חוף אמאלפי (Costiera amalfitana), הוא החלק ההררי הצמוד החוף הים מהעיר אמאלפי בדרום עד העיר סורנטו בואכה מפרץ נאפולי בצפון. האזור הוכרז בשנת 1997 כאתר מורשת עולמית. הנימוקים לכך היו שהמכלול של שיפוע ההר היורד לחוף מהווה דוגמא לנוף ים תיכוני. מצבו הטופוגרפי היחודי התלוליות של ההר, יחד עם מיעוט חלקות אדמה הראויות לעיבוד יוצרות נוף טבעי יוצא דופן. יחד עם זאת, נכרים בחוף ההשפעות של התיישבות בני האדם מהעת העתיקה ועד לימנו אלה. תופעות המאפשרות צפיה בטבע ובתרבות האנושית.
החוף האמאלפי הוא אזור בעל נתוני יופי טבעיים ומגוונים. ממבט מספינה הנוסעת בין העיר אמאלפי לבין יעדהנפולי אפשר להבחין בטבעו של החוף. החוף יורד באופן תלול עד לשפת הים. הוא כמעט ואינו מותיר מקום לחוף רחצה. במקומות בודדים הים חודר ליבשה ויוצר מעין מפרצונים ואפילו מערות ימיות. בשיפולי ההר בנויים מיגוון של מבנים מתקופות שונות. המבנים העתיקים נועדו להגנה ואילו המבנים החדשים - ךתיירות. העתיקים, הנצפים מהים חלקם הרוסים וחלקם משוקמים מחדש. קיים פיקוח קפדני על הבנייה לאורך החוף, כך שלא ייפגע המבט הפנורמי.
הכביש שנסלל במעלה ההר , לאורך החוף , נבנה רק בתקופת שלטון מוסוליני - שנות ה-40 למאה ה-19. מאז בניית הכביש כמעט ולא חל בו שינוי עד היום. התחבורה בו מתנהלת באיטיות ולעיתים היא בפועל חד-סיטרית: רק רכב אחד יכול לעבור והשני ממתין לסיום המעבר. חלק צהכביש עובר מתחת לקמרונות חצובים בסלע.
בחוף מצויות ערים אחדות והחשובות הן אמאלפי, שהייתה מעצמה ימית בימי הביניים , רבלו ובסוף החוף סורנטו.
שטחי החקלאות נפרסים לעיני הצופה מהיבשה, ובעיקר מהים ומצביעים על הניצול המלא של פיסות הקרקע הראויות לעיבוד. הגידולים העיקריים הם: גפנים, עצי לימונים ומטעים אחרים.
רישיון
אני, בעל זכויות היוצרים על עבודה זו, מפרסם בזאת את העבודה תחת הרישיון הבא:
ייחוס – יש לתת ייחוס הולם, לתת קישור לרישיון, ולציין אם נעשו שינויים. אפשר לעשות את זה בכל צורה סבירה, אבל לא בשום צורה שמשתמע ממנה שמעניק הרישיון תומך בך או בשימוש שלך.
שיתוף זהה – אם תיצרו רמיקס, תשנו, או תבנו על החומר, חובה עליכם להפיץ את התרומות שלך לפי תנאי רישיון זהה או תואם למקור.