הצגת המקור של הדף "סדר מועד"

[[קובץ:Sedarmoed-350-443.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה]]
'''סֵדֶר מוֹעֵד''' (נקרא גם '''סדר זמנים'''{{הערה|1=כינוי זה נדיר יחסית, ומצוי למשל בפירוש רבי [[משה אלמושנינו]] ל[[מסכת אבות]] פרק א' משנה א', ובדפוסים מעטים של המשנה. ראו גם: ד"ר מרדכי מאיר, "[http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=527 משניות סדר 'מועד', 'מועדים' או 'זמנים'?], [[המעין]] כרך נ"א, גיליון ד', עמ' 67–74, תמוז תשע"א.
}}) הוא הסדר השני ב[[משנה]], ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים [[חגי ישראל ומועדיו|לחגים ולמועדים]] במהלך השנה. מסיבה זו, סדר מועד נלמד יותר מסדרים אחרים. לפני כל חג, יש הלומדים את המסכת העוסקת בענייני החג.{{הערה|ראו {{בבלי|מגילה|לב|א}} וכן ב{{שולחן ערוך|אורח חיים|תכט|א}}}}

בתלמוד{{הערה|{{בבלי|שבת|לא|א}}}} נדרש הפסוק "וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת..."{{הערה|{{תנ"ך|ישעיהו|לג|ו}}}} על שישה סדרי משנה. המילה הרומזת לסדר מועד היא "'''עִתֶּיךָ'''" מפני שהמילה "עת" משמעותה זמן, מועד.

==המסכתות שבסדר==
בסדר מועד שתים עשרה [[מסכת]]ות, ואלו הן:
*[[מסכת שבת]] – עוסקת בדיני ה[[שבת]]. 24 פרקים.
*[[מסכת עירובין]] – עוסקת בדיני מצוות [[עירוב]], שהם הרחבה של דיני השבת. 10 פרקים.
*[[מסכת פסחים]] – עוסקת בדיני חג ה[[פסח]]. 10 פרקים.
*[[מסכת שקלים]] – עוסקת בדיני [[מחצית השקל]], שהיו גובים מדי שנה בחודש [[אדר]]. 8 פרקים.
*[[מסכת יומא]] – עוסקת בדיני [[יום הכיפורים]] וה[[יום הכיפורים בבית המקדש|עבודה במקדש]] באותו יום. 8 פרקים.
*[[מסכת סוכה]] – עוסקת בדיני חג ה[[סוכות]]. 5 פרקים.
*[[מסכת ביצה]] (נקרא גם "מסכת יום טוב") – עוסקת בדיני [[יום טוב]] הכלליים. 5 פרקים.
*[[מסכת ראש השנה]] – עוסקת בענייני [[ראש השנה]], [[עיבור השנה]] ו[[קדוש החודש]]. 4 פרקים.
*[[מסכת תענית]] – עוסקת בסדרי [[תענית ציבור|תענית]]. 4 פרקים.
*[[מסכת מגילה]] – עוסקת בדיני חג ה[[פורים]]. 4 פרקים.
*[[מסכת מועד קטן]] – עוסקת בדיני [[חול המועד]] (ואגב כך גם בדיני [[אבלות (יהדות)|אבלות]]). 3 פרקים.
*[[מסכת חגיגה]] – עוסקת בדיני [[קרבן חגיגה|קרבן החגיגה]] ושאר ה[[קרבנות]] שיש להקריב בעת ה[[עלייה לרגל]]. 3 פרקים.

על הסיבה לסידור זה כותב ה[[רמב"ם]],{{הערה|בהקדמה לפירוש המשנה}} ש[[רבי יהודה הנשיא]] שם קודם כל את המועד החשוב ביותר, שהוא גם התדירי ביותר (שבת, כל שבוע), לאחר מכן דיני עירובין שגם כן קושרים לשבת. אחר כך התחיל על פי סדר המועדים הכתוב בתורה – פסח, פרשת שקלים וים הכיפורים. לאחר מכן המשיך על הסדר את [[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]] ולכן כתב את מסכת סוכה וביצה – שקשורה ל[[חג השבועות]], כי אין בה דינים מיוחדים משל עצמה. אחר כך נשאר רק את ראש השנה. ובסוף הסדר, אחרי שנגמרו המועדים, התחיל בדינים מיוחדים של תקנות הנביאים הראשונים (צומות) ונביאים אחרונים (פורים). מסכת מועד-קטן סודרה לאחר מכן משום שיש לה עניין משותף עם פורים – ששניהם אסורים ב[[הספד]] ובתענית. וסיים במסכת חגיגה שיש בה דינים השייכים בכל המועדים ונכתבה אחרונה משום שזו מצווה שרק גברים חייבים בה.

