הצגת המקור של הדף "נושאת מטוסים"

[[קובץ:Aircraft carriers of 2007 except US. carriers.jpg|450px|שמאל|ממוזער|דגמי נושאות מטוסים]]
[[קובץ:Countries who are currently, or have in the past, operated aircraft carriers.png|ממוזער|350px|
{{מקרא|blue|מדינות המפעילות נושאות מטוסים}}
{{מקרא|lightblue|מדינות שהפעילו נושאות מטוסים בעבר}}
{{מקרא|YellowGreen|מדינות המפעילות נושאות מסוקים בלבד}}]]
[[קובץ:USS John C. Stennis (CVN-74) and HMS Illustrious (R 06) in the Persian Gulf on April 9, 1998.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נושאת המטוסים האמריקנית ג'ון סטניס (משמאל) ונושאת המטוסים הבריטית [[נושאות המטוסים מסדרת אינווינסיבל|אילסטריוס]] במפרץ הפרסי, אפריל 1998]]
[[קובץ:Gaule96.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נושאת המטוסים הצרפתית [[נושאת המטוסים שארל דה גול|שארל דה גול]]]]
[[קובץ:USS Harry S. Truman (CVN-75) flight deck.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיפון נושאת מטוסים [[הארי טרומן (CVN-75)]]]]
[[קובץ:Cvna1nim.gif|שמאל|ממוזער|250px|הדמיה של מטוס ממריא מ[[מסלול טיסה]] שעל נושאת מטוסים]]
[[קובץ:First_airplane_takeoff_from_a_warship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ההמראה הראשונה מאוניית מלחמה, 14 בנובמבר 1910]]
[[קובץ:USS_Pennsylvania_-_First_airplane_landing.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנחיתה הראשונה על אוניית מלחמה, 18 בינואר 1911]]
[[קובץ:Bundesarchiv RM 25 Bild-13, Flugzeugträger "Graf Zeppelin", Bau.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניית נושאת המטוסים "גרף צפלין", מספנות קיל, 21 בספטמבר 1938]]
[[קובץ:Carrier_shokaku.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מטוסי קרב על נושאת המטוסים היפנית [[שוקאקו]], לפני ההמראה לתקיפת פרל הארבור, 7 בדצמבר 1941]]
[[קובץ:French_aircraft_carrier_Charles_de_Gaulle_-_catapult_maintenance_2008.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחזוקה של ה[[מעוט]]]]
[[קובץ:World Navy Aircraft carries chart.svg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים של דגמי נושאות מטוסים מהארוכה לקצרה]]
'''נושאת מטוסים''' (נומ"ט) היא [[אוניית מלחמה]] עצומת ממדים, המשמשת כ[[שדה תעופה]] נייד ל[[כלי טיס]]. אורכה של נושאת מטוסים נע בין מעט יותר מ-100 מטר ומגיע עד ליותר מ־300 מטרים בדגמים הגדולים יותר (בעיקר נושאות המטוסים ה[[ארצות הברית|אמריקניות]]), והיא נושאת בעיקר [[מטוס קרב|מטוסי יירוט ותקיפה]], אך גם [[מסוק]]ים ומטוסים ל[[לוחמה אלקטרונית]]. על נושאת מטוסים גדולה משרתים אלפי [[ספן|מלחים]], והיא כוללת כל מה שנדרש כדי לקיים עיר קטנה, כולל תחנת [[טלוויזיה]], [[תחנת רדיו|רדיו]] פנימי, [[עיתון]] ו[[בית תפילה|בתי תפילה]].

בעקבות [[מלחמת העולם השנייה]], נושאות המטוסים נחשבות לאוניות המלחמה העיקריות ב[[חיל ים|חילות הים]] שמפעילים אותן, בזכות חשיבותם של מטוסי הקרב. נושאות המטוסים נחשבות לפגיעות בגלל גודלן, ולכן הן שטות בליווי [[כלי שיט]] נוספים, כחלק מ[[קבוצת קרב]], הכוללת גם [[משחתת|משחתות]], [[פריגטה|פריגטות]], [[צוללת]] אחת או שתיים, [[נחתת|נחתות]] וספינות סיוע לוגיסטי. צי כזה משמש כזרוע אסטרטגית לתקיפת מטרות הרחק מחופי המדינה. ארצות הברית מפעילה מספר קבוצות קרב מסוג זה ברחבי העולם.

