לדלג לתוכן

נשיא אתיופיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נשיא אתיופיה
ፕሬዘደንት ኢትዮጵያ
איוש נוכחי סאהלה–וורק זוודה
תאריך כניסה לתפקיד 25 באוקטובר 2018
תחום שיפוט אתיופיה
ייסוד המשרה 12 בספטמבר 1974
איוש ראשון אמן אנדום
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סמל אתיופיה
ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של אתיופיה

נשיא אתיופיה הוא ראש המדינה של אתיופיה.

תפקיד זה קיים מלאחר ביטול הקיסרות באתיופיה ב-12 בספטמבר 1974. מוסד הנשיאות באתיופיה הוא צר סמכות וסמלי בעיקרו והנשיא נבחר לתקופת כהונה בת שש שנים.

רשימת נשיאים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברשימה זאת, יושבי ראש הדרג נחשבים לראשי מדינות – אך לא נחשבים לנשיאים. כתוצאה מכך, המספור מתחיל בהקמת משרדו של נשיא אתיופיה ב-1987.

נשיא/ה תקופת כהונה מפלגה פוליטית
מס. דיוקן שם
(לידה–מוות)
נכנס/ה לתפקיד עזב/ה את התפקיד זמן בתפקיד
דרג ("הממשלה הצבאית הזמנית של אתיופיה הסוציאליסטית") (1974–1987) •
לוטננט גנרל
אמן מיכאל אנדום
ኣማን ሚካኤል ዓንዶም
(1924–1974)
ממלא מקום ראש המדינה
12 בספטמבר 1974 17 בנובמבר 1974
(התפטר)
66 ימים צבאי
לאחר הדחתו וכליאתו של היילה סלאסי, קיסר אתיופיה בספטמבר 1974, הוכרז אנדום כיושב ראש "הדרג" ושליט אתיופיה. עם תחילת מערכת אוקטובר הדמים, מצא אנדום את עצמו בסכסוכים פנימיים בדרג, מה שהוביל להתפטרותו ב-17 בנובמבר 1974, למרות שבפועל, שלח בחשאיות פניות לתומכיו מביתו, במיוחד אלו בליגה השלישית. שבוע לאחר מכן, נרצח לאחר שהתנגד למאסרו על-ידי קבוצת חמושים מטעם הדרג.
מייג'ור
מנגיסטו היילה מריאם
መንግሥቱ ኀይለ ማሪያም
(1937–)
ממלא מקום ראש המדינה
17 בנובמבר 1974 28 בנובמבר 1974 11 ימים צבאי
החליף את אנדום לאחר התפטרותו. בפועל, היה בין אלו שנתנו את הפקודות להוצאות להורג במהלך הטיהורים, מה שהוביל להירצחותו של אנדום. נחשב לאחראי העיקרי למותם של מיליונים בטרור האדום וברעב בתקופת מלחמת האזרחים האתיופית.
בריגדיר גנרל
טפרי באנטי
ተፈሪ በንቲ
(1921–1977)
28 בנובמבר 1974 3 בפברואר 1977
(נרצח בכהונתו)
11 ימים צבאי
ב-3 בפברואר 1977, במהלך פגישה בארמון מנליק השני, נרצח על-ידי סגנו מריאם.
מייג'ור
מנגיסטו היילה מריאם
መንግሥቱ ኀይለ ማሪያም
(1937–)
3 בפברואר 1977 10 בספטמבר 1987 10 שנים, 219 ימים הוועדה לארגון מפלגת העובדים של אתיופיה
מפלגת הפועלים
צבאי
החליף את באנטי לאחר שרצח אותו. ב-1977, החל בקמפיין טרור האדום כתגובה לטרור הלבן אשר במהלכו ניסו להתנקש בחייו.
