הצגת המקור של הדף "מניין השטרות"

'''מניין השטרות''' הוא הכינוי היהודי ל"מניין [[בית סלאוקוס]]", שהיה השיטה המקובלת למניית שנים ב[[הממלכה הסלאוקית|אימפריה הסלווקית]]. השנה הראשונה למניין, היא השנה ב[[הלוח המקדוני הקדום|לוח המקדוני הקדום]] {{אנ|Ancient Macedonian calendar}}, שהחלה בסתיו 312 לפני הספירה, ומקבילה ל[[מניין השנים בלוח העברי|שנה העברית]] [[שנים עבריות ג'ת' - ג'תצ"ט|ג'ת"ן]]. מניין בית סלאוקוס היה הראשון בעולם למנות שנים ברצף בלי תלות במאורעות חולפים{{הערה|Paul J. Kosmin, '''[https://www.hup.harvard.edu/catalog.php?isbn=9780674976931 Time and Its Adversaries in the Seleucid Empire]'''.|כיוון=שמאל}} וגם לאחר נפילתה של האימפריה המשיך לשמש באזורים רבים במזרח התיכון ואף הגיע ל[[מזרח אסיה]] על ידי מיסיונרים מ[[הכנסייה האשורית]]{{הערה|כמתועד ב[[אסטלת שיאן]] {{אנ|:en:Xi'an Stele}} וב[https://web.archive.org/web/20010408191932/http://www.oxuscom.com/Graves.htm מצבות נסטוריאניות]}}. השימוש במניין התמעט בהדרגה עם אימוץ [[הלוח המוסלמי]] ומניין ה[[הג'רה]]. המניין המשיך לשמש את ה[[אשורים]] עד [[שנות ה-50 של המאה ה-20]]{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Leofranc Holford-Strevens|שם=The History of Time: A Very Short Introduction|מקום הוצאה=|מו"ל=Oxford University Press|שנת הוצאה=2005|עמ=119|קישור=https://books.google.com.fj/books?id=qHoRDAAAQBAJ}}|כיוון=שמאל}}, אז הוחלף במניין לסיום [[המבול]] ו[[אותנפישתים|חידוש החיים]] ב[[אשור]], שמתחיל ב-[[1 באפריל]] [[האלף ה-5 לפנה"ס|4750 לפני הספירה]]{{הערה|Sennacherib Daniel, [http://www.learnassyrian.com/assyrianlibrary/assyrianbooks/Magazines/Nakosha%20Magazine/nakosha39.pdf Modern Festival, Ancient Tradition].|כיוון=שמאל}}. בעולם היהודי היה מניין השטרות נהוג ב[[יהדות בבל|בבל]] כבר ב[[תקופת בית שני]] והשימוש בו רווח ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] תחת [[האימפריה המוסלמית]], ב[[יהדות מצרים|מצרים]] נהגה השיטה עד ביטולה על ידי רבי [[דוד בן שלמה אבן זמרא]] ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]]{{הערה|הרב [[משה בן חביב]], גט פשוט, סימן קכ"ז, [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19319&pgnum=115 סעיף קטן ל'].}}, ואצל [[יהדות תימן|יהודי תימן]] נהגה השיטה עד [[המאה ה-20]] (ובמידה מסוימת עודנה נהוגה). המניין נקרא על שם ה[[שטר (משפט עברי)|שטרות]] משום שהוא היה העיקרי בתיארוכם, לעומת [[לוח שנה (כלי)|לוחות שנה]] שהעדיפו להתחיל את החשבון מ[[בריאת העולם (יהדות)|בריאת העולם]]{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38277&pgnum=191 תשובת רב יוסף גאון] ו[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38277&pgnum=195 תשובת רב האיי גאון]}}. השנה הנוכחית ([[{{תאריך עברי נוכחי|xhxjY}}]]) היא שנת {{עיצוב מספר:{{#חשב:{{תאריך עברי נוכחי|xjY}}-3449}}}} לשטרות.

