פרנסיסקו לאזארו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרנסיסקו לאזרו
לאזארו בריצת מרתון, 1912

פרנסיסקו לאזארו (21 בינואר 1891[1]‏ — 15 ביולי 1912)[2] היה אתלט פורטוגזי, רץ המרתון האולימפי הפורטוגזי הראשון באולימפיאדת סטוקהולם (1912). הוא גם האתלט הראשון שמת במהלך ריצה במשחקים האולימפיים.

בדומה לכל האתלטים האולימפיים בתקופתו, היה לאזארו ספורטאי חובב; הוא התפרנס מעבודתו כנגר במפעל מכוניות בליסבון. לפני האולימפיאדה הוא השתתף וזכה בשלוש אליפויות מרתון במולדתו, כאשר התחרה במסגרת קבוצת ס. ל. בנפיקה.

לאזארו התמוטט במהלך ריצת המרתון באולימפיאדת 1912, בקילומטר ה-30 של המרתון. נטען כי סיבת המוות הייתה כפי הנראה התייבשות חמורה, הקשורה גם לטמפרטורה הגבוהה שנרשמה במהלך האירוע. מאוחר יותר התגלה כי לאזארו כיסה חלקים גדולים של גופו בשעווה, כדי למנוע כוויות שמש, אך בסופו של דבר השעווה הגבילה את ההזעה הטבעית של הגוף, דבר שהוביל לחוסר איזון אלקטרוליטי חמור.[3]

הרומן "בית הקברות לפסנתרים" (2006) מאת הסופר הפורטוגזי ז'וז'ה לואיז פיישוטו, מבוסס על סיפורו של לאזארו.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנסיסקו לאזארו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]