ריצת מרתון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרוץ המרתון ה-29 של הנחתים בוושינגטון, 31 באוקטובר 2004

רִיצַת מָרָתוֹן היא ריצה למרחק של 42.195 קילומטרים. מקור שמה של הריצה הוא באגדה עממית אודות פידיפידס, שליח אתונאי אשר רץ מהעיר מרתון ועד אתונה בשנת 490 לפנה"ס, על מנת להביא את בשורת הניצחון היווני הקרב שלאחר מכן נחל הפסד על הפולש הפרסי בקרב מרתון, ומת מיד לאחר שמסר את הידיעה. כיום, הוועד האולימפי הבינלאומי מעריך את הדרך הקצרה ביותר משדה הקרב במרתון לאתונה ב-34.5 קילומטרים בלבד. דרך ארוכה יותר בין שתי הערים, שאורכה 40 קילומטרים, נבחרה באולימפיאדת אתונה (1896) בתור מסלולו של המרתון האולימפי הראשון.

בעדות ההיסטורית של הרודוטוס מופיע סיפור שונה, ולפיו פידיפידס נשלח מאתונה לספרטה על מנת להזעיק תגבורת בטרם החל הקרב, אך חזר משם בידיים ריקות. חישוב מרחק הריצה לפי הסיפור של הרודוטוס מראה שפידיפידס עבר כ-450 קילומטרים תוך מספר ימים.

בשנת 1908, מרחק ריצת המרתון נקבע באולימפיאדת לונדון ל-42.195 ק"מ זאת משום שהוחלט שרצי המרתון יתחילו את הריצה בטירת וינדזור על מנת שנכדיה של המלכה אלכסנדרה יוכלו לצפות בפתיחת המירוץ. משום שהיה על הרצים לסיים את המרתון באצטדיון המשחקים, מרחק ריצת המרתון הסתכם ב-42.195 ק"מ, ושימש מאוחר יותר כתקן לריצות המרתון העתידיות[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולימפיאדה מרחק (קילומטרים)
אתונה 1896 40
פריז 1900 40.26
סנט לואיס 1904 40
אתונה 1906 41.86
לונדון 1908 42.195
סטוקהולם 1912 40.2
אנטוורפן 1920 42.75
מאז
פריז 1924
42.195

הרעיון של מרוץ המרתון הועלה לראשונה על ידי מישל ברל שהציע להכליל אותו במשחקים האולימפיים הראשונים בעת החדשה שהתקיימו בשנת 1896 באתונה. יוזם המשחקים, פייר דה קוברטן, והמארגנים היוונים של האירוע קיבלו בהתלהבות את הרעיון.

דורנדו פייטרי מסיים ראשון את ריצת המרתון באולימפיאדת לונדון 1908. זכייתו נפסלה לאחר מכן

אורכה של ריצת המרתון לא נקבע מלכתחילה, היות שהדגש הושם בעיקר על כך שכל הרצים יעברו את אותו המסלול. בשנים הראשונות של המשחקים האולימפיים השתנה המרחק בכל ארבע שנים - בכל אולימפיאדה על-פי המסלול שנקבע אד הוק. המוקדמות שנערכו ב-10 במרץ 1896 לקראת המשחקים האולימפיים באתונה היו למעשה מרוץ המרתון הרשמי הראשון שהתקיים, ובו ניצח כאלירוס ואסילאקוס בזמן של 3 שעות ו-18 דקות. ספירידון לואיס, שהגיע חמישי במרוץ זה, ניצח לבסוף במרוץ שהתקיים במסגרת המשחקים בזמן של 2:58:50, כולל עצירת ביניים בפונדק מקומי לשתיית כוס יין. מרוץ ראשון זה היה למרחק של 40 קילומטרים. בשש האולימפיאדות הבאות, מאולימפיאדת פריז (1900) ועד אולימפיאדת אנטוורפן (1920), התקיים המרוץ בשישה מרחקים שונים.