במהדורות התלמוד הנפוצות, הסדר שונה, ומסכת ראש השנה מקדימה את מסכת יומא.

==הסדר מחוץ למשנה==
* '''ב[[תלמוד בבלי]]''' – מופיעות כל המסכתות של הסדר חוץ מ[[מסכת שקלים]] שאותה נהגו ונוהגים לצרף לסדר הלימוד ולכרכי ה[[גמרא]] מהתלמוד הירושלמי.
* '''ב[[תלמוד ירושלמי]]''' – מופיעות כל המסכתות של הסדר.
*הספר המקביל לסדר מועד ב'''[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]]''' הוא [[ספר זמנים]].
*ב'''[[שולחן ערוך]]'''– רוב דיני סדר מועד הנוגעים לזמן הזה נמצאים בחלק [[אורח חיים (שולחן ערוך)|אורח חיים]].

==מיקום סדר מועד==
סדר מועד ממוקם אחרי [[סדר זרעים]]. ה[[רמב"ם]] בהקדמתו ל[[פירוש המשניות לרמב"ם|פירוש המשנה]] מסביר שמכיוון שגם בתורה נכתב כך "ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה והשביעית תשמטנה ונטשתה... ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות... שלש רגלים תחוג לי בשנה..." ({{תנ"ך|שמות|כג|י|יח}}), כלומר ענייני זרעים ([[שמיטה]]) ולאחר מכן ענייני [[חגי ישראל ומועדיו|מועדים]], גם ב[[משנה]] זה מסודר כך.