המדינות המפעילות כיום (2022) נושאות מטוסים הן [[ארצות הברית]], [[איטליה]], [[בריטניה]], [[צרפת]], [[ספרד]], [[רוסיה]], [[הרפובליקה העממית של סין|סין]] ו[[הודו]].

==רקע היסטורי==
===שנים מוקדמות===
בעקבות פיתוח כלי הטיס הראשונים בתחילת [[המאה ה-20]], חילות הים של ארצות הברית ובריטניה ערכו ניסויים במטרה להכניס לשירות מטוסי סיור ימיים. ה[[טייס]] האמריקני [[יוג'ין איליי]] ביצע את ההמראה הראשונה מאוניית מלחמה עוגנת, ב-[[14 בנובמבר]] [[1910]] ב[[וירג'יניה|ווירג'יניה]]. איליי ביצע גם את הנחיתה הראשונה על אוניית מלחמה עוגנת, ב-[[18 בינואר]] [[1911]] ב[[סן פרנסיסקו]]. הטייס הבריטי [[צ'ארלס ראמני סמסון]] ביצע את ההמראה הראשונה מאוניית מלחמה נעה, ב-[[2 במאי]] [[1912]] ב[[דורסט]].

נושאת המטוסים הראשונה בעולם - [[ארק רויאל]] הבריטית - נכנסה לשירות בדצמבר [[1914]], הוצבה ב[[הים התיכון|ים התיכון]] במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] והוצאה משירות ב[[פברואר]] [[1944]].

התקיפה הראשונה של מטוסים מנושאת מטוסים נערכה ב-[[19 ביולי]] [[1918]]. שבעה מטוסי קרב בריטיים המריאו מנושאת המטוסים [[פיוריוס]] ותקפו את בסיס ה[[צפלין|צפלינים]] ה[[גרמניה|גרמני]] ב[[טונדרן]] שב[[דנמרק]].

===בין שתי מלחמות העולם===
אוניות המלחמה הראשונות בעולם שתוכננו במקור כנושאות מטוסים היו [[אה"מ הרמס (95)]] הבריטית שנכנסה לשירות ביולי [[1923]], וה[[הושו]] ה[[האימפריה היפנית|יפנית]] שנכנסה לשירות בדצמבר [[1922]]. נושאות המטוסים הראשונות של [[חיל הים האמריקני]] היו ה[[לנגלי (CV-1)|לנגלי]] (CV-1) שהוסבה לנושאת מטוסים בשנת 1920, ה[[לקסינגטון (CV-2)|לקסינגטון]] (CV-2) וה[[סרטוגה (CV-3)|סרטוגה]] (CV-3), שנכנסו לשירות בשנת [[1928]].

[[אמנת וושינגטון]] שנחתמה ב-[[1922]] בין חמש המעצמות הגדולות ([[ארצות הברית]], [[הממלכה המאוחדת]], [[צרפת]], [[איטליה]] ו[[יפן]]) נועדה למנוע [[מרוץ חימוש]] ביניהן. כדי להשיג מטרה זו נקבעו מגבלות לבניית אוניות מערכה ונושאות מטוסים. פיתוח אוניות המערכה נעצר למעשה, אך פיתוח נושאות המטוסים המשיך, והחלה להיווצר נושאת המטוסים הייעודית, המטיסה מטוסים שפותחו במיוחד להמראה ולנחיתה על נושאת מטוסים. [[אמנת לונדון (1930)|אמנת לונדון]] שנחתמה ב-[[1930]] קבעה שלא יוקמו עוד נושאות מטוסים{{הערה|{{דבר||נחתם החוזה הימי לונדון 1930|19300423|1}}}}. אולם בשנת 1935 החלה בריטניה בבניית ה"ארק רויאל"{{הערה|{{דבר||אנגליה יוצרת נקודות עמדה|19350830|86}}}} שהושקה בשנת 1937{{הערה|{{דבר||נושאת אוירונים חדשה לאנגליה|19370415|43}}}}.