==שמות נוספים==
במסורת היהודית ידוע מניין זה בשם "מניין למלכות יוון" או "למלכות יוונים", כי אז {{ציטוטון|פשטה מלכותן בכל העולם כולו|{{בבלי|עבודה זרה|י|א}}}}. השם "לשטרות" נעשה נפוץ בתקופת ה[[גאונים]]{{הערה|[[חיים יחיאל בורנשטיין]], [https://www.daat.ac.il/daat/vl/borenshtein/borenshtein05.pdf תאריכי ישראל], [[התקופה]] ח', [https://archive.org/details/hatekufah08telauoft/page/226/mode/1up עמוד 291] הערה 1.}}, כאשר נשכח זכר היוונים תחת [[האימפריה המוסלמית]]. כינויים נוספים (אך לא נפוצים) הם "למניין יוונים" וכן "למספר יוונים" (מצוי בכתבי [[יהדות קראית|קראים]]) שמשמעותם דומה לקודמים, או "לחתימת חזון" כי אז פסקה ונחתמה נבואתם של אחרוני הנביאים - [[חגי]] [[זכריה הנביא|זכריה]] ו[[מלאכי]]. היו שקראו למניין "המניין לממשלת החכמים" משום שאז התחילה תקופת אנשי [[כנסת הגדולה]] ו[[חז"ל|חכמי המשנה]]{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=רחמים שר שלום|שם=מנין השנים בעם ישראל בעבר ובהווה|כתב עת=שמעתין|כרך=154|שנת הוצאה=תשס"ד|עמ=112|קישור=http://www.daat.ac.il/daat/shabat/luach/sarshlom-luach.PDF}}}}.

הערבים בימי הביניים קראו למניין השטרות בשם "המניין לבעל הקרניים". הם שיבשו את מוקדון ל"מקרון", כינו את [[אלכסנדר הגדול|אלכסנדר מוקדון]] בספר [[הקוראן]]{{הערה|סורה 18 (המערה), פסוק 82 ואילך.}} "דו-אלקרנין" (בעל הקרניים), והיו מציירים אותו על מטבעות בדמות בעל-קרנים. לפי אבו אל-פרג אל-איצפהאני (היסטוריון מימי הביניים של הספרות הערבית), כינוי זה ניתן לו מפני שהיו לו לנחלה שתי קרני השמש של מזרח ושל מערב.

==סיבות לקביעת מניין השטרות==
מניין השטרות מונה את השנים מתחילת שלטון בית סלאוקוס. תחילתו נקבעה כנראה על פי שנת ניצחונו של [[תלמי הראשון]] ב[[קרב עזה (312 לפנה"ס)|קרב עזה]], מה שאיפשר את שובו של [[סלאוקוס הראשון]] ל[[בבל]]. שובו של סלאוקוס לבבל נחשב על ידי הסלאוקים כתאריך יסוד [[הממלכה הסלאוקית]]. ישנם המזהים אזכור לייסוד מניין השטרות בסיוון 311 לפנה"ס באחד הלוחות הארכאולוגיים הבבליים המתאר את [[מלחמות הדיאדוכים]]{{הערה|[https://www.livius.org/sources/content/mesopotamian-chronicles-content/bchp-3-diadochi-chronicle כרונולוגית הדיאדוכים], עמוד 4, שורה 4.}}.

ב{{בבלי|עבודה זרה|י|א}}, מובא שמניין השטרות מתחיל שש שנים אחרי כיבוש [[עילם]]. ב{{בבלי|עבודה זרה|ט|א|ללא=מסכת}}, מובאים דברי [[רבי יוסי]] ב[[סדר עולם]]{{הערה|[[s:סדר עולם רבא פרק ל|פרק ל']]}}, שאז נכבשה [[הממלכה האחמנית]] על ידי [[אלכסנדר הגדול]]. ברם, מותו של אלכסנדר מתוארך לשנת [[323 לפנה"ס]], יותר מ-11 שנים לפני תחילת מניין השטרות{{הערה|Depuydt, Leo. 1997. "[http://www.jstor.org/stable/25683643 The Time of Death of Alexander the Great: 11 June 323 B.C. (–322), ca. 4:00–5:00 PM]". ''Die Welt Des Orients'', ''28'', 117–135.}}. הרב [[שלמה יהודה רפפורט]] ואחרים טענו על פי הגמרא שם, שמניין השטרות מתחיל בשנת ג'תמ"ח ([[מניין השנים בלוח העברי#לשנים שלמות|למניין שנים שלמות לאדם הראשון]]), כי שנה זו היא אלף שנה לאחר [[יציאת מצרים]]{{הערה|ערך מלין [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34502&pgnum=82 עמוד 74]}}.

