הצגת המקור של הדף "עץ הרימון (שיר)"

{{חלונית
|ניקוד=כן
|כותרת= עֵץ הָרִמּוֹן{{ש}}(שני הבתים הראשונים)
|רוחב=14em
|תוכן=<poem>
עֵץ הָרִמּוֹן נָתַן רֵיחוֹ
בֵּין יָם-הַמֶּלַח לִירִיחוֹ.
שָׁב, חוֹמָתִי, גְּדוּדֵךְ מִנְּדוֹד,
שָׁב, תַּמָּתִי, דּוֹדֵךְ מִדּוֹד.

אוֹצְרוֹת אוֹפִיר וּצְרִי גִּלְעָד
רֶכֶב מִצְרַיִם שָׁלַלְתִּי לָךְ, בַּת.
אֶלֶף הַזֶּמֶר אֶתְלֶה לָךְ מָגֵן
מִן הַיְּאוֹר עַד הַיַּרְדֵּן.</poem>
}}
"'''עץ הרימון'''" (ב[[אינציפיט|מילותיו הראשונות]]: '''"עץ הרימון נתן ריחו'''") הוא [[שיר]] [[שירה עברית|עברי]] שנכתב על ידי ה[[משורר]] [[יעקב אורלנד]] ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]]. השיר הוגדר על ידי [[דן מירון]] "הפזמון המופתי, בחיר פזמוני ארץ ישראל של התקופה".{{הערה|[[תמר וולף-מונזון]], '''בהיר וגבוה כזמר - יעקב אורלנד: פואטיקה, היסטוריה, תרבות''', [[המכון למורשת בן-גוריון]], 2016, עמ' 120.}} אורלנד חיבר את השיר למנגינת חתונה [[יהדות בוכרה|יהודית-בוכרית]], ובהמשך הולחנו בתים נוספים על ידי [[ידידיה אדמון|ידידיה אדמון (גורוכוב)]]. לשיר המולחן ביצועים ווקאליים רבים משנות יצירתו ועד ימינו.

== תולדות השיר ==
בעת שירותו של אורלנד [[התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה|בצבא הבריטי]] בשנות [[מלחמת העולם השנייה]], הוא ביקר זוג ידידים ב[[רחוב אתיופיה|רחוב החבשים]] ב[[ירושלים]]. באותה עת נחגגה בחצר הבית חתונה של כלה בוכרית עם אברך אשכנזי. את אורלנד כבשו צליליה של נעימה בוכרית שחזרה על עצמה והתנגנה ללא הפסק. הוא חש צורך עז לחבר למנגינה זו מילים, והסתגר לשם כך בחדר האמבטיה. עוד באותו יום מסר את השיר והמנגינה לזמרת [[חנה רובינא]], שבאותו ערב עצמו השמיעה אותו בהופעה ב[[תל אביב]]. חודשים אחרים לאחר מכן אמר לו ידידו המלחין ידידיה אדמון שהמנגינה מונוטונית מדי, ועל כן הוא חיבר לבתים השני והרביעי (מתוך החמישה) ניגון מלודי ברוח הבית הראשון.

אף שהשיר חובר כשיר זמר, אורלנד כלל אותו בספר שיריו הליריים "שירים על עיט ועל יונה" ([[אחיאסף]], 1946) תחת הכותרת "שיר הרימון" (ובלוויית הציון: "מותאם לנעימת-אהבים בוכרית עתיקה"). בספר מוקם השיר ב[[מחזור שירים|מחזור]] שירי האהבה "פלטיאל בן ליש".

== מילות השיר ופרשנות ==
רוב המילים וצירופי הלשון של השיר מבוססים על פסוקי [[שיר השירים]], המבטאים אהבה בין גבר ואישה. כך המשפט הראשון, "עֵץ הָרִמּוֹן נָתַן רֵיחוֹ", הוא [[אלוזיה]] לפסוק "שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים עִם פְּרִי מְגָדִים כְּפָרִים עִם נְרָדִים" (ד יג), המקשר בין הרימון לריח עז של שיחי בושם. כך גם כל תיאורי הנערה – חומתי, תמתי, עינייך יונים, דגולה כנדגלות ועוד – לקוחים מפסוקיו של שיר השירים.