נושאות המטוסים של [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] הפעילו מטוסי סיור, תקיפה ויירוט, שעסקו בהגנה על ספינות ומפציצים ובתקיפת מטרות ימיות וקרקעיות. בגלל מגבלות השטח המטוסים היו קטנים, חד-מנועיים ובעלי [[כנף מתקפלת|כנפיים מתקפלות]].

[[בין שתי מלחמות העולם]], עלו רעיונות שונים לשימוש בנושאות מטוסים לצורכי שלום. היו שהציעו להרכיב על אוניות דואר אווירון שיוכל להוביל את הדואר במהירות רבה בעת התקרבות האונייה אל החוף{{הערה|{{דואר היום||האוירון והספינה|19191110|4}}}}. נושאות מטוסים נייחות הוצעו לשימוש כאיים שטים באוקיינוס האטלנטי לצורך קשר מטוסים בין אירופה לאמריקה{{הערה|{{דואר היום||איים שטים|19281231|19}}}}{{הערה|{{דבר||אניה - תחנה לאוירונים בלב ים|19340821|8}}}}{{הערה|{{הבוקר||שואבנלאנד אמנם הוטבעה|19391025|100}}}}.

===מלחמת העולם השנייה===
בתחילת [[מלחמת העולם השנייה]] הופעלו נושאות מטוסים בחילות הים של יפן (10), בריטניה (7){{הערה|ב-{{הצופה||צ'מברליין על המצב|19391019|41}} כתוב שהיו לבריטניה שש ואחת טובעה באוקטובר 1939.}} וארצות הברית (6). לגרמניה היו שתי נושאות מטוסים{{הערה|{{דבר||כוחות המעצמות בים|19400412|41}}}}. ל[[צרפת]] הייתה נושאת מטוסים אחת ועוד שתיים שהיו באמצע הבנייה בעת כיבוש צרפת בשנת 1940{{הערה|{{הצופה||אניות צרפתיות במארטיניק|19400711|19}}}}. ל[[איטליה]] הייתה נושאת מטוסים אחת{{הערה|{{הבוקר||הצי של מוסוליני ביום פרוץ המלחמה|19401114|3}}}}. נושאות מטוסים אלו של איטליה וצרפת לא השתתפו באופן פעיל במלחמה. במהלך המלחמה נבנו נושאות מטוסים נוספות, לרבות נושאות מטוסים קלות (CVL). נושאות המטוסים תרמו רבות ללחימה, ונחשבו במהלכה לאוניות המלחמה העיקריות בזכות חשיבותם של מטוסי הקרב - מעמד שהיה שמור בעבר ל[[ספינת קרב|ספינות הקרב]]. נושאות מטוסים אמריקאיות היו מטרה לתקיפות חוזרות ונשנות בחזית האוקיינוס השקט (במזרח הרחוק) מצד היפנים. נושאת המטוסים הגדולה ביותר שפעלה במלחמה הייתה [[נושאת המטוסים שינאנו]]{{אנ|Japanese aircraft carrier Shinano}} היפנית, שנכנסה לשירות ב-[[19 בנובמבר]] [[1944]] והוטבעה כעבור עשרה ימים על ידי [[צוללת]] אמריקנית.

