פשעו של לורד ארתור סאביל
 | |
| כריכת הספר במהדורתו הראשונה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
אוסקר ויילד  |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה |
נובלה, סיפור קצר |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 1887 |
| תאריך הופעה ראשונה | The Court and Society Review |
  | |
פשעו של לורד ארתור סאביל (באנגלית: Lord Arthur Saville's Crime) הוא סיפור קצר מאת המחזאי והסופר האירי אוסקר ויילד.
הסיפור התפרסם בעברית בתוך קובץ הסיפורים "אוסקר ויילד סיפורים" בתרגומה של טלה בר בשנת 1983.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]"פשעו של לורד ארתור סאביל" מתאר את סיפורו של לורד ארתור סאביל שלאחר קריאת כף ידו על ידי כירומנטיסט (אדם העוסק בקריאת כף יד) מתבשר שבעתיד יהיה עליו לבצע רצח. בנוסף מתבשר לורד ארתור סאביל כי בן משפחה רחוק ימות בזמן הקרוב. מדברים אלו מסיק לורד ארתור כי יהיה עליו לרצוח את אחד מקרובי משפחתו. באותם ימים, היה לורד ארתור אמור להתחתן עם אהובת לבו, אך החליט שעליו לדחות את הנישואים עד שיבצע את המעשה שכן זהו הדבר ההוגן והמוסרי לעשות. הקורבן הראשון אותו מבקש לורד ארתור לרצוח הוא ליידי קלמנטינה בושאפ, דודנית משנה מצד אמו, אשר סובלת מצרבת כרונית. הוא נותן לה גלולת רעל במסווה של תרופה לצרבת, ומבקש ממנה לנטול אותה רק כאשר היא חווה התקף צרבת. בינתיים נוסע לורד ארתור אל אחיו בוונציה, שם מקבל את הידיעה כי ליידי קלמנטינה נמצאה מתה בדירתה. לורד ארתור חוזר ללונדון שמח וטוב לבב ומגלה שהיא הורישה לו חלק מרכושה. בביקור בדירת הדודנית מוצאת אשתו לעתיד, סיביל מורטון, את גלולת הרעל, וכך מבין לורד ארתור שהדודנית מתה מוות טבעי ולא הוא זה שגרם למותה.
לורד ארתור מוצא לו קורבן חדש והוא דודו, הדיקן של צ'יצ'סטר. הוא מחליט לחסל אותו באמצעות שעון נפץ. הוא פנה לעזרתו של חבר אנרכיסט וזה שולח את שעון הנפץ לבית דודו. השעון אכן מתפוצץ, אך הפיצוץ לא מסב כל נזק לדוד. כך יורד לטמיון ניסיונו השני והאחרון של לורד ארתור. מיואש, מסתובב לורד ארתור ברחובות לונדון, עד שהוא מגיע לאחד הגשרים שמעל נהר התמזה. שם, להפתעתו הוא רואה את הכירומנטיסט, מר פודג'רס, נשען על מעקה הגשר. בהחלטה מהירה הוא ניגש אל מר פודג'רס ומשליך אותו אל המים, אל מותו.
מותו של מר פודג'רס מוכרז כהתאבדות, ובכך מתאפשרת חתונתם של הזוג.
תרגומים לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חטאו של לורד ארתור סביל וסיפורים אחרים, תרגום בידי סיגל אדלר, ירושלים, תשס"ו, 2006