== על השם 'מועד' ==
כפי המופיע בדברי [[חז"ל]], שמה של המסכת הוא 'מועד', ולא 'מועדים',{{הערה|ראו {{בבלי|שבת|לא|ב}}; {{בבלי|שבת|נד|ב}}; {{בבלי|סוכה|ד|ב}}; {{בבלי|מגילה|ז|א}}; {{מדרש רבה|במדבר|יג|טו}}; מדרש תנחומא, [[פרשת תרומה]], סימן ב; מדרש תהלים (בובר), מזמור יט, אות יד; משנת רבי אליעזר, פרשה יג, עמוד 243 ד"ה גדולה תורה; מדרש [[בראשית רבתי]], פרשת בראשית, עמוד 7 ד"ה ד"א בראשית למה.}} בשונה משאר שמות הסדרים, שנקראו בלשון רבים (זרעים, נשים, נזיקין, קדשים, טהרות). בספרות המוקדמת לא ניתנה לכך סיבה כל שהיא, מאוחר יותר הובאו מספר אפשרויות בדרך השערה או רמז{{הערה|עוד מספר אפשרויות ודיון נרחב בעניין: ד"ר מרדכי מאיר, "[http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=527 משניות סדר 'מועד', 'מועדים' או 'זמנים'?], [[המעין]] כרך נ"א, גיליון ד', עמ' 67–74, תמוז תשע"א.}}:
* ללמד שיש לדרוש כל מועד דבר בעיתו, ולא לכלול שני מועדים כאחד.{{הערה|קדושה וברכה (לר' [[נפתלי כ"ץ|נפתלי כץ]]), הקדמה, סמיכת חכמים, דף ד, עמוד ב.}}
* מחמת שהמילה 'מועד' היא ב[[גימטריה]] 120, שזה מספר האפשרויות להצגת שם [[אלוהים|אלהים]] בהפיכת סדר האותיות שבו (על פי ה[[נוסחה]] !5).{{הערה|'''מעשה רוקח''' (לרבי ל[[אלעזר רוקח (רב)|אלעזר רוקח]]), פתיחתא.}}
* השם 'מועד', אין פירושו 'חג', אלא: זמן.{{הערה|קובץ '''לקט שֹׁשׁנַָ"ה''' ד, גיליון י, סימן קט, עמ' סט (מר' שמואל בנימין לעפלער); הליכות חיים (פייער /טאפלין), אות שנז–שנח, בשם הגר"ח קנייבסקי; כרמי ישראל (חסידה), מועד, עמ' ריט.}}
* בשם 'מועדים' משתמע שבכלל זה רק הימים טובים. מה שאין כן בשם 'מועד', הכולל גם את שבת, שקילת [[מחצית השקל]], תענית ועוד.{{הערה|'''אש התורה''' בראשית, שו"ת תורת חיים (בשם רבי [[חיים קניבסקי]]) קפג; '''בנתיבות ההלכה''' לו, מאמר מרבי י.י. פרלמן, בסוף המאמר, עמוד 85; '''ההשקפה הנכונה''' (קאהן) ד"ה החלק הראשון, עמ' פט.}}
* השם 'מועד', פירושו: [[כנס|ועידה]], ולכך אינו לשון יחיד.{{הערה|קובץ '''לקט שֹׁשׁנַָ"ה''' ד, גיליון י, סימן קט, עמ' סט (בשם רבי יהושע עהרנרייך).}}
* על פי דברי ה[[חיים יוסף דוד אזולאי|חיד"א]]{{הערה|בספרו '''מדבר קדמות''', אות תמיד.}} בשם ספר 'מעשה רוקח', הכותב כי הטעם ש[[מסכת תמיד]] נקראה בלשון יחיד ולא 'תמידין' בלשון רבים, הוא לרמז על התקופה ש[[אחרית הימים|לעתיד לבוא]], שבה לא יקריבו ב[[בית המקדש]] את [[קורבן התמיד]] אלא פעם אחת ביום (ולא שתיים) – בבוקר,{{הערה|ראו גם {{תנ"ך|יחזקאל|מו|יג}} ובפירוש ה[[רד"ק]] שם.}} וכך גם אפשר לבאר את טעם קריאת השם 'מועד', כיון "שכל המועדים עתידין ליבטל וימי הפורים אינן בטלים לעולם",{{הערה|'''[[ילקוט שמעוני]]''', משלי, רמז תתקמד.}} א"כ לעתיד לבוא מתוך כל המסכתות שבסדר מועד, רק מסכת מגילה יהיה תקף.{{הערה|'''[[המאור (ברוקלין)|המאור]]''' שלא, נתיבי אור מ, אות ד, עמוד 32. וראו עוד שם אות ה; '''תפוחי חיים''' (פאנעט) ש"ס, סדר מועד, עמ' יז.}} וכן על משקל זה, על פי מה שמסופר על צדיקים קדמונים שביקשו שכאשר [[שבעה עשר בתמוז]] ו[[תשעה באב]] ייהפכו ל[[יום טוב|ימים טובים]] והימים שביניהם יהיו ל[[חול המועד]], יהיה זה באופן שתשעה באב יהיה היום טוב הראשון, ואחריו יהיה חול המועד עד לשבעה עשר בתמוז בשנה שלאחריו. ובאופן זה יהיו כל ה[[חגי ישראל ומועדיו|מועדים]] מועד אחד.{{הערה|'''תפוחי חיים''' (פאנעט) ש"ס, סדר מועד, עמ' יז.}}
