סיפור קצר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סיפור קצר הוא ז'אנר ספרותי, שבו היצירות הספרותיות הן בעלות היקף מצומצם - סיפור כזה ניתן לקרוא, לרוב, במשך פחות משעה. מאפיינים מובהקים של הסיפור הקצר הם אחדות הזמן, אחדות המקום ואחדות העלילה.

סוגת הסיפור הקצר התחילה בימי הביניים אולם רוב הסיפורים היו אנונימיים. הם גם נחשבו לחסרי חן אלא אם כן רבים מהם אוגדו בספר אחד בעל סיפור מסגרת (כגון אלף לילה ולילה). רק במאה ה-14 באיטליה, ניתן למצוא סיפורים קצרים עם שם היוצר. ג'ובאני בוקאצ'ו מחברו של "דקאמרון", קובץ המכיל 100 סיפורים קצרים נחשב בעיני רבים לאבי הסיפור הקצר. סיפורו "הבז", מתוך דקאמרון, הוא סיפור קצר קלאסי המשלב את המאפיינים של הז'אנר בתמציתיות ובענייניות רבה.

מאפייני הסיפור הקצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאפייניו העיקריים של הסיפור הקצר:

  • מוטיב מאיר (leit motif) - מוטיב מנחה, מראה לנו את הדרך. בסיפור הקצר קל לגלות את המוטיב המאיר משום שבדרך כלל הוא מופיע בשם הסיפור.
  • מוטיב רעיון - אלמנט, מילה מסוימת שחוזרת על עצמה מספר פעמים ביצירה והיא בעלת משמעות.
  • פואנטה - נקודת חוד, השיא של הסיפור. נקודה שמפתיעה אותנו בתור הקוראים. השיא נמצא בסוף הסיפור או לקראת הסוף. לא כל סיפור קצר הוא סיפור פואנטה, יש סיפורים שיש בהם נקודת שיא אך ללא פואנטה.
  • צמצום - בסיפור קצר אין זמן להתפרש על כמה מקומות, צמצום במספר דברים:
    • זמן - בדרך כלל הסיפור מתרחש במהלך זמן קצר, מספר שעות, יממה, שבוע או בדילוגים.
    • מקום - היכן המקום המרכזי שבו מסופר הסיפור.
    • העלילה (השתלשלות המאורעות בסיפור) - בסיפור הקצר יש בדרך כלל עלילה אחת. מבנה העלילה: מבוא (אקספוזיציה) - פעולה עולה - הסתבכות - שיא - פעולה יורדת (התרת ההסתבכות) - סיום (פתוח, סגור, מעגלי או פואנטה).
    • הדמויות (הנפשות הפועלות בסיפור) - הדמויות בסיפור הקצר מעטות יחסית. בדרך כלל יש דמות ראשית אחת ודמויות משנה. הדמויות בסיפור הקצר אינן עגולות אלא דמויות שטוחות.
    • תיאורים - הסיפור הקצר נוטה להשתמש בלשון חסכנית, כל תיאור הוא מאוד משמעותי כי אין זמן לפרט, ואם יש אותו אז יש לו משמעות.

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה הקלאסי של הסיפור הקצר הוא פירמידה שבראשה נמצאת נקודת השיא. השלבים במבנה הם:

  • אקספוזיציה - המבוא לסיפור הקצר. רקע קצר על הזמן והמקום של התרחשות העלילה.
  • סיבוך - השלב העלילתי שבו מופר המצב המאוזן ששרר לפני שהסתבכה העלילה.
  • השיא - המקום בו הסיבוך מגיע לשיאו או המקום ה"מותח" ביותר בעלילה.
  • מפנה - כשהתנועה העלילתית משנה את כיוונה. מפנה יכול להתרחש לפני השיא או אחרי השיא. לעתים הוא השיא עצמו.
  • התרה - שלב המציג את פתרון הבעיה העלילתית שהעמיד הסיבוך.

פרסום סיפור קצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכו המצומצם של הסיפור הקצר מאפשר פרסומו במגוון רחב של במות:

תחרויות סיפור קצר בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל מספר גופים מקיימים תחרויות של סיפורים קצרים, במטרה לעודד כתיבה ספרותית ולגלות כישרונות חדשים. הגופים הידועים הם עיתון "הארץ", העורך את תחרות הסיפור הקצר של "הארץ", מפעל הפיס והעיתון "מקור ראשון".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]