לדלג לתוכן

ניקולאי קרזין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניקולאי קרזין
Николай Каразин
לידה 27 בנובמבר 1842 (יוליאני)
פלך חרקוב, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 בדצמבר 1908 (יוליאני) (בגיל 66)
גטצ'ינה, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות ניקולסקויה של הלאוורה אלכסנדר נבסקי בסנקט פטרבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Second Moscow Cadet Corps עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מסדר סנטה אנה, דרגה 4
  • עיטור ולדימיר הקדוש, דרגה 4 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ניקולאי ניקולאביץ' קרזיןרוסית: Николай Николаевич Каразин‏; 27 בנובמבר 1908[א] – 19 בצדמבר 1842[ב]) היה קצין צבא, צייר וסופר רוסי. הוא ידוע בעיקר בציוריו המתארים מלחמות ומקומות אקזוטיים.[1]

ניקולאי קרזין נולד למשפחה של אנשים משכילים. אביו סבו וסילי קרזין היה אינטלקטואל נאור רוסי יליד יוון-בולגריה, ממציא ומייסד אוניברסיטת חרקוב. אביו ניקולאי ואסילבך קרזין היה ממציא שניסה לשווק עשן נוזלי ל"עישון מיידי" של בשר.[2]

ניקולאי קרזין סיים את לימודיו בבית הספר לצוערים במוסקבה בשנת 1862. בשנים 18651867 למד באקדמיה האימפריאלית לאמנויות בסנט פטרסבורג אצל בוגדן וילוולדה.

כקצין צבא השתתף במערכה נגד מרד ינואר בפולין (1864), ובמסעות הצבאיים בטורקסטאן (1864–1870). בשנת 1871 פרש מהשירות הצבאי אך המשיך להשתתף ככתב צבאי ומאייר במלחמת רוסיה-טורקיה, 18771878 עם צבאות סרביה ורוסיה. על שירותו הצבאי הוענק לו מסדר ולדימיר הקדוש וחרב זהב. בשנים 18741879 הוא עבד עם משלחת מדעית שחקרה את מרכז אסיה.[3] בשנים 18851886 נסע קרזין להודו יחד עם איבן מינייב.[4] הוא גם נסע למצרים, איטליה, שווייץ ומקומות אקזוטיים רבים אחרים.[5]

לאחר פרישתו מהשירות הצבאי, כתב קארזין סיפורים ורומנים רבים.

הפופולרי ביותר היה ספר הילדים שלו, "עגורים עפים דרומה", המספר את סיפורו של עגור שנדד מביצות אוסטשקוב לנילוס העליון. הספר שילב סיפור מעניין, תיאורים גאוגרפיים של המקומות בהם עף העגור ואיורים של המחבר.

מאוחר יותר התפרסם קרזין בעיקר כצייר ומאייר. הוא צייר בדים גדולים רבים שהוקדשו לקרבות ובעיקר לפעולות צבאיות בטורקסטאן. הוא היה מאייר ספרים פורה ואחד המחברים הבולטים של גלויות.

ב-1902 השתתף בפרויקט הראשון (שנדחה על ידי הממשלה) של המטרו של מוסקבה[6] והפיק ציורים רבים המציגים את חזונו לגבי הפרויקט. בשנת 1904 קראזין הפך לאקדמאי של האקדמיה הקיסרית לאמנויות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניקולאי קרזין בוויקישיתוף
  1. ^ לפי הלוח היוליאני; לפי הלוח הגרגוריאני, 9 בדצמבר 1842
  2. ^ לפי הלוח היוליאני; לפי הלוח הגרגוריאני, 1 בינואר 1909

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]