נסיכות סאמורזקנו

אזור מחוז גאלי

נסיכות סאמורזקאנו (בגאורגית: სამურზაყანო) הייתה נסיכות קטנה באזור מחוז גאלי של היום (אבחזיה גאורגיה), שנוצרה עם התפרקותה של נסיכות אבחזיה עד שנת 1840.

אזור מחוז גאלי של היום היה במאה השבע עשרה אזור הספר של נסיכות אבחזיה ונסיכות סמגרלו, שתי ישויות שהתנתקו מהממלכה הגאורגית המאוחדת, והשליטה באזור זה השתנתה תכופות במהלך המלחמות בין השושלות הפיאודליות שרוואשידזה מאבחזיה ודאדיאני מסמגרלו. במחצית השנייה של המאה השבע עשרה, הצליחו נסיכי שרוואשידזה מאבחזיה לכבוש ולהשתלט על השטחים עד נהר האנגורי כולל אזור גאלי.

עם התפרקות נסיכות אבחזיה נשלט האזור שבין נהרות גאלידזגה ואנגורי על ידי ענף של משפחת שרוואשידזה שאחד מבניה, מורזקאן, קרא לאחוזתו הפיאודלית על שמו "סאמורזקאנו" (מילולית: "אדמת מורזקאן"). המעמד העליון של הנסיכות החדשה היה מורכב בעיקר מאצילים אבחזים דוברי גאורגית, בעוד שאיכרים היו מוצא אבחזי וגאורגים (מגרלים). בניגוד ליתר אבחזיה, שעברה תהליך של התאסלמה ברובה על ידי האימפריה העות'מאנית, נותרו תושבי סאמורזקאנו נאמנים לנצרות והשתייכו לכנסייה הגאורגית האורתודוקסית. בסופו של דבר עברה הנסיכות הקטנה לשליטת מגרליה, אולם שימרה מידה של עצמאות אף לאחר התפשטותה של האימפריה הרוסית לקווקז והפיכתה, של נסיכות סמגרלו, בשנת 1804, למדינת חסות של האימפריה הרוסית. בשנת 1840, סיפחה האימפריה הרוסית את סאמורזקאנו בגלוי.

שיעור נישואי התערובת הגבוה בין האבחזים והגאורגים באותה תקופה הביאו לגיבוש מורשת מעורבת ולהופעתה של קטגוריה מיוחדת שנקראת סאמורזקנים (самурзаканцы) במפקד האוכלוסין של האימפריה הרוסית בשנת 1886. אוכלוסיית הסאמורזקנים הורכבה בעיקר על ידי מגרלים ומיעוט של אבחזים. 38% מאוכלוסיית המחוז זיהו את עצמם כמגרלים ו-35% זיהו עצמם כגאורגים (בנוסף למגרלים), בגאליסקיי אוייזד (Гальский уезд), בזמן מפקד האוכלוסין הראשון של הסובייטים בשנת 1926, ו-26% זיהו עצמם כאבחזים. שיעור האבחזים ירד כל כך במפקד שנערך לאחר מכן (1939) עד שהגיע לאחוזים בודדים בלבד. תושבי סאמורזקאנו היו דוברי ניב מקומי של השפה המגרלית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נסיכות סאמורזקנו בוויקישיתוף