====מבצעים בולטים====
מבצעים ותקיפות בולטים במלחמת העולם השנייה בהשתתפות נושאות מטוסים:
* [[קרב טרנטו|תקיפת חיל הים האיטלקי בנמל טרנטו]] בנובמבר [[1940]], על ידי 21 מטוסים שהמריאו מנושאת המטוסים הבריטית [[אילסטריוס]] (R87).
* [[המתקפה על פרל הארבור|תקיפת בסיס חיל הים האמריקני בפרל הארבור]] ב-[[7 בדצמבר]] [[1941]], על ידי 440 מטוסים שהמריאו משש נושאות מטוסים יפניות - התקיפה שהובילה לכניסת ארצות הברית למלחמה.
* הגנה על ה[[אי]] ה[[מצור|נצור]] [[מלטה]] בים התיכון, על ידי הגנה אווירית וימית לשיירות אספקה, במטרה למנוע מגרמניה ואיטליה שליטה בים התיכון.
* הגנה על שיירות [[האוקיינוס האטלנטי]], מארצות הברית לאירופה.
* כל המבצעים הגדולים בזירת [[האוקיינוס השקט]], לרבות [[קרב מידוויי]] ב[[יוני]] [[1942]] אשר במהלכו מטוסים שהמריאו משלוש נושאות מטוסים אמריקניות הטביעו ארבע נושאות מטוסים יפניות.
* הטבעת [[אוניות המערכה מסדרת יאמטו|אוניית המערכה היפנית יאמטו]], ספינת הקרב הגדולה ביותר שנבנתה מעולם, ב[[אפריל]] [[1945]] צפונית ל[[אוקינאווה (אי)|אוקינאווה]], על ידי מטוסים שהמריאו מנושאות מטוסים.

==טכנולוגיה==
[[קובץ:U.S. Navy Aviation Boatswain's Mate (Handling) 1st Class Kerry Carter, aboard the aircraft carrier USS George Washington (CVN 73), signals to the pilot of a Marine Corps MV-22 Osprey tiltrotor aircraft assigned 131118-N-IP531-240.jpg|ממוזער|[[V-22]] נוחת על נושאת מטוסים]]
לנושאות מטוסים קיימת [[טכנולוגיה]] ייחודית שמטרתה היא המראה והנחתה של מטוסים על פלטפורמה צפה ביעילות. בימים הראשונים של נושאות המטוסים אמצעים אלו לא היו משוכללים דיים ותאונות רבות נגרמו בזמן הנחיתה. לעיתים מספר הטייסים שנפגעו במהלך נחיתה היה גדול ממספר הטייסים שנפגעו בקרב. סיפון נושאת המטוסים נחשב לאחת מסביבות העבודה העוינות והמסוכנות ביותר, ולכן נדרשים הליכים מסודרים, בקרה מתמדת, ומקצוענות רבה כדי שלא יתרחשו תאונות.

===מעוט וכבל עצירה===
{{ערך מורחב|ערכים=[[מעוט]], [[כבל עצירה]], [[וו עצירה]]}}
מכיוון שאורך [[מסלול טיסה]] של נושאות המטוסים אינו ארוך דיו כדי לאפשר למטוסים להמריא ולנחות באופן עצמאי, נושאות מטוסים מצוידות בכמה אמצעי עזר המאפשרים המראה ונחיתה במסלול קצר. במקרה ואמצעי העזר לא עובדים כראוי נשקפת סכנה גדולה ל[[טייס]]ים ולמטוס, לכן אמצעי העזר נמצאים תחת תחזוקה מתמדת.

[[קובץ:VFA-147 FA-18C Hornet catching arresting wire on USS Nimitz (CVN-68) 971106-N-6939M-269.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מטוס [[F/A-18]] נתפס בכבל עצירה]]
כדי להמריא נעזרים המטוסים ב[[מעוט]] - מתקן הנמצא ברובו מתחת למסלול, המתחבר לגלגל הקדמי של המטוס ומאיץ אותו למהירות הדרושה בעוצמה רבה, וכך הוא יכול להעלות לאוויר מטוס שצריך מסלול של 1,500 מטרים בכ-100 מטר בלבד. בנושאות מטוסים מודרניות הדבר נעשה על ידי בוכנת-קיטור המופעלת על ידי קיטור בלחץ גבוה או בוכנה המופעלת אלקטרומגנטית.