* משום שמרמז על [[יום הכיפורים]], שעל פי הנאמר בספרות המוקדמת, הוא כולל את כל המועדים (ויש שביארו על פי זה את טעם שנקרא בתורה 'שבת שבתון'{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|טז|לא}}, {{תנ"ך|ויקרא|כג|לב}}.}}).{{הערה|'''שבת שלום ומבורך''', מאמר ט ד"ה ישרא"ל, עמ' מב; '''פרי חיים''' (לרבי [[חסידות קומרנה#השושלת אחרי השואה|חיים יעקב סאפרין מקומרנא]]), יום הכיפורים, עמ' רלג; במדבר א, כח בסופו, ד"ה וזה שדרשו, עמ' מ.}}
* על פי מה שכתבו בספרים קדמונים כי בחג ה[[פסח]] כלולים כל ה[[חגי ישראל ומועדיו|מועדים]], שכולם הם זכר ל[[יציאת מצרים]]{{הערה|כפי שאומרים בקידוש ובתפילת המועדים: "[[זכר ליציאת מצרים]]". ראו גם [[ספר הזוהר|זוהר]], שמות לח, א; [[רמב"ן]], שמות יג, טז; [[כוזרי]], מאמר ב, נ; [[שיבולי הלקט]], רפו; [[יצחק עראמה|ספר עקידת יצחק]], שמות, לה, ב. וראו עוד '''קונטרס זכר ליציאת מצרים''', פייבלזון, ירושלים, תשס"ג, סימן ה, עמ' יג–טו.}} ואם כן הריהם כלולים בפסח, שבו הייתה יציאת מצרים (וכמו שאומרים בפיוט 'ואמרתם זבח פסח': 'בראש כל מועדות נִשֵּׂאתָ פסח').{{הערה|'''קובץ קול התורה''' סב, סוף המאמר על הגרח"ש קויפמאן, בשמו, עמ' צו.}}
* בשם 'מועדים' משתמע שהכוונה רק למועדים המוזכרים ב[[תורה]], ואילו 'מועד' משמע אף מועדים, תעניות וכיוצא בזה שנתקנו מ[[דרבנן]].{{הערה|'''משנה מפורשת''', מבוא לסדר מועד.}}
* לפי שהמזלזל באחת מכל המועדים, הריהו כמזלזל בכולם.{{הערה|'''אוצר המכתבים''' (משאש), סוף א' תרכח.}}
* על פי מה שכתב ב[[תיקוני הזוהר]]{{הערה|ה, א.}} כי ששת סדרי המשנה הם כנגד שש [[ספירה (קבלה)|ספירות]], וא"כ סדר מועד הוא כנגד הספירה [[ספירה (קבלה)#פירוט הספירות|גבורה]] שהיא מורה על [[תורת הצמצום|צמצום]].{{הערה|'''כרמי ישראל''' (חסידה), מועד, עמ' ריט.}}
* בדרך רמז, על פי מאמר [[חז"ל]]{{הערה|{{בבלי|מנחות|עב|ב}}; [[ספרא]], אמור, יב–יז, יג; [[ילקוט שמעוני]], אמור, תרמג.}}: "וידבר משה את מועדי ה', הכתוב קבע מועד (אחד) לכולן", שנקטו בזה מטבע לשון 'מועד אחד לכולן'.{{הערה|קובץ '''לקט שֹׁשׁנַָ"ה''' ד, גיליון י, סימן קט, עמ' סט (בשם רבי דוב בער לעבאוויטש).}}
* שכל המועדות נכללו בלשון 'מועד' – יחיד, כנאמר בפסוק{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|ד}}.}}: "אלה מועדי ה' מקראי קדש אשר תקראו אותם '''במועדם'''" (ולא נאמר "במועדיהם").{{הערה|אש התורה בראשית, שו"ת תורת חיים (בשם רבי [[חיים קניבסקי]]) נו.}}
* על דרך החידוד, על פי הכלל בדקדוק, כי עד מספר 10 משתמשים בהטיית רבים, ומ-11 והלאה אפשר גם בלשון יחיד.{{הערה|ראו [http://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/grammardecisions/terminology-ordinance/4-3-השימוש-בשם-המספר/ באתר האקדמיה ללשון העברית].}} ולכן מכיוון שרק בסדר מועד יש יותר מעשר מסכתות – נקרא 'מועד'.{{הערה|'''בנתיבות ההלכה''' לו, בסוף המאמר מרבי י.י. פרלמן, עמ' 85.}}
* משום שבמילה "'''עִתֶּיךָ'''" שבפסוק הרומז על ששת סדרי המשנה משתמע לשון יחיד.{{הערה|הרב א"א הירשאוויץ, '''אוצר כל מנהגי ישרון''', ס' לואיס תרע"ז, עמ' 27, הערה ראשונה.}}

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיטקסט=משנה סדר מועד|שם ויקיטקסט=סדר מועד}}
* {{בריטניקה}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{סדרי משנה}}
{{חגי ישראל ומועדיו}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:משנה|סדר מועד]]