באולימפיאדת סנט לואיס (1904), התנאים בריצת המרתון היו קשים. הריצה התנהלה בדרך עפר בין הגבעות לאורך 40 קילומטרים ולוותה בעננים של אבק שהעלו הרכבים שליוו את הרצים. הטמפרטורה באותו היום הייתה חמה ועמדה על 32 מעלות צלזיוס ובנוסף הייתה רק תחנה לשתיית מים אחת במחצית הדרך. רק 14 רצים מתוך 32 הצליחו לסיים את הריצה. תומאס היקס שזכה בריצה ניראה תשוש במהלכה ולכן קיבל מעוזריו ברנדי, חלבון ביצה ושתי מנות של סטריכנין (1 מיליגרם כל אחת), האסור בשימוש כיום, שסייעו לו לסיים את הריצה (מנה נוספת של סטריכנין יכלה להיות קטלנית עבורו). לאחר שחצה את קו הסיום הוא התמוטט. חלומו לזכות בריצה נגוז לאחר שראה שפרדריק לורז אף הוא מארצות הברית כבר הספיק לחגוג את "ניצחונו" ולהצטלם כאלוף האולימפי בריצת המרתון עם אליס רוזוולט בתו של נשיא ארצות הברית תאודור רוזוולט. מאוחר יותר התברר שלורז רימה בתחרות. לאחר ריצה של 14.5 קילומטרים הוא עבר לנסיעה נעימה ברכב עם מאמנו כ-17.7 קילומטרים עד שמכוניתם הפסיקה לעבוד. את יתרת הדרך עבר בריצה וניכנס ראשון לאצטדיון. לאחר שהתגלתה התרמית מדלית הזהב הועברה להיקס. להגנתו טען לורז שעשה זו כבדיחה עליה התנצל.[2]

באולימפיאדת לונדון (1908) הוארך המרחק ונקבע שהמרוץ יחל בטירת וינדזור על מנת לאפשר לנכדי המלך לחזות בזינוק מחלונות הארמון. המסלול הסתיים באצטדיון האולימפי ואורכו הכולל היה 42.195 קילומטרים. בשנת 1921 אומץ מרחק זה על ידי התאחדות האתלטיקה הבינלאומית (IAAF) כמרחק הרשמי לריצות מרתון.

מאז תחילתם של המשחקים האולימפיים המודרניים, נוצרה מסורת לפיה מרוץ הגברים הוא האירוע הנועל את המשחקים, כאשר המרוץ מסתיים באצטדיון האולימפי זמן קצר לפני תחילת טקס הנעילה.

תחרויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברחבי העולם נערכות מאות תחרויות מרתון בכל שנה. תחרויות המרתון הנחשבות ביותר הן תחרויות סבב המרתונים המרכזיים העולמי הכוללות את מרתון טוקיו, ניו יורק, ברלין, לונדון, בוסטון, שיקגו, המרתון באליפות העולם באתלטיקה והמרתון במשחקים האולימפיים. המנצח והמנצחת בסבב המרתונים המרכזיים העולמי זוכים בפרס כספי של 500,000 דולר. בנוסף, התאחדות האתלטיקה הבינלאומית מעניקה תוויות למרתונים הבכירים בעולם לפי מספר קריטריונים, שהעיקרי בהם הוא איכות המשתתפים במרתון[3]. ישנן שלוש תוויות: תווית זהב (Gold label), תווית כסף (Silver label) ותווית ארד (Bronze label). תווית הזהב היא הטובה ביותר, וכל המרתונים מסבב המרתונים המרכזיים העולמי הם בעליה. נוסף להם קיימים עוד מרתונים בעלי תווית הזהב, מהבולטים שבהם:

עוד תחרויות מרתון נחשבות הן האליפויות היבשתיות במרתון, כחלק מהאליפויות היבשתיות באתלטיקה; אליפות אירופה, אליפות אסיה ואליפות אוקיאניה[4].