החוקר [[אבידב ליפסקר]] רואה במילות השיר ניסיון להחיות את צירופי הלשון המקראיים לשפה המודרנית, ניסיון ליצור שפה אותנטית המותאמת לתקופה המקראית (ניסיונות שכאלה נעשו באותה תקופה בעיקר בתחום האומנויות הפלסטיות במיוחד בקרב אומני [[בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים|בצלאל]] כ[[זאב רבן]], [[מאיר גור-אריה]] ו[[אבל פן]]).
[[קובץ:Pommegranate tree01.JPG|ממוזער|עץ רימון במושב [[שדה יעקב]]]]

במקמו את השיר ב[[מחזור שירים|מחזור]] שירי האהבה "פלטיאל בן ליש", העניק לו אורלנד משמעות חדשה.{{הערה|על כך ראו עוד {{מוסף שבת|[[תמר וולף-מונזון]]|שירה או בוטניקה|2014/12/26/שירה-או-בוטניקה-תמר-וולף־מונזון}}.}}

== ביצועים ==
השיר בוצע לראשונה (עוד לפני הוספת הלחן של אדמון) על ידי חנה רובינא. רובינא הרבתה לבצע את השיר בהופעותיה, בהן מול חיילים (כחיילי [[הבריגדה היהודית]] באיטליה ב-1945);{{הערה|{{דבר|א. אפל|חנה רובינה עם החי"ל|19450422|10}}.}} בהיותו [[להיט]] באותה תקופה, השיר התקבל בהתלהבות.

בשנת [[1944]] הושר השיר, בעיבודו של [[מרק לברי]], בפיה של [[ברכה צפירה]] במסגרת קונצרט של [[התזמורת הסימפונית ירושלים|תזמורת שירות השידור]] (לימים התזמורת הסימפונית ירושלים) בניצוחו של [[פאול בן-חיים]] ששודר ב[[רדיו ירושלים]].{{הערה|{{הארץ1||בראדיו: ירושלים|19440905|53}}.}}

לשיר ביצועים רבים, בהם של [[שושנה דמארי]], [[הדודאים]], [[לילית נגר]], [[אברהם פררה]], [[אריק איינשטיין]], [[אריק לביא]], [[רוחמה רז]], [[רן אלירן]], [[עפרה חזה]], [[זהבה בן]].

== ביקורת ==
בתוכנית רדיו בשנת 1979 אמר הסופר [[מאיר שלו]] שהמשפט "עץ הרימון נתן ריחו" הוא טעות גסה, שהרי לעץ הרימון אין כלל ריח. אורלנד הגיב לעצמו בחריפות על אותם "דברי פלסתר" כלשונו, ואמר שהוא אינו בוטנאי, וככלל דברי שירה נוגדים את ההיגיון הריאליסטי. עם זאת הוא נכנע לדברי הביקורת ושינה את המשפט הפותח ל"עץ הרימון נתן ליחו". (כך השיר הופיע באוסף "יעקב אורלנד – מבחר כתבים", כרך א', 1977). חוקר הספרות [[דן מירון]] טען שהתיקון הוא טעות חמורה ויש להתעלם ממנה. בספריו האחרים של אורלנד השיר מופיע בנוסח המקורי, וכך הוא מופיע בביצועים המוקלטים.

== לקריאה נוספת ==
* יעקב אורלנד, '''היו לילות: משירי הזמר של יעקב אורלנד'''.תל אביב:תמוז,1985.{{ULI|003676572}}
* [[תמר וולף-מונזון]], '''בהיר וגבוה כזמר - יעקב אורלנד: פואטיקה, היסטוריה, תרבות''', [[המכון למורשת בן-גוריון]], 2016, עמ' 120–127.
* תמר וולף-מונזון, "ריחו המתגלגל של הרימון", '''פנים''': כתב עת לתרבות, חברה וחינוך, 53-52 (2010), עמ' 122–127

== קישורים חיצוניים ==
* {{זמרשת שיר|מספר=333|שם=שם השיר}}
* {{יוטיוב|7F3-K4bAlrY|עפרה חזה|שם=עץ הרימון|קליפ=כן}}
* {{מוסף שבת|[[תמר וולף-מונזון]]|שירה או בוטניקה|2014/12/26/שירה-או-בוטניקה-תמר-וולף־מונזון}}
* [[S:ביאור:עץ_הרימון_נתן_ריחו|ביאור למילות השיר]] מאת משה פלאם
* חזי עמיאור, [https://blog.nli.org.il/sipur-rimon/ עֵץ הָרִמּוֹן: האם שיבש יעקב אורלנד במתכוון את שירו?], [[הספרנים]], 15.9.2024

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{אריק איינשטיין}}

[[קטגוריה:שירי שנות ה-1940]]
[[קטגוריה:שירי יעקב אורלנד]]
[[קטגוריה:שירים בעברית]]
[[קטגוריה:שירים שהולחנו על ידי ידידיה אדמון]]
[[קטגוריה:שירים על עצים]]