כדי לנחות נעזרים המטוסים ב[[כבל עצירה]] - כבל הנתפס ב[[וו עצירה]] המותקן בחלקו האחורי של המטוס, ומאיט אותו עד לעצירה, למול לחץ של מערכת הידראולית. בנושאות מטוסים מודרניות קיימים ארבעה כבלי עצירה, מהחלק הקדמי עד האחורי. בנושאות מטוסים מהדורות הישנים חלק מהמטוסים היה מאוחסן בירכתי הספינה, כך שנחיתה לא טובה הייתה עלולה לגרום למטוס הנוחת להתרסק אל המטוסים החונים. בנושאות המטוסים המודרניות מסלול הנחיתה פתוח כולו, והמטוסים חונים בצדדים במשטחים מיוחדים, וכך במקרה שמטוס מחטיא את כבל העצירה, הוא יכול להמריא ולחזור לנחיתה נוספת.

=== מערכת הנחתה אופטית===
[[קובץ:FS CdG Optics.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מערכת הנחתה אופטית בנושאת המטוסים שארל דה גול]]
בעיה נוספת היא קביעת זווית הגישה של המטוס לנחיתה. זווית הגישה האידיאלית של מטוס לסיפון נושאת המטוסים היא 3 מעלות. זווית גבוהה מדי או נמוכה מדי עלולה לרסק את המטוס. בנושאת המטוסים הראשונות היה אדם שתפקידו היה לכוון ידנית את הטייס לגישה בזווית המתאימה באמצעות דגלים. במטוסים סילוניים הדבר לא אפשרי, בשל מהירות הנחיתה הגבוהה של המטוס, ולכן הומצא על ידי רס"ן ה. גודהארט, מתקן שמשמש לנחיתה. המתקן הוא מראה שמשקפת [[זרקור]] המופנה לעיני הטייס הנוחת בזווית של 3 מעלות, כאשר עליה או לצידה פסים מאכנים. כך הטייס יכול לקבל בכל זמן הנחיתה אינדיקציה מידית על זווית הנחיתה שלו ולשפר אותה. בחלק מנושאות המטוסים המתקן מחובר ל[[גירוסקופ]] שמייצב אותה, כך שאפשר להשתמש בו גם בים סוער, כאשר הספינה מטלטלת. בנושאות מטוסים חדשות המתקן שוכלל באופנים שונים, אחד מהם הוא ראייה של האור רק בזווית המתאימה.

=== האי ===
רובו של סיפון נושאת המטוסים הוא משטח המראה ונחיתה למעט אזור המכונה "האי". זהו מעין בנין פלדה רב קומות, שמהווה את לב נושאת המטוסים ובו קיימים מכשירי בקרה שונים, מכ"מי הספינה, [[אנטנה|אנטנות]] שידור, מערכי בקרה ופיקוד, ו[[מגדל פיקוח]] של הספינה.

=== סוגי נושאות מטוסים ===
בעולם קיימות נומ"טים (נושאות מטוסים) שונות, עם מבנה שונה ומטרות שונות. באירופה רוב נושאות המטוסים ביבשת מתבססות על [[V/STOL]] (הסבר בהמשך), לעומת הנומ"טים בארצות הברית ובכמה מדינות נוספות בעולם, מתבססות על [[CATOBAR]] (הסבר בהמשך). שני סוגי מטוסים אלו, הם המטוסים הבולטים ביותר בנושאות המטוסים בעולם. הספרדים, הבריטים, האיטלקים, ההודים והתאילנדים מחזיקים במטוסי ה-הארייר (וגם האמריקאים, מחזיקים גם הם אצל
[[נושאת מסוקים|נושאות המסוקים]] שלהם) שמטוסים אלו הם מטוסי [[V/STOL]]. אצל הצרפתים נמצא המטוס [[דאסו ראפאל]] שזהו מטוס קרב, אצל הברזילאים נמצא המטוס [[סקייהוק|A-4KU Skyhawk]] ואצל ארצות הברית נמצא המטוס [[F/A-18 הורנט]], בשלוש מדינות אלו המטוסים הם מטוסי [[CATOBAR]]. נכון לשנת 2011 שתי נושאות מטוסים נוספות שמשרתות בסין ברוסיה (אחת כל אחת) אשר מתבססות על [[STOBAR]] (הסבר בהמשך). נושאות המטוסים מקבלות את סוגן לפי צורת ההמראה וההנחתה של המטוס, והמטוסים הבאים הם [[מטוס ימי|מטוסים ימיים]] אשר מתפרסות לכל נושאות המטוסים בעולם:
*[[VTOL]] - המראה והנחתה אנכית = Vertical Take-Off and Landing.
*[[V/STOL|V\STOL]] - המראה מטווח קצר/המראה אנכית והנחתה אנכית/הנחתה מטווח קצר = Short Take-Off and Vertical Landing.
*[[STOVL]] - המראה מטווח קצר והנחתה אנכית = Short Take-Off and Vertical Landing.
*[[TOBAR]] - המראה מטווח קצר, והנחתה על ידי כבלי עצירה = Short Take-Off But Arrested Recovery.
*[[CATOBAR]] -המראה בסיוע מעוט והנחתה על ידי כבלי עצירה = Catapult Assisted Take-Off But Arrested Recovery.

