צפיפות אופטית

צפיפות אופטית (באנגלית: Optical Density; בראשי תיבות: OD) הן היחידות בהן מבוטאת מידת הבליעה של גלים אלקטרומגנטים. לעיתים משתמשים במונח בליעה (Absorbance) ואז הסימון יהיה A.

כאשר מעבירים דרך תמיסה המכילה חומר בולע - נבלעים רק אורכי הגל הגורמים לעירור החומר הבולע. כדי למצוא ריכוז של חומר מסוים הנמצא בתמיסה יש להקרין באורך גל מסוים הגורם לעירורו של החומר. השנוי שיחול בקרן בעקבות הבליעה נמדד בעזרת ספקטרופוטומטר.

מתמטית, הצפיפות האופטית מוגדרת על ידי: $$OD_{\lambda }=A=-\log _{10}\left({T}\right)$$ כאשר $T$ היא העברה ומוגדרת על ידי: $$T=({I \over I_{0}})$$

$I$ היא עוצמת הקרן הנמדדת לאחר מעבר בחומר, ו-$I_{0}$ היא עוצמת הקרן הפוגעת בחומר.

סה"כ ניתן לרשום כי $$OD_{\lambda }=A=-\log _{10}({I \over I_{0}})$$

מידת השינוי בקרן (שיעור הבליעה) הוא ביחס ישר לריכוז החומר שבתמיסה C, לקבוע הבליעה של החומר, ε ולאורך תא המדידה l:

$$OD=\epsilon \times l\times c$$