גם הערבים ייחסו את מניין השטרות לאלכסנדר וכך כתב גם ה[[רמב"ם]] {{ציטוטון|למלכות אלכסנדרוס מקדון שהוא מנין שטרות}}{{הערה|{{רמב"ם|גירושין|א|כז|ספר=נשים}}.}}. רבי [[אברהם בר חייא]]{{הערה|ספר העיבור, המאמר השלישי, [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21292&pgnum=115 השער השמיני].}} ורבי [[אשתורי הפרחי]]{{הערה|[[כפתור ופרח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47648&pgnum=198 פרק ו']}} כתבו שהמניין מתחיל מתחילת מלכות אלכסנדר, רבי [[אברהם אבן דאוד]] ייחס את תחילת המניין לבואו של אלכסנדר לירושלים{{הערה|ספר הקבלה, [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46767&pgnum=124 הדור השני].}}. רבי [[עזריה מן האדומים]] חלק עליהם וטען שמניין השטרות הוא למות אלכסנדר{{הערה|מאור עיניים, אמרי בינה [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46745&pgnum=240 פרק כ"ג].}}. מניין ל[[פיליפוס השלישי, מלך מוקדון]] לאחר מות אחיו אלכסנדר, מופיע אצל [[תלמי (אסטרונום)|האסטרונום תלמי]]{{הערה|[https://wisdomhomeschooling.com/images/courses/content/ClassicAstronomy/Ptolemys_Almagest_Excerpts_-_Ptolemy_Claudius__Toomer_G_5114.pdf (עמוד 10 הערה 16)]}} ואחרים{{הערה|[https://www.jstor.org/stable/639075 Technical Chronology and Astrological History in Varro, Censorinus and Others]}}.

==תחילת הספירה==
לוח השנה המקדוני הקדום מתחיל בסתיו - בחודש דיוס{{הערה|הלוח המקדוני הקדום הוא [[לוח ירחי-שמשי]]. חודש דיוס  חל בסמוך לחודש [[אוקטובר]] ב[[הלוח הגרגוריאני|לוח הגרגוריאני]] או בחודש [[תשרי]] או [[חשוון]] ב[[הלוח העברי|לוח העברי]].}}, לפיכך, מניין השטרות מתחיל אצל הסוריים המקדונים{{הערה|במסורת היהודית הם מכונים בדרך כלל יוונים}} בסתיו 312 לפנה"ס. לעומת זאת, בלוח הבבלי, שהיה בשימוש נפוץ במזרח התיכון, השנה החלה בחודש ניסן, היינו, השנה הראשונה למניין השטרות מתחילה באביב 311 לפנה"ס. הבדל זה, של מחצית השנה, גרם בעבר לשגיאות בתרגום התאריך ממניין השטרות לשיטות תיארוך אחרות{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=עורך: אוריאל רפפורט|שם=ספר מקבים א : מבוא, תרגום ופירוש|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=יד יצחק בן-צבי|שנת הוצאה=2004 - תשס"ד|פרק=[https://kotar.cet.ac.il/kotarapp/index/Chapter.aspx?nBookID=24937940&nTocEntryID=25196301 המניינים הנקוטים בספר מקבים א]}}}}{{הערה|[[חיים יחיאל בורנשטיין]], [https://www.daat.ac.il/daat/vl/borenshtein/borenshtein05.pdf תאריכי ישראל], [[התקופה]] ח', עמוד 298 ואילך.}}.

סימן לתחילת מניין שטרות על פי מניין יצירה הוא (על פי {{תנ"ך|אסתר|א|ה}}) "'''גנת''' ביתן המלך" (האות ג' מצביעה על 3,000 והאותיות נ' ת' - 450); "המלך" - רמז לאלכסנדר מוקדון, שעל שמו נקרא מניין שטרות{{הערה|רחמים שר-שלום, [https://www.daat.ac.il/daat/shabat/luach/sarshlom-luach.PDF מנין השנים בעם ישראל בעבר ובהווה], הערה 1.}}.