==הנעה גרעינית==
נושאת מטוסים, כמו כל כלי שיט בגודלה, יכולה להיות מונעת ב[[מנוע דיזל]] או [[טורבינת קיטור]]. כל נושאות המטוסים האמריקאיות מונעות ב[[דלק גרעיני]]. היתרון של הנעה בדלק גרעיני הוא הגדלת הטווח של נושאת המטוסים ללא כל צורך בתדלוק באופן משמעותי, אספקת חשמל לכל צורכי הספינה, אי תלות בספינה מתדלקת ובתהליך תדלוק שמגביל את תמרוני הספינה אחת לכמה ימים, ופינוי מקום גדול בנושאת המטוסים ל[[דלק מטוסים]] במקום לדלק לנושאת המטוסים, מה שמאפשר פעולה רבה יותר של המטוסים ללא תדלוק של הספינה. עם זאת [[כור גרעיני]] בנושאת מטוסים מציב אתגרים בבניית הספינה ובתחזוקתה, ומחייב הגדלת משקלה בשל לוחות [[עופרת]] מסיביים שנבנים מכל עברי הכור, כדי לחסום את הקרינה הגרעינית.

נושאת המטוסים הראשונה שמונעת על ידי [[כור גרעיני|כורים גרעיניים]], ה[[אנטרפרייז (CVN-65)|אנטרפרייז]] (CVN-65) האמריקנית, נכנסה לשירות בנובמבר [[1961]]. מלבד ארצות הברית רק צרפת מפעילה נושאת מטוסים בהנעה גרעינית, [[נושאת המטוסים שארל דה גול]] (R91), מאפריל [[2001]].