זמנים מיטביים ושיאי עולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאי עולם לא הוכרו באופן רשמי על ידי IAAF עד ל-1 בינואר 2004. עד אז נחשבו התוצאות הטובות ביותר כ"זמנים מיטביים". כיום, על מנת שתוצאה תיחשב רשמית לשיא עולם, עליה להיות מושגת על מסלול המתאים לדרישות IAAF. עם זאת עדיין קיימים הבדלים משמעותיים בין מסלולי המרתון ה"רשמיים" - בגובהם יחסית לפני הים, במידת ההרריות, בסוג המשטח - כך שעדיין לא ניתן לבצע השוואה מדויקת בין תוצאות שהושגו במרוצים שונים. מקובל שהתוצאות הטובות ביותר מושגות במסלולים שטוחים, בגובה פני הים, בתנאי מזג אוויר נוחים ובסיוע מכתיבי קצב - רצים שתפקידם "למשוך" בתחילת הריצה את המועמדים לניצחון על מנת לשפר את התוצאות.

ב-6 במאי 2017 קבע אליוד קיפצ'וגה (קניהקניה  קניה) במסלול פורמולה 1 במונצה איטליה, בריצה למרחק של 42.195 ק"מ (המרחק הרשמי של ריצת מרתון), תוצאה של 2:00:25 שעות, אך תוצאה זו לא אושרה כשיא עולם, מאחר שהיא נערכה בהקפות המסלול תוך שימוש במכתיבי קצב.

שיא עולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיא ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשר הרצות הטובות ביותר בריצת המרתון[6][עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום תוצאה (שעות) שם האתלטית מדינה תאריך מיקום
1 2:15:25 פאולה רדקליף בריטניהבריטניה  בריטניה 13 באפריל 2003 לונדון
2 2:17:01 מרי קייטני קניהקניה  קניה 23 באפריל 2017 לונדון
3 2:17:08 רות צ'פנגטיץ' קניהקניה  קניה 25 בינואר 2019 דובאי
4 2:17:41 וורקנש דגפה אתיופיהאתיופיה  אתיופיה 25 בינואר 2019 דובאי
5 2:17:56 טירונש דיבאבה אתיופיהאתיופיה  אתיופיה 23 באפריל 2017 לונדון
6 2:18:11 גלדיס צ'רונו קניהקניה  קניה 16 בספטמבר 2018 ברלין
7 2:18:31 ויויאן צ'רויוט קניהקניה  קניה 22 באפריל 2018 לונדון
8 2:18:34 רותי אגה אתיופיהאתיופיה  אתיופיה 16 בספטמבר 2018 ברלין
9 2:18:35 בריגיד קוסגיי קניהקניה  קניה 7 באוקטובר 2018 שיקגו
10 2:18:47 קתרין נדרבה קניהקניה  קניה 7 באוקטובר 2001 שיקגו

עשרת הרצים הטובים ביותר בריצת המרתון[7][עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום תוצאה (שעות) שם האתלט מדינה תאריך מיקום
1 2:01:39 אליוד קיפצ'וגה קניהקניה  קניה 16 בספטמבר 2018 ברלין
2 2:02:57 דניס קימטו קניהקניה  קניה 28 בספטמבר 2014 ברלין
3 2:03:03 קנניסה בקלה אתיופיהאתיופיה  אתיופיה 25 בספטמבר 2016 ברלין
4 2:03:13 עמנואל מוטאי קניהקניה  קניה 28 בספטמבר 2014 ברלין
5 2:03:13 וילסון קיפסנג קניהקניה  קניה 25 בספטמבר 2016 ברלין
6 2:03:34 גטאנה מולה אתיופיהאתיופיה  אתיופיה 25 בינואר 2019 דובאי
7 2:03:38 פטריק מקאו קניהקניה  קניה 25 בספטמבר 2011 ברלין
8 2:03:40 הרפסה נגאסה אתיופיהאתיופיה  אתיופיה 25 בינואר 2019 דובאי
9 2:03:46 גאי אדולה אתיופיהאתיופיה  אתיופיה 24 בספטמבר 2017 ברלין
10 2:03:51 סטנלי ביווט קניהקניה  קניה 24 באפריל 2016 לונדון