==השימוש במניין השטרות==
מניין השטרות שימש לציון התאריך ב[[כתובה|כתובות]], [[גט|גיטין]], [[שטר (משפט עברי)|שטרות]], [[קולופון|קולופונים]], ולשאר עניינים, לפחות עד [[המאה ה-16]] בקרב היהודים ברחבי [[המזרח התיכון]]{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000110826/NLI#$FL26573863 קולופון משנת א'תתצ"ה] ([[ה'שמ"ד]] - [[1584]]) מ[[טרסוס]], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000126417/NLI#$FL52481224 כתב יד משנת א'תתק"א] ([[ה'ש"ן]] - [[1590]]) מ[[מארדין]] {{אנ|Mardin}}.}} ו[[מרכז אסיה]]{{הערה|[https://merhav.nli.org.il/primo-explore/search?query=any,contains,Afghanistan%20Genizah%20Seleucid%20Era&tab=default_tab&search_scope=Local&vid=NLI&lang=iw_IL&offset=0 מספר מסמכים] מ[[הגניזה האפגנית]] וכן [https://www.jstor.org/stable/29754922 מצבות רבות] מ[[אפגניסטן]]}} וכן [[יהדות קוצ'ין|יהודי קוצ'ין]]{{הערה|[[c:File:Chendamangalam_Synagogue_05.jpg|מצבה משנת א'תקפ"א]] (סוף [[כסלו]] [[ה'ל']] - נובמבר [[1269]])}} ואפילו חלק מיהודי [[חצי האי קרים]] השתמשו בו כמה מאות שנים{{הערה|למשל [https://archive.org/details/bub_gb_5wYVAAAAQAAJ/page/n273/mode/2up שטר מאלול א'תרמ"ג] ([[ה'צ"ב]] - [[1332]]), באותו קטלוג מופיעים עוד מסמכים קצת יותר קדומים.}}. לעיתים היו מציינים במקביל גם את [[מניין השנים בלוח העברי|התאריך לבריאת העולם]] ולפעמים גם את ה[[מניין לחורבן הבית|תאריך לחורבן הבית]].

[[ספר מקבים ב']] עושה שימוש במניין זה באיגרת ליהודי מצרים המופיעה בפרק הראשון של הספר{{הערה|[https://www.sefaria.org.il/The_Book_of_Maccabees_II.1.7 פסוק ז'] ו[https://www.sefaria.org.il/The_Book_of_Maccabees_II.1.11 פסוק י"א]}}.

ב[[בית הכנסת בדורה אירופוס]] נמצאה כתובת בארמית משנת 556 שהיא שנת 2 ל[[פיליפוס הערבי]] = [[245]]{{הערה|[https://chayacassano.commons.gc.cuny.edu/inscriptions/the-building-inscriptions/ The Synagogue of Dura Europos - The Building Inscriptions]}}.

מניין השטרות שימש רבות ב[[תשובות הגאונים]]{{הערה|למשל [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38277&pgnum=196 פה]}} וב[[אגרת רב שרירא גאון]] והוא הנפוץ במסמכי [[גניזת קהיר]].

ה[[רמב"ם]] משתמש במניין השטרות במספר מקומות ב[[משנה תורה]]: {{ציטוטון|ולפי חשבון זה, שנה זו שהיא שנת אלף ומאה ושבע לחורבן (1107), '''שהיא שנת שבע ושמונים ואלף וארבע מאות למניין שטרות''' (1487), שהיא שנת שש ושלושים ותשע מאות וארבעת אלפים ליצירה ([[ד'תתקל"ו|4936]]), היא [[שנת שמיטה]], והיא שנת אחת ועשרים מן ה[[שנת היובל|יובל]]|{{רמב"ם|שמיטה ויובל|י|ד|ספר=זרעים}}}}. {{ציטוטון|לפיכך עשינו העיקר שממנו מתחילין לעולם לחשבון זה, מתחילת ליל חמישי שיומו [[ג' בניסן|יום שלישי לחודש ניסן]] משנה זו, שהיא שנת שבע עשרה ממחזור ר"ס, שהיא שנת שמונה ושלושים ותשע מאות וארבעת אלפים ליצירה ([[ד'תתקל"ח|4938]]), '''שהיא שנת תשע ושמונים וארבע מאות ואלף לשטרות''' (1489), שהיא שנת תשע ומאה ואלף לחורבן בית שני (1109). וזו השנה, היא שאנו קוראים אותה שנת העיקר בחשבון זה|{{רמב"ם|קידוש החודש|יא|טז|ספר=זמנים}}}}.