==נושאות מטוסים פעילות (2020)==
[[קובץ:INS Viraat (R22) Malabar 07.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נושאת המטוסים ההודית ויראט]]
[[קובץ:FlightOps_launch.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיפון נושאת המטוסים האמריקנית אברהם לינקולן]]
[[קובץ:USN F-A-18C 170805 CV63.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מטוס [[F/A-18 הורנט|F/A-18C]] ממריא מנושאת המטוסים [[קיטי הוק (נושאת מטוסים)|קיטי הוק]]]]
[[קובץ:CVN-69-SPIE-training.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תרגיל חילוץ בנושאת המטוסים [[נושאת המטוסים דווייט אייזנהאואר (CVN-69)|דווייט אייזנהאואר]] - צילום מ[[מסוק]] [[בלק הוק|סי הוק]]]]
* [[ארצות הברית]]: 11 - עשר [[נושאות המטוסים מסדרת נימיץ]] (פירוט בפסקה הבאה). בנוסף הוכנסה לשירות ב-22 ביולי 2017 [[ג'רלד פורד (CVN-78)|ג'רלד פורד]], הראשונה ב[[נושאות המטוסים מסדרת ג'רלד פורד]]. נושאת מטוסים נוספת [[ג'ון קנדי (CVN-79)|ג'ון קנדי]] הושקה בדצמבר 2019 ותחליף את [[נימיץ (CVN-68)]].
* [[איטליה]]: 2 - [[נושאת המטוסים ג'וזפה גריבלדי|ג'וזפה גריבלדי]] (C551), מספטמבר [[1985]] ו[[נושאת המטוסים קאבור|קאבור]] (C550), מ-[[2008]]
* [[הודו]]: 1 - [[נושאת המטוסים ויקרמדיטייה]], לשעבר נושאת מסוקים/מטוסים עם המראה ונחיתה אנכיים רוסית מסדרת קייב, בשם [[אדמירל גורשקוב (נושאת מטוסים)|אדמירל גורשקוב]] שעברה הסבה ונכנסה לשירות בשנת 2013.
* [[הרפובליקה העממית של סין|סין]] - 2 - [[נושאת המטוסים שי לאנג|שי לאנג]], משנת [[2011]] ([[שיפוץ]] נושאת המטוסים וריאג הסובייטית שהושקה ב-[[1988]]){{הערה|{{ynet|סוכנויות הידיעות|צפו: נחיתה ראשונה על נושאת המטוסים הסינית|4311394|25 בנובמבר 2012}}}} ו-[[נושאת המטוסים 001A|001A]] שהושקה בשנת [[2017]].
* [[רוסיה]]: 1 - [[נושאת המטוסים האדמירל קוזנצוב|קוזנצוב]], משנת [[1985]]. רוסיה מפתחת את פרויקט [[נושאות המטוסים מסדרת שטורם]].
* [[ספרד]]: 1 - [[נושאת המטוסים חואן קרלוס הראשון|חואן קרלוס הראשון]] (L-61), ממרץ [[2008]]
* [[צרפת]]: 1 - [[נושאת המטוסים שארל דה גול|שארל דה גול]] (R91), מאפריל [[2001]]
* בריטניה: 2 - [[אה"מ קווין אליזבת (R08)]] ו[[אה"מ פרינס אוף ויילס (R09ׂ)]], נושאת מטוסים המיועדת לכלי טיס בהמראה ונחיתה אנכית או קצרת מסלול בלבד (V/STOL)

נושאות המטוסים הבריטיות השתתפו ב[[מלחמת פוקלנד]] בשנת [[1982]], ונושאות המטוסים האמריקניות היוו גורם משמעותי בעימותים הצבאיים ב[[המפרץ הפרסי|מפרץ הפרסי]], ב[[אפגניסטן]] וב[[עיראק]]. ארצות הברית היא המפעילה העיקרית של נושאות המטוסים - כל נושאות המטוסים בעולם נושאות כ-1,250 כלי טיס, ו-11 הנושאות האמריקניות מובילות מעל 1,000 מתוכם. נושאות המטוסים של מדינות אחרות מובילות בממוצע כ-25 כלי טיס כל אחת בלבד. נושאות מטוסים חדשות מפותחות בנפרד בצרפת, הודו, איטליה, [[הרפובליקה העממית של סין|סין]], רוסיה, ספרד, ארצות הברית ו[[בריטניה]]. בשנת [[2016]] [[אה"מ אילסטריוס]] (R06), ששירתה מיוני 1982 הוצאה משירות. קודם לכן היו לבריטניה שלוש נושאות מטוסים, אך [[אה"מ ארק רויאל (R07)]], מנובמבר [[1985]], הוצאה משירות במרץ [[2011]] ו[[אה"מ אינווינסיבל]], (R05) מ-[[1977]], הוצאה משירות ב-[[2005]].

==נושאות המטוסים מסדרת נימיץ==
{{הפניה לערך מורחב|נושאות המטוסים מסדרת נימיץ}}
[[נושאות המטוסים מסדרת נימיץ]] על שם ה[[אדמירל]] [[צ'סטר נימיץ]], הן [[סדרה (אונייה)|סדרת]] נושאות מטוסים המשרתות ב[[צי ארצות הברית]], ומונעות ב[[אנרגיה גרעינית]]. האונייה הראשונה בסדרה, [[נימיץ (CVN-68)]], נכנסה לשירות במאי [[1975]], והאחרונה בסדרה, [[ג'ורג' ה' ו' בוש (CVN-77)]], הושקה ב-[[7 באוקטובר]] [[2006]], ונכנסה לשירות בשנת [[2009]]. הן היו [[אוניית מלחמה|אוניות המלחמה]] הגדולות ביותר שנבנו אי פעם עד כניסתן לשירות של [[נושאות המטוסים מסדרת ג'רלד פורד]], והן מן האוניות הגדולות ביותר שנבנו בכלל. כל אונייה נושאת עליה כוח אווירי גדול ומודרני, והן מהוות את אחד הסממנים לעוצמתה של [[ארצות הברית]] כ[[מעצמת על]]. בצי ארצות הברית ניתן לאוניות אלה הסימול CVN, שמורכב מ-CV שהוא הקוד שמציין נושאת מטוסים ו-N שמציין גרעינית, ומספריהן הסידוריים הם 68 והלאה.

