מרד אדום

מרד אדום
Red Rising
מידע כללי
מאת	פירס בראון/ Pierce Brown
שפת המקור	אנגלית
סוגה	רומן
הוצאה
הוצאה	כנרת זמורה דביר
הוצאה בשפת המקור	Del Rey Books
תאריך הוצאה	2014
מספר עמודים	382
סדרה
הספר הבא	Red Rising: Sons of Ares
קישורים חיצוניים
מסת"ב	978-0-345-53978-6

מרד אדום (באנגלית: Red Rising) הוא ספר מדע בדיוני שנכתב על ידי הסופר האמריקאי פירס בראון ויצא לאור בשנת 2014.

הספר מציג חברת מעמדות היררכית בתרבות האנושית בעתיד הרחוק, כאשר המין האנושי כבר יישב את הירח, את מאדים וכן כוכבי לכת נוספים. הספר הוא אחד מתוך סדרה בת שישה ספרים שיצאו לאור עד 2023, שמתוכם יצא לאור ספר אחד בעברית, בתרגומה של יעל אכמון.

הספרים הבאים בסדרה, שלא תורגמו, הם "הבן הזהוב" (Golden Son), יצא ב-2015; "כוכב הבוקר" (Morning Star), יצא ב-2016; "זהב ברזל" (Iron Gold), יצא ב-2018; "עידן אפל" (Dark Age), יצא ב-2019; ו"מבשר האור" (Light Bringer) שיצא ב-2023.

עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

700 שנה בעתיד, האנושות יישבה את מערכת השמש ולצורך כך חילקה את עצמה ל-14 "קאסטות" לפי צבעים, לכל צבע ייעוד משלו. האדומים הם הנחותים ביותר, הזהובים שולטים. דרו הוא אדום נחות, שכורה הליום-3 במעמקי מאדים בתנאים קשים ומסוכנים - מאחר שהשלטונות מספרים לאדומים כי עליהם מוטלת המשימה לכרות את ההליום הדרוש להארצה של כוכב הלכת. אנחנו פוגשים אותו כשהוא מנסה לנצח בתחרות בין השבטים - כדי לקבל את זר הדפנה שפירושו אוכל טוב יותר עבור השבט, המתקיים בקושי.

דרו נשוי לאיו, המוצאת להורג לאחר שהפרה את החוק הנוקשה, שאוסר לשיר שיר מחאה נושן של האדומים כנגד השלטון המדכא אותם. לאחר מותה, מגויס דרו לקבוצה מחתרתית בשם "בני ארס", המייעדים לו משימה מיוחדת: להסתנן למקום הקרוי "המוסד", שם מיטב בניהם של הזהובים נלחמים על זכותם להנהיג את הדורות הבאים. לצורך כך, עליו לעבור "מקצה שיפורים" דרמטי - הליכים ניתוחיים קשים שמגביהים אותו, מגדילים אותו בדגש על מסת השריר, וגם רכישת השכלה רחבה באופן מואץ. לצד זאת, נבנית לו זהות מזויפת, של בן למשפחת זהובים שנהרגו בתאונה כך שאיש אינו מכיר אותו.

הסיפור עוקב אחר דרו וחבריו הזהובים במוסד, כאשר המשימה שלו היא כפולה - לשרוד ולהוכיח את עצמו כטוב ביותר, מבלי לחשוף לאיש את זהותו כאדום. כדי לבסס את עצמו כמנהיג, דרו נאלץ לשתף פעולה עם מי שהוא רואה בתחילה כאויביו - הזהובים הצעירים המבטיחים ביותר, ובהם קסיוס ומוסטנג, שנהפכים בהדרגה לחבריו. בסיום הספר, דרו משיג את יעדו ונכנס אל שרשרת הפיקוד, במטרה להתקדם ולהשלים את המהפכה.

הדמויות העיקריות בספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרו – גיבור הספר והמספר, שייך לזן האדום של בני האדם והוא האיש אשר נכנס למוסד על מנת להצית את המרד. דרו עושה זאת מתוך נקמה אישית על רציחתה של אשתו איו, על ידי הזן הזהוב.
דנסר– מנהיג בני ארס, המחתרת שמעוניינת במרד. הוא מוצא את דרו ומחשל אותו כדי שיעמוד במשימה שהטיל.
הרב-מושל אוגוסטוס – מנהיג מאדים, שייך לזן הזהוב, אחראי למותה של איו. בסוף הסרט, מסכים דרו להימנות עם בני ביתו של אוגוסטוס, מבלי שהאחרון יידע את זהותו האמיתית של דרו.
קסיוס – חברו של דרו במוסד, דרו הרג את אחיו על מנת להיכנס למוסד והיחסים ביניהם מסתבכים כאשר הוא מגלה על כך.
מוסטנג – תלמידת ה"מוסד" ובתו של אוגוסטוס, בה מתאהב דרו במשך העלילה. אף שהיא מבית יריב במוסד, דרו משתף איתה פעולה כדי לנצח במשחק העומד בבסיס השהות במוסד, ואף מקבל ממנה השראה - לפיה הדרך הנכונה לתקן את החברה בה הם חיים היא בשיתוף פעולה בין בני כל הצבעים.

על המחבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירס בראון, יליד 1988, הוא סופר מדע בדיוני אמריקאי שכתב רבי מכר שזכו למקום הראשון ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס, ביניהם "מרד אדום". הספרים שלו מפורסמים בשלושים ושלוש שפות ובשלושים וחמש מדינות ברחבי העולם. פירס בראון גר בלוס אנג'לס^[1].

בראון, הוא מספר, בילה את ילדותו בבניית מבצרים, בהכנת מלכודות לבני דודים, ובבריחה מהמציאות לספרים ולסיפורים, ועבר שש מדינות ועשרה בתי ספר. הוא בילה זמן רב לבד, והיה יוצר סצנות דמיוניות עצומות וסיפורים קסומים רבים^[1]^[2].

בתחילת דרכו הוא עבד כמנהל רשת חברתית בחברת סטראט-אפ, ברשת ABC, ברשת NBC, וכעוזר קמפיין של סנאט ארצות הברית.

פירס בראון החל את קריירת הכתיבה שלו בגיל צעיר. כחובב פוליטיקה והיסטוריה של העת העתיקה הוא הושפע עמוקות מהכתבים הקלאסיים, ובין מקורות ההשראה ל"מרד אדום" נכללים "הרפובליקה" מאת אפלטון והמחזה "אנטיגונה". בראון סיפר כי לפני שכתב את מרד אדום, כתב שישה ספרים אחרים שהציע להוצאות הספרים - עליהם קיבל 120 מכתבי דחייה.

ביקורות על הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרד אדום התקבל בהתלהבות רבה בידי הקוראים והמבקרים, הגיע לטבלת רבי המכר של הניו־יורק טיימס ונכלל ברשימות הספרים המובחרים של אנטרטיינמנט ויקלי, באזפיד וסלף אוורנס.

בראון ציין את האהדה לה זכה מרד אדום בקרב קהילת הלהט"ב: ”זה מדהים שהם מצאו בית בספרים האלו... כל הנשמות האבודות האלו בספרים שלי התחברו עם אנשים ואני מוצא את זה מרגש במיוחד”^[3]^[4].

מקורות השראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד ממקורות ההשראה של מרד אדום הוא המחזה "אנטיגונה" מאת סופוקלס, אשר מספר על הדמות המיתולוגית אשר הוצאה להורג לאחר שקברה את אחיה בניגוד לאיסור של אביה. פירס בראון נהנה ממחזות יווניים, וקרא מחדש את המחזה אנטיגונה. הוא כתב שקרא מחזה זה בעבר לבית הספר, אך בקריאה החוזרת המחזה נשמע שונה מהקריאה בפעמים הקודמות. שבוע לאחר קריאת המחזה, הוא יצא לטיפוס הרים ברכס הקסקייד עם חבריו, ובלילה ראה את מאדים, מקום ההתרחשות בספר מרד אדום, בהיר בשמיים.

מאדים זוהר בשמיים והמחזה אנטיגונה היוו השראה לכתיבת הספר. חודשיים לאחר הטיפוס, סיים פירס בראון לכתוב את מרד אדום. ”זרע קטן נזרע על ידי אנטיגונה, והוא התחיל לגדול. ולגדול. ולגדול. מה אם אקח את יוון, אשים בכוכבים, אוסיף חלליות, אוסיף אופרה, אוסיף רומאים, אוסיף טוויסטים, בגידות ודם בשפע!?” (בראון על ההשראה לספר מרד אדום)^[1].

בנוסף לכך, מספר פירס בראון שקיבל השראה לספר מרד אדום ממצוקת מהגרים אירים במאה ה-19 ושלילת זכויות אזרח של מעמד הפועלים. מצוקה זו מתבטאת בספר בעבדות זן האדומים למען הזנים האחרים, ללא ידיעתם על ניצולם^[2].

בפרק בפודקאסט האמריקאי Dialog^[5] בו התארח בראון, הוא תיאר את מרד אדום כ”חלק אחד הרוזן ממונטה כריסטו, חלק אחד סטאר וורס, חלק אחד לב אמיץ” (בראון על ההשראות לספר "מרד אדום").

במענה לגולשים ששאלו אותו על מקורות השראה, הזכיר בראון גם את ספרי "חולית". ”מסתורין, ריטואלים איזוטריים, שמות מוזרים, טיסה בחלל, יכולות גנטיות קסומות... זו היתה השפעה משולבת של הרבה דברים, בשבילי” (פירס בראון במענה לשאלות באתר רדיט).