על 8 מצבות בבית קברות יהודי ליד הכפר ארגיס {{אנ|Yeghegis}} שבדרום [[ארמניה]], נמצאו תאריכים לפי מניין השטרות. הקדום שבהם הוא [[י"ח בתשרי]] א'תקע"ח (=[[ה'כ"ז]]) המקביל ל-[[19 בספטמבר]] [[1266]] והמאוחר משנת א'תרנ"ח שהיא [[ה'ק"ז]] - [[1347]]{{הערה|[[דוד עמית]] ו[[מיכאל סטון]], "[https://www.jstor.org/stable/23431459 בית קברות יהודי מימי הביניים בארגיס שבדרום ארמניה]", '''[[פעמים]]''' 98-99, סתיו-חורף [[ה'תשס"ד]], עמ' 67-119}}.

רבי [[יששכר בן מרדכי אבן סוסאן]] כתב בספרו תקון יששכר בשנת [[ה'רצ"ט]] ([[1539]]) {{ציטוטון|וכמה אנשים בארצות המזרח אמרו לי שעוד היום בכל ארצותיהם אין כותבים המנין בשטרותיהם כתובותיהן וגיטהן אלא לשטרות לא ליצירה}}{{הערה|{{היברובוקס|רבי יששכר בן סוסאן|תקון יששכר|21647|ונציה של"ט, עבור שנים ותקופות דף ו ע"א.|עמוד דיגיטלי=51}}}}. ב[[עיראק]] השתמשו במניין השטרות לפחות עד סוף [[המאה ה-16]]{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH003426417/NLI#$FL10238550 קולופון משנת א'תתפ"ח] ([[ה'של"ז]] - [[1577]])}}, ב[[בוכרה]] גם במהלך [[המאה ה-17]]{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000148772/NLI#$FL61094923 קולופון משנת א'תתקע"ד] ([[ה'תכ"ג]] - [[1663]])}}. ב[[איראן|פרס]] מניין השטרות היה בשימוש לבדו עד תחילת [[המאה ה-19]]{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000207549/NLI#$FL28275596 קולופון משנת ב'קי"ח] ([[ה'תקס"ז]] - [[1807]])}} והוזכר יחד עם המניין לבריאת העולם גם בסוף אותה מאה{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000180539/NLI#$FL77302526 ציון תאריך פטירה בשנת 2201] - [[כ"א באייר]] [[ה'תר"ן]] ([[1890]])}}.

בכתב יד אחד מתחילת המאה ה-17 מ[[תבריז]] יש 3 קולופונים: הראשון מונה לשטרות בלבד{{הערה|חודש [[אדר]] [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025699330205171/NLI#$FL37766388 א'תתקכ"ד] ([[1613]])}}, השני לשטרות וליצירה{{הערה|[[כ' בסיוון]], [[ה'שע"ג]] ליצירה, [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025699330205171/NLI#$FL37767096 א'תתקכ"ד לשטרות].}}, השלישי ליצירה בלבד{{הערה|[[יום שישי]], [[ט' בניסן]], שנת [[ה'שע"ז]] ([[14 באפריל]] [[1617]]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025699330205171/NLI#$FL37767280 צילום הקולופון]).}}.

רבי [[יעקב ספיר]] ביקר ב[[תימן]] בשנת [[ה'תרי"ט]] ([[1859]]), וכתב כך על [[יהדות תימן|יהודי תימן]]: "רובם אינם יודעים מניין שנות העולם שאנו מונים רק הרבנים והסופרים"{{הערה|אבן ספיר חלק א' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22331&pgnum=139 דף סב ע"ב]}}, מלבד [[יהדות עדן]]{{הערה|אבן ספיר חלק ב' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22332&pgnum=18 עמוד ט']}} שכבר ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] חלקם עברו למנות ליצירה{{הערה|[[יצחק בן-צבי]], '''מצבות מבית הקברות מעדן''', בתוך [https://books.google.co.il/books?id=5r5WAAAAMAAJ מחקרים ומקורות], עמודים 411-418.}}. הרב [[יצחק רצאבי]] חיזק את השימוש במניין השטרות גם בישראל, ולצורך כך התקין נוסח כתובה המציינת את מניין השטרות{{הערה|[https://maharitz.com/hordot/sprim/tufas/HTML5/index.html טופס כתובות] עמוד ט"ז ו[https://www.maharitz.co.il/?CategoryID=345&ArticleID=511 עמוד רצ"ה]}}.