הרפובליקה העממית הדמוקרטית של אתיופיה (1987–1991) •
1 מנגיסטו היילה מריאם
መንግሥቱ ኀይለ ማሪያም
(1937–)
10 בספטמבר 1987 21 במאי 1991
(התפטר)
10 שנים, 219 ימים מפלגת הפועלים
ב-10 בספטמבר 1987, אומצה חוקה חדשה בסגנון סובייטי ושמה של המדינה שונתה להרפובליקה העממית הדמוקרטית של אתיופיה. בשל דוקטרינת הריכוזיות הדמוקרטית, הוא היה למעשה דיקטטור. הוא ושאר חברי הדרג שנשארו פרשו מהצבא. אמנם, אפילו כאזרחים, עדיין שלטו בפוליטביורו של מפלגת הפועלים. בשנות ה-80 המאוחרות, ספג ביקורת ממספר מבקרים מערביים אשר האשימו אותו בכך שפעילותיו הביאו לרעב באתיופיה.
ברח לזימבבואה במאי 1991 לאחר שכוחות החזית העממית הדמוקרטית המהפכנית האתיופית סגרו על הבירה.
טספאי גברה קידן
ተስፋዬ ገብረ ኪዳን
(1935–2004)
נשיא בפועל
21 במאי 1991 27 במאי 1991
(הודח)
6 ימים מפלגת הפועלים
היה בשלטון רק לימים אחדים עד שהחזית העממית הדמוקרטית המהפכנית האתיופית צעדו לתוך אדיס אבבה ולקחו אליהם את השלטון ב-27 במאי 1991.
ממשלת המעבר האתיופית (1991–1995) •
מלס זנאווי אסרס
ተመለስ ዜናዊ
(1955–2012)
נשיא זמני
28 במאי 1991 22 באוגוסט 1995 4 שנים, 86 ימים איחדג
וויאנה
הוביל למפלתו של מנגיסטו היילה מריאם. נמנה לנשיאות עם מכונניה של החוקה החדשה מ-1994, שהפכה את אתיופיה לרפובליקה פרלמנטרית פדרטיבית. פעל לשיקום הכלכלה וחקלאות בפרט. לאחר כהונתו כנשיא, נבחר לראשות הממשלה, אשר כהן בתפקיד זה במשך 18 שנה עד יום מותו.
הרפובליקה הדמוקרטית הפדרלית של אתיופיה (1995–היום) •
2 נגסו גידאדה
ነጋሶ ጊዳዳ
(1943–2019)
22 באוגוסט 1995 8 באוקטובר 2001 6 שנים, 47 ימים איחדג
דדאוו
עצמאי
גידאדה היה שר מידע בממשלת המעבר האתיופית וחבר הוועד המרכזי של ארגון האורומו העממי-דמוקרטי שנבחר לנשיאות.
3 גירמה וולדה גיורגיס לוצ'ה
ግርማ ወልደ ጊዮርጊስ
(1924–2018)
8 באוקטובר 2001 7 באוקטובר 2013 11 שנים, 364 ימים עצמאי
לוצ'ה נבחר לנשיאות ב-8 באוקטובר 2001, בחירה מפתיעה מאחר שלא היה מוכר יחסית, בהצבעה פה אחד של הפרלמנט האתיופי.
4 מולטו טשומה
ሙላቱ ተሾመ
(1957–)
7 באוקטובר 2013 25 באוקטובר 2018 5 שנים, 18 ימים ארגון האורומו העממי-דמוקרטי
נבחר לנשיא בעת כהונתו כשגריר טורקיה.
5 סאהלה–וורק זוודה
ሣህለ ወርቅ ዘውዴ
(1950–)
25 באוקטובר 2018 מכהנת 3 שנים, 223 ימים עצמאית
עם בחירתה לנשיאות, זוודה נהפכה לאישה הראשונה בתפקיד זה, אשר לה קדמה זאודיתו, קיסרית אתיופיה בשנים 1916–1930, והאישה היחידה שעומדת בראש מדינה אפריקנית.