 23 באוגוסט 2015.
* {{דגל|קמרון}} [[משבר אנגלופון]] – מאז 2017.
* {{דגל|מוזמביק}} [[ההתקוממות האסלאמית במוזמביק]] – מאז 2017.
* {{דגל|עיראק}} [[התקוממות המדינה האסלאמית בעיראק (2017–הווה)|ההתקוממות בעיראק]] – מאז [[9 בדצמבר]] [[2017]].
* {{דגל|ניגריה}} [[ההתקוממות בדרום-מזרח ניגריה]] – מאז [[2021]].

==לקריאה נוספת==
<div style="direction: ltr;">
* Eric Stover & Harvey M. Weinstein, '''My Neighbor, My Enemy: Justice and Community in the Aftermath of Mass Atrocity''' ([[Cambridge University Press]], 2004)
</div>

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007283800305171|מלחמת אזרחים}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:מלחמות אזרחים|*]]
[[קטגוריה:מלחמות לפי סוג|אזרחים]]