בנושאות מטוסים אלו יש חידושים טכנולוגיים רבים. החל מתהליך הבנייה שנעשה בבניה [[מודולרי]]ת שמארגנת ומפחיתה את זמן הייצור שלהן. דרך בניית הכורים הגרעיניים, וכל המתלווה להם, ועד בשכלול מכשירים קיימים.

==תוכניות עתידיות==
[[ארצות הברית]]:
[[נושאות המטוסים מסדרת ג'רלד פורד]]
*[[אנטרפרייז (CVN-80)]], בבנייה. מתוכננת ל-2025 ותחליף את [[דווייט אייזנהאואר (CVN-69)]].
[[הודו]]:
*[[נושאות המטוסים מסדרת ויקראנט]] (CV-01), ב-2014/2015 - בבנייה
*[[וישאל]] (CV-02), ב-2017/2018 - בבנייה
*(CV-03) - בתכנון, עדיין ללא שם
[[הרפובליקה העממית של סין]]:
*סין משפצת שתי נושאות מטוסים סובייטיות - מדגם קייב ומדגם מינסק, ואת נושאת המטוסים האוסטרלית מלבורן - שלושתן עתידות להיכנס לשירות ב-[[2025]]

[[רוסיה]]:
*[[נושאות המטוסים מסדרת שטורם|שטורם]] (23000Э), ב-2016 - בבנייה.
[[צרפת]]:
*(PA2)- בתכנון, עדיין ללא שם
[[אוסטרליה]]:
*[[נושאת המסוקים קנברה| קנברה]] (LHD-02), ב-2014 - בבנייה ([[נושאת מסוקים]])
*[[נושאת המסוקים אדלייד| אדלייד]] (LHD-01), ב-2016 - בבנייה ([[נושאת מסוקים]])

[[טורקיה]]:

מתכננת לבנות נושאת מטוסים<ref>{{Cite news|title=ארדואן הולך על נושאת המטוסים הטורקית הראשונה - היא תיבנה במספנות באיסטנבול ותיהיה מוכנה ב-2021|url=https://www.patrioti.co.il/Article.aspx?guid=9abf811f-8fbc-473d-a153-091aa82d3af8&app=1|newspaper=patrioti|access-date=2019-09-22|language=he-IL}}</ref>.

==ראו גם==
* [[פרויקט חבקוק]]
* [[נושאת מל"טים]]

==לקריאה נוספת==
* טל טובי, [https://web.archive.org/web/20131015063320/http://web.hevra.haifa.ac.il/~ch-strategy/images/publications/aircraft_carrier.pdf אמצעי לחימה גאואסטרטגי :נושאת המטוסים], [[קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה]], [[אוניברסיטת חיפה]], 2006
*{{מערכות|מערכות|הסיירת שטוחת הסיפון - יורשתה של נושאת-המטוסים?|4/108964|269, יוני 1979}}
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=נושאת מטוסים}}
* {{יוטיוב|1=Rk4xXMrHoQ8|שם=These are the 20 Aircraft Carriers in Service Today|אורך=19:26}}
* {{בריטניקה}}
* {{יוטיוב|751AD9TT01Q|שם=הקברניט: למה אין לישראל נושאת מטוסים?|אורך=3:18}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

{{כלי תחבורה}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:נושאות מטוסים|*]]
[[קטגוריה:כלי שיט מלחמתיים]]
[[קטגוריה:תעופה צבאית]]