ייחודו של המרוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך שנים רבות, עד שאורגן מרוץ חוצה ארצות הברית, היה המרתון המרוץ הארוך ביותר שהועלה על הדעת. כיום, נחשב ענף זה כאחד השיאים של המשחקים האולימפיים. למרוץ נקשרו כתרים רבים וקלישאות כגון "הניצחון האמיתי הוא עצם סיומו של המרוץ" ו"מאמץ על אנושי". למעשה, כבר מתחילתו היה מרוץ זה מוקד משיכה לספורטאים חובבים, ונחשב כספורט מאתגר שאינו דורש השקעה כספית גבוהה או יכולות מיוחדות. כיום מקובל בקרב מאמנים רבים כי הצלחה במרוץ מרתון היא בהישג יד של כל אדם המוכן להשקיע זמן ומאמץ באימונים לקראתו. עם זאת, קיימים במרוץ המרתון מספר מאפיינים המייחדים אותו מריצות למרחקים קצרים יותר, אפילו עד חצי מרחק הריצה (21.1 קילומטרים).

רץ נפלי חוצה את קו הסיום במרוץ המרתון הגבוה בעולם, מרוץ המרתון על שם אדמונד הילרי וטנזינג נורגיי למרגלות האוורסט. זהו אירוע שנתי בו הרצים מתחילים את הריצה במחנה הבסיס של האוורסט בגובה 5,364 מטרים

גליקוגן ו"הקיר"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגליקוגן המצוי בין סיבי השרירים הוא עתודת "הדלק" העיקרית שבעזרתה הם פועלים. בשעת מאמץ מתפרק הגליקוגן על ידי השרירים לגלוקוז באופן מהיר וקל. הגליקוגן מופק על ידי הגוף מבעוד מועד בעיקר מהסוכרים שאותם הוא צורך. בגופם של רצים מאומנים "מאוחסן" גליקוגן בכמות שוות ערך לכ-2,000 קילו-קלוריות, כמות שמספקת את צריכת השרירים למרחק ריצה של כ-32 קילומטרים. בעת הריצה, משתמש הגוף בגליקוגן וגם בשומן שמפורק בכבד ומזין את השרירים. היחס בין צריכת השומן והגליקוגן במהלך הריצה תלוי בקצב הדופק של הרץ ובכושר הגופני שלו. כשאוזל מאגר הגליקוגן, עוברים השרירים לעבוד על שריפת שומן בלבד - תהליך איטי ופחות יעיל. כתוצאה מכך חשים רצים רבים תשישות רבה בהגיעם לשלב שריפת השומן, תופעה המכונה "הקיר".

ניתן להקטין תופעה זאת בעיקר באמצעות מספר סוגי אימונים:

  • אימונים המגבירים את כושר אחסון הגליקוגן בגוף.
  • אימונים המתרגלים את התחושה של ריצה על שריפת שומן.
  • אימונים המעלים את סף הנשימה האווירנית ומאפשרים לגוף לצרוך יותר שומן ולדלל באופן איטי יותר את מאגר הגליקוגן.

דרך נוספת שמקובלת להגדלת כמות הגליקוגן בגוף היא מעבר למשטר אכילה מיוחד מספר ימים לפני המרוץ, משטר הקרוי "העמסת פחמימות".

אימונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבור מרבית הרצים, המרתון הוא המרוץ הארוך ביותר שבו ישתתפו. האימונים מכילים לפיכך מרכיבים מיוחדים על מנת לאפשר התמודדות עם האתגר שמציב המרוץ:

  • ריצות ארוכות - רצי מרתון מתחילים מבצעים אימוני ריצה למרחקים ההולכים וגדלים בהדרגה. מקובל כי המרחק הגדול ביותר אליו יש להגיע במהלך ריצה בודדת הוא כ-30 קילומטרים. בנוסף לריצות אלה מתבצעים עוד אימוני ריצה מסוגים שונים, כך שרץ מתחיל מקיים שלושה או ארבעה אימונים בשבוע באורך כולל של 60–80 קילומטרים. רצים מנוסים יותר יבצעו אימונים למרחקים ארוכים יותר.
  • שתייה - במהלך ריצת מרתון מאבד הגוף נוזלים בכמות הפוגעת בתפקוד הגוף, ועלולה אף להגיע עד לסיכון בריאותי. בשל כך חייב רץ מרתון לקבל נוזלים במהלך המרוץ. נושא זה דורש גם הוא תרגול - היות שמערכת העיכול של אדם רגיל אינה רגילה לטיפול במזון הנכנס אליה תוך מאמץ פיזי רציני. לפיכך כוללים אימוני המרתון שתייה במהלך הריצות הארוכות על מנת להרגיל את המערכת לספיגת הנוזלים תוך כדי מאמץ.
  • בניית שריר - אימון של בניית שריר הוא אימון עם מכשירים או משקולות. לביצוע אימוני בניית שריר לקראת מרתון שני טעמים:
    • פעולת הריצה מפעילה ברגליים קבוצת שרירים מסוימת בלבד. אימוני הריצה מחזקים שרירים אלו בצורה משמעותית בעוד שיתר השרירים אינם מתחזקים בצורה סימטרית. כתוצאה מכך עלולות להיגרם פציעות בשרירים ובעצמות.
    • מאגרי הגליקוגן העיקריים של הגוף נמצאים בשרירים. הגדלת מסת השריר מהווה הגדלה של יכולת הגוף לאגור גליקוגן.

האימונים המיוחדים לקראת המרתון מתחילים בדרך כלל 5–6 חודשים לפני המרוץ.

מרוץ המרתון כאירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרתון ברלין

מלבד ריצות מרתון המתקיימות במשחקים האולימפיים ובאליפויות עולם, ואשר בהן משתתפים רק ספורטאים "מקצועיים", מתקיימים מדי שנה ברחבי העולם מאות מרוצים הפתוחים להשתתפות הכל. עבור רוב החובבים מהווה כל מרוץ כזה שיאה של תקופת אימונים ארוכה, ולכן הפכו מרוצי המרתון לאירועים חגיגיים עם "מסורות" של אירועים נלווים: סעודה חגיגית בערב שלפני המרוץ (סעודת פסטה - שיאו של תהליך העמסת הפחמימות), מופעים, קישוט הרחובות שבהם עובר המרוץ, ועוד.

במרוצי מרתון המוניים מציעים המארגנים גם שורת "פייסרים" ("pacers") - רצים שמכוונים את קצב ריצתם לתוצאה מסוימת, ידועה מראש, וכתובה באופן בולט על חולצתם ולעיתים על בלון המתנפנף מעליהם או בכל דרך אחרת. רצים לא מנוסים יכולים להיצמד לקבוצת קצב הרצה אחרי "פייסר" וכך לכוון לתוצאה הרצויה להם מראש.

אחרי המרוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד עם סיומה של ריצת המרתון סובלים השרירים מחולשה קיצונית. ישנן מספר תופעות נוספות הנלוות לכך: המערכת החיסונית נחלשת, והאיזון הכימי של הדם משתנה. התאוששות מלאה מריצת מרתון עשויה להימשך כשלושה שבועות.

המרתון בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לישראל, יש כמה סיפורים בתנ"ך שדומים לאגדה על מרתון, כולם הקדימו אותה במאות שנים, אבל בחלקם, הרצים הביאו בשורות על הפסדים:

ריצת המרתון הראשונה נערכה בישראל ב-31 בינואר 1934, מתל אביב לנס ציונה וחזרה. המנצח היה ולטר פרנקל בתוצאה של 3:15 שעות, לפני יצחק גלסברג מבית"ר (3:23 שעות) וכהן. השתתפו בריצה שבעה אתלטים וסיימו אותה שלושה.[8][9][10]

המרתון הרשמי השני בישראל נערך ב-2 באפריל 1956 בהשתתפות 7 רצים, 5 מהם סיימו את הריצה. את הריצה ניצח שלום קהלני מהפועל חדרה בשיא ישראל חדש של 2:39.55.8 שעות.[10]

בשנת 1965 נערך בחיפה מרתון מעתלית דרך חוף הכרמל וכפר גלים ובחזרה.[11]