ה[[יהדות קראית|קראים]] במצרים המשיכו להזכיר את מניין השטרות, שכונה אצלם "מספר יונים", עד המחצית השנייה של [[המאה ה-19]]{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001398240205171/NLI#$FL168266223 הכתובה האחרונה שהגיעה לידינו] נכתבה ב[[י"ב באדר]] [[ה'תרי"ב]] לבריאת העולם 2163 למספר יונים ([[3 במרץ]] [[1852]]), [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990003036940205171/NLI#$FL58193426 הכתובה הבאה שידועה לנו] נכתבה ב[[י"ד בתשרי]] [[ה'תרכ"ג]] ([[8 באוקטובר]] [[1862]]) ללא מספר יונים. יוצאות מן הכלל הן [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001590840205171/NLI#$FL50513487 כתובה קדומה] מ[[יום רביעי]] [[כ"ז בשבט]] [[ה'שמ"א]] ([[1 בפברואר]] [[1581]]) לבריאת העולם בלבד ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990003036930205171/NLI#$FL58251798 כתובה מאוחרת] מ[[יום שישי]] [[י"ג בשבט]] [[ה'תרכ"ח]] ([[7 בפברואר]] [[1868]]) שנכתב בה בטעות 2178 לשטרות (במקום 2179).}}. גם [[לוח שנה (כלי)|לוחות שנה]] ב[[קוצ'י]] ציינו עד אותה תקופה את מניין השטרות כהוגן{{הערה|1=[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001447350205171/NLI#$FL49466362 לוח קיר] שהוזכר באבן ספיר חלק א' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22331&pgnum=140 דף סג ע"א] ([[ה'תרי"ח]]=2169), [https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/winners-auctions/source/search/auction/239/lot/12709/לוח-שנה-לבית-הכנסת-כתב-יד-קוצ-ין?lang=he לוח קיר לבית הכנסת] שהועמד ל[[מכירה פומבית]] על ידי [[ווינרס מכירות פומביות]] ([[ה'תרי"ט]]=2170). בלוח לשנת [[ה'תרל"א]] ([https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/moreshet/source/search/auction/16400/lot/80056/נדיר-לוח-קביעת-המועדים-בכתב-יד?lang=he נמכר] באמצעות [https://www.moreshet-auctions.com מורשת]) ולוח לשנת [[ה'תרל"ב]] ([https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/kedem/source/search/auction/6953/lot/125458/לוח-קיר-גדול-בכתב-יד-הודו-1871-דף?lang=he נמכר] באמצעות [[קדם (בית מכירות פומביות)|קדם]]) נוספה שנה אחת בחשבון השטרות (2183 ו-2184 בהתאמה).}}, יותר ממאתיים שנה אחרי שהפסיקו להשתמש בו במסמכים ומצבות{{הערה|ראה [[דוד סלימאן ששון]], אהל דוד, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37056&pgnum=15 עמוד 578], שבמאה ה-16 עוד מנו לשטרות ובמאה ה-17 ואילך מנו ליצירה. כמו כן על מצבתו של [[נחמיה מוטא]] מופיע המניין ליצירה בלבד ([[ה'שפ"א]] - [[1620]])}}.

ב[[אירופה]] וב[[מגרב]] לא השתמשו מעולם במניין זה מלבד מספר כתבי יד בודדים מ[[גרנדה (ספרד)|גרנדה]]{{הערה|למשל [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001785060205171/NLI#$FL56689975 קולופון משנת א'תרנ"ה] ([[ה'ק"ד]]-[[1344]])}}.

==ראו גם==
* [[מניין לחורבן הבית]]
*[[מניין השנים בלוח העברי]]
*[[ראש השנה למלכים ולרגלים]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.kby.org/english/kiddush-hachodesh/?id=316 על שבע שנות הרעב, שמיטות, ומניין היוונים]
*[http://www.iranicaonline.org/articles/seleucid-era Encyclopædia Iranica - SELEUCID ERA]

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:הלוח העברי]]
[[קטגוריה:תולדות עם ישראל]]
[[קטגוריה:יהדות בתקופת בית שני]]