פורפירובלסט

אלמנדין-גארנט שגדל כפורפירובלסט בגנייס קווארציטי. אורכו של גארנט מסוים זה הוא 3 סנטימטר. מיקום: פאראיבה, ברזיל.

פורפירובלסטים של פירופ סגול בפרידוטיט, מטבע האירו נועד לתת קנה מידה. מסת האם הצהובה-חוּמה היא אוליבין שעבר בליה. מיקום: אוטרוי (Otrøy), נורווגיה.

פורפירובלסט הוא גביש גדול של מינרל אופייני להתמרה בתוך סלע מותמר, שהתגבש בתוך מסת אם דקת גרגיר כתוצאה מתהליך המכונה "התגבשות מחודשת סטטית". הפורפירובלסטים נוצרים בשלבים האחרונים של ההתמרה (הן התמרה של מגע והן התמרה אזורית) כאשר הטמפרטורה עולה והם גדלים בהדרגה תוך ניצול היסודות הדרושים לגידולם מהמינרלים במסת האם שמסביבם. מסיבה זו הפורפירובלסטים הם כמעט תמיד גבישים אֵיאוֹהֶדרָליים (Euhedral – כלומר מפותחים היטב) יפים. בשל הדרך בה הם נוצרים יש לפורפירובלסטים חשיבות משום שהמינרלים הבונים אותם יכולים לשמש כמינרלי אינדקס ודרכם ניתן ללמוד על היסטוריית ההתמרה של הסלע שבו הם התגבשו.

הפורפירובלסטים הנפוצים ביותר במטאפליטים (metapelite - אבני בוץ ואבני טין שעברו התמרה) הם גארנטים וסטאורוליטים הבולטים היטב במטאפליטים הלווחיים (foliated - תכונת מרקם של סלע מותמר), כדוגמת השיסטים, בתוך מסת האם הלוחית של הנציץ. מינרלים נוספים המופיעים כפורפירובלסטים כוללים: ביוטיט, אנדלוזיט, קיאניט, סילימניט ופצלת השדה. גודל הפורפירובלסטים נע בין כמה מילימטרים לכמה סנטימטרים, אם כי נמצאו גם פורפירובלסטים שקוטרם עלה על 30 סנטימטרים.

תופעה דומה של גבישים גדולים בתוך מסת אם דקת גרגיר קיימת גם בסלעי יסוד, והם מכונים פנוקריסטים. תהליך ההיווצרות של הפנוקריסטים שונה משל הפורפירובלסטים. הפנוקריסטים מתגבשים כאשר המגמה הבונה את סלע היסוד מתקררת בשני שלבים תחילה באיטיות ואחר כך במהירות. סוג נוסף של גבישים גדולים בתוך מסת אם מכונה פורפירוקלסט וקל לטעות בינו לבין הפורפירובלסט, אלא שהפורפירוקלסט עתיק יותר ממסת האם של הסלע האופף אותו, כלומר הוא נוצר לפניה.

סלע המכיל פורפירובלסטים רבים מתואר כבעל "מרקם פורפירובלסטי".