יוסף יקותיאלי, מיוזמי משחקי המכביה, יזם את "מרוץ איש בנימין" ב-1968, ותכנן אותו על פי המסלול המקראי של הסיפור הראשון, מאבן העזר (ראש העין) לשילה. אורך המסלול יצא בדיוק 42 ק"מ. המרוץ לא זכה להצלחה ובוטל אחרי קיום המרוץ החמישי. במרוץ הגדול מכולם, השלישי, רצו רק 14 רצים. כעבור 40 שנה, ב-2015, המרוץ חודש תחת השם מרתון התנ"ך.[12]

בשנים 19962008, המרתון היחיד שהתקיים בישראל היה מרתון הכנרת, הנקרא גם מרתון טבריה הבינלאומי[13] ונחשב לאליפות ישראל במרתון. אירוע ספורטיבי זה מתקיים מאז 31 בדצמבר 1977, מדי חודש ינואר בכל שנה, לאורך חלקה הדרומי של הכנרת מטבריה ועד עין גב ובחזרה.

בעבר התקיימו בישראל מרוצי מרתון נוספים: תל אביב-וינגייט (1956), עינת-רמת הכובש (1965) ותל חי (1967).

מרתון תל אביב, אשר נערך בשנים 19811994, חודש ונערך במסלולים חדשים ב-24 באפריל 2009 (כש-938 רצים סיימו אותו), ב-14 במאי 2010 (כש-404 רצים הגיעו לקו הגמר) וב-8 באפריל 2011 (כש-1,171 רצים הגיעו לקו הגמר).

לאור העלייה החדה במספר המשתתפים בריצת המרתון בישראל, בשנת 2011 נערכו לראשונה שלושה מרתונים באותה שנה: בטבריה, בתל אביב ובירושלים.

בשנת 2014 החל להיערך גם מרתון באילת. שנה לאחר נוסד מרתון התנ"ך, הנערך באזור בנימין.

מרתון בתוך אצטדיון התקיים לראשונה בחודש אפריל 2015 באצטדיון האתלטיקה בראשון לציון, ואורגן על ידי ארגון האתלטיקה.

התפתחות השיא הישראלי בריצת מרתון[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוצאה שם האתלטית מקום תאריך
3:02.58 שעות זהבה שמואלי מרתון טבריה 31 בדצמבר 1977[14]
2:52.45 שעות זהבה שמואלי מרתון טבריה 4 בינואר 1981[15]
2:49:52 שעות זהבה שמואלי מרתון ניו יורק 1981
2:44:00 שעות זהבה שמואלי מרתון בוסטון 1982
2.40:29 שעות זהבה שמואלי מרתון לונדון 17 באפריל 1983
2:39:24 שעות נילי אברמסקי מרתון שיקגו 24 באוקטובר 1999[16]
2:36:40 שעות נילי אברמסקי מרתון טבריה 3 בינואר 2002
2:36:36 שעות נילי אברמסקי מרתון פריז 4 באפריל 2004
2:35:59 שעות ילנה דולינין מרתון ברלין 25 בספטמבר 2016[17]
2:24:17 שעות לונה צ'מטאי-סלפטר מרתון פירנצה 25 בנובמבר 2018

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוצאה שם האתלט מקום תאריך
3:15. שעות ולטר פרנקל תל אביב - נס ציונה 31 בינואר 1934
2:39:55.8 שעות שלום קהלני חיפה - חדרה 2 באפריל 1956[18]
2:39:08 שעות שלום קהלני 1956[19]
2:38:00 שעות שלום קהלני חוף אטלנטי בארצות הברית ינואר 1958[20]
2:29:53.2 שעות דוד שמחוני עינת-רמת הכובש 8 במאי 1965[19]
2:28:43 שעות ציון חצרוני אנסחדה 1 בספטמבר 1973
2:24.47 שעות אלי אביסרור מרתון טבריה 31 בדצמבר 1978[21]
2:23:18 שעות אלי אביסרור מרתון אמסטרדם 26 באפריל 1980
2:19:53 שעות יאיר קרני מרתון ניו יורק 27 באוקטובר 1980[22]
2:17:34 שעות יאיר קרני מרתון טבריה 23 בדצמבר 1981[23]
2:15:45 שעות דב קרמר הלסינקי 14 באוגוסט 1994
2:14:52 שעות אסף בימרו פריז 30 באוגוסט 2003
2:14:21 שעות היילה סטאין מרתון וונציה 26 באוקטובר 2003
2:13:00 שעות מארו טפרי ברלין 12 באוגוסט 2018[24]
2:12:37 שעות גירמה אמרה מרתון ולנסיה 2 בדצמבר 2018
2:10:10 שעות מארו טפרי מרתון סביליה 17 בפברואר 2019

מרתון הכנרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שיא המסלול במרתון הכנרת לנשים, 2:25:45 שעות, נקבע בשנת 2017 על ידי גברמאריאם היווט גברקידאן מאתיופיה.
  • שיא המסלול במרתון הכנרת לגברים, 2:07:30 שעות, נקבע בשנת 2012 על ידי פטריק טוואמבה מצרפת. זוהי תוצאת המרתון הטובה ביותר שנקבעה אי פעם בישראל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ריצת מרתון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Grasso, John, Bill Mallon, and Jeroen Heijmans. Historical dictionary of the Olympic movement. Rowman & Littlefield, 2015. Page 44
  2. ^ תיאור ריצת המרתון באולימפיאדת סנט לואיס
  3. ^ התאחדות האתלטיקה הבינלאומית מעניקה תווים למרוצי כביש ‏ באתר התאחדות האתלטיקה הבינלאומית
  4. ^ באפריקה התקיימה אליפות יבשתית במרתון החל משנת 1994 אך התבטלה שנתיים לאחר מכן, ובאמריקה הצפונית והדרומית אין אליפויות יבשתיות במרתון.
  5. ^ https://www.israelhayom.co.il/article/633639
  6. ^ רצות המרתון הטובות בכל הזמנים באתר התאחדות האתלטיקה הבינלאומית
  7. ^ רצי המרתון הטובים בכל הזמנים, באתר התאחדות האתלטיקה הבינלאומית
  8. ^ תל אביב לנס ציונה בריצה הלוך ושוב, דבר, 2 בפברואר 1934
  9. ^ נ. סנפירי, הספורט הא"י בשנה האחרונה, דואר היום, 2 באפריל 1935
  10. ^ 10.0 10.1 ישראל אסולין, קהלני ראשון במרתון, על המשמר, 3 באפריל 1956
  11. ^ מרוץ מרתון, מעריב, 26 באפריל 1965
  12. ^ אתר מרתון התנ"ך
  13. ^ אתר מרתון טבריה
  14. ^ שמעון וייס, הגרמני ורנר דירנברגר ניצח במרוץ המרתון מסביב לכנרת, דבר, 1 בינואר 1978
  15. ^ שמעון וייס, הסקוטי דינגוול ניצח אתמול במרוץ מרתון סביב הכנרת, דבר, 5 בינואר 1981
  16. ^ תוצאות רשמיות מרתון שיקגו - Nili Abramski, ISR (באנגלית)
  17. ^ אורן אהרוני, במרתון הבכורה: דולינין קבעה שיא ישראלי, באתר ynet, 25 בספטמבר 2016
  18. ^ ישראל אסולין, קהלני ראשון במרתון, על המשמר, 3 באפריל 1956
  19. ^ 19.0 19.1 שמחוני קבע זמן מצויין במרתון - 2:29.53.2, על המשמר, 9 במאי 1965
  20. ^ ש. קהלני - שלישי בארה"ב, דבר, 7 בינואר 1958
  21. ^ אבי שטיין (עיתונאי), שאו מרודזיה ניצח במרתון הכנרת - בשיא, מעריב, 31 בדצמבר 1978
  22. ^ סאלאזאר ניצח במרתון ניו יורק - קרני במקום ה-33, מעריב, 27 באוקטובר 1980
  23. ^ שמעון וייס, הבריטי קירקאם ראשון במרתון כנרת - 2:17.11 ש', הישג מצויין ליאיר קרני שהגיע שני, דבר, 23 בדצמבר 1981
  24. ^ אורן אהרוני, אליפות אירופה: שיא ישראלי ומקום שביעי למארו טפרי, באתר ynet, 12 